Fandom

Ventura Daniel Wiki

אוסף פירקוביץ'

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

אוסף פירקוביץ הוא אחד האוספים הגדולים של כתבי השומרונים. בשנת 1870 הוא נמכר על ידי אברהם פירקוביץ' לספריה הציבורית הצארית של העיר סנט פטרסבורג שברוסיה. היום הוא בספרייה הלאומית הרוסית בעיר. האוסף נקרא על שם אברהם פירקוביץ', רב קראי מהאי קרים. אוספיו של אברהם פירקוביץ' כוללים אלפי כתבי יד יהודים, קראים ושומרונים החל מהמאה ה-5.

מטרתו של פירקוביץ היתה, בין השאר, לצורך הוכחת קדמותם של הקראים לתקופה מלפני המאה ה-8 אך גם למטרות מסחריות.

גלגולו של האוסףעריכה

האוסף הובל לספרייה הצארית בסנט פטרסבורג בארגזי העץ . ארגזים שהובלו משכם ליפו על גבי חמורים, ומשם באנייה לחצי האי קרים. חוקרי הספרייה הצארית גילו התעניינות מיוחדת בארגזים שמכילות קודקסים של ספרי התורה העתיקים בנוסח המסור בידי השומרונים. הרכבי פירסם קטלוג מלא של אלה. יתר הארגזים הונחו באחת מפינות הספרייה הענקית, שם העלו אבק ולחות עד אמצע שנות ה-60 של המאה הנוכחית. החוקר הרוסי בוריסוב פתח את חלק מהארגזים על מנת לקטלג את כתבי יד. הוא מצא באוסף : חיבורים היסטוריים וספרי טבע ורפואה . בשנת 1971 פרופ' אריה וילסקר ופרופ' ויקטור לבדב , מנהלי האוספים של כתבי היד העבריים בספרייה, החליטו לפתוח את יתר הארגזים.

תוכן כתבי הידעריכה

ויקטור לבדב חילק את האוסף, שכלל 1350 כתבי יד ל- 14 מדורים לפי הפירוט הבא:

  1. 28 מגילות של ספרי תורה (הכינוי המקובל; "מדרג'") כתובות על עור, שזמן העתקתן נע בין המאה ה-10 ובין המאה ה-15. שלוש מהן כמעט שלמות .
  2. 207 קטעים של ספרי תורה כתובים על עור, שזמן העתקתם נע בין המאה ה-12 ובין המאה ה-16.
  3. 160 קטעי ספרים וספרים על התורה, כתובים על נייר# 52 כתבי יד של תרגומים ופירושים לתורה המאה ה-11-המאה ה-19.
  4. 61 ספרי הלכה בענייני מצוות התורה ומשמעותן המעשית
  5. 10 כתב יד של מילונים וספרי דקדוק
  6. 48 ספרי היסטוריה וחיבורים היסטוריים ומדרשיים.
  7. 70 ספרי אסטרולוגיה, אסטרונומיה וחישובי לוח השנה .
  8. 106 ספרי רפואה ומדעי הטבע של שומרונים ושל אחרים .
  9. 375 כתבים ובהם קטעי תפילות ופיוטים רבים.
  10. 49 כתבי יד שמהם: 88 כתובות נישואין. כתב גט אחד.
  11. 10 קמעות .
  12. 12 כתובות, כולל כתובת "עשר האמירות" שהעולם נברא בהן מן המאה ה-4 לספירה ושני ציורים של כלי המשכן .
  13. 66 קטעים וספרים של שמחות ושירי חג וחול.
  14. 45 מסמכים של שטרי קניין, בעלות ופסקי דין.

האוסף מתייחס לתקופה של כאלף שנים, מסוף האלף הראשון ועד אמצע המאה ה-19.

אילנות יוחסיןעריכה

באוסף יש ריכוז של עדויות אישיות, שמות ובתי אב של מעתיקי כתכי היד ושל אישים אחרים: נכבדי השומרונים בתקופות שונות, בעלי אדמות ורכוש, סופרים ופייטנים, כוהנים וזקנים. וכך ניתן היה להיעזר בפרטים שנמצאו לשרטוט אילנות יוחסין של בתי האב השומרוניים של ימינו בתחילת צמיחתם.

במאמר של בנימין צדקה מופיע אילן היוחסין המפורט של בני משפחת הכוהנים "העבתאים". העבתאים היו המתורגמנים [1] בבתי הכנסת השומרוניים בימי השלטון הביזנטי. החל משנת 1624, עם מותו של הכהן הגדול האחרון מבית פנחס, בלא להותיר בנים, הכהונה עברה למשפחת העבתאים.

שולשלות אחרות שחוברו בעזרת אוסף פירקוביץ ונכללות במאמר הן של המשפחות הבאות:

  • בני מנשה הצפרים, משנת 1510 עד 1851 - תקופה של 340 שנה. האוסף איפשר להוסיף לרשימה שמות שלא היו מוכרים קודם.
  • בני משפחת הדפנים, משנת 1650 - 1850 . "בני דנופתה", שהוא שמם המלא, מתייחסים לשבט אפרים. המשפחה התפרסמה בקהילת דמשק. עם חורבן הקהילה שרידיה ברחו לשכם.
  • בני משפחת המרחיבים, משנת 1650 - 1850, אף הם משבט אפרים.

עוד שולשלות של שלושה בתי אב מופיעים במאמר:

  1. בני צדקה בן אברהם, 1650 - 1850.
  2. בני יעקב בן אב-סכוה, 1700-1850.
  3. בני ישמעאל בן אברהם שבא מדמשק 1650-1850.

הארגון החברתיעריכה

מסמכי האוסף מאפשרים להשלים את התמונה על המבנה החברתי של השומרונים בתקופה שהיו תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. בין השאר, מסתבר כי בדמשק וקהיר היו שכונות מיוחדות לכהנים מבני העדה, שכונו "קריית כהנים". ניתן מעמד מיוחד ל"שופט ישראל" שהוענק לנכבדים ולמורה דרך של הקהילות, שאינם נמנים על משפחות הכהונה. קיים גם מעמד של "נשיא" - עין מנהיג ובורר לא-כוהני - תואר שעבר לפעמים בירושה באותה משפחה ובאותו בית אב. על פי ה"אוסף" קיים גם מעמד של כוהנים "אחרים" בקרב בתי האב של הכהנים שאינם משתייכים לענף המרכזי של בני משפחת פנחס.


סוף דברעריכה

בנימין צדקה מסכם את מאמרו בבקשה :" כתבי היד העתיקים שבאוסף הולכים ונשחתים והדבר מחייב שימור וצילום - פעולות שידם של הרוסים קצרה מלבצע. בקיץ 1993 החלו הספרייה הלאומית והאוניברסיטה העברית בירושלים בצילום כתבי היד היהודיים שכאוסף. הציוד הטכני שהעבירה הספרייה הלאומית לרוסיה מאפשר לבצע צילומים מורכבים וברורים של כתבי יד, הנראים לכאורה בלתי קריאים. יש לקוות כי שלטונות הספרייה בסנט פטרסבורג ייעתרו לבקשה, וכך יצעד מחקר לימודי השומרונות צעדים ניכרים קדימה בהסתמך על המידע העצום שניתן לשאוב מן האוסף השומרוני".

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה


שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref>, אך לא נמצא תג <references/>

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית