(הועתק מהויקיפדיה בטרם מחיקה רצינית)
משרדי אונר"א בירושלים צילם:rusticus80
אונר"א (UNRWA United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים של האו"ם (בפליטים שאינם פלסטינים מטפלת נציבות האו"ם לפליטים - UNHCR).
הקמת הארגון[]
אונר"א הוקם 5 ימים בלבד לאחר ייסוד ארגון ה-UNHCR - נציבות הפליטים העליונה של האו"ם, וזאת משום שתכלית ארגון ה-UNHCR הייתה שילוב הפליטים בעולם במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו מדינות ערב. אונר"א הוקם שלא במטרה ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.
הסוכנות הוקמה בעקבות מלחמת העצמאות, במטרה לספק קורת גג ושרותי סעד ובריאות, על סמך החלטה 302 של עצרת האו"ם מתאריך 8 בדצמבר 1949, ונטלה עליה את פעולותיה של סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם (UNRPR) שהוקמה ב־19 בנובמבר 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית [2]. הסוכנות החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950[1], כסוכנות סעד זמנית בהנחה שבעיית הפליטים תיפתר עד שנת 1952. המנדט של אונר"א מחודש כל 3 שנים.
אונר"א פועל גם בשטחים בהם שולטת ישראל וזאת על פי הסכם Comey-Mitchelmore משנת 1967 בין הצדדים.
מיהו פליט[]
להבדיל מההגדרה הרגילה לפליט, במקרה של הפליטים מקרב ערביי ארץ ישראל, נקטה אונר"א, זרוע האו"ם לטיפול בפליטים מקרב ערביי ארץ ישראל, אמת מידה שונה ותחמה את את חלון הזמן להגדרת הפליט:
|
פליטי פלסטין הם אנשים אשר מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטין, ואשר איבדו הן את בתיהם הן את מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1948. | 
|
לפי הגדרת אונר"א, פליט פלסטיני הוא מי שהיה תושב שטח המנדט הבריטי בארץ ישראל בין יוני 1946 למאי 1948 ואיבד את ביתו ומקור פרנסתו עקב מלחמת העצמאות, וכל צאצאיו (הבדל נוסף מההגדרה הרגילה).[2] בשנת 2004 נכללו בקטגוריה זו, לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה של אונר"א. אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים, הנמצאים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.
ביקורת על פעילות אונר"א[]
תפקידו של הארגון בעיני רבים, כולל בעיני הפלסטינים עצמם, שנוי במחלוקת. היתה ביקורת נרחבת על הסטטיסטיקה, טכניקות איסוף הנתונים, וההגדרות הנוגעות לפליטים הפלסטינים על-ידי אונר"א. נטען גם כי היא מעסיקה מחבלים ידועים, מנציחה את תלות הפלסטינים, מבצעת השטנה לישראל, ומנתבת כסף מממשלות מערביות אל הרשות הפלסטינית על-מנת שזו תוכל לרכוש נשק למחבלים. מדינת ישראל אף תיעדה מקרים בהם אונר"א שימשה ככיסוי לפעילות מחבלים.
ביקורת נגד הגדרת הפליטים מאת אונר"א[]
- בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים, פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. לעומת זאת בהגדרת אונר"א, פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל משנת 1946 ועד שנת 1948 היה פלסטין. על-פי המבקרים, תיחום הזמן לשנתיים (שהוא מספר שנים נמוך של תושבות יחסית למונחי הלאום של הנציבות) נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזרח התיכון שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא היתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים. לעומת זאת הפליטים היהודים ממדינות ערב ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון שמדינות ערב היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו, בניגוד לתושבים הערבים שבישראל.
- הנציבות מגבילה את הזכות להקרא פליט רק לאדם שנותר חסר אזרחות. ומכיוון שישנה אוכלוסיה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמיליון בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להיקרא פליטים. לעומת זאת, ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.
ביקורת נגד הרישומים וטכניקות איסוף הנתונים[]
בשנת 2004 היו לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה. אונר"א מטפלת ב-59 מחנות פליטים, הנמצאים בסוריה, לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים בציציות של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות. נוסף על כך, הסטוריונים, כמו מרתה גלהורן ודוקטור וולטר פינר, מאשימים את אונר"א בעיוות מכוון של הסטטיסטיקה על הפליטים, ואף בהונאה גמורה. פינר למשל, כתב כי בשנת 1959 בפועל מספר הפליטים היה אז רק 367,000.[3]
האשמות בסיוע לטרור[]
פעמים אחדות האשימה ישראל את אונר"א שמתקניה משמשים את ארגוני הטרור הפלסטיניים. בשנת 2003 פרסמה ישראל לעיתונים מסמך שהניו-יורק טיימס כינה אותו damning intelligence report" (דו"ח המודיעין המרשיע", אשר תיעד פעולות של אונר"א המשמשות ככיסוי לפעולות חבלניות פלסטיניות, לרבות הברחת נשק באמבולנסים של האו"ם ולקיים פגישות של התנזים במבנים של האו"ם.[4]
אונר"א, מצדה, האשימה את ישראל בהפרעה לפעילותה ההומניטרית. סרטים המתעדים שימוש של אמבולנסים של אונר"א בידי מחבלים, והודאתו של מזכ"ל אונר"א פיטר האנסן כי הארגון מעסיק פעילי חמאס גרמו לביקורת על הארגון.[5][6] במבצע עופרת יצוקה הופגז מטה אונר"א ב-15 בינואר 2009 לאחר שלטענת צה"ל, נורו ממנו טילים אל עבר כוחותיו.[7]
בשנת 2006, אונר"א ספגה ביקורת רשמית על כך מחברי הקונגרס האמריקאי. במכתבם, שנשלח למזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס, צוין בין השאר: "לאחר סקירה ממצה של הביקורת העצמית של האו"ם, זוהי עובדה ברורה שאונר"א מעוצבת על-ידי ניהול כושל, מדיניות לא-יעילה, וכשלון בלהבטיח את ענייני הכספים שלה. עלינו לשדרג את הבקרה הכספית של אונר"א, ולנהל אכיפת חוק בארה"ב בכדי למנוע מכספם של משלמי המיסים לתמוך במחבלים".[8]
ביקורת נגד יחס מועדף[]
בשנת 2000, אונר"א הוציאה יותר מ-$72 בממוצע לכל פליט פלסטיני, בעוד שנציבות האו"ם לפליטים הוציאה בערך $53 בממוצע לכל פליט משאר העולם, דבר המצביע כי הפליטים הפלסטינים זוכים ליחס טוב יותר על ידי האומות המאוחדות מכל פליט אחר בעולם.[9] עוד נטען על-ידי מבקרים כי אונר"א היא דוגמה להטייה של האומות המאוחדות נגד מדינת ישראל, ושעל הפליטים הפלסטינים לקבל יחס זהה ליחס הפליטים משאר העולם.[10]
ביקורת נגד הנצחת מצב הפליטות[]
רבים, בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם. אונר"א מעניקה שירותי חינוך, תעסוקה, בריאות ורווחה במסגרות המשרתות בלעדית את צאצאי הפליטים, ומעודדת את הזכאים לשירותיה שלא לפנות למערכות הסיוע המקומיות במדינות מושבם לקבלת שירותים מקבילים. כפילות מערכתית זו יוצרת פירודים חברתיים עמוקים בין תושבים המקבלים את עזרת הארגון לאלה המקבלים שירותים טובים יותר מהמדינות שהם אזרחיהן, והאיבה הטבעית הנוצרת מפערים אלו מנותבת להנצחת השאיפה העממית לביטול מדינת ישראל, בהיותה ה"חטא הקדמון" האשמה ב"נכבה". תכליתה של הנציבות האו"ם לפליטים היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו מדינות ערב. מבחינה זאת, על פי מבקריה, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה שלא במטרה ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.
תבנית:קישורי פורטל
קישורים חיצוניים[]
- אתר אונר"א בעברית
- אונר"א סיעת לטרור - ערוץ 7
- בן-דרור ימיני, והעולם משקר, nrg
- יצחק בן-חורין, בכיר לשעבר באונר"א: הם משלמים למחבלים, ynet
- יהונתן דחוח הלוי, אמת אחרת על אונר"א, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
- תבנית:הערוץ האקדמי
- דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: ותודה לאונר"א, "כלכליסט", 19/10/2009
הערות שוליים[]
- ↑ שאלות ותשובות באתר אונר"א (בעברית)
- ↑ מיהו פליט פלסטיני - מתוך אתר אונר"א
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ מייקל ויינס (January 4, 2003). "Killing of U.N. Aide by Israel Bares Rift With Relief Agency". ניו יורק טיימס. http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9C05EFDB1F3FF937A35752C0A9659C8B63&sec=&spon=&pagewanted=all. Retrieved 2009-10-03.
- ↑ משה אלעד, לייבש את אונר"א, ynet.
- ↑ פעילי חמאס מקבלים משכורות מאונר"א, וואלה חדשות.
- ↑ גורמי צבא: מטה אונר"א הותקף כי נורו משם טילים, nrg, 15.1.2009
- ↑ UNRWA fails to comply with US anti-terrorism law (ג'רוסלם פוסט) ספטמבר 29, 2006
- ↑ משה אפרת. "UNRWA." The Continuum Political Encyclopedia of the Middle East. Ed. אברהם סלע. New York: Continuum, 2002. p.887.
- ↑ [1] לדוגמה: הצהרתו של הסנאטור בונד על אנטישמיות