FANDOM


קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

אליקים העצני נולד ב-22 ביוני 1926. הוא עורך דין ועיתונאי וחבר העצני חבר במועצת יש”ע ובפורום המדיני של המועצה. היה חבר בכנסת ה-12 מטעם מפלגת "התחיה".

תולדות חייועריכה

אליקים העצני נולד כגיאורג בומבך בעיר קיל שבגרמניה. עלה לארץ ישראל בשנת 1938. למד בבית ספר דתי בירושלים ובסמינר הדתי למורים ע”ש ליפשיץ. למד משפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעו”ד.

העצני היה מפעילי ארגון שורת המתנדבים בשנים 1953] - [1957. בשנת 1972קבע את מקום מושבו בגבעת החרסינה שבקריית ארבע.

בנו, נדב העצני, הוא עורך-דין ועיתונאי ב"מעריב".

שורת המתנדביםעריכה

השורה הייתה קבוצה של אזרחים בעלי מודעות חברתית ופוליטית שקמה בישראל בראשית שנות החמישים. היא הוקמה בעקבות הרצאתו של הסופר ס. יזהר בתא הסטודנטים של מפא"י באוניברסיטה העברית בשנת 1951. העצני סיפר: " הוא צייר לנו בצבעים ריאליסטיים ובאופן מאוד פלסטי מה קרה במעברות העולים, וסחף אותנו". הוא ושותפו, חנן רפפורט, יחד עם סטודנטים נוספים החליטו לצאת למעברות ולישובי עולים במטרה להנחיל את הלשון העברית לתושבים ולטפל בבעיותיהם האישיות. הוא עבר להתגורר בפחון לוהט ב"מעברת תלפיות" בירושלים. שם הורה תנ"ך. בשנת 2007, בראיון בשבועון מקור ראשון הוא סיכם את מצבה של המעברה במשפט זה: " אין כיום מחנה פליטים ערבי שהסבל בו משתווה לסבלם דאז של העולים במעברה".

בשלב מסוים שורת המתנדבים החלה לעסוק בתופעת השחיתות הציבורית. תחילה טיפלו באלמונים. לאחר מכן, בעקבות פעילותם, בשנת 1954, הוסרה חסינותו של סגן שר הסעד ישראל שלמה בן-מאיר רוזנברג. הוא הואשם בהברחות ובעבירות על חוקי המטבע. בסופו של דבר הוא הוחזר לתפקידו.

בשנת 1955 התפרסמה מטעם השורה חוברת בשם "סכנה אורבת מבפנים" בה סופר על העדפות שהוענקו על ידי עמוס בן-גוריון (בנו של רה"מ דוד בן-גוריון) שהיה סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל, לשלושה קבלנים ואנשי עסקים ממקורביו, במטרה לעזור להם בעסקיהם במשרד הביטחון וכן כי הורה על סגירת תיק חקירה משטרתי בקשר לעסקה בה הם היו חשודים בביצוע עבירות פליליות. עמוס בן-גוריון הגיש נגד אנשי השורה, אליקים העצני ד"ר ש. אפלבוים, ד"ר ש. סימונסון וח. רפפורט תביעת דיבה אזרחית לבית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש פברואר 1957. לאחר ערעור לבית המשפט העליון הותר לעותרים לעיין בתיקי המשטרה. במהלך המשפט נדרש אליקים העצני לגלות את מקורות המידע של השורה. הוא סירב לגלותם ונדון ל-10 ימי מאסר על בזיון בית המשפט.

ב-17 ביולי 1957 ניתן פסק הדין בתביעה ובית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לעמוס בן-גוריון פיצויים וכן הוצאות משפט. יחד עם זאת כינה בית המשפט בפסק דינו את עדותו של המפקח כללי "טרגדיה", וציין כי אינו רואה בעין יפה את שותפותו של עמוס בן-גוריון בקואופרטיב לכריית זיפזיף וכן את שימושו בוילה של אחד משלושת אנשי העסקים שנזכרו בחוברת נשוא התביעה.

ב-5 ביוני 1961 פסק בית המשפט העליון כי המערערים לא הוכיחו שעמוס בן-גוריון היה מעורב אישית בסגירת התיק המשטרתי. יחד עם זאת, פסק בית המשפט העליון כי המפקח הכללי יחזקאל סהר שיקר בעדותו.

השורה, שהפכה כאמור מגוף חינוכי חברתי לגוף פוליטי-למחצה, שמה לה למטרה להתנגח בשלטון מפא"י, שלא היה אהוב על פרופסור ליבוביץ', וכפי שנתברר גם לא על אליקים העצני. השורה לא המשיכה עוד זמן רב בקיומה. בשיאה, במחצית השנייה שנות החמישים, מנתה התנועה כ-500 חברים.

פעילות למען ארץ ישראלעריכה

אליקים העצני הוא מיוזמי מפעל ההתיישבות ביש"ע. בשנת 1972 עבר עם משפחתו מרמת חן לקריית ארבע, שם הקים משרד עורכי דין ששירת ערבים ויהודים כאחד. מתגורר היום בגבעת חרסינה - שכונה של קריית ארבע. חבר במועצת יש"ע, שהיה ממקימיה, ונחשב לאחד מראשי הדוברים של המתנחלים.

יחסו לערביםעריכה

בניגוד לחלק מהנהגת יש"ע, אשר תומכת לעתים בהגירה מרצון של הערבים, לאליקים העצני יש דעה ברורה נגד טרנספר. כתב הארץ נדב שרגאי הביא את דעתו של העצני בעניין במאמר מיום 29 מאי 2002‏[1]. שרגאי מציין כי העצני היה הראשון שהשווה בין הטרנספר לערבים לטרנספר ליהודים ופסל קטגורית את שניהם. לדעתו: "מי שפוסל ובצדק טרנספר לערבים, אינו יכול להכשיר טרנספר ליהודים". בשנת 2002, (מועד הכתבה), הפכה גישתו של העצני בעניין שני הטרנספרים, ששניהם מעשים בלתי מוסריים מוחלטים, לקו הרשמי של מועצת יש"ע.

"אני לא יכול לתאר לעצמי ממשלה שמתייחסת אל תושביה כמו הצאר הרוסי, דהיינו, שהערבי יודע שיושב שם למעלה איזה שונא וכל הזמן זומם, והערבי יודע שהוא קוץ בעיני השלטון", אומר העצני. "אי אפשר לחיות כך. זה רעל והרס, וזה עוד לפני זה שאני מדבר על כך שמדינה דמוקרטית, שרוצה להיות חלק ממשפחת העמים, לא יכולה בעידן שלנו לנהוג כך".

ביחס למה שקרה במלחמת השחרור, העצני סבור כי היא התחוללה בסערת מלחמה. "בדרך כלל זה לא היה פרי תכנון מוקדם ובחלקה הגדול הייתה זו בריחה מרצון", הוא אומר. "'הטרנספר' הזה התאפשר רק אגב המחיר הנורא שעלתה המלחמה על השחרור והקוממיות. 1% מן האוכלוסייה היהודית בהרוגים בלבד (6,500 מתוך 650,000). במונחים של היום מדובר ב-50 אלף הרוגים".

יחסו לאוכלוסייה הערבית נובע גם מהעובדה כי להעצני משרד עורכי דין בקרית ארבע. הוא נהג להעניק שירותים משפטיים לתושבי חברון.

הערות שולייםעריכה

  1. הימין מגדיר את הטרנספר מחדש

לקריאה נוספת עריכה

  • אליקים העצני, שורת המתנדבים, הוצאת מוסד ראובני, 1953.
  • אליקים העצני, הלם הנסיגה בארץ-ישראל , אלישע, 1986.
  • פולה קבלו, שורת המתנדבים: קורותיו של ארגון אזרחים, הוצאת עם עובד בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, 2007.

קישורים חיצונייםעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית