Fandom

Ventura Daniel Wiki

"סובב שומרון" - סיור

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

סיור "סובב שומרון" - קדומים (מכאן יוצא הטיול שלנו, בכביש אבן המרחק מסמנת מרחק של 30 ק"מ מצומת רעננה) - חובר בשנת 1997

קדומיםעריכה

Museon kedem 1.jpg

תבליט השומרון במוזיאון "קדם" לארכאולוגיה

Kfar kipa git.jpg

כפר ג'ית ליד קדומים הוא דוגמה לכפר כיפה

קדומים הוא היישוב היהודי הראשון בשומרון. הוקם בשנת 1976, אחרי שבע ניסיונות התנחלות בתחנת הרכבת בסבסטיה. בניסיון האחרון הושגה פשרה באמצעות הסופר חיים גורי ושר הבטחון שמעון פרס, לפיו הורשו משפחות אחדות להתיישב בתוך הבסיס הצבאי. מהתיישבות זמנית זאת נוצר יישוב המונה היום (1997) 450 משפחות , יותר מ- 3.000 נפש ומתפרס על פני שבע שכונות.

בישוב מוסדות חינוך, כולל אולפנית "להבה" לבנות השומרון. בה לומדות יותר מ-600 תלמידות מכתה ו' עד כיתה י"ב. מגמות ייחודיות: לימודי ארץ ישראל, תקשורת ומדרשה תורנית - בשעות אחרי הצהרים. ישיבה גבוהה- ישיבת קדומים הנראת על הפסגה מעל היישוב - המכונה "גבעת רש"י" (בגימטרייה 510) - בין השאר בשל הגובה שלה מעל פני הים 510 מטר. הישיבה כוללת מכון גבוהה ללימוד בעיות כלכליות ופיננסיות. המרכז הפדגוגי למורי השומרון, אף הוא מצוי בקדומים, מעל המחנה הצבאי, במבנה ששימש פעם את קציני הצבא של המחנה. היום המבנה מכונה גם בשם "הילטון" - על שם התוכנית להקים בו בית מלון.

בקדומים מצוייה גם מדרשת ארץ ישראל בה אולפן לעולים, הכשרה מקצועית לעולות צעירות מאתיופיה, קרן לרכישת מקרקעין (הישובים: צופים, רבבה ואבני חפץ - הוקמו על קרקעות אלה), מוזיאון לעתיקות השומרון וארכיב לתולדות היישוב היהודי בשומרון ליד קדומים מצוי הכפר הערבי קדום אחד מהכפרים העתיקים בשומרון. תושבי כפרים רבים בסביבה מוצאם מהכפר קדום.

נסיעה קצרה תביא אותנו לצומת פרעתא, אמתין. כפרים אלה, הנראים דרומית מהכביש, מכונים בשם "כפרי כיפה". הבתים בנויים על פסגת הגבעה וכך הגבעה מקבלת כעין תמונת "כיפה". יש לכך שתי סיבות: בטחונית - קשה יותר על אויבים להגיע אל הפסגה, נציין כי אזור השומרון היה ידוע בחוסר שלטון בו עד לפני 100 שנה ושנייה - כלכלית , האדמות הפוריות במורד הגבעה מנוצלות רק לחקלאות. מקור שמו של הכפר פרעתא הוא כנראה מקראי : " וישפט אחריו את ישראל עבדון בן-הלל הפרעתוני... וימת עבדון - ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי" (שופטים י"ב,יג-טו).

אם כבר מדברים על שודדים, הרי מקום מכובד יש למצודה הגדולה, אשר היום נטושה, המצויה 10 ק"מ צפונית, בכפר כור. בה היו שליטי בני צעב, שהיו שייכים לשבט בני גיוסי, אשר עסקו במאה ה-16 בשוד דרכים. תחום שלטונם היה מאום-חלד (נתניה - היום ) בצפון עד שיך מוניס (רמת אביב - היום). "מושבות שהוקמו על ידם הם: טירה, גליל שי מוניס, ביר עדאס (מגדיאל - היום).

נעבר את הישוב הערבי אלפונדק, אשר שורשו מעיד על שורשיו - פונדק דרכים. יסודו של הכפר הוא מראשית המאה, תושביו יוצאי כפרים שכנים, אך יש בו גרעין של יוצאי מצרים מהפועלים אשר הגיע לא"י בראשית המנדט הבריטי. (בין השאר הובאו אז ארצה פועלים ממצרים על מנת ליבש את הביצות - בין השאר של נחל התנינים).

מעט אחרי הצומת של כביש שכם- קלקיליה, נבחין בצד הדרך-מזרחה בברכת מים, המשמשת לצאן ולבקר המקומי. קיימת בה תופעת טבע ייחודית, בשלהי החורף נבחין בפריחה לבנה, מבריקה ביופייה, של צמח מים המכונה דמסון כוכבי, מאין הוא בא לא ידוע, מכל מקום, זה אחד המקומות הבודדים בו הוא גדל בארץ ישראל.

הדרך בה אנו נוסעים נסללה עוד בתקופת המנדט הבריטי והיא מובילה אותנו לאחת משלושת שמורות הטבע הגדולות באזור שומרון ובנימין עוד מימי המנדט , האחרות הן בריחן - בצפון השומרון ובאום צפה בארץ בנימין. השמורות האלה נועדו בעיקר לצייד. ואכן גם היום אפשר לראות בהרים: שפני סלע, אילים ואפילו חזירי בר.

בהמשך הדרך, נוכל להבחין בעדרי צאן , הגולשים מהגבעות ואת הרועים הנקבצים, בדרך כלל בשעות אחרי הצהרים, עם הכבשים והעזים ליד הבארות ובתקופה המתאימה ליד מעיינות - תמונה תנכ"ית טיפוסית, המזכירה לנו את יעקב אבינו ; "וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני-קדם. וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי-צאן רובצים עליה, כי מן-הבאר ההיא ישקו את העדרים והאבן גדלה על-פי הבאר. ונאספו שמה כל-העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את-האבן על פי הבאר למקמה". מקום זה נקרא " עין אל מעקודיה" - המעין בו רוחצים את הכבשים.

נגיע לנחל קנה עצמו, המצוי בתוך מכתש הדומה לאמפיתאטרון, כאשר שורות העצים מהווים כעין שורות כסאות של הצופים. ממול, מצד מזרח מצויה חורבה, אשר שמה נפוץ בשומרון - "קצר אל-חרמיה" - מצודת השודדים - שם המעיד על פרנסת תושבי הסביבה בעבר.

נגיע לצומת דרכים, המובילה מערבה לישובים: יקיר ונופים. אם נכנס לאחד הישובים נוכל לערוך תצפית מרהיבה על נחל קנה. הנחל מתחיל ביובלים היוצאים מדרום מערב הר גריזים, עובר בשומרון - מתחת לאף שלנו - בין נחלות השבטים אפרים ומנשה ונשפך לנחל הירקון בין הוד השרון לפתח תקוה. מעבר לנחל אפשר להבחין בישוב קרני שומרון על מרכיביו: שתי הפסגות של "קרני" שומרון - כאשר על הצפונית ממוקם ביתו של גואל הקרקעות, משה זר, נווה מנחם ע"ש מנחם בגין ז"ל, מרכז קרני שומרון והישוב המערבי גינות שומרון. אפשר להבחין באזור בשרידי חקלאות עתיקה: שומרות, גדרי אבן וגתות. למטה, בנחל קנה, יש זרימה של מים, עם ברכות ובוסתנים אך זה כבר מסלול נפרד.

מעניין להבחין בתופעה שהייתה קיימת בעבר וגם היום. בספר יהושע נאמר, כי בנחלת שבט אפרים היו ערים בתוך נחלת שבט מנשה. מסתבר כי גם היום האדמות המצויות מצפון לנחל קנה הן בבעלות כפר ערבי המצוי מדרום לנחל קנה - הוא דיר אסתיא.

אנו עוברים ליד הישוב רבבה, אשר הוקם על אדמה פרטית של "קרן ארץ ישראל" בקדומים. אותה קרן אשר מכרה השתתפויות באדמות השומרון ליהודים רבים בתקופת שלטון ה"ליכוד" - בשנים 1977-1992. העובדה שהיישוב נבנה על אדמה פרטית מנע את הקפאת הקמתו בשנת 1992. (הישוב הוקם באחד מביקורי שר החוץ האמריקאי בישראל ועורר את רוגזו המיוחד). היום מוקמת ברבבה ישיבה מיוחדת לנערים הנוטים ללמוד במסגרות לימוד קטנות. לעומת הישיבות התיכוניות בהן יש כיתות אחדות לכל שנתון, כאשר בכל כתה 40 תלמידים, הרי כאן הם נהנים מתשומת לב מיוחדת, כיתות קטנות עם תשומת לב אישית, ככלל מתפתחת היום " תעשיית חינוך" ביהודה ושומרון, כאשר כל ישוב מקים בו איזה שהוא מוסד חינוכי. יש להעריך כי יהיה לזה השפעה בעתיד.

אזור התעשייה - ברקןעריכה

מבני התעשייה מצויים בסוף אזור הזיתים - 33 ק"מ מצומת גלילות. 80 מפעלים מצויים באזור התעשייה, מן המצליחים בארץ. עד שנת 1992 הוא נחשב לאזור תעשייה א', מאז נעצרה במעט התפתחותו. מצויים בו מפעלים כמו: רב בריח, ירושלמי, "בייגל את בייגל" - ליצור כעכים, "יקבי ברקן" - הידועים במבחר פרסים על היינות המשובחים שלהם "ליפסקי" - למוצרי פלסטיק, "סלטי שמיר" -ו"שטיחי שמש" ושטיחי-ברקן".

היום אין תעשייני אזור נהנים מהטבות ומענקים עקב ביטול מעמדם כ"אזור פיתוח". יחד עם זאת הם נהנים מיתרונות טבעים - שגר דירה נמוך, כח אדם מיומן, צעיר וזול יחסי תוך קרבה למרכזי האוכלוסיה. האזור מעסיק היום ב85- מפעלים 4.000 עובדים. באופן מיוחד ראוי לציין את אינטגרציה במפעלים של עולים, מתיישבים וערבים, אשר באה לידי ביטוי ב"שקט הבטחוני" בתחום המפעלים בימי האנטיפדה.


כפל חרת'עריכה

כפר ערבי צפונית מ"חוצה-שומרון" - ק"מ מזרחית מצומת לעמנואל. על מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. ר' יעקב מפאריס מספר כי נהגו להשתטח על הקברים בשנת 1258. (על זהות אחרת של המקום ראה לעיל).

אריאלעריכה

תוך כדי סיור בעיר - תצפית מהכניסה ליישוב למכללה

הישוב העירוני הגדול בשומרון - 14.000 בשנת 1995. 40 ק"מ מתל אביב, 50 ק"מ מירושלים ו-600 מטר מעל פני הים. נתוני יסוד אלה מהווים את היסוד להצלחה: נגישות למרכזי התעסוקה ואקלים נוח. בהקמתה נקבע היעד: הקמת עיר המשמשת מרכז תרבותי, חינוכי וחברתי של השומרון. תחום היישוב מגיע ל30.000- דונם.

הוקמה בשנת 1978, בעידוד שר הביטחון דאז ונשיא המדינה - עזר ויצמן. הגרעין המייסד היה מעובדי התעשייה האווירית והצבאית. בראש הגרעין עמד ראש המועצה המקומית הנוכחי, רון נחמן.

מכללת יהודה ושומרון מהווה את הכותרת למערכת החינוך הכוללת את כל האופציות החינוכיות. במכללה קיימות כל האפשרויות להשכלה על תיכונית: טכנית, אקדמית ועוד. הצלחתה היא באווירה המיוחדת - הרחק מהעיר, שקט כפרי ורצינות התלמידים. למכללה כח שאיבה ניכר ומערך הסעות מביא אליה תלמידים מיידי בוקר משפלת החוף - מנתניה עד תל אביב. כיום - 1995 - רשומים במכללה 2.500 תלמידים בשבע מסגרות לימוד.

התעשייה כוללת מפעלי אלקטרוניקה, מתכת, מחשבים ואביזרי תעשיה. במזרח העיר, ליד המכללה הוקמה קרית מדע למפעלים עתירי ידע, אשר חלקם הוקמו לניצול המצאות שפותחו ב-"חממה תעשייתי". דוגמאות לכך: מפעל לציפוי באבץ, לעבוד מתכות בפולסים מגנטיים ושיטה חטיפות בשפכים תעשייתיים רעילים. סה"כ עד 1995 הפכו 8 פרויקטים למפעלים ועוד ה"יד נטויה".

התיירות אמורה הייתה להיות מקור כלכלי חשוב. קמו כבר חברות ועמותות, אשר עסקו בנושא. אך כל עוד בעיות הביטחון השוטף קיימות, אין סיכוי לפריצת דרך. יחד עם זאת, באריאל הוקם "אשל השומרון", המונה 100 חדרים וברכת שחיה. הוא מושך אליו מבקרים ותיירים מרחבי הארץ ומחו"ל.


שומרון העירעריכה

ראו ערך מורחב:שומרון העיר מלכים א פרק טז

בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש שנים: (כד) ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון:

רד"ק מלכים א פרק טז

ההר שמרון - כמו העם ישראל וי"ת ההר כרכא נראה מדבריו כי כרך גדול היה שם מתחילה אלא שעמרי חזק הבנין וקרא שם העיר שמרון על שם שמר אדני ההר שמרון:

רלב"ג מלכים א פרק טז

כד) ויקן את ההר שמרון - ר"ל ההר שבנה בו עיר שמרון ולפי שהיה שם אדני ההר שמר קרא שם העיר שמרון וזה אות כי היה שם עיר שמה שמרון קודם זה אך עתה בנא' עמרי: מצודת דוד מלכים א פרק טז

כד) ויקן - בשנה השביעית למלכותו: את ההר שמרון - ע"ש סופו אמר כי הוא קראה שומרון: ויבן - להיות לו לעיר מלוכה לשבת בה: יחזקאל פרק טז


אחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה: רש"י יחזקאל פרק טז

על שמאולך - לפי שנחלת יהודה בגבול דרומי של ארץ ישראל היה נמצאו כל שאר השבטים על שמאלם:

רד"ק יחזקאל פרק טז

מו) ואחותך הגדולה - רוצה לומר הגדולה ממך כי במלכות שמרון היו עשרת השבטים: על שמאלך - כי חלק יהודה היה לדרום וחלק יוסף לצפון: מצודת דוד יחזקאל פרק טז

(מו) ואחותך - והנה אחותך שומרון הגדולה ממך ברבוי שבטים ואוכלוסין היא יושבת בשמאלך בפאת הצפון ואחותך סדום הקטנה ממך במספר האוכלוסין היא יושבת בימינך בפאת הדרום וא"כ אתה באמצעיתן סדום לימין ושומרון לשמאל: מצודת ציון יחזקאל פרק טז

ובנותיה - הם הכפרים הסמוכים לה:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קב עמוד ב

אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה עמרי למלכות - מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל. שנאמר +מלכים א' ט"ז+ ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא % את % שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון. אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתים שנה - מפני שכיבד את התורה שניתנה בעשרים ושתים אותיות. שנאמר +מלכים א' כ'+ וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם... כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו... ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת (לעבדך) % אל עבדך % בראשונה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות. מאי מחמד עיניך, לאו ספר תורה? - דילמא עבודה זרה. - לא סלקא דעתך, דכתיב +מלכים א' כ'+ ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם (לא תאבה ולא תשמע) +מסורת הש"ס: אל תשמע ואל תאבה+ - ודילמא סבי דבהתא הוו? מי לא כתיב +שמואל ב' י"ז+ ויישר הדבר בעיני אבשלם (והזקנים) % ובעיני כל זקני ישראל % ואמר רב יוסף: סבי דבהתא. - התם לא כתיב וכל העם, הכא כתיב וכל העם, דאי אפשר דלא הוו בהון צדיקי. וכתיב +מלכים א' י"ט+ והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו. אמר רב נחמן: אחאב שקול היה שנאמר +מלכים א' כ"ב+ ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה. מתקיף לה רבי יוסף: מאן דכתב ביה +מלכים א' כ"א+ רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה' אשר הסתה אתו איזבל אשתו, ותנינא: בכל יום היתה שוקלת שקלי זהב לעבודה זרה, ואת אמרת שקול היה? אלא: אחאב וותרן בממונו היה, ומתוך שההנה תלמידי חכמים מנכסיו - כיפרו לו מחצה. +מלכים א' כ"ב+ ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו ויאמר ה' אליו במה. ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן. מאי רוח? - אמר רבי יוחנן: רוחו של נבות היזרעאלי, מאי צא? אמר רבינא: צא ממחיצתי, שכן כתיב +תהלים ק"א+ דבר שקרים לא יכון לנגד עיני. אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: דפרע קיניה מחריב ביתיה. +מלכים א' ט"ז+ ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו אמר רבי יוחנן: שכתב על דלתות שמרון: אחאב כפר באלהי ישראל, לפיכך אין לו חלק באלהי ישראל. +דברי הימים ב' כ"ב+ ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון, אמר רבי לוי: שהיה קודר אזכרות, וכותב עבודה זרה תחתיהן. מנשה - שנשה יה. דבר אחר: מנשה - שהנשי את ישראל לאביהם שבשמים. ומנלן דלא אתי לעלמא דאתי - דכתיב +דברי הימים ב' ל"ג+ בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים +מלכים ב' כ"א+ ויעש (הרע) % אשרה % (בעיני ה')... כאשר עשה אחאב מלך ישראל, מה אחאב אין לו חלק לעולם הבא - אף מנשה אין לו חלק לעולם הבא.

מלכים ב פרק א

ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב: (ב) ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה: ס (ג) ומלאך ידוד דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון: (ד) ולכן כה אמר ידוד המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וילך אליה: (ה) וישובו המלאכים אליו ויאמר אליהם מה זה שבתם: (ו) ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר ידוד המבלי אין אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות: (ז) וידבר אלהם מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם את הדברים האלה: (ח) ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא: (ט) וישלח אליו שר חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה ישב על ראש ההר וידבר אליו איש האלהים המלך דבר רדה: (י) ויענה אליהו וידבר אל שר החמשים ואם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו: (יא) וישב וישלח אליו שר חמשים אחר וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה אמר המלך מהרה רדה: (יב) ויען אליה וידבר אליהם אם איש האלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו: (יג) וישב וישלח שר חמשים שלשים וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך: (יד) הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך: ס (טו) וידבר מלאך ידוד אל אליהו רד אותו אל תירא מפניו ויקם וירד אותו אל המלך: (טז) וידבר אליו כה אמר ידוד יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות: (יז) וימת כדבר ידוד אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו פ בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה כי לא היה לו בן: (יח) ויתר דברי אחזיהו אשר עשה הלוא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל:

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית