Fandom

Ventura Daniel Wiki

אייזק ניוטון

7,433דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

הועתק מתוך הויקיפדיה העברית - גירסת 19 יוני 2007

אייזק ניוטון (4 בינואר 1643 - 31 במרץ 1727), מדען בריטי, שהשגיו בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה והפילוסופיה מהווים את היסודות לתחומים אלו עד ימינו. חיבורו "היסודות המתמטיים של פילוסופית הטבע" מניח את הבסיס למכניקה הקלאסית ("הניוטונית") ולאופטיקה הגאומטרית - כמו גם לתורה מתמטית חדשה - החשבון האינפיניטסימלי, אותה פיתח במקביל לגוטפריד וילהלם לייבניץ.

ביוגרפיהעריכה

ילדותו לא הייתה קלה, הוא נולד לחקלאי אנאלפבית שנפטר עוד לפני לידתו. אמו נטשה אותו אצל סבתו למען בעלה החדש. בשל חוכמתו של ניוטון, וכמו כן גם אופיו המיוחד, לא חיבבו אותו נערים בני גילו. הוא אהב לספר כיצד ניצח בתחרות קפיצות לאחר שחישב את מהירות הרוח. על אף האינטליגנציה הגאונית שלו ונטייתו לבנות דגמים מכניים של טחנות רוח, שעוני מים ושמש וכדומה, נחשב בילדותו לתלמיד בינוני. סבורים גם כי סבל מדיסלקציה והפרעות קשב.

בשנת 1661 החל ללמוד בטריניטי קולג' של אוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1665, זמן קצר לאחר שסיים את לימודיו, נסגרה אוניברסיטת קיימברידג' עקב מגפת הדבר של 1665 - 1666, ובמשך שנה וחצי שהה ניוטון בביתו, ועסק במתמטיקה ובפיזיקה.

בגיל 27 מונה ניוטון לפרופסור למתמטיקה בטריניטי קולג'. הוא נחשב למרוחק ומפוזר. ניתק עד מהרה את רב קשריו החברתיים והיה מחמיץ פנים אף לחבריו המעטים ונטה לשקוע בקדחתנות בתוך מחקריו, עד כי לפעמים היה שוכח לאכול. מסופר גם, שאיש כמעט ולא הגיע להרצאותיו הבלתי מובנות, אך הוא לא שם לב לכך. היה אדוק באמונותיו ורדוף באובססיית חטא. מעולם לא נישא, וסיפר כי "לא הפר את הפרישות". ביומנו כתב וידויים נוקבים כגון: "פרטתי על מיתר ביום ראשון בבוקר". אך אף על פי שהזדהה עם הכנסייה האנגליקנית, למעשה היה אריאני, כלומר מאמין בישו כנביא ולא כאלוהים.

NewtonsPrincipia.jpg

שער הספר NewtonsPrincipia

ניוטון ניסח לראשונה תיאוריה פיזיקלית מאוחדת של העולם התת ירחי והעל ירחי שעולה בקנה אחד עם התאוריה הקופרניקנית. לפני ניוטון, גלילאו גאליליי פיתח תיאוריה פיזיקלית שכללה את העקרונות התנועה היחסית וההתמדה. התיאוריה של גלילאו היתה שונה מזו של ניוטון בכך שלא כללה את עיקרון הכבידה והיא הניחה שגופים מתמידים לנוע בצורה מעגלית ולא בקו ישר. בשנת 1687, כמעט מאה וחמישים שנה לאחר פרסום הספר של קופרניקוס, פרסם ניוטון את ספרו הנודע, ה"פרינקיפיה", או בשמו המלא "היסודות המתמטיים של פילוסופית הטבע", שבו השלים את המהפכה הקופרניקנית. בספר זה הציג ניוטון את תורתו הפיזיקלית על חוקי התנועה (הידועים בשמות החוק הראשון של ניוטון, החוק השני של ניוטון והחוק השלישי של ניוטון) ועל חוק המשיכה האוניברסלי.

מכאן ואילך שלטה בעולם המדע ההשקפה הניוטונית, עד כדי כך שהיו אומרים שכשהאל ברא את העולם הוא קודם כל נמלך בניוטון. ניוטון תרם לתפישת העולם המכאניסטית בכך שהראה שעל כל היקום חלים חוקים זהים ושכל השינויים ביקום ניתנים למדידה בדיוק מתמטי. אולם, התיאוריה שלו גם סטתה מעקרונות הפילוסופיה המכאניסטית משום שהניחה השפעה מרחוק של גופים זה על זה (כבידה). בתחילת המאה ה־20 התרחשה מהפכה מדעית-פילוסופית חדשה, כשאלברט איינשטיין, הציג את תורת היחסות שלו. עם זאת, התיקונים שהוכנסו על ידי איינשטיין אינם משמעותיים בחיי היום-יום, ודי היה בחוקי התנועה של ניוטון כדי להביא את אפולו 11 לירח.

לצד הישגיו הפיזיקליים הגדולים עסק רבות גם באלכימיה וניסיון לבנות לוח זמנים כרונולוגי להתרחשותם של אירועים שמקובל לראותם כמיתוסים בלבד. למעשה, נראה שלעיסוקים אלו הקדיש את רוב זמנו. כמו כן ניסה לחשב חישובים בהקשר לקוסמוס על ידי המידות המקראיות של בית המקדש ואוהל מועד. [1] בהיותו בן חמישים לקה במחלת נפש, אולי בהשפעת התעסקותו במתכות רעילות, במסגרת חקירותיו באלכימיה. המחלה כללה שיגעון רדיפה והידרדרות שכלית. מחלת הנפש לא נמשכה זמן רב, וניוטון התאושש ממנה.

באותן שנים גם היה מעורב בכמה מריבות מפורסמות על זכות הראשונים להישגים מדעיים. המפורסמת שבמריבות אלה נערכה עם לייבניץ, סביב זכות הראשונים על החשבון האינפיניטסימלי.

הוא מונה לראש הקתדרה המתמטית בקיימברידג' ע"ש לוקס, ובנוסף גם למנהל המטבעה המלכותית, ובמסגרת תפקידו, הפנה את מרצו לתפיסת זייפנים רבים.

בשנים 1703 - 1727 כיהן כנשיא החברה המלכותית.

מיתוס התפוח עריכה

Newton's tree, Botanic Gardens, Cambridge.jpg

העץ של ניוטון, הגנים הבוטניים, קמברידג' - ויקישיתוף

האגדה מציעה את האפשרות שעל ניוטון נחה ההשראה לנסח את תאורית הכבידה העולמית שלו מנפילת תפוח ארצה. סרטים מצוירים וגרסאות אחרות לסיפור הרחיקו לכת ואף הציעו כי התפוח נפל ישירות על ראשו. ג'ון קונדויט, עוזרו של ניוטון במטבעה המלכותית ובעלה של אחייניתו של ניוטון, תיאר את המאורע כאשר כתב על חייו של ניוטון:

" בשנת 1666 הוא פרש שוב מקיימברידג' לאמא שלו בלינקונשייר. כאשר הוא ישב מהורהר בגינה שלו באה למוחו מחשבה שכוח הכבידה (מחשבה שהביאה נפילתו של תפוח מעץ) לא היה מוגבל למרחק מסוים מכדור הארץ, אלא שכוח זה נמשך רחוק הרבה יותר ממה שנחשב אז. מדוע שהכוח לא יפעל גם למרחק הירח הוא חשב לעצמו. ואם כך, הוא חייב להשפיע על תנועת הירח. אולי זהו הכוח שמחזיק את הירח במסלולו סביב כדור הארץ. מיד הוא שקע בחישובים בנוגע להשפעה של ההנחה שלו."

השאלה לא הייתה אם כוח כזה אכן התקיים, אלא האם הוא מסוגל להחזיק את הירח במסלולו ממרחק כה רב. ניוטון הראה כי אם הכוח פרופורציונלי הפוך לריבוע המרחק, אז ניתן יהיה לחשב את מסלול הירח ולקבל התאמה טובה עם המסלול במציאות. אבל הוא לא סיים בזאת והגיע לתובנה כי אותו הכוח הגורם לנפילת תפוחים ארצה (והמחזיק את הירח) זהה במהותו לכוח שמפעילה השמש על כוכבי הלכת והמחזיק אותם במסלוליהם. "בין כל שני חלקיקים בעלי מסה, ללא תלות בגודלה של מסתם, פועל כוח משיכה שאינו מוגבל למרחק מסוים ביניהם". ניוטון השתמש במילה הלטינית gravitas לציון הכוח שלימים יצויין על ידי המילה gravitation, או בעברית כבידה. עתה הוא היה נכון להראות כי כוח הכבידה הוא כוח יסודי ביקום המניע אותו כמערכת מכנית אחת גדולה.

כותב בן זמנו של ניוטון, ויליאם סטיוקלי, תיאר בספרו "זיכרונות של חייו של אייזק ניוטון" שיחה עם ניוטון בקנינגסטון ב-15 באפריל 1726. לפי השיחה "רעיון הכבידה הגיע למוחו של ניוטון כאשר תפוח נפל מן העץ ארצה, והוא נפל למצב רוח מהורהר. מדוע התפוח נופל תמיד במאונך לקרקע, חשב הוא לעצמו. למה הוא לא הולך הצידה או למעלה, אלא בקביעות למרכז כדור הארץ". באופנים זהים, וולטר כתב ב"חיבור על שירה אפית" (1727), "סר אייזק ניוטון הלך בגניו, ולפתע הגיע למוחו המחשבה הראשונה על מערכת הכבידה, כתוצאה מנפילתו של תפוח לקרקע".

סודותיו של ניוטוןעריכה

Bet hamildash niuton.jpg

תרשים בית המקדש על פי אייזיק ניוטון

בבית הספרים הלאומי בירושלים מצוי אוסף כתב יד של ניוטון, המכונה "סודותיו של ניוטון" (Newton's Secrets), העוסקים בפרשנות המקרא, במבנה המשכן והמקדש, בחישובי קץ הימים, באלכימיה ובהיסטוריה עתיקה.

כתבי היד נחשפו לציבור רק בשנת 1936, כאשר אחד מיורשיו החליט להעמיד למכירה פומבית את הכתבים. הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס קנה חלק מכתבי היד ופרסם בעקבות כך מאמר על "ניוטון האחר" ועל הקרבה בין מושג האל אצל ניוטון לבין תפיסת האל היהודית. את כתבי היד שרכש הוריש קיינס לקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. אברהם יהודה, חוקר מקרא בעת העתיקה שחי בארץ ישראל המנדטורית, קנה את מרבית כתבי היד. הוא ניסה, ללא הצלחה, לעניין בהם את הממסד המדעי. אברהם יהודה עזב את ישראל לארצות הברית, שם חלה ועל סף מותו תרם את כתבי היד של ניוטון לספריה הלאומית בירושלים. רק בתחילת שנות השבעים הסתיימו המחלוקות המשפטיות עם היורשים והכתבים הגיעו לירושלים.

ביוני 2007 הציג בית הספרים הלאומי את כתבי היד לציבור במסגרת כנס בינלאומי בשם Newton in Pursuit of the Secrets of God and Nature - ניוטון בעקבות סודות האל והמדע.[2][3]

דר' עיבל לשם רמתי, העוסקת בהיסטוריה של המדע, והורתה בהאוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר אילן גילתה עניין בכתבים ופירסה על כך ספר. ביוני 2007 בית הספרים הלאומי החליט להציג את כתבי היד לציבור במסגרת כנס בינלאומי, תחת הכותרת:

ניוטון בעקבות סודות האל והמדע.

Newton in Pursuit of the Secrets of God and Nature

כתבי ניוטון:אין להשפיל את היהודים, אבל ? עריכה

Bet hamildash niuton.jpg

תערוכה מכתבי היד של ניוטון נפתחה בבית הספרים הלאומי. ממנה עולה חשיבותו בתור מומחה לדת ולא רק בתור חוקר במדעי הטבע. לדברי הכתבה בעיתון הארץ ניוטון השתייך לקבוצה של תיאולוגים שהצליחה בסופו של דבר לשנות את פני הנצרות בכלל ואת יחסה ליהודים בפרט. עד לתקופתו שלטה תפישה של "דוקטרינת העד", לפיה ההשפלה שחוו היהודים לאורך הדורות משמשת הוכחה ניצחת לאמיתות הנצרות. כחלק מרוחות הרנסנס באירופה שבו התיאולוגים לכתבי הקודש, גם לאלה הכתובים בעברית ובקריאה מחודשת הם מעלים תפישה אחרת על מקומו של היהודי בהיסטוריה.

כמובן, "העוקץ" הוא תפישתם רואה ביהודים כמי שתפקידם טרם הסתיים, וכי העם היהודי ישוב לארצו ויתנצר כחלק מהשלבים שיביאו לשובו של ישו.

בשנת 2007 פרופ' ימימה בן מנחם, תערוכה מכתבי היד של ניוטון המצויים בספרייה. באחד הקטעים שתרגמה כתב ניוטון: "ניתן למצוא את הסוד של תחייה מחודשת זו בכל הנביאים: מה שגורם לי לפליאה על שכה מעט מהנוצרים בימינו יכולים למצוא זאת שם. שהרי הם אינם מבינים שהשיבה הסופית של היהודים שהוגלו, כיבוש ארבע המלכויות בידיהם והקמת מלכות צדק פורחת ביום הדין היא היא נבואת הסוד. לו הבינו, היו מוצאים זאת בכל הנביאים הכותבים על אחרית הימים (...) קץ הבכי והתלאות, שיבת השבייה היהודית אשר תקים מלכות נצחית ומשגשגת, פריחת עצמות הצדיקים כדשא, ומשפטם של הפושעים שתולעתם לא תמות".

כן ניתן לראות חלק מכתבי היד באתר האינטרנט של בית הספרים הלאומי.

לקריאה נוספתעריכה

  • Sir Isaac Newton, The chronology of Ancient Kindoms Amended London, 1728 - printed by Histories and Misteries of Man LTD, 1988, U.S.A

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שולייםעריכה

  1. מקור: Sir Isaac Newton
  2. Newton in Pursuit of the Secrets of God and Nature
  3. ניתן לראות חלק מכתבי היד באתר האינטרנט של בית הספרים הלאומי.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית