Fandom

Ventura Daniel Wiki

אדם זרטל

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


המקום המשוער של המזבח בהר עיבל - לפי מתת עמוד ענן

מצגת על הר גריזים והר עיבל

שישי בשדמה עם פרופ' אדם זרטל-141401019101:26:07

שישי בשדמה עם פרופ' אדם זרטל-1414010191


Adam Zartal.jpg

אדם זרטל, צילם: Hanay

שישי בשדמה עם פרופ' אדם זרטל01:26:07

שישי בשדמה עם פרופ' אדם זרטל

מזבח העולה - מיתוס או מציאות

אדם זרטל ארכאולוג ומרצה לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה. זרטל הוא בן קיבוץ עין שמר.

זרטל למד כלכלה וחקלאות מטעם הקיבוץ. במלחמת יום הכיפורים סייע בניהול צליחת תעלת סואץ ונפצע קשה. לאחר שחרורו מבית החולים החל בלימודי ארכאולוגיה.

זרטל ערך סקרים ארכאולוגים בהר מנשה והר אפרים. חפר בלכיש, ארובות (נרבתא), ובאל-אחוואט שבנחל עירון.

עיקר פרסומו בא מחפירת האתר בהר עיבל, בו זיהה מזבח ישראלי. על פי פרשנותו זהו המזבח סביבו נערך טקס הברית המוזכר בספר יהושע. את קורות התגלית והתייחסות הממסד האקדמי אליו סיכם זרטל בספרו "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל".

"כף הרגל" - דמות עיר דוד, צורת שש אתרים פולחניים והנחלת המונח:"עלייה לרגל"עריכה

חוצה ישראל - רינו צרור בראיון עם פרופ' אדם זרטל21:53

חוצה ישראל - רינו צרור בראיון עם פרופ' אדם זרטל

חוצה ישראל - רינו צרור בראיון עם פרופ' אדם זרטל על פעולותיו במשך 31 שנה

כף הרגל של זרטל.png

"כף רגל" מדרום לרימונים - מתוך ההרצאה לעיל

בפתיח הגדיר רינה צרור את אדם זרטל בדברים הבאים:"וא חייב לדבר הפוך. הוא פרופסור, חילוני, אריכאולוג, שמו"צניק מעין שמר, והוא חייב לצאת נגד הזרם.

אדם זרטל מוכר לציבור חובבי ארץ ישראל. בשידור הוא תאר את גישתו לחקר הארץ, אך הוסיף חידוש מעניין: גם "עיר דוד" בנויה בהתאם למימצאיו. ישעיהו הנביא כתב:"הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי" (ס"ו,א) והנה עיר דוד בנויה כמו כף רגל. (ראו בתמונה). וכן 6 אתרים נוספים בתחום התנחלות בני-ישראל בימי-יהושע. הוא סבור שזה ביטוי לבעלות כמו שנאמר בספר יהושע:"כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו:" (יהושע א'ג). וכמובן הציווי המפורסם :"שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת-חַג הַמַּצּוֹת.., וְחַג הַקָּצִיר... , וְחַג הָאָסִף... שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶל-פְּנֵי הָאָדֹן ה'(שמות כ"ג)

אדם זרטל, מקיבוץ עין שמר, בצעירותו היה צופה לעבר הרי השומרון, אשר כונו "ההרים הכחולים". לימים, אחרי שנפצע במלחמת ששת הימים היה מכלכלן לארכיאולוג ויצא לחקור ב"רגליו" את השומרון.

הוא שם לב שקודמיו חפרו "תילים". הוא סבר שיש לסקור שטח . בשטח הוא חיפש חרסיות מהתקופה הישראלית. וכך, בעמק הירדן הוא גילה כי בתקופת ההתנחלות של יהושע היו 6-7 אתרים כנעניים לעומת 200 ישראליים. יחס דומה הוא מצא בהר, מכאן מסקנתו הייתה כי בני ישראל נכנסו לארץ ישראל בתור נוודים ממזרח לירדן - בניגוד לרבית המדענים.

וכך ערך את הסקר המפורסם סקר הר-מנשה, בו הוא מצא 90% אתרים שלא היו ידועים.

ממוצגי הסירטון

אתר "אל-אחוואט" והשערות סביבועריכה

ראו גם - ערך מורחב:סודו של סיסרא - מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה

Sardinien Orroli Nuraghe Arrubiu innenhof.jpg

מראה פנימי של הנוראגה בארוביו

אדם זרטל ערך במשך יותר משלושים שנה את סקר הר מנשה. בין השאר הוא, הגיע לאתר הנקרא בפי תושבי נחל עירון בשם אל-אחוואט, שמובנו "הקירות", "החומות" , או "חצרות" בעגה מקומית. לדעתו מדובר בחרושת הגויים, אתר מיקראי, המוכר לנו מספר שופטים בהקשר למלחמת ברק בן אבינועם בשר הצבא של יבין מלך חצור (בגליל) סיסרא (שופטים, פרקים ד' וה'). במקום נמצאו מבנים קטנים, חומה רחבה יחסית לאתר כה גדול. האתר היה מיושב רק כ-50 שנה. תושביו הרבו באכילת דגים [1]. החומה אינה ישרה ובנויה גלים גלים. לאתר אין מקביליות בארץ, מלבד ארבע אתרים קטנים דומים ליד כרם מהר"ל. בחפירות באתר השתתפו גם בהשתתפות קבוצות מאוניברסיטת קליארי ב"סרדיניה" [2].

יחד עם זאת, הסתבר כי מקבילות לאתר כן נמצאו באי סרדיניה שבאיטליה. באי ידועים 7,000 אתרים בעלי מבנה דומה. הם נקראים נוראגים , בשפה סרדינית עתיקה, פירוש המילים הוא "ערימת אבנים". המבנים נראים כערימות אבנים בעלי כיפות שטוחות. החוקרים משערים כי היו אלא מקומות מגורים של משפחה אחת או יחידת לוחמים. גם בסרדיניה נמצאו מבני-כיפות כמו באתר "אל-אחוואט" וכן מסדרונות צרים אל חדרי המגורים.

ההקבלה לאתר סרדיניה מתחזקת שכן כי מלחמת ברק בן-אבינוכם נגד סיסרא חלה במועד המשוער בו הגיעו לארץ ישראל "גויי הים" : הפלישתים מכרתים בני שבט ה"סוקולו" מסיציליה ואולי גם בני ה"שורדנה" מסרדיניה. גם המיקום האתר מתאים -מרחק של 14 ק"מ מנחל קישון - מקום הקרב של בין סיסרא לבין שבטי ישראל.

אדם זרטל מוסיף בנושא זה: " כבר אולברייט העלה את ההשערה שגויי הים ישבו באזורים של צפון השרון, ובראשם עמד הגנרל סיסרא. הקשר של סיסרא לגויי הים נזכר ע"י חוקרים רבים, ואנו סבורים כי אפשר – על פי דמיון השם - שמוצאו מהעיר סאסארי (Sassari), העיר השניה בגדלה בסרדיניה. הדבר מקרב אותנו להסבר חדש לקרב בין הכנענים לישראלים, הנזכר בשופטים ד-ה, היא גם שירת דבורה. האפשרות שבראש הקואליציה עמד מצביא שרדני (השבט מסרדיניה) הועלתה כבר בעבר, ובחינה גיאוגרפית-פוליטית של הקרב מורה כי תמציתו היתה השליטה בעמק יזרעאל, צומת דרכים וחוליית הקשר בין השומרון לגליל, שני המוקדים של ההתנחלות הישראלית בתחילת תקופת הברזל. [3]

תמיכה בהשערה מובאת גם במאמרו של אריה בורנשטיין]] מאוניברסיטת בר אילן. מקור שמו של סיסרא היה מהמילה "סרא" בסרדינית עתיקה = קצין, והוא נקרא ע"י יבין להלחם בישראל, שכן יהושע חיסל את הכוח הצבאי הכנעני בחצור." [4]

זאב ארליך מוסיף תמיכה להשערה משמות האתרים. אתרים רבים בסרדיניה מתחילים באותיות: "סא", "סי", "סיסי" כמו העיר עוד רמז אפשרי מבשירת דבורה יעל מגישה לסיסרא "ספל אדירים" . ובשירה כתוב: " שריד לאדירים עם" (פרק ה' כ"ה). אולי גם זה רמז לגויי הים מסרדיניה בני ה"שרדנה" ?

אתרי גלגלעריכה

NEWS1NEW-ron gafni.jpg

תצלום אוויר של האתר בארגמן - לאחר החפירות [צילום: רון גפני]

ראו ערך מורחב:אתרי גלגל

חמישה אתרים ארכיאולוגיים קטנים בצורה ייחודית של כף רגל עוררו את סקרנותו של הארכיאולוג פרופ' אדם זרטל ושופכים אור על ההיסטוריה של תקופת המקרא הממצאים במקום מעידים כי מדובר באתרי כינוס ופולחן בני כ-3,200 שנה, מהתקופה שלאחר חזרת השבטים הישראלים ממצרים לכנען זרטל, שחוקר את האזור יותר מ-30 שנה, מאמין שמדובר במקומות בהם התקיימו טקסים דתיים וכינוסים חברתיים בתקופת המעבר בין הנדודים במדבר להתיישבות הקבע וגם: על המונח "עלייה לרגל"

המקור:דר' דרור איידר כל מקום שבו דרכה כף רגלנו



ראו גםעריכה

ספריועריכה

  • סקר א - קער שכם, 1992
  • סקר ב - העמקים המזרחיים וספר המדבר, 1996
  • עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות, 2000.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. דבר שמועיד על מוצאן, שכן האתר אינו על שפת הים
  2. מקור: אדם זרטל - בראשית ישראל - עם נולד - עמותה סקר שומרון ומזבח הר עיבל
  3. מקור: אתר עם נולד
  4. מקור: דרך הים, "אבן העזר", אפק

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית