Family Wiki
Register
Advertisement
Le pietre raccontano roma

שְטוֹלְפֶּרשְטַיין הוא פרויקט גרמני, לפיו הוצבה ברחובות רומא "אבני זכרון" ועליהם רשומים שמן של קרבות השואה

וכך נכתב באתר הטלויזיה האיטלקית:"לוחות פליז קטנים עם שמות של אנשים שגורשו למחנות ההשמדה או נרצחו על הארדיאטיות פוסי: לזכור סיפורים רבים על "אבנים נגף" הניח ברחובות רומא וערים איטלקיות אחרות באירופה על ידי האמן הגרמני גונטר Demnig. אבני זיכרון להציב תמרור אזהרה בפני הדור הצעיר. רק יומיים לאחר כמה אבני אלה נעקרו על ידי אלמונים"

לצפיה בסרטון]

אבני נגף - פרויקט אבני זכרון לשואה[]

Gunter

ברומא

"מוקד- פורטל יהדות איטליה" מדווח על הנצחה נוספת ברומא, שהחלה ב-9 בינואר 2013 ב: via Garibaldi 38, ממול לביתו של Augusto Sperati.

למחרת בבוקר בבוקר תפתח את המהדורה השביעית של אמנות בזיכרון, בתערוכה הבינלאומית של אמנות עכשווית בבית הכנסה באוסטיה העתיקה. ארבעה אמנים שהוזמנו להשתתף:: Alice Cattaneo, Sigalit Landau, Hidetoshi Nagasawa e Michael Rakowitz. . בסיס תיאורטי וביקורתי לאמנות בזיכרון הוא שהתרבות שלנו, עם אובססיה לזיכרון ודינמי שנתפס על ידי תהום נשייה "הרסנית". משום שזכרון הטרגדיות בילה, והמעשה אחרון לא יביא לטכסי הנצחה ונאומי יום התערוכה מזמינה את קהילת אמנים להפוך מקום פולחן "במקומה של התרבות" עם חזיונות בהשראת ההיסטוריה אלא באותו הזמן "מושרש החדשות".

המקור: .Ş - twitter asmulevichmoked

אבני הנגף[]

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

שְטוֹלְפֶּרשְטַייןגרמנית: אבן-נגף, ברבים שטוֹלפּרשטיינֶה) הוא שמו של פרויקט הנצחה מתמשך בערים שונות באירופה, שיצר האמן גונטר דמניג. "אבני הנגף" של דמניג שקועות במדרכות בערים שונות במטרה להזכיר לעוברים ושבים את קורבנות הנאציזם.

תהליך היצירה[]

ארגונים שונים, בתי ספר ובני משפחותיהם של הקורבנות מחפשים מידע על הנספים בארכיונים שונים, בין השאר במרכז המידע של יד ושם בירושלים. לאחר איסוף המידע הדרוש, מכין דמניג קוביית בטון בגודל 10X10 סנטימטר, ומחבר אליה לוחית פליז, עליה נחרטים הפרטים הבאים: הכותרת "כאן גר..." או "כאן חי...", שם הנספה, שנת הלידה ומה עלה בגורלו - על פי רוב תאריך המוות או המשלוח למחנה. לאחר מכן משולבת האבן במדרכה, ממש בפתח הבית בו התגורר הנספה.

הפרויקט ממומן מתרומות של גורמים עסקיים ופרטיים, וכן מהתרמות בבתי ספר, איגודים מקצועיים וכדומה. מחירה של כל אבן 95 אירו.

האבנים הראשונות[]

לאחר הבשלת הרעיון בשנים 1992-1993, הונחו אבני-הנגף הראשונות בכנסיית האנטוניטים בקלן, בעידודו של הכומר באותם ימים. ב-1995 הניח דמניג באופן נסיוני (ומבלי לקבל רשות) את האבנים הראשונות ברחובות קלן, ומאוחר יותר באותה השנה גם בקרויצברג, שכונה בברלין. ב-1996 הוא הניח 55 אבנים בברלין במסגרת פרויקט "אמנים מחפשים את אושוויץ". כעבור ארבע שנים, לאחר שהוסרו המכשולים הביורוקרטיים, הוא קיבל רשות להניח עוד 600 אבני-נגף בקלן.

התפתחות הפרויקט[]

עד תחילת 2005 הונחו 1,400 אבני-נגף בקלן, וערים נוספות הביעו עניין בהצטרפות לפרויקט. בברלין היו בסוף ספטמבר 2006 1,302 אבנים ובהמבורג 1,600, בין השאר גם לזכרם של הומוסקסואלים וחסרי בית שנרצחו בידי הנאצים.

נכון לסוף אוקטובר 2006 הניח דמניג מעל 9,000 אבנים בכ-190 יישובים בגרמניה ובאוסטריה, וכן באיטליה ובהולנד. ברוב המקרים קבוצות מתנדבים מן הקהילה עוסקות במחקר ובאיסוף המידע, ואבנים מציינות קורבנות הנאצים מקהילות שונות (צוענים, אנשים שהומתו במסגרת תוכנית האותנסיה הנאצית, אסירים פוליטיים וכדומה). הנחת אבני-נגף שתוכננה להתקיים בפולין ב-1 בספטמבר 2006 בוטלה, כיוון שבוטלה ההרשאה לכך. ביוני 2007 מתוכננת הנחת אבני הנגף הראשונות בהונגריה.


ב-13 במאי 2009 הניחו לראשונה בבריסל, בירת בלגיה, שתי אבנים בנוכחות נכבדי העיר, קהל, חברי הקהילה היהודית, ילדי בית-הספר ומשפחת הניספים.

ביקורת[]

כמה ערים, סירבו לאפשר הנחת שטולפרשטיינה מסיבות פוליטיות. בערים אחרות, ביניהן מינכן, התקבל האישור רק לאחר דיונים ארוכים. בעיר קרפלד טענו העירייה והקהילה היהודית שאין זה יאה ששמות הקורבנות יהיו למרמס רגל. בסופו של דבר הוחלט על פשרה, לפיה יונחו אבני נגף רק אם בעל הבית וקרובי הנספים מסכימים על כך. היו בעלי בתים שהתנגדו להנחת שטולפרשטיינה לפני בתיהם, מחשש שהתזכורת היומיומית לשואה תפגע בערך הנכס. במקרה אחד בקלן הרחיקו אבן-נגף מפתח הבית לקצה המדרכה.


לקריאה נוספת[]

  • גבריאל אלכסנדר, כך נפרדתי מסבא גרהרד, יקינתון, 238, ארגון יוצאי מרכז-אירופה, פברואר 2010 אדר תש"ע, עמ' י-יב.

קישורים חיצוניים[]

Advertisement