Fandom

Ventura Daniel Wiki

"החצר האחורית" של העיר העתיקה

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...

Jerusalem Jewish Quarter map AAA.jpg

אתרי "החצר האחורית" - מיקום משוער

Jewish quatierAAA.jpg

זיהוי "קבינות המצורעים" - אתר 32 ואולימעוד אתר 31

ה"חצר האחורית של העיר העתיקה בירושלים, הייתה עד המאה ה-20 , באזור בו מצויים היום מגרשי-החניה של תושבי הרובע היהודי וסביבתו הקרובה. הוא כלל את שכונת מצורעים, שוק יום-השישי לכפריים, בית מטבחיים וכוכי מערות אשר שימשו משכנות לתושבי העיר וליהודים העיר. בשנות המנדט הבריטי הוקמה במקום התחנה הסופית של חברת האטובוסים אשר הגיעה לרובע היהודי. ממנה ירדו לכותל המערבי בדרך אשר נסללה רק בימי שלטון ממלכת ירדן. בשנת 1948, עם כיבוש הרובע היהודי על-ידי הלגיון הערבי נהרס האזור והיה לעיי חורבות. לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הרובע, נהרסו המבנים הבודדים שנשארו, הצמודים לרובע הארמני והאזור היה למגרשי-חנייה.

שכונת המצורעיםעריכה

בשנת 1851 היו 10-12 בקתות למגורי מצורע בתוך העיר העתיקה, בצמוד לחומת העיר ליד שער ציון. דלתות הבתים שלהם פנו לכיוון החומה ולא לרחוב. חומה הפרידה בינם לבין העיר. חיו בשכונה כ-100 מצורעים, אשר נהגו לחיות בבידוד והתחתנו בינם לבין עצמם. בסוף המאה הוצאו רוב המצורעים והעיריה הרסה את המבנים שלהם‏‏[1]

באותה סביבה היה אזור שכונה בידי הערבים חכּורֱה - כינוי לחצר האחורית של הבית. וכך הוא מתואר:"גבב של ביקתות וצריפים עלובים ובהם גרו מצורעים מסכנים". המיקום היה ":"ממנו מתחיל רחוב היהודים וממנו יורדת הדרך לכותל המערבי" ‏‏[2]

חכּורֱה של יהודים עריכה

מאחורי בית הכנסת יוחנן בן זכאי היתה חכּורֱה של יהודים . היה זה חצר-הקדש שבה גרו דלת העם מקרב הספרדים, בעיקר אלמנות, שהתגוררו בצפיפות רבה, אחדות מהן גרו ביחד בתא צר וקטן ‏‏[3]. גם ברחובות ובחצרות אחרות, כמו למשל בחצר ה"חוש" גרו יהודים בצפיפות מרובה ובתנאי מגורים קשים ביותר.

תאור ציורי של המקום מביא פרופ' דר' דוד אליאך, יליד העיר העתיקה. הוא מציין את המיקום של ה"חכורה" (הוא מכנה אותה "הקדש"), בקצה הסימטה של בית הכנסת של חסידי קרלין מאחורי בית הכנסת של רבי יוחנן בין זכאי. ‏‏[4]

בעיני ילד המקום היה נדמה כ"מערה ענקית ובה סלעים וכוכים. גרו בה אנשים עניים, מוזנחים ותמוהים; בינהם משפחות, בודדים, ילדים וילדות. רובם לבשו שקים לא נקיים. עינהם היו עצובות, מרוגזות ומפחידות. רבים מהילדים סיפרו, כי הם נולדו משדים. "מפחיד היה לעבור דרכם". במקום מצאו מקלט ומרגוע עניים מרודים שנתקבצו מכל קצוות העיר ומחוצה לה. בו מצאו מקלט מרדיפות ובתי חולים לחולי רוח. בהקדש היו כולם ל"אגודה אחת". ריח חריף ומחניק היה תמיד ב"הקדש". כעין ענן סמיך של תבשילים, בגדים מלוכלכים, אשפה, עישון ומסתורין של קולות.‏‏[5]

לימים נבנה מתחם שנקרא בעבר "בתי גבול אלמנה". ליד בתי מחסה המיוחד לאלמנות. היה זה מבנה בבתי הנזקקים במתחם בתי הכנסת הספרדיים.

בית המטבחים העירוניעריכה

בית המטבחיים ובתי-הבורסקי היה להן השפעה רעה על איכות החיים. את בית המטבחיים מיקמו מערבית לרובע היהודי, ב"חצר האחרורית" ואת בתי-הבּוּרְסְקִי ברובע הנוצרי‏‏[6]. המיטרדים הוצאו במשך הזמן מחוצה לעיר. גם אזור מוריסטן ברובע הנוצרי שימש לריכוז אשפה מהסביבה. וקודם לכן בית מטבחיים ומקום קבורה לבעלי-חיים ו"לכן הסריחה כל הסביבה" . ‏‏[7]

לפי המפות בית המטבחיים היה ליד בתי הכנסת הספרדיים. נוסע שהיה במקום בשנת 1806 כתב כי "הדבר גורם לריחות רעים ברובע" וכי היהודים סבורים כי המוסלמים קבעוהו במתכוון במקום זה במטרה לפגוע בהם. מקור משנת 1854 מספר כי היה זה המיקום של בית המטבחיים כבר מהתקופה הצלבנית ובכוונה הושאר במקום כדי לשמש מיטרד לאוכלוסיה היהודית. [8]

ומסכם הכותב :"לאור העובדה שברובע הנוצרי שוכן בית-בּוּרְסְקִי גדול, יש מקום להניח כי שני הפגעים הם תוצאה של העלבה מחושבת, המצביעה על שנאה אכזרית מצד המוסלמים כלפח מי שאינם מוסלמים‏‏[9].

תאור נוסף מצביע כי המטרד השפיע על הסביבה. אל בית מטבחיים הוביל מעבר צר. אל חצר פתוחה, מרובעת ומוקפת חומות ומחסנים. הבהמות הקשורות לעמודים נשחטות במקום והחלקים זרוקים על הקרקע, הדם ניגר מכל עבר וגם את הזבל אין מסלקים ‏‏[10] .

שוק יום השישיעריכה

קובץ:Modern jerusalem 1915 A.jpg

שוק יום שישי (suk al juma=סוק אלג'ומעה) או "שוק חברון" היה בדרום-מערב הרובע היהודי (ראו תמונה). אט אט עבר לכיוון צפון והדיע לפינה הצפון-מערב של הרובע. לתחומו עברה ההתיישבות היהודית של הרובע לאחר שלא היה מקום לתושבים חדשים. הוא מהוה את הקטע הסוגר את מתחמי "החצר האחורית".

הערות שוליים עריכה

  1. ‏.יהושע בן אריה, עיר בראי התקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה - העיר העתיקה, הוצאת יד יצחק בן- צבי, ירושלים, תשל"ז.‏
  2. זאב וילנאי באנציקלופדיית וילנאי לירושלים
  3. ‏פרומקין, שופט, עמ' 45-46 מצוטט אצל "יהושע בן אריה" , עמ' 423‏
  4. ‏מיקום מפורט:"שני אתרים אלה, ביהכנ"ס שונה הלכות וחצר קרלין, סמוכים זה לזה ונמצאו בפאתי מגרש החנייה של הרובע היהודי כיום. שונה הלכות היה בקצה הדרומי של רח' היהודים, סמוך מאוד לסופרמרקט של ימינו, וקרלין היה סמוך לתחילת רח' החצוצרות של ימינו. ביניהם אכן קישרה סימטה צרה שנקראה סימטת קרלין.‏
  5. ‏ זכרונות אישיים, לא פורסם‏
  6. ‏ יהושע בן אריה עמ' 114‏
  7. ‏שם, עמ' 270‏
  8. ‏שם, עמ' 361‏
  9. ‏ סטיוארט, עמ' 249-250, מצוטט על-ידי יהושע בן-אריה , שם‏
  10. ‏שולץ "הארץ הקדושה" מצוטט על-ידי יהושע בן-אריה , עמ' 362‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית