Fandom

Ventura Daniel Wiki

אומלבס

7,435דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

הכפר - Mulebbis - ניתן לזיהוי במפת PEF משנת 1880 באתר עמוד ענן - גם אז בצומת דרכים - היום שרידיו בגובה 29 מטר מעל פני הים. הכניסה היא מרחוב אבשלום גיסין (אגב, במקום רחוב זה הייתה הדרך הראשית מיפו לפתח תקווה. כאשר מגיעים לחלק הגבוה ברחוק - קרוב לפתח תקווה - מזרחה רחוב האתרוג ומערבה היו שרידי הכפר מלבס

אתר רשות נחל הירקון מסר את המידע הבא:"זהו אתר הקדום בתחומי פתח-תקוה. הוא מצוי באזור התעשייה קריית אריה, ונסקרו בו ממצאים מהתקופה הרומית-ביזאנטית ומהתקופה העות'מאנית. יש חשש שהאתר ייהרס עקב תכניות לבניית מפעלים נוספים במקום. בעת כתיבת המאמר (קיץ 1994) נערכת באתר חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות, אך תוצאותיה עדין אינן ידועות. לא ברור אם ישולבו בעתיד חלק ממצאי החפירה בתחומי המפעלים, כדי שיהיה אפשר לבקר במקום ולראותם [1].


ראו פירוט משמאל

המפה נטענת...


אגן נחל הירקון -מבחר אתרים
נחל הירקון
A מגדל צדק
B עזבת צרטה
C תל אפק
D מעיינות הירקון
E טחנת קמח אל-מיר
F חוות אנטואן קיסר
G בית הביטון הראשון בארץ ישראל
H טחנת הקמח אבו-רבח
L תל קנה
J טחנת הקמח פרוחיה
K אוּ‏מְלָבָּס - היום חלק מפתח-תקווה
L תל-זיתון
M עשר טחנות - היום אצטדיון רמת גן
N תל גריסה - היום גבעת נפוליאון רמת גן
O שבע טחנות
P תל קסילה
Q תל כודאדי
R גן מקורות הירקון
רשות נחל הירקון

אוּ‏מְלָבָּס היה כפר ערבי, אשר אדמתו נרכשה על ידי יהודים, ובשטחו נבנתה בשנת 1878 המושבה פתח תקוה, היום העיר פתח תקווה. הכפר אומלבס היה בעבר כפר גדול. משה סמילנסקי כותב כי לפי התעודה הרשמית של ספר האחוזה הטורקי "החיג'ה" הגיע שטחו עד כדי מאה אלף דונם. גבולות הכפר היו: [1]

תושבי הכפרעריכה

הכפר שכן ליד עמק פורה שהיה משני צידי נחל הירקון. טיבה של האדמה משך למקום תושבים, אך האזור כלל ביצות. היתושים ששרצו בביצות גרמו למחלות ולמוות של תושבי הכפר ולבריחתם של אחרים וכך מספרם פחת משנה לשנה. גם הרועים שבאו לעמק הירקון מהכפרים השכנים, אשר היו בגבעות החול מצפון ומדרום לעמק, חלו משתיית מי הנחל. התושבים שנותרו בכפר לא יכלו לעמוד בפני תושבי הכפרים הערבים השכנים: מגדל, יהודיה ובני ברק לפי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל ניתן לזהות את Mejdel Yaba מזרחית מפג'ה, שטח מושב מזור היום, Yahudiyeh יהוד של היום , Ibn Ibrak - היום ליד מחלף מסובים. תושבים אלה היו גוזלים מתושבי אומלבס כל שנה "רצועות קרקע ...ויהי הכפר מלבס בעיני כל הכפרים שכניו כמקולל ונידון למות" [2].

חמד נבלוסיעריכה

לפי מסורות המקום, הגיע לאומלבס גיבור מקומי משכם בשם חמד נבלוסי בשל ריב דמים שהיה לו עם שכניו. הוא החליט כי משפחתו הגדולה, עם בנו וחתניו יתיישבו בכפר. הוא הרג את תושבי המקום והקים במקום מאהל. כן גרש את הרועים שבאו עם צאנם לעמק ליד הירקון ואת הפלחים שזרעו באדמות הכפר. משה סמילנסקי מספר כי "ויגדל האיש משנה לשנה ויעש עושר רב ובכל אשר יפנה ויעשה - יצליח." עם זאת, גם משפחתו החלה לסבול מהקדחת, בני משפחתו מתו ולבסוף גם הוא נפטר.

כאשר שמעו תושבי הר שכם על גורל המשפחה שהיה להם עימם ריב דמים, ירדו לאומלבס, הרגו את התושבים הנותרים, וכמנהג המקום "טבלו מטפחת לבנה בדם האחרון לבית חמד וישימוה על ראש כידון"

חמד אלמצריעריכה

בשנת 1831 , כאשר איברהים פאשה בא ממצרים, הגיע לכפר מלבס "חמד אל מצרי" וארבעים עבדים עימו. הוא מצא עניין באדמת הכפר הפוריה ובמקורות המים, שילם פיצויים לחורשי האדמות שנותרו במקום והתיישב עם הבאים עימו בכפר. גורלו לא היה שונה מקודמיו, מרבית אנשיו ועבדיו מתו. השאר עברו לכפר פג'ה הסמוך, שגם הוא התנוון במשך השנים.

כאשר חמד אל מצרי ראה כי אין עתיד לכפר, אשר שטחו הצטמצם ל-14,000 דונם, הוא פנה לסוחר מיפו בשם טיאן והציע לו את השטח. הסוחר רימה אותו והוציא ממנו תעודת מכר על חצי השטח. השייח החליט לתבוע אותו לדין ומכר 2,000 דונם לסוחר אחר, בשם סלים קַ‏סָּ‏‏ר, למימון הוצאות המשפט. שופטי יפו פסקו לטובת טיאן. לחמד אל-מצרי נותרו 2,600 דונם. כאשר מת, אדמות אלה נלקחו על ידי השכנים.

פתח תקוהעריכה

מתיישבי פתח תקווה קנו תחילה את האדמות שהיו רשומות על שם אפנדי מיפו - סלים קַ‏סָּ‏‏ר‏. חלקה הייתה רחוקה מעט מהירקון והייתה במקום שבו נמצא היום מרכז העיר פתח תקוה - ככר המייסדים, בית הכנסת הגדול ורחוב חובבי ציון. השטח היה כולו בבעלות סלים קסר, בשונה מחלקו האחר של הכפר שהיה בידי אפנדי אחר מיפו (אנטואן בישארה טיאן), שהיה משותף לו ולאריסים שישבו במקום וליד נחל הירקון.

החלקה הראשונה שנרכשה מקסר הייתה של 3,375 דונם. שולם עבורה 1,070 נפוליאון שהם 21,400 פרנק. בערב ראש חודש מנחם אב שנת תרל"ח (30 ביולי 1878, נכתב ונחתם החוזה בין המוכר סלים קסר, לבין הקונים: דוד גוטמן, יואל משה סולומון, ונתן גרינגרט, במעמד החברים יהושע שטמפפר וזרח ברנט. החוזה נחתם אצל הקונסול האוסטרי שכן הקונה העיקרי היה גוטמן, שהיה נתין אוסטרי. גם החוזה נכתב על שמו, היות שרעוף, פחה בירושלים , שהיה פטריוט טורקי נלהב , התנגד בכל תוקף למכירת קרקע ליהודים.

כך הייתה אומלבס לפתח תקוה. ביום י"ב אלול תרל"ח התכנסו המייסדים ביפו וביום ז' חשון תרל"ט - 3 נובמבר 1878 - יצאו לפתח תקוה לעבודה: אלעזר ראב ובנו, יהושע שטמפפר, דוד גוטמן ויואל משה סלומון.

שנה לאחר מכן נרכש גם חלקו של טיאן, שהיה גדול יותר.

הערות שוליים עריכה

  1. להתמצאות ראו מפת PEF משנת 1880 באתר פתח תקווה
  2. מקור: משה סמילנסקי

לקריאה נוספתעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית