FANDOM


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

Elmatan 4546.jpg
210910 elmatan06:00

210910 elmatan

ראיון עם בוני בית הכנסת וסיור בו

אלמתן נמצאת בשיפולי גבעה הנושקת לשמורת טבע בואדי קנה על נחלת משפחת אביעזר לנחלת שבט מנשה. השם "אלמתן" מופיע בחרסי השומרון כשם אחד הישובים באזור מתקופת בית ראשון.

בסוכות תשס"ב עלו על הקרקע התושבים הראשונים. במאחז גרות עשרות משפחות. את השירותים הם מקבלים מישוב האם מעלה שומרון.

תושבי הכפרים הערבים השכנים טענו כי "אדמות המדינה שייכות לציבור ובניית בית הכנסת מדיר את זיקת הנאתם מאדמות אלו" הכפרים שוכנים רחוק מאלמתן: kfar thulth מערבית למאחז - דרומים מעזון ודיר-איסטיה - דרומית למאחז - בגדה הדרומית של נחל קנה. לכפר-תלת מטעי זיתים הנושקים למערב הדרך לאלמתן

עדכון - אקטואליהעריכה

יהושע בריינר, מערכת וואלה! חדשות דיווח ביום 20 בדצמבר 2012 כך זה עובד: המדינה מכשירה מאחז בלתי חוקי כ"כפר אמנים" - בין השאר נאמר בכתבה:

  • ראש המנהל האזרחי, תא"ל מוטי אלמוז, אישר מתן חותמת הכשרות לאל-מתן. כ-20 משפחות מתגוררות במאחז.
  • לפי התכנון, הקרוואנים במקום יפונו והמקום יוכרז כ"כפר אמנים" שיכלול 40 יחידות דיור, מתוכן 18 מבנים בהם יתגוררו אמנים שונים שאף "יציגו בהם את עבודותיהם", כך על פי מתכנני הכפר החדש. בנוסף, יוקמו במקום שלושה מבנים שיוגדרו כ"יחידות לאירוח כפרי", לאור העובדה שהמאחז ממוקם בסמוך לשמורת טבע.

סיכום מתיישבי השומרוןעריכה

Elmatan synagogue.jpg

בית הכנסת בחול מועד סוכות תשע"א

(התקבל במייל)

בית הכנסת בשכונת אלמתן שביישוב מעלה שומרון

סטאטוס היישוב,השכונה ובית הכנסת עריכה

היישוב מעלה שומרון הוקם על פי החלטת ממשלת ישראל בשנת 1980. הקרקע עליה ממוקם היישוב הינה אדמת מדינה מוכרזת שקיבלה אישור צוות קו כחול. על קרקע זו קיים הסכם הרשאה שבתוקף בין מדינת ישראל להסתדרות הציונית העולמית. תחום היישוב מוגדר בצו אלוף.

במהלך השנים קודמו על ידי מועצת תכנון עליונה (מת"ע) תוכניות בניין עיר (תב"ע) – מתאריות ומפורטות ליישוב. בין יתר התוכניות אושרה וקיבלה תוקף בשנת 1999 תוכנית מתאר מס' 116/2 שבתחומה ממוקמת שכונת אלמתן. על פי תקנון התוכנית שכונת אלמתן מיועדת למלונאות, נופש, תיירות ומוסדות בשילוב של 100-250 יחידות דיור ומוסדות ציבור שכונתיים.

היות ותוכנית זו הינה מתארית ולא ניתן להנפיק על פיה היתרי בניה, הוכנה לשכונה תוכנית מפורטת מס' 116/5 על פיה ניתן יהיה להנפיק היתרי בניה.תוכנית זו עדיין לא אושרה וקיבלה תוקף. בית הכנסת הוקם על שטח המיועד בתוכנית זו למוסדות ציבור

על מבנה בית הכנסת : עריכה

במחצית 2009 הוגשה עתירה מס' 4475/09 לבג"צ נגד מבנה בית הכנסת. מגישי העתירה הינם שני ראשי כפרים הנמצאים מרחק קילומטרים משכונת אל מתן. העותרים הסתייעו בשירותי מעקב של ארגון השמאל הקיצוני "יש דין" אשר העמיד עבורם גם את הייצוג המשפטי. טענתם הינה שאדמות המדינה שייכות לציבור ובניית בית הכנסת מדיר את זיקת הנאתם מאדמות אלו. ביום הגשת העתירה הוצא צו ארעי ולאחר זמן מה התווסף צו ביניים כנגד המשיבים – המדינה והמועצה. הוגשו תגובות המדינה והמועצה לעתירה.

המדינה ביקשה לדחות את העתירה היות ומתנהלים הליכי אכיפה ופיקוח ביחס למבנה כיוון שנבנה ללא היתר בניה ואין לבית המשפט להתערב בסדרי עדיפותה באכיפת החוק.כמו כן ציינה שבית הכנסת נבנה בתוך שמורת טבע שלא ניתן לבנות בה.

המועצה טענה לחוסר ניקיון ידיים של העותרים שבתחומם מצויה בניה בלתי חוקית רבה.שאין להם כל זכויות במקרקעין עליהם עומד בית הכנסת –לא קנייניות ולא מוניציפאליות.שטענת היעדר זיקת הנאה הינה מופרכת.שהעתירה הינה פוליטית ולא עניינית.

לגופו של עניין עמדה המועצה על מעמדו הסטטוטורי של המקום כמבואר בפרק הקודם וכן שבפועל בית הכנסת אוכלס בטרם הוצא הצו השיפוטי. לפני הדיון הגישה המדינה הודעה מעדכנת שהיות ולטענתה בוצעו במבנה פעולות מפרות צו שיפוטי הרי שהיא תאטום את המבנה.

החלטת ההרכב בראשות כבוד השופטת פרוקצ'יה הייתה שעל המדינה לעדכנה בתוך חודשיים האם בוצעה האטימה.ד בעקבות החלטה זו הגיש ועד מתיישבי השומרון ע"י עו"ד דורון ניר צבי עתירה נוספת שבעקבותיה הוצא צו ביניים האוסר על המדינה לאטום את בית הכנסת. ( עתירה מס' 4790/10 ).

המועצה בתגובתה טענה שדין המבנה להיות מוסדר ושלא התקיימה הפרת צו שיפוטי. המדינה חזרה על טענתה שהתבצעה הפרת צו שיפוטי. במקביל הודתה בטעותה שבית הכנסת לא ממוקם בתוך שמורת טבע אלא מצוי בתחום תוכנית מתארית מאושרת.

לשאלת בא כח המועצה את בא כח המדינה אלו פעולות מפרות צו נעשו לא ניתנה כל תשובה. כבוד השופטת פרוקצ'יה הורתה על איחוד תיקים, דחתה את העתירה החדשה וביטלה את צו הביניים תוך הקצבת זמן של חודשיים למדינה לאטום את בית הכנסת.

פניית הרב הראשיעריכה

Parocet elmatan.jpg

פרוכת בית הכנסת באל מתן

המקור: אורנית עצר ערוץ שבע חדשות י"ט תשרי תשע"א, 27/09/10 09:16 איטום ביה"כ בשומרון כחורבן גוש קטיף

הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב שלמה עמאר פנה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה שיפעיל את סמכותו וימנע את אטימת בית הכנסת בשכונת אלמתן שביישוב מעלה שומרון. בג"צ קבע כי יש לאטום את בית הכנסת ביישוב מיד לאחר חג הסוכות. הצו הוצא בעקבות עתירתם של שני פלשתינים שטענו כי בית הכנסת נבנה על אדמה השייכת להם.

בפתח המכתב כתב הרב, "מצרף אני את מכתבם של תושבי אלמתן שזועקים במר ליבם נגד אטימת בית הכנסת ביישובם. שנבנה בעמל גדול, בו בזמן שצווי הריסה נגד בניינים אחרים אינם נאכפים".

"לא העלימו ממני שבג"צ הוא שהחליט לאטום את בית הכנסת", מציין הרב אך מבקש מראש הממשלה, "לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, שינצל את סמכותו לפנות שוב לבג"צ ולהביא את עמדת הממשלה בדרך שתמנע את הריסת בית הכנסת".

לסיום כתב, "בבקשה תעשה כל אשר לאל ידך בעניין זה, הקהל ציפה בכליון עיניים לבית הכנסת ולא נשוב על המשברים שפקדו את עם ישראל בחורבן גוש קטיף".

מכתבו של הרב עמאר לראש הממשלה בא בעקבות מכתב שקיבל ממשפחת מוך בשם תושבי אלמתן בו כתבו, "אנו תושבי שכונת אלמתן פונים אליך בשעת צרה זו שתשפיע ותתערב בענייננו למען ילדינו וכבוד תורתנו הקדושה".

במכתב הסבירו כי "שכונת אלמתן הוקמה לפני כתשע שנים ע"י קומץ משפחות ובעידוד גורמי ההתיישבות. השכונה הוקמה על אדמות מדינה ובתוך תוכנית המיתאר של ישוב האם מעלה שומרון, ברם, כביש הגישה למעלה שומרון הוא באורך כ3 ק"מ, ושביל ההליכה המקשר בין השכונה לגדר הישוב הינו באורך קילומטר עובר בדרך מסוכנת, וללא עירוב".

עוד ציינו, "בשנים הראשונות עקב מחסור בגברים למניין, התפללנו בשבתות במבנה זמני ובדרך כלל נאלצנו לכתת רגלינו אל בית הכנסת הקרוב עם כל הבעיות ההלכתיות והביטחוניות הכרוכות בדבר.

בשנים האחרונות ב"ה גדלנו ל 16 משפחות ובהן מעל 40 ילדים, דבר שהביא להחלטה כי מחובתנו ולמען עתיד ילדינו, עלינו לבנות בית כנסת קבע בשכונה. על אף שלא ניתן לנו היתר בניה (עקב המצב הפוליטי ולא בעקבות בעיה חוקית כלשהי), ערכנו תוכניות הנדסיות גייסנו כספים וב"ה התחלנו בבניית בית הכנסת".

התושבים סיפרו כי "בית הכנסת נבנה במהירות ובתוך כשבוע ומחצה סיימנו לבנות את השלד כולל גג. ומיד החלו הטרדות של גורמי שמאל וערבים בסיוע גורמי מינהל. אנו לא התמהמהנו ומיד החלנו להתפלל במבנה".

עוד ציינו, "גורמי השמאל הקיצוני לא בחלו בשום אמצעי ובסופו של דבר פנו לבג"צ ללא ידיעתנו והוציאו צו הפסקת עבודות, שבהמשך הפך לצו אטימה, ובג"צ הורה למדינה כי תבצע זאת בתוך שישים יום אשר מסתיימים מיד לאחר חג סוכות".

התושבים כתבו בכאב כי, "בית הכנסת עבורנו הוא עורק חיים. לאחר כמיהה וציפייה רבת שנים, זכינו ובחסדי שמיים גדולים, נמצא התורם הנדיב שאפשר לנו לקיים מצווה חשובה זו. ב"ה בית הכנסת מפואר, ומרומם את הנפש. אנו רואים בפסיקת בג"ץ שבר גדול, ומכה עצומה ומסוכנת לעם ישראל בכלל, ולנו, תושבי השכונה, בפרט".

לדבריהם, "החלטה זו ניתנה ע"י אנשים ערלי לב ואטומים שאינם מבינים מה משמעות חיים יהודיים בארץ ישראל, ומה משמעות הריסת בית כנסת יחיד בשכונה כזו".

לסיום כתבו לרב, "הפיתרון הפשוט למצב הינו החלטה פוליטית, שתאשר למפרע את המבנה בהתאם לתוכניות הקיימות. יש לציין כי המבנה עומד כבר למעלה משנה ואין הוא מפריע לאיש (פרט לאנשי השמאל הקיצוני בגיבוי בג"צ). אנו מפילים תחינתנו בפני כבוד מעלתו כי יתערב לטובתנו בעניין זה, ויעשה כל שאל ידו לשנות את רוע הגזירה".

מתוך מאגר נתוני משרד הבטחוןעריכה

אל מתן (מעלה שומרון דרום) - הוקם ביולי 2000, ע"ג אדמות מדינה לאחר בדיקת צוות קו כחול מוקצות להסתצ"י (06/92-06/2041), בתחום תכנית מתאר מס' 116/2 למגורים שבתוקף – שטח המאחז בתחום תכנון לעתיד, במקום מתגוררות 14 משפחות, תכולה: 20 יבילים (2 לחיילים ואחד המשמש ביכנ"ס), 3 מכולות, 2 פחונים, דיר עיזים, אורווה, מגדל שמירה, מיכל דלק,משאבת דלק, מיכל מים, גנראטור, תאורה ודרך היקפית סלולה, דרך גישה בהליכי סלילה, 55 עצי זית ושקד, כבל חשמל כ-1200 מ'.

מידת מימוש תכניות מפורטות שבתוקף:


תכנית מס' 116 – מאפשרת בנייה של 219 יחידות דיור, בפועל לא מומש חלקה המערבי של התכנית (כ-20 יחידות דיור) , בנוסף לא מומש במלואו שטח המיועד למבני ציבור במרכז היישוב, כמו כן , בחלק הדרומי של תכנית מס' 116 לא מומשו מרבית המגרשים המיועדים לבניה, בשטח הדרומי מומשו סה"כ כ-50 יחידות דיור בשלבי בנייה כאלה או אחרים . יצוין כי לגבי החלק הדרומי של תכנית מס' 116 הוכנה תכנית מס' 116/1 שקיבלה תוקף ומאפשרת בנייה של 110 יחידות דיור שכאמור מומשו מתוכה כ- 50 יחידות דיור .

תכנית מס' 116/1 – מהווה שינוי לחלק הדרומי, מאפשרת בנייה של 110 יחידות דיור – ראה התייחסות לגבי מימוש לעיל .

תכנית מס' 116/2 – התכנית כוללת בשטחה גם את שטחי התכניות 116 ו-116/1 , עפ"י הנתונים קיבולת התכנית 520 יחידות דיור, יחד עם זאת לצורך מימוש אפשרויות הבנייה נדרשת הכנתן של תכניות מפורטות שהוכנו רק ביחס לשטח הצפון מערבי של התכנית, עוד יצוין כי חלקה הדרומי של התכנית ייעודו לשמורת טבע.

בניה בהיעדר תכניות מאושרות:


  1. בקצה הצפון מזרחי של תכנית מס' 116, בשטח שנטען לרכישה קיים מבנה חקלאי ומערכת דרכים בחריגה מגבולות התכנית המאושרת .
  2. דרומית לשטח תכנית מס' 116/1, דרך המובילה מהיישוב למאחז אל-מתן (חלק מהדרך בתחום תכנית מתאר מס. 116/2 .

גורם מיישב אחראי: ההסתדרות הציונית.


תוקף חוזה/הרשאה: עריכה

הסכם הרשאה – הסתצ"י – 1,500 דונם עבור הקמת הישוב וביסוסו מ- 22/6/92 עד תאריך – 21/6/2041.

הסכם הרשאה- הסתצ"י - 300 דונם עבור הקמת הישוב מ – 1/10/80 עד תאריך – 30/9/20029.

הסכם הרשאה- הסתצ"י – כ- 95 דונם עבור הקמת הישוב מ- 6/94 עד 5/43 .

הערה: התכניות לא עברו ניתוח של צוות קו כחול.

פסק הדין של בג"ץעריכה


בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ / 774490
בג"ץ 74/0910
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט י' עמית

העותרים בבג"ץ 4475/09

1. נדמי חסן מוחמד סלמאן
2. חסין אחמד חסין חסן חלימה
נ ג ד

המשיבים בבג"ץ 4475/09

1. שר הביטחון
2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
3. ראש המנהל האזרחי
4. מפקד משטרת מחוז ש"י
5. מועצה אזורית שומרון

העותר בבג"ץ 4790/10

ועד מתיישבי השומרון
נ ג ד

המשיבים בבג"ץ 4790/10

1. שר הביטחון
2. אלוף פיקוד המרכז
3. ראש המנהל האזרחי
4. מפקד מחוז ש"י במשטרת ישראל
5. מועצה אזורית שומרון
עתירות למתן צו על תנאי
בשם העותרים

בבג"ץ 4475/09

עו"ד שלומי זכריה, עו"ד אבישי לב

בשם העותר בבג"ץ 4790/09

עו"ד דורון ניר-צבי
בשם המשיבים 1-4 בבג"ץ

4475/09 ובבג"ץ 4790/10

עו"ד אורי קידר
2
בשם המשיבה 5 בבג"ץ

4475/09 ובבג"ץ 4790/10

עו"ד עקיבא סילבצקי
פסק- די ן
השופטת א' פרוקצ'יה:
העתירה המקורית
.1 ביום 26.5.09 הגישו העותרים, שני ראשי מועצות כפרים דיר איסתיא ות'ול'ת
באיזור איו"ש, עתירה בבג"צ 4475/09 כנגד רשויות המדינה, ובה בקשו סעד של
הפסקת בנייה הנוגע למבנה-קבע בתחום המאחז הבלתי חוקי "אל-מתן", וזאת על רקע
בנייתו של המיבנה בלא היתרי בנייה )להלן: המבנה(; כן נתבקש בעתירה סעד של
אכיפת צווי הפסקת עבודות וצווי הריסה שהוציא הגורם המוסמך ביחס למבנה, וכן
נקיטת פעולות חקירה והעמדה לדין של האחראים לבנייה הבלתי חוקית. כן נתבקש על
ידי העותרים סעד ארעי שעניינו מניעת הכשרת המבנה לאיכלוס, ונקיטת הפעולות
הנדרשות כדי למנוע את חיבורו לתשתיות מים וחשמל. טעמי העתירה הושתתו על
הטענה כי מדובר בבנייה על אדמות ציבור בתחומי מאחז בלתי חוקי באיזור יהודה
ושומרון, המתבצעת בלא תכנית מיתאר מפורטת כנדרש על פי דיני התכנון, ובלא היתר
בנייה. על פי העתירה המקורית, עבודות הבנייה הבלתי חוקיות מתבצעות במהירות
רבה, ונדרש להפסיקן בצו ביניים עד להכרעה בעתירה. מכאן בקשת העותרים למנוע
את המשך הבנייה הבלתי חוקית, ולאכוף את צווי הפסקת עבודה והריסת המבנה
הקיים. העתירה הוסיפה נתוני רקע נוספים ביחס למאחז הבלתי חוקי "אל-מתן",
ולבנייה הבלתי חוקית המתבצעת בתחומו )להלן: העתירה המקורית(.
.2 ביום הגשת העתירה המקורית לבית משפט זה בתאריך 26.5.09 הוציא כב'
השופט דנציגר צו שהורה על מתן סעד ארעי, לפיו יופסקו כל פעולות הבנייה וכל
פעולות אחרות הקשורות במבנה עד להחלטה אחרת )להלן: צו הביניים(.
.3 בתגובת המדינה לעתירה ולבקשה לצו ביניים מיום 14.6.09 נטען, כי מן הדין
שהם יידחו על הסף, מאחר שבפועל מתנהלים הליכי אכיפה ופיקוח של הרשויות
3
המוסמכות ביחס למבנה; כן הודגש שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות האכיפה
בקביעת סדרי העדיפויות באכיפת דיני התכנון והבנייה, ויישומם הלכה למעשה.
בתגובת המדינה הובהר, כי מדובר במבנה שהוקם בתחום אדמות מדינה
מוכרזות בפאתי המאחז הבלתי מורשה "אל-מתן"; באיזור הרלבנטי קיימת תכנית
מיתאר מאושרת, אך היא אינה ברמה של תכנית מפורטת הנדרשת במקום. על פי תכנית
המיתאר המאושרת, מדובר בשמורת טבע שנועדה לפיתוח חקלאי, ונאסרה בה בנייה
של בניינים מכל סוג שהוא. לכן, הגם שקיימת במקום תכנית מיתאר מאושרת, לא ניתן
להעניק למבנה היתר בנייה באיזור הנדון; המבנה נשוא המחלוקת נבנה, אפוא, שלא
כדין, בניגוד לתכנית, ובלא היתר בנייה. המדינה הודיעה עוד, כי ביום 18.5.09 הוצא
צו הפסקת עבודה ביחס למבנה על ידי הגורם המוסמך באיו"ש, ונפתח הליך בענין
הבנייה הבלתי חוקית שבמסגרתו צפוי להינתן צו הריסה.
4. ביום 6.6.10 , הודיעה המדינה כי הוחלט להוציא צו סופי להפסקת עבודה
ולהריסת המבנה הנדון. כן היא הודיעה, כי במרץ 2010 פנה ב"כ העותרים למשיבים
והתלונן כי מבוצעות באתר המבנה עבודות בנייה בניגוד לצו הביניים השיפוטי שניתן
בבית משפט זה. בבדיקת רשויות הפיקוח התברר כי אכן כך הדבר. לאור זאת, הוחלט
במערכת הבטחון, כי "בימים הקרובים ייאטם המבנה נשוא העתירה ויגודר, כך שלא ניתן
יהיה לעשות בו עוד שימוש", כלשון ההודעה. עוד צויין, כי ראש המינהל האזרחי פנה
לגורמי המשטרה, והמליץ בפניהם לפתוח בחקירה ביחס להפרת הצו השיפוטי כאמור.
5. ביום 7.6.10 קיימנו דיון בעתירה המקורית וקבענו בהחלטתנו עם תום הדיון
כדלקמן:
"בהודעתה המשלימה של המדינה מיום 6.6.10 )פסקה
6( הודיעה המדינה כי עקב הפרות הצו השיפוטי שניתן,
ייאטם המבנה נשוא העתירה ויגודר.
נבקש עידכון מהמדינה בתוך 60 יום אם פעולת האיטום
בוצעה כמתוכנן.
בהתאם לעידכון המדינה, נחליט על אופן המשך הטיפול
בעתירה".
כעולה מנוסחה של ההחלטה האמורה, ניתן בה ביטוי לצורך לבצע את פעולת
האיטום, במיוחד נוכח הפרות הצו השיפוטי שניתן.
4
יש להוסיף, כי בדיון בעתירה המקורית עלתה השאלה מדוע מסתפקת המדינה
בפעולת איטומו של המבנה, להבדיל מהריסתו, בהתאם לצו ההריסה שהוצא בעניינו.
תשובת ב"כ המדינה לשאלה זו היתה כי מדובר במבנה המשמש בית כנסת, ולכן
הרשויות נוקטות איפוק וזהירות מיוחדים באכיפת החוק בעניינו, ולפי שעה מבקשות
להסתפק בצעד של אטימה במקום הריסה.
העתירה החדשה
6. לא חלפו 13 יום מהחלטת בית המשפט, וועד מתיישבי השומרון )להלן: הועד(
הגיש "עתירה דחופה" בהליך נפרד, ובה ביקש צו על תנאי וסעד ארעי למניעת אטימת
המבנה ו/או הריסתו בשל היותו משמש כבית כנסת. כן התבקש צו ביניים שלא לבצע
פעולות איטום ו/או הריסה של המבנה )להלן: העתירה החדשה או עתירת הועד(.
הטעמים העיקריים לבקשת הסעדים הללו בידי הועד הם כי מדובר במבנה שהוקם על
אדמות מדינה, נבנה בשטח המיועד למבני ציבור במסגרת תכנית מיתאר כללית,
והושקע ממון רב בבנייתו. מוסיף הועד וטוען בעתירתו, כי בצד מחדלי אכיפה נרחבים
בבנייה בלתי חוקית של פלשתינאים, שכנטען, בית משפט זה אינו פועל בעניינם, נמצא
צורך להורות דווקא על אכיפת החוק ביחס למבנה זה. על פי הנטען, מדובר בחוסר
סבירות קיצוני בסדרי העדיפויות באכיפת החוק, המצדיק התערבות שיפוטית מיידית
על דרך ביטול תכנית המדינה לאטום את המבנה, ומתן צו ארעי להקפאת תכנית
האטימה עד להכרעה בעתירה זו. לטענת הועד, בצד איטומו של בית הכנסת, נמצאים
בחזקת רשויות האכיפה אלפי צווים חשובים ודחופים שאינם מבוצעים, ואין להתיר
ביצוע צו זה, פרי שיקול דעת לקוי, המונחה על פי שיקולים זרים ופסולים לתכלית
האכיפה.
7. ביום 6.7.10 הוציא בית משפט זה )כב' השופט נ' הנדל( צו ביניים המונע כל
פעילות איטום ו/או הריסה של המבנה, והעתירה החדשה נקבעה לדיון דחוף בפני
הרכב.
8. מאחר שצו הביניים שניתן בעתירה החדשה עומד בסתירה חזיתית להחלטת
בית משפט זה מיום 7.6.10 בעתירה המקורית, הוריתי ביום 8.7.10 כי בנסיבות שנוצרו,
ונוכח הזיקה ההדוקה בין שתי העתירות, המקורית והחדשה, הנוגעות לאותו ענין
עצמו, יש לאחד את שתי העתירות ולקבוע דיון משותף בשתיהן במועד קרוב.
5
9. ביום 13.7.10 התקיים דיון משותף בשתי העתירות, אשר בגדרו חזר ב"כ הועד
על טיעוניו בעתירה החדשה. בדיון, הודיע ב"כ המדינה כי המבנה טרם נאטם בשל צו
הביניים שהוצא בעתירה החדשה. ב"כ העותרים בעתירה המקורית ביקש למחוק את
העתירה החדשה על הסף, וב"כ המועצה האזורית שומרון הצטרף לעיקרי טיעוניו של
ב"כ הועד.
הכרעה
10 . הסוגיה העומדת בפנינו היא – מה דינה של העתירה החדשה, ומה דינו של צו
הביניים שניתן בגידרה, העומד בסתירה להחלטתנו בעתירה המקורית, שעל פיה נדרשה
המדינה לבצע את איטום המיבנה בתוך 60 יום, ולהודיע על כך לבית המשפט. בשאלה
האמורה באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה החדשה להידחות על הסף מטעמים דיוניים
ומהותיים כאחד, ואילו העתירה המקורית תעמוד בעינה עד להודעת המדינה בדבר
איטומו של המבנה בתוך פרק הזמן שייקצב לשם כך. אלה הטעמים:
11 . הטעמים הדיוניים: עותר הבא לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מבקש סעד מן הצדק. בבקשו סעד כזה, עליו לבוא בידיים נקיות ובתום לב. בענייננו,
הגשת העתירה החדשה בידי הועד, באופן ובדרך בה הוגשה, לקתה בחוסר נקיון כפיים
במובן הבא:
העתירה המקורית שהוגשה בעניינו של המיבנה נדונה לגופה, והוצאה בה
החלטה אופרטיבית לאחר שמלוא התשתית העובדתית וטיעוני כל בעלי הדין בעתירה
נפרשו לעיני בית המשפט. על רקע נסיבות הענין שהובהרו על כל היבטיהם, הודיעה
המדינה כי איטומו של המבנה נשוא המחלוקת הפך להיות ענין בסדר עדיפות גבוה,
נוכח העובדה כי מעבר לאי החוקיות המתלווה לבנייתו של המבנה בניגוד לתכנית
המיתאר, ובלא היתרי בנייה, הופר צו שיפוטי שניתן מטעם בית משפט זה, שהורה על
איסור המשך פעולות בנייה, ובפועל בוצעו פעולות בנייה בניגוד לו. בנסיבות אלה,
החליט הגורם המוסמך על מתן עדיפות באכיפה לאיטום המבנה, וזאת על פני אכיפה
בעניינם של מבנים בלתי חוקיים אחרים. כן חזרה המדינה והסבירה, כי האכיפה
המתוכננת היא בדרך של איטום המבנה ולא הריסתו, מאחר שהוא משמש בית כנסת.
בית משפט זה בעתירה המקורית ראה לקבל את עמדת המדינה הן לענין סדר
העדיפות שנקבע על ידה באכיפת החוק על המבנה הנדון, והן לענין אמצעי האכיפה
6
שנבחר, בהתחשב באופיו של המבנה הבלתי חוקי, והורה למדינה להודיע בתוך פרק
זמן שנקבע על ביצוע האכיפה. משניתנה החלטת בית משפט ברוח זו, ונקבעה מסגרת
להודעת המדינה על מימוש אכיפת הדין, מן הראוי היה כי בקשת הועד למנוע את
האטימה או לעכבה תוגש בהליך העתירה המקורית עצמו, ולא בהליך נפרד, וזאת כדי
שעמדת הועד תישקל לגופה, על רקע מערכת השיקולים הכוללת שכבר נדונה, נשקלה
ולמעשה הוכרעה על ידי בית המשפט במסלול הדיוני שנסלל בעתירה המקורית. יצירת
דיכוטומיה דיונית בענין שכבר הוכרע בדרך של פתיחת עתירה חדשה באותו ענין
עצמו, נועדה להשיג תועלת דיונית על דרך עקיפת ההליך המקורי, ותקיפה עקיפה של
ההחלטה האופרטיבית שכבר ניתנה במסגרתו. אם רצה הועד להציג את טיעוניו כנגד
החלטת ההרכב מיום 7.6.10 בדבר ביצוע האטימה, היה עליו לבקש להצטרף להליך
בעתירה המקורית, ולבקש רשות להציג את טיעוניו – גם אם באיחור – כנגד החלטת
הרשות המוסמכת, ואף כנגד החלטת בית המשפט, שאימצה את מדיניותה. הדרך
הדיונית שנבחרה על ידי הועד נועדה להפיק תועלת מפיצולה של פרשה אחת להליכים
דיוניים נפרדים, בתקוה כי לא בהכרח יימצא חוט מקשר ביניהם, גובלת בחוסר תום לב
דיוני, ודי היה בכך כדי לדחות את העתירה החדשה על הסף.
12 . הטעמים המהותיים: דין העתירה החדשה להידחות על הסף גם מבחינת תוכנה.
נושא העתירה החדשה זהה לחלוטין לנושא העתירה המקורית שכבר נדון,
ולמעשה כבר הוכרע על ידי בית משפט זה.
13 . מושכלות יסוד הם, ראשית, כי בשיטתנו נודעת חשיבות מרובה לדיני התכנון
והבנייה ולאכיפתם, משהם מגלמים תכליות חשובות של איכות סביבה, שימור קרקע
ואוצרות טבע, ומעצבים את מרחב החיים והטבע של האדם; הם מקדמים אינטרסים
ארוכי טווח של החברה ככלל, ושל האדם כפרט )עע"מ 2273/03 אי התכלת שותפות
כללית נ' החברה להגנת הטבע, פסקאות 37-.)) 38 )לא פורסם, 7.12.2006
14 . נקודת מוצא נוספת בשיטתנו היא, כי אכיפת דיני התכנון והבנייה, הלכה
למעשה, אינה ניתנת, ככלל, למימוש מיידי בכל החזיתות הקיימות, והכל בעת ובעונה
אחת. מדובר בפעולות מורכבות, הצורכות תקציבים, כח אדם, היערכות, ותכנון
דקדקני. אין פלא, אפוא, כי הרשות המוסמכת מציבה סדרי עדיפויות לאכיפת דיני
התכנון על פי אמות מידה של הראוי והנכון להקדים או לאחר, על פי הענין. הרשות
מחליטה מה העיקר מול הטפל, מה החיוני והדחוף לעומת השולי בחשיבותו
7
ובדחיפותו. לפרט, המפר את חוקי התכנון והבנייה, אין מעמד לדרוש מן הרשות כי
תתן קדימות דוקא לאכיפת דין התכנון אצל שכנו, ורק לאחר מכן תפנה לאכיפת הדין
בחצריו הוא. גם הביקורת השיפוטית בתחום זה היא צרה במיוחד, והיא מתוחמת בדרך
כלל למצבים של התנערות מלאה או הימנעות בלתי סבירה של הרשות המוסמכת
מאכיפת החוק )בג"צ 1161/06 תנועת "אנחנו על המפה" נ' שר הבטחון )לא פורסם,
14.10.2007 ((, או כאשר סדרי העדיפויות שעיצבה הרשות נגועים באי סבירות קיצונית,
או בפגם מהותי אחר הנוגע בחוקיותם )בג"צ 1555/06 קינג נ' עירית ירושלים, פסקאות
3-4 )לא פורסם, 15.5.2006 (; בג"צ 1019/06 המועצה האזורית מטה בנימין נ' ממלא
מקום ראש הממשלה )לא פורסם, 1.2.2006 (; בג"צ 551/99 שקם בע"מ נ' מנהל המכס
.))2000( 125 ,112 ) ומע"מ, פ"ד נד) 1
15 . בענייננו, מדובר במבנה שהוקם שלא כחוק, בלא תכנית מפורטת הנדרשת
במקום, ובלא היתרי בנייה. המבנה משרת את תושביו של מאחז בלתי חוקי, המצוי
במקום בלא היתר כחוק. בנסיבות אלה, הגורם המוסמך לא רק רשאי, אלא חייב לאכוף
את הדין, ואכן הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה בגין המיבנה. חובתה של
הרשות היא לדאוג לאכיפתם של צווים אלה שלא יהפכו, חלילה, אות מתה. בנסיבות
אלה, השאלה שצריכה להישאל היא – האם קיימת הצדקה לעכב את ביצוע הצווים,
להבדיל מהשאלה – האם קיימת הצדקה ועילה לבצעם. במקרה זה, קמה עילה מיוחדת
לבצע את האכיפה בדחיפות, וזאת לאור דיווחי המדינה בדבר הפרות הצו השיפוטי
שניתן על ידי בית משפט זה, אשר אסר על המשך פעולות הבנייה המנוגדות לחוק.
הפרות החוק בהקשר לבניית המבנה הנדון אינן מוגבלות עוד להפרות דיני התכנון,
אלא הן התרחבו גם להפרות צווים שיפוטיים ספציפיים שניתנו ביחס למבנה. מצב
דברים זה מקים עילה אובייקטיבית מיוחדת לאכיפה מועדפת, ועל פי אמת מידה סבירה
וראויה זו נהגה המדינה. אשר לשאלה מדוע אטימה ולא הריסה – לכך השיבה המדינה
כי בשל מעמדו של המבנה כבית כנסת, היא מוצאת לנכון בשלב זה למנוע את השימוש
הבלתי חוקי במבנה, ומבקשת להימנע לעת זו מהריסתו, על שום כבודו של המקום.
16 . עובדת היותו של המבנה מקום תפילה אינה מקנה לו חסינות מפני תחולתם של
דיני התכנון והבנייה. כאשר מבנה מוקם שלא כדין, ונועד על ידי מקימיו לבית תפילה,
הוא אינו קונה לו בכך מעמד על-חוקי, המחסן אותו מאמצעי האכיפה המוכרים שהחוק
מספק כנגד מבנים בלתי חוקיים, ומחובת ההגשמה של תכליתם של דיני התכנון
והבנייה )בג"צ 519/04 אגודה שיתופית כפר תפוח נ' אלוף פיקוד המרכז צה"ל )לא
927 ) פורסם, 20.1.2004 (; בג"צ 7710/05 הרב בר חן נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נט) 2

) 2005 (; דנג"צ 8115/05 הרב בר חן נ' ראש ממשלת לישראל )לא פורסם, 8.9.2005 (

8
בג"צ 5987/02 עמותת בית הכנסת ע"ש אוהל מאיר לעולי צפון נ' עירית תל אביב-יפו )לא
.)) פורסם, 27.11.2002
בענין רע"פ 3076/07 חכמון נ' יו"ר הועדה המרחבית לתכנון ובניה שרונים )לא
פורסמה, 22.4.2007 ( ציין חברי השופט ג'ובראן את הדברים הבאים:
"לא נעלמה מעיני הרגישות הרבה הכרוכה בהריסת
מבנה המשמש כבית כנסת. אלא, שמטבע הדברים, בית
המשפט אינו יכול להשלים עם התופעה הפסולה של
בנייה שלא כדין, הנעשית תוך קביעת עובדות בשטח,
והפרה בוטה של חוקי התכנון, תופעה, אשר לדאבוננו
הרב הפכה לרעה חולה במחוזותינו. משום כך, עמד בית
משפט זה לא אחת על חשיבות ביצועו של צו ההריסה
המינהלי במועד, כאמצעי יעיל למיגור תופעת הבנייה
הבלתי חוקית. בנסיבות אלו, איני רואה מקום
להתערבות בהחלטותיהן של הערכאות שקדמו לי.
למבקשים עומדת כמובן האפשרות לקדם הליך בניית
בית כנסת חדש במקום בדרכים המקובלות, ובסיוע ראשי
הישוב".
בצד חובת אכיפת הדין על כל מבנה בלתי חוקי באשר הוא, נדרשת זהירות
ורגישות בדרך אכיפת הדין כשמדובר במקום תפילה, והרשות המוסמכת הראתה
רגישות זו, כאשר העדיפה את איטום המבנה על פני הריסתו. ואמנם, בנסיבות הענין לא
ראינו להתערב בהחלטת הרשות להסתפק בצעד אכיפה מתון יותר נוכח הרגישות
הכרוכה באופי המבנה שניתן לו על ידי תושבי המקום. הפעלת אמצעי מתון זה, עליו
החליטה הרשות המוסמכת, היא החלטת מדיניות שנראתה בעינינו ראויה וסבירה,
ולפיכך הורינו למדינה להודיענו על המימוש בפועל של אמצעי האכיפה שנבחר.
17 . על רקע הדברים האמורים, אין מקום לעתירה החדשה שהגיש הועד בבג"צ
4790/10 , ואנו מחליטים למחוק אותה על הסף, ומבטלים יחד עימה את צו הביניים
שניתן במסגרתה.
18 . בטרם נסיים את הטיפול בעתירה המקורית בבג"צ 4475/09 , נחזור שוב על
תוכן החלטתנו באותה עתירה, בה בקשנו את הודעת המדינה על דבר ביצוע פעולות
איטום המבנה. לאור העיכובים שחלו בענין זה עקב הוצאת צו הביניים בעתירה
החדשה, נבקש כי הודעת המדינה בהתאם תימסר לנו בתוך 60 יום מיום מתן פסק דין
זה.
9
הועד בעתירה החדשה ישא בשכר טרחת המשיבים 1 עד 4 בעתירה זו בסך
.₪ 15,000
ש ו פ ט ת
השופט י' דנציגר:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט י' עמית:
בדיון בעתירה המקורית, רשמנו לפנינו את הצהרת המדינה כי נוכח הפרת הצו
השיפוטי, המבנה ייאטם ויגודר, ובהתאם לכך ביקשנו כי המדינה תעדכן את תיק בית
המשפט אם פעולת האיטום בוצעה כמתוכנן.
משהחליטה המדינה להורות על איטום המבנה - בהתאם לסדרי העדיפויות
הנוהגים אצלה לגבי הפרת צו שיפוטי - אין מקום לעיכוב ביצוע הצו, באשר אין דרכו
של בית משפט זה להתערב בסדרי העדיפויות של הרשות באכיפת דיני התכנון והבנייה.
אשר על כן אני מצטרף לתוצאה אליה הגיעה חברתי השופטת פרוקצ'יה.
ש ו פ ט
לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה.
.) ניתן היום, כ"ח באב התש"ע ) 08.08.10
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09044750_R05.doc יט
מרכז מידע, טל' 6593666 - 02 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

אתר אמנהעריכה

53elmatan.jpg

המקור: אתר אמנה

 
אל מתן-משפחה אחת גדולה

אל מתן הוא יישוב קטן ואינטימי בו מתגוררות כ- 12 משפחות וכ 4 רווקים באווירה משפחתית וחברית. המשפחות מקיימות טיולים משותפים, ערבים משותפים ואירועים משותפים. נשות היישוב אף מעניקות עזרה ליולדות שביניהן במטלות הבית בבישול ובהדרכה לאמהות הטריות...
אלמתן הוקמה על ידי גרעין צעיר ודינאמי המקיים חיי קהילה ופעילויות חברתיות מגוונות. ניהול המאחז מתבצע ע"י ועד פנימי כאשר החלטות מהותיות מתקבלות בישיבות הגרעין.

אלמתן נמצאת בשיפולי גבעה הנושקת לשמורת טבע בואדי קנה על נחלת משפחת אביעזר לשבט מנשה. השם אלמתן מופיע בחרסי השומרון כשם אחד הישובים באזורמתקופת בית שני. בסוכות תשס"ב עלו על הקרקע התושבים הראשונים.

תושבי אל מתן הם בעיקר צעירים בגילאים של בין 20-30. רוב רובם של תושבי הישוב עובדים בחברות היי- טק , אך יש ביניהם גם חקלאים העובדים במשקים ביישובים הסמוכים ואילו סטודנטים.

נוף פסטוראלי מרהיב

אל מתן ממוקם באזור פסטוראלי ושובה לב על גבעה הצופה על הרי שומרון המערביים. מישור החוף נפרש כשטיח למרגלות היישוב ומעניק לו את אופיו המיוחד.

בקרבת היישוב זורם נחל קנה ולא רחוק ממנו ממוקמת שמורת הטבע של אזור נופים. תושבי אל מתן זוכים לחיים בנוף ארצישראלי מרהיב ובשעות הפנאי הם מרבים לטייל באזור.

תושבי אל מתן נהנים מהחינוך המעולה של מעלה שומרון

אלמתן נמצאת בתחום תכנית המתאר של יישוב האם - מעלה שומרון, מוגדרת כשכונה אוטונומית, בה אורח החיים הציבורי דתי, והינה בעלת אופי כפרי המאפשר פיתוח משקי עזר חקלאיים ומגורים באיכות חיים, תוך השתלבות בטבע ושמירתו.

כתושבי ישוב קטן וצעיר נהנים התושבים משרותי הקהילה והחינוך המשובחים של מעלה שומרון הממוקם בסמוך, מרחק של כמה דקות נסיעה.

הפעוטות, הילדי והנערים לומדים ומתחנכים במוסדות החינוך שבמעלה שומרון המציעים חינוך איכותי בעל ערכים לאומיים דתיים.

מעונות-במעלה שומרוןיש להוסיף מידע לגבי מעונות

גני ילדים– במעלה שומרון פועל גן מועצה דתי ובו אוכלוסיה מעורבת.

בתי ספר- מידי יום יוצאות ממעלה שומרון הסעות לבתי הספר האזוריים הממוקמים בקרני שומרון (בית ספר דתי) ובאלפי מנשה (בית ספר חילוני).

ישיבה תיכונית-בני היישוב לומדים בישיבה הממוקמת בקדומים. ההסעות לקדומים יוצאות מידי יום ממעלה שומרון ובחזרה ליישוב.

 קהילה שהיא משפחה אחת קטנה ומלוכדת

אל מתן הנו יישוב קטן ובו שורה אווירה משפחתית וחברית. תושבי הישוב שמים דגש מיוחד על גיבוש ושמירה על חיי קהילה קרובים.

ביישוב מתקיימות פעילויות קהילתיות רבות ואירועים מאורגנים אחרים. כמו כן מקיימים התושבים טיולים משותפים, ערבי נושא משותפים, שיעורי תורה ועוד.

איך מגיעים לאל מתן?

אל מתן ממוקם בגבעה דרומית ליישוב מעלה שומרון. הגישה ליישוב היא דרך כביש 55 מכפר סבא לכיוון ישובי השומרון.

זמן נסיעה מאל מתן לכפר סבא הוא כ- 25 דקות.

זמן הנסיעה למעלה שומרון 2 דקות.
 

בית הכנסתעריכה

המקור:חזקי גולדברג

Elmatan2.jpg

פנים בית הכנסת

שופט בית המשפט העליון ניל הנדל הורה הבוקר למדינה לעכב כל פעולה של הריסה או איטום בבית הכנסת שבשכונת אל מתן בישוב מעלה שומרון. חזקי גולדברג כ"ה בתמוז התש"ע 12:25 שופט בית המשפט העליון ניל הנדל הורה למדינה לעכב כל פעולה של הריסה או איטום בבית הכנסת שבשכונת אל מתן בישוב מעלה שומרון.


את העתירה לבג"ץ שהוגשה נגד שר הביטחון, אלוף פיקוד המרכז, המינהל האזרחי, מפקד מחוז ש"י במשטרה ואפילו נגד המועצה האזורית שומרון, הגיש ועד מתיישבי השומרון. לדברי עו"ד דורון ניר-צבי המייצג את ועד המתיישבים, מדובר בשכונה בת 10 שנים הממוקמת על אדמות בבעלות המדינה ובתוך תוכנית המתאר של הישוב. בית-הכנסת נבנה מראש בתוך השטח המיועד למבני ציבור, והושקעו בו כמיליון ₪.


לפני כשנה הוגשה עתירה של שני פלשתינאים, באמצעות ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין' (בג"ץ 4475/09), הטוענים כי בית הכנסת נבנה על אדמה השייכת להם. באותו יום ניתן ע"י השופט דנציגר צו ביניים, המונע את המשך הבנייה. העתירה – וגם הצו - כוונו נגד המדינה, ולא נגד תושבי השכונה או מתפללי בית הכנסת.


תושבי השכונה כלל לא ידעו על הוצאת הצו נגד המשך הבניה, והדבר נודע להם רק במקרה לאחר שכבר הכניסו לבית הכנסת ספר-תורה, ולאחר שהחלו להשתמש בו באופן שוטף לתפילותיהם. לדברי ניר-צבי מיד כשנודע לתושבים דבר קיומו של צו הביניים, אעפ"י שהוא לא הופנה נגדם, הם כיבדו אותו והפסיקו כל בנייה במקום. בית-הכנסת לא הושלם עד היום.


למרות זאת, במסגרת הודעה של פרקליטות המדינה לפני כשבועיים, תחת לחץ של ארגון השמאל הקיצוני שהגיש את העתירה, החליטה פרקליטות המדינה שאכן הופר צו הביניים ובשל כך המדינה תאטום את בית-הכנסת תוך 60 יום. ניר-צבי מדגיש כי לא הובאה ראיה כלשהי להפרת הצו, במיוחד שחוקית לא יכולה להיות הפרה כזאת, כאשר המתיישבים עצמם כלל אינם צד לעתירה ולכן הצו אינו מכוון כלפיהם. הודעת הפרקליטות לא הותירה ברירה לבית המשפט, והוא החליט לבקש עדכון בתוך חודשיים - אם אכן איטום בית הכנסת התבצע.


עו"ד ניר צבי טוען כי מלבד שלא ניתן כלל לבוני ומתפללי בית הכנסת להתגונן בבג"ץ, הרי שמדובר באכיפה בררנית, סלקטיבית ומפלה. "באזורי יהודה והשומרון יישנם עשרות-אלפי בתים לא חוקיים שניבנו ע"י פלשתינאים בשטחי C (בהם האחריות האזרחית והביטחונית היא של מדינת ישראל), ורק מדי פעם בפעם ולעיתים רחוקות, כאילו רק כדי להצדיק את קיומן, רשויות האכיפה מוציאות לפועל צו הריסה בודד. כישלונם המהדהד של הרשויות למנוע את הפרת החוק הקיימת בכל הקשור לבניה פלשתינאית בלתי-חוקית, מראה כי מדובר בהזנחה פושעת של אכיפת החוק", הוא טוען.


לדבריו, "המדינה מנסה ליצור מצג-שווא בפני ביהמ"ש הציבור כולו כאילו רשויות האכיפה פועלות בהתאם לסדרי עדיפויות קבועים, ענייניים ושוויוניים הנקבעים בהתאם לחומרת המקרה ולהשלכותיו. אך לפתע פתאום, כאילו כבר סיימו רשויות האכיפה לטפל במאות ובאלפי המבנים הממוקמים גבוה בסולם העדיפויות וכאילו נפתרה כלא-הייתה בעיית חוסר המשאבים, אצה למישהו הדרך לדלג בקלילות על מדרג החומרה ולטפל בבית-הכנסת הזה".


"איטומו של בית-הכנסת בימים אלו, אינו עולה בקנה אחד עם אף לא אחד מן הקריטריונים עליהם הצהירה המדינה בעבר, ומדובר בבניה שקדמה ל'צו ההקפאה', הממוקמת על קרקע המצויה בבעלות המדינה, ובשכונה המצויה בהליכי תכנון מתקדמים", הוא מוסיף.


כאמור, בג"ץ קיבל את עתירת המתיישבים לעכב את הריסת בית הכנסת, והורה למדינה להשיב בתוך שבוע.


יצויין כי ממש לאחרונה זכה ניר צבי להתנצלות מצד עיתון "הארץ" - לתושבי אלמתן. עיתונאי "הארץ" עקיבא אלדר, נאלץ להתנצל בפני תושבי שכונת אלמתן לאחר שהשמיץ אותם בעיתונו. אלדר טען כאילו מדובר במאחז בלתי-חוקי, ונאלץ להתנצל בעקבות תביעת לשון הרע שהגיש נגדו ועד מתיישבי השומרון.


השכונה נבנתה באדמות מדינה השייכות לישוב ובמשבצת המיועדת לפי תכנית המתאר. אולם עקב הימנעות שר הבטחון, מסיבות פוליטיות, לחתום על תכנית המתאר המפורטת, כונה המקום "מאחז". בשכונה מתגוררות עשרות משפחות צעירות הסובלים לעיתים-קרובות מהצקות של ארגוני שמאל רדיקליים, המסיתים ערבים מהאיזור נגדם.


לפני כשנה, פרסם עקיבא אלדר בטורו בעיתון ידיעה על עבודות שהתבצעו במקום, וכתב כי הן נעשות באדמות פרטיות של הכפר הערבי תולת.


במסגרת מדיניות תביעות הדיבה של ועד מתיישבי השומרון נגד עיתונאים משמיצים, הגיש ניר-צבי, תביעת לשון הרע כנגד אלדר בשם ועד המתיישבים ותושבים מהמקום. בעקבות ההליך שהתנהל בתביעה, וכדי להימנע מתשלום פיצויים גבוהים לתושבים, נאלץ אלדר להתנצל מעל דפי העיתון ולחזור בו.


בחודשים האחרונים נאלצו רזי ברקאי (גלי צה"ל) ויעל-פז מלמד (מעריב) להתנצל בפני תושבי הישוב תפוח בשומרון אותם השמיצו, לאחר איומים בתביעות לשון הרע. יוסי דגן מוועד מתיישבי השומרון התייחס לגל התביעות וטען כי "בשנים האחרונות התרגלו מספר כתבים לחשוב שהמתנחלים הם אנשים שקופים, שניתן לדרוך עליהם, להשמיץ אותם ולהעליל עליהם עלילות ללא כל שמץ אתיקה או הגינות. העידן הזה נגמר. מתיישבי השומרון אינם האסקופה הנדרסת של איש. על כל השמצה תבוא תגובה, ועל כל הכפשה תבוא תביעה".

הדפס כתב

אתר שלום עכשיועריכה


מהנאמר על המאחז בדו"ח ששון אשר פורסם במרץ 2005:
שם המאחז בדו"ח: אל מתן
מועד הקמה: יולי 2000
ישוב קרוב: מעלה שומרון, מרחק בקו אווירי 1 ק"מ.
אישור הממשלה או שר ביטחון להקמה: אין. (יש החלטה על מעלה שומרון)
טיב הזכויות בקרקע: אדמות מדינה
הגוף שהקצה את הקרקע: הסכם הקצאה להסתדרות הציונית עד 2041
סטאטוס תכנוני: במקום תוכנית מפורטת בתוקף. שטח המאחז בתחום מגורים לעתיד לפי אותה תוכנית.
תחום שיפוט: מועצה אזורית מעלה שומרון. בתוך תחום הישוב.
מספר תושבים: 12 משפחות
סוג הבניה: 17 קרוונים; מגדל שמירה; מיכל דלק; מיכל מים; גנרטור; פחון; יסודות להנחת 4 קרוונים, תאורה ודרך היקפית.
הגוף מממן ההקמה: משרד הבינוי והשיכון מימן תשתיות בסכום של 700,000 ₪. מבני ציבור: 150,000 ₪. סה"כ: 850,000 ₪.
חיבור חשמל: בוטל אישור שניתן לחיבור המאחז לחשמל
חיבור מים: לפי דווח מקורות – ככל הנראה "מושכים" מים ממעלה השומרון.
הערה: נפרצה דרך בזמנו על ידי צה"ל כדרך חירום. שופרה על ידי גורם אזרחי. הדרך ממוקמת בתוך קרקעות פרטיות של פלסטינים. הוגשה תלונה על ידי עו"ד בשם הפלסטינים. בינתיים יתבקש היועץ המשפטי לממשלה לאשר את דרך הגישה ולאשר הוצאת צו תפיסה. (לא ידוע לי שהבקשה נדונה בפניו עד כה).

תמונות מהישובעריכה

צילם:דניאל ונטורה


תמונות מאלמתן - 28 בספטמבר 2010 - חופשיות לשימוש

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית