Fandom

Ventura Daniel Wiki

אליעזר הופיין

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

אליעזר זיגפריד הופיין 1881 - 1957 (Siegfried Hoofien), שכונה: אז"ה, היה מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה בשנים 1925 - 1947. בתקופתו שונה שם הבנק מחברת אנגליא-פלשתינה לבנק אנגלו-פלשתינה ואחר כך לבנק לאומי לישראל. היה לו תפקיד נכבד בניהול הבנק במלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה הוא מונה על ידי ה[ג'וינט לסייע לתושבים היהודים שנשארו בארץ ישראל, תחת השלטון העות'מאני, שהיה בתהליך נסיגה מפני הצבא הבריטי שעלה לארץ ממצרים.

תולדות חייועריכה

אליעזר הופיין נולד ב-29 באוגוסט 1881 בעיר אוטרכט שבהולנד. אביו, יעקב, היה רב אך בנו פנה לפעילות ציונית. בגיל 28 החל לעבוד במשרדי הקרן קיימת לישראל אשר בעיר קלן גרמניה. התמחותו כרואה חשבון וידיעת שפות (הולנדית,גרמנית,אנגלית ועברית) סללו את הדרך למינויו כמזכירו הכספי של דוד וולפסון, שירש את ד"ר תיאודור הרצל, בתפקיד נשיא ההסתדרות ציונית. וולפסון היה גם יו"ר המועצה (Council) של חברת האם של הבנק אוצר התיישבות היהודים וכן שהיה יושב ראש הדירקטוריון של אפ"ק.

בשנת 1912 לאחר מותו הפתאומי של אליהו ספיר, מנהל סניף יפו של הבנק, [1] החליט יעקובוס קאן יו"ר מועצת המנהלים של א.פ.ק. ובעצמו בנקאי הולנדי, בעצה אחת עם דוד וולפסון למנות את הופיין כמחליפו של ספיר וכסגנו של מנכ"ל הבנק הראשון זלמן דוד ליבונטין (זד"ל). בגיל 32 הצטרף הופיין להנהלת הבנק .

עם פרישתו של זלמן דוד ליבונטין בסוף שנת 1924 התמנה הופיין למנכ"ל. בשנת 1947 הוא מונה כיו"ר פעיל של מועצת המנהלים תפקיד בו החזיק עד מותו. בסך הכול שימש הופיין בתפקידי ניהול בבנק במשך ארבעים וחמש שנה.

מול השלטון הטורקי בארץ עריכה

בעת מלחמת העולם הראשונה נאלץ מנהל הבנק, זלמן דוד ליבונטין, שהיה נתין רוסיה, מדינת אויב לטורקיה, לעזוב למצרים. שם ניהל סניף מאולתר של הבנק באלכסנדריה שעמד לרשות הגולים מארץ ישראל, שביניהם היו לקוחות של בנק אנגלו פלשתינה ועמד בראש אלפי פליטים שהתרכזו בעיר. ניהול הבנק בארץ ישראל עבר באופן מעשי לאליעזר הופיין, שהיה אזרח הולנד, מדינה ששמרה על נייטרליות כל זמן המלחמה.

במקביל עסקו לבונטין והופיין בתקופת מלחמת העולם הראשונה במתן סעד לגולים מן הארץ ועזרה לנשארים בה . הופיין ריכז בארץ ישראל את פעילות הארגון המכונה ג'וינט בשנים 1914 - 1918 . בהיעדר הנהגה ליישוב, [2] בנק אנגלו פלשתינה היה הארגון שקבל לאחריותו את הטיפול בישוב היהודי בארץ ישראל.

הפעילות הבנקאיתעריכה

הופיין ניהל משא ומתן ארוך ומורכב עם השלטונות העות'מאניים, אשר הורו על פירוק הבנק תוך 14 יום. ג'מאל פאשה, המושל הצבאי של הארץ, איים לעצרו ולהגלותו. עמדת הקצינים הגרמנים במפקדה הטורקית מנעה זאת. בסופו של דבר, בקיץ 1916, השלטונות הטורקיים נתנו הוראה לפתוח מחדש את סניפי הבנק כדי "לבצע פירוק מסודר". מפרק רשמי לא מונה. מלאכת הפירוק הוטלה על הפקידים הזוטרים של הבנק. ה"פירוק" לא הסתיים עד תום המלחמה. וכך, עם הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל, נפתחו משרדי הבנק לציבור. הסתבר כי נכסי הבנק בתום המלחמה עלו בערכם על שווי הנכסים בעת פרוץ המלחמה.

הפעילות עם הג'וינטעריכה

Hofiien joint palestine.jpg

הדו"ח שחיבר


אליעזר הופיין היה הבכיר מבין ראשי היישוב שלא גורש מהארץ או שהפך לנתין עות'מאני, בעל כורחו. לכן נמסרו לניהולו כספי הג'וינט, ארגון הסיוע האמריקאי, שנועדו לחלוקה בין יהודי ארץ ישראל.

ארגון הג'וינט החל לפעול בשנת 1914 . היה זה תוצאה של מחסור, גדל והולך, במזון בארץ ישראל ובעקבות דוחות פסימיים של קונסול ארצות הברית [3] בירושלים, ד"ר אוטיס גליזברוק (Otis Glazebrook) ושגריר ארצות הברית בקונסטנטינופוליס [4] הנרי מורגנטאו. מספר לא קטן של ארגונים יהודים בארצות הברית אספו כסף ומזון ושלחו אותם לישוב בארץ ישראל באמצעות הג'וינט. הפעילות נמשכה עד שארצות הברית זנחה את העמדה הנייטרלית והכריזה גם היא מלחמה על טורקיה. קונסול ארצות הברית בירושלים נאלץ לעזוב את העיר ומרכז פעילות הסעד של הג'וינט הועתק להולנד הנייטרלית. בראש הפעילות בהולנד עמד היהודי סולומון פרדריק ואן נירופּ (van Nierop) מנכ"ל הבנק האמסטרדמי (Amsterdamische Bank). ב-8 ביוני 1917 פנה ואן נירופ אל הופיין ובקשו לעמוד בראש מפעל החלוקה של המזון והכספים ליהודי ארץ ישראל. הופיין הסכים ורתם את מערך הסניפים של אפ"ק (ביפו, בירושלים, בביירות, בחיפה, בחברון, בצפת ובטבריה) לאחת הפעולות הסוציאליות החשובות בתולדותיו . העובדה שמוצאו של הופיין היה מאותה ארץ ממנה אורגנו משלוחי המצרכים לא"י - הולנד - הקלה כמובן על המלאכה. מעניין לציין שכל פעילותו הבנקאית והחברתית של הופיין נעשו בהתנדבות ממשרד שהועמד לרשותו על ידי הקונסול הספרדי בירושלים הרוזן אנטוניו דה בלובר (Antonio de Ballobar). [5] המיקום לא היה מקרי, ספרד, כמו הולנד שהוזכרה, שמרה גם היא במלחמה זאת על נייטרליות. [6]

דו"ח הג'וינטעריכה

Hofiien joint palestine.jpg

עם סיום המלחמה חיבר הופיין עבור ראשי הג'וינט בארצות הברית (באנגלית כמובן) דו"ח מפורט על פעילותו בתקופה שבין 1.8.1917 עד 31.5.1918 . (ראו בתמונה)[7]

הדו"ח מחולק לתיאור המצב באותן שנים ולנספחים מפורטים אודות העזרה . במבוא מסביר או מתרגם הופיין מונחים רבים לקורא האמריקני שאינו בקיא די הצורך במציאות הארצישראלית. ברשימת המונחים (באותיות אנגליות ) המלווים בהסבר בשפה האנגלית , מופיעים מושגים כמו "פקידים ואמרכלים בארץ הקודש", "תלמידי חכמים ,כולל, "מוּטֶצריף" (נציב טורקי ובאנגלית Mootessarif) ,שטריימל ונס חנוכה .

הואיל וחלק גדול מן הפעילות עוסקת בענייני כספים דואג הופיין לרשום בין מושגים אלו גם את "קופת הצדקה ע"ש רבי מאיר בעל הנס",חלוקה ו"שנורר" .המילה האחרונה מתורגמת ל-A persistent beggar .....

הארץ חולקה לצורך המפעל לשמונה יחידות משנה שאליהן הוזרמו מזון וכספים. חלקה של ירושלים בקבלת העזרה היה הגדול ביותר בשל אופי הסוציו-אקונומי של אוכלוסייתה והסתכם ב-50%. הדו"ח מפרט את כמויות האורז והחיטה שנמסרו בין השאר לבתי ספר [8], לישיבות [9], לבתי יתומים לכוללים ולמלמדים (באנגלית Melamdim). בפירוט יבש מתאר הופיין את העזרה הרפואית שניתנה על ידי רופאים שונים.[10] ללא העזרה היו התלמידים גוועים ברעב פשוטו כמשמעו.[11]תמיכות בסדר גודל גבוה ביותר הועברו גם לגולי הארץ ששכנו בחומס שבסוריה בסך 741 ליש"ט.

הבנקאי עריכה

אליעזר הופיין היה המנהל הכללי של הבנק בשנים 1925 - 1947. בשנת 1947 מונה, במקומו, למנהל הכללי אהרן ברט. האסיפה הכללית של בעלי מניות בנק אנגלו פלשתינה, באישור אוצר התיישבות היהודים כנדרש בתקנות החברה, החליטה כי אליעזר הופיין יהיה יושב הראש של מועצת המנהלים של בנק אנגלו פלשתינה. הופיין כיהן בתפקיד היו"ר עד למותו בשנת 1957.

במסגרת תפקידו האחרון, יו"ר מועצת המנהלים של הבנק, הוא חתם על שטרי הכסף של המדינה יחד עם המנהל הכללי של הבנק אהרן ברט. היו אלה שתי הסדרות הראשונות של שטרות כסף אשר שהופקו במדינת ישראל,

גם על שטרי הכסף הנוכחיים של מדינת שיראל יש שתי חתימות: יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל, תפקיד המקביל ליו"ר מועצת המנהלים ונגיד בנק ישראל , תפקיד המקביל למנהל הכללי.

הוא היה מעורב בכל תחומי העשייה הכלכלית והפיננסית. כמו שאר צמרת הבנק, היה הופיין רחוק מכל פעילות מפלגתית. הוא נהג לחתום בעט בצבע ירוק, וכך הפך הצבע הירוק לדומיננטי בניירות הבנק ופרסומיו.

שטרי הכסף של מדינת ישראל - סדרה שנייה - שנת 1952 עריכה

חתימה על שטרות הכסף של המדינה עריכה

אליעזר הופיין בתור יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק היה חתום, יחד עם מנכ"ל הבנק אהרן ברט על הסדרה הראשונה שהונפקה ע"י חברת בנק אנגלו-פלשתינה וערכה נרשם בתור "לירה א"י", בשנת 1952 הונפקה סדרה חדשה - "לירה ישראלית", סדרת "בנק לאומי לישראל בע"מ". על שטר זה כבר נרשם משפט שלא היה רשום בסדרה הראשונה: מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא[12]. בסדרה הראשונה ואף בסדרה השניה היה כתוב :הבנק יקבל את השטר הזה לשם תשלום בכל חשבון שהוא

המקור:אתר בנק ישראל

הערות שוליים עריכה

  1. שהיה המועמד לבוא, בבוא העת במקומו של מנכל הבנק לבונטין
  2. ראשי היישוב יצחק בן צבי ודוד בן גוריון גורשו לאמריקה ומאיר דיזנגוף היה על פליטים בדמשק
  3. ששמרה עדיין על נייטרליות במלחמת העולם הראשונה
  4. כיום איסטנבול
  5. ממסמכים שהתגלו לאחרונה התברר שאמו הייתה נצר לאנוסי ספרד
  6. לעתים הטורקים יירטו את חליפת המברקים שעברו בין אמסטרדם וירושלים ולפחות פעם אחת עצרו את הופיין בחשד לריגול. באחד המברקים נכתב הצירוף Health Bureau והטורקים שקראו Herald Bureau חשדו בהופיין שהוא מקיים קשרים עם משרד התעמולה האמריקני......
  7. עותק נדיר של הדו"ח שהודפס בניו יורק והיה שייך למחברו נמצא בארכיון הבנק.
  8. כמו ל"ביה"ס ע"ש אוולינה דה רוטשילד" 131.25 רוטל (רוטל = 2,88 ק"ג) של לחם בשווי 11.81 ליש"ט זהב
  9. כמו ישיבת "חיי עולם" שקבלה באותו חודש 120 רוטל של לחם בשווי 10.8 ליש"ט זהב
  10. כך למשל מתברר שהרופא וולנשטיין העניק בחודש אחד בלבד (מאי)1917 את מספר הביקורים הגבוה ביותר (467) שבמהלכם העביר סך של 14.1 ליש"ט למטופליו.
  11. יש עדויות על תמותה מרעב בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה
  12. הסיבה היתה פשוטה. המדינה עוד לא קמה ולא ניתן לכתוב שמדובר במטבע חוקית

ראו גם עריכה

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • 100 שנות לאומי הוצאת בנק לאומי 2003

[[קטגוריה:בנק לאומי לישראל]

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית