ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה
ד"ר אהרן ברט היה מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה ואחר כך המנכ"ל הראשון של בנק לאומי לישראל בין השנים 1947 - 1957. הוא היה אחד משני החותמים של שטרי הכסף הראשונים של מדינת ישראל. בשנת 1954 הוא חיבר את הספר דורנו מול שאלות הנצח , אשר היה הבסיס ללימודי מחשבת ישראל לנוער הדתי לאומי בשנת ה-70.
דר' ברט היה במקצועו עורך דין ואחד האנשים המרכזיים בקרן היסוד. הוא היה קשור לתנועת הפועל המזרחי. כמובן, לפי המסורת מימי זלמן דוד ליבונטין לא היה כל קשר בין התנועה לבין הבנק.
תולדות חייו[]
אהרן ברט נולד בברלין בה' ניסן תר"ן (1890) ונפטר בתל אביב בג' סיון תשי"ז (1957). אביו יעקב ברט, היה מגדולי המזרחנים בדורו, פרופ' באוניברסיטת ברלין וגם מרצה לתנ"ך ולשפות שמיות בבית המדרש לרבנים מיסודו של חותנו ר' עזריאל הילדסהיימר. אהרן ברט קבל חינוך מסורתי, למד תורה מפי תלמיד חכם מובהק. הוא למד בגימנסיה קלאסית ובאוניברסיטאות ברלין והיידלברג. בשתי האוניברסיטאות למד כלכלה ומשפטים. הוא שימש יועץ משפטי לתעשיית הנחושת של קרוביו מבית הירש. בשנת 1933, עם עלית הנאצים לשלטון עלה ארצה ופתח משרד עורך דין. בשנת 1938 נתמנה כחבר בהנהלת בנק אנגלו פלשתינה. משנת 1947 עד פטירתו היה מנהל כללי של הבנק.
פעילות ציבורית[]
בשנת 1920 אהרן ברט החל בפעילות ציונית . הוא נבחר לתפקיד ראש המזרחי בגרמניה ולחבר הנהלת קרן היסוד. הוא הקפיד להשאר תלוי מבחינה כלכלית ועצמאי בדרכיו אף כלפי האירגונים אותם הוא שרת. בשנת 1921 הקונגרס הציוני העולמי ה-12 , אשר התכנס בקארלסבאד צכוסלובקיה , בחר בדר' אהרן ברט לעורך דין הקונגרס . הוא שימש בתפקיד זה 17 שנה וגיבש את שיטת המשפט של המוסדות הציוניים הלכה למעשה. בשנת 1946 נבחר לאב בית דין של הקונגרס ובתפקיד זה הוא כיהן עד מותו.
בעת מלחמת העולם השניה נקרא דר' ברט לראשות מגבית התגייסות. הוא יצר תוך זמן קצר את הכלים להטלת מסים לאומיים מרצון, כמקובל בימי טרם הקמת המדינה. הוא פעל למימון הגיוס למלחמה ולהגנה. בהגיע השמועות על גורל יהודי אירופה, התרחבה המשימה ודר' ברט היה לנשיא מגבית ההתגייסות וההצלה.
מדיניות בנקאית[]
על המדיניות הבנקאית של אהרן ברט ניתן ללמוד מזכרונותיו מנכ"ל סולל בונה הוא הלל דן. הלל דן מספר כי בשנת 1951 אהרן ברט הזמין אותו לשיחה וטען כי סולל בונה חורג ממסגרת האשראי שנקבעה לו וכי היקף האשראי לחברה עולה על ההון עצמי של הבנק . הלל דן הסביר לו כי הוא יכול לפצל את האשראי בין החברות , בבעלות סולל בונה, ואז אשראי לכל אחד מהלקוחות יהיה בסכום קטן ואז לא תהיה להנהלת הבנק בעיה פורמלית . ( היום, בנק ישראל לא היה מקבל את הטענה, שכן לפי המקובל סכום האשראי נמדד לפי הקונצרן ). דן טען כי סולל בונה פועל היום - בימיה הראשונים של המדינה - כמו מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה ולכן אין לעבוד עם החברה לפי כללים בנקאיים מקובלים. ברט לא הסכים לדעתו. תבע סגירה מיידית של החריגה מהאשראי והלל דן נאלץ להסכים לכך באופן מיידי. לברט היה חשוב לו יותר יציבות הבנק מאשר ההשקעות בפיתוח התשתיות של המשק של המדינה שזה עכשיו הוקמה.[1]
חתימה על שטרות הכסף של המדינה[]
אהרן ברט, [2]בתור מנכ"ל בנק לאומי, אשר היה הממונה על הנפקת שטרי הכסף של מדינת ישראל, היה חתום על שתי הסדרות הראשונות שהונפקו לציבור. יחד עימו היה חתום על השטרות אליעזר הופיין , יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק. הסדרה הראשונה שהונפקה ע"י חברת בנק אנגלו-פלשתינה וערכה נרשם בתור "לירה א"י", בשנת 1952 הונפקה סדרה חדשה - "לירה ישראלית", סדרת "בנק לאומי לישראל בע"מ". על שטר זה כבר נרשם משפט שלא היה רשום בסדרה הראשונה: מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא[3]. בסדרה הראשונה ואף בסדרה השניה היה כתוב :הבנק יקבל את השטר הזה לשם תשלום בכל חשבון שהוא
ראו גם[]
ערך מורחב: דורנו מול שאלות הנצח
חיבורו הנ"ל נכתב כאשר נפל למשכב ולא יכל להמשיך בעבודתו. כאשר הבריא הוא התבטא כדלקמן : " חיי האדם אינם נצחיים. מחלתי הייתה לי אות התראה מאת הבורא שנפשי נקראת לחזור אל יוצרה. ואם החלמתי בעזרת ה' ממחלתי הריני מבין ששנות חיים אלה ניתנו לי לא לשם השיגרה בעבודת הבנק , אלה לעשות נפשות לה' ולתורתו בקרב הנוער."