Fandom

Ventura Daniel Wiki

ארבל

7,447דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

טיול יום כיף אתגרי במצוקי גן לאומי ארבל, "מטיילים עם ענת" Traveling02:59

טיול יום כיף אתגרי במצוקי גן לאומי ארבל, "מטיילים עם ענת" Traveling

הטיול בגן לאומי ארבל כולל הליכה אל התצפית מראש שלוחת ארבל לכיוון צפון ומזרח, אל צפון הכינרת, הרי הגולן, הגליל העליון והחרמון.

השביל האתגרי המומלץ מתחיל בסימון השחור ועובר אל השביל האדום, והוא יתואר כאן להלן: אחרי התצפית מתחילים במסלול הרגלי היורד מן המצוק אל נחל ארבל ואדי חמאם. בהמשך יגיע החלק האתגרי והמהנה ביותר: יורדים על מצוקי הארבל באמצעות עזרה של כבלים ודרגיות מתכת, עוברים למרגלות המצוק ומתחת למערות הארבל.

לאחר ירידה בשביל אבנים, הדורש זהירות בהליכה, בחלקו התחתון של השביל מגיעים אל עין ארבל. מעין ארבל בוקעים מעט מים היוצרים זרימה קלה בנחל ארבל. המים אינם ראויים לשתייה. הטיול מסתיים בחניון של כפר חמאם, בצל עצי אקליפסטוס ענקיים, שם יחכה הרכב המאסף. http://anattour.co.il/

"מטיילים עם ענת" - Traveling- בהנהלת ד"ר ענת אביטל מארגנים טיולים ימי כיף וגיבוש לחברות ועובדים, טיולים וימי כיף וגיבוש לנוער ובתי ספר, הזמנת לינה וארוחות, הזמנת אתרי אטרקציות, הפעלות גיבוש, ארוחות שטח, הפקת אירועי שטח, הדרכת טיולים, טיולי עומק, טיולי איכות מיוחדים, טיולי שטח, טיולים קלילים, טיולים למייטיבי לכת, טיולי אוכל, טיולי אמנות, טיולי טבע, טיולי נוסטלגיה, טיולים לצעירים, טיולי משפחות, טיולים למבוגרים


כולל משפטים בודדים על בית הכנסת העתיק

Cineret lake 1.jpg

מארבל לים כנרת


צולם בשנת 2001

מקוואות במערותעריכה

Arbel Cliff2.jpg

מצוק הארבל - צילמה:שלומית קדם

אלי אשכנזי דיווח בעיתון הארץ על מקוואות מימי בית שני התגלו במערות במצוקי הארבל עוד בכתבה:

  • מקוואות טהרה הוכשרו בתקופת בית המקדש השני גם במצוקים, במערות ובאתרים שונים שהגישה אליהם קשה והם אינם מותאמים למחייה. כך מגלה מחקר חדש שערך ד"ר ינון שבטיאל, מרצה במכללת האקדמית צפת ובמכללת אוהלו.
  • בארבע השנים האחרונות בחנו שבטיאל ושותפו, ולדימיר בוסלוב מהמרכז לחקר מערות, 500 מערות באזור הארבל כחלק מסקר שנערך בחסות רשות הטבע והגנים. המחקר התמקד בחמישה מקוואות שאותרו בחמש מערות..."האנשים האלה ראו בבניית מקווה טהרה במערה על מצוק תלול חלק הכרחי בהצלת חייהם", הסביר.
  • מקווי המים שזיהה כמקוואות טהרה נבדלים בשלושה מאפיינים הכרחיים: המדרגות לירידה, המים שחלקם זורמים, וכמות המים לטבילת כל הגוף.
  • שבטיאל ציין כי כדי להתגבר על הקושי הרב בעניין הצורך במים שאינם שאובים פעלו מקימי המקוואות בשני אופנים: שניים מהמקוואות נחצבו וטויחו מתחת לנטיפים פעילים במערה, ובשלושה מקוואות אחרים נחצבו תעלות אל מחוץ לקיר הסלע, כדי לאגור את מי הגשמים שירדו במקום.


מקורותעריכה

הערות לזיהוי ארבלעריכה

הפתיח של המאמר
במהלך פעולותינו בארבל נתברר שהזיהוי המקובל של האתר אינו מובן מאליו ויש החולקים עליו, ואף מציעים, מתוך נימוקים רציניים, לזהות את ארבל הקדומה לא בחורבת אירביד, ארבל, אלא במורד ההר הקרוי ניתאי בחורבת ואדי אל חמאם – - 1 . כבר ויקטור גרן ציין כי בתלמוד הירושלמי נזכרת עיר בארץ בשם ארבל שהתפרסמה בייצור אריגים, אך אין זה מובן מאליו שיש לזהות ארבל זו באתר חורבת אירביד שבגליל, שהרי אובסביוס ציין עוד שלוש ערים אחרות בשם ארבל 2 , שנקראו בימיו בשם אירביד, כלומר, שאלת הזיהוי פתוחה מזה זמן רב. ואגב, אובסביוס 3 אינו מזכיר באונומאסטיקון את ארבל שבגליל, למרות שבזמנו התקיים היישוב. נראה שההתמודדות עם הטיעונים השונים, ולפחות עם חלק מהשאלות, תהיה תרומה להעמקת ההיכרות המחודשת עם האתר וסביבתו. זיהוי מקומו של ישוב קדום ניתן לבדוק על פי מספר כללים: 4

  1. . עדויות היסטוריות המתארות את היישוב וסביבתו, מהן ניתן להסיק על נתוני השטח, זיהוי הסביבה,אופי היישוב ותקופת הזכרתו.
  2. . נתונים גיאוגרפיים כלליים יכולים להסביר בחירתו של מקום )איסטרטגי, מעיין, דרך, שדות(.
  3. . שם מקום פירושו, צורת שימורו בשפות שונות ואפשרות נדידתו לאתרים אחרים. –
  4. . ממצא ארכיאולוגי איסוף סימני חיים בפועל, זיהוי תקופות ומבנים ובדיקת התאמה לעדויות –היסטוריות.

מהויקיפדיהעריכה

הר_ארבל קישור לויקיפדיה

ARBEL MT.jpg

מבט על מצוק הארבל מדרום מערב. משמאל הר ניתאי

Mount Arbel down.jpg

הירידה התלולה מהמצוק

PikiWiki Israel 2469 Geography of Israel צוק הארבל.jpg

צוק הארבל, כשברקע ים כנרת

PikiWiki Israel 45166 Arbel lookout.jpg

מצפור החרוב על שם תא"ל יוסף לונץ בפסגת הר ארבל

הארבל הוא מצוק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.[1]

גאולוגיהעריכה

מסלעעריכה

הארבל מורכב מאבן גיר[2] דולומיטי[3] קשה של חבורת עבדת, שנוצר לפני 40 מיליון שנה במהלך האאוקן[4] ומכיל נודולות של צור. התפרצויות געשיות שאירעו במיוקן ובפליוקן – בין היתר בהר הגעש הסמוך, קרני חיטין, לפני כ-4 מיליון שנים – יצרו על הארבל וסביבתו את בזלת הכיסוישכבות של לבה בזלתית ואפר געשי. שכבת הבזלת העליונה עמידה למדי לבליה ולסחיפה, והגנה במידה רבה על המסלע הגירי מפני הרס קארסטי.

העתקה וקימוטעריכה

הארבל הוא חלק מהמערכת הטקטונית של מזרח הגליל התחתון, שנוצרה כתוצאה ממעוות, קימוט והעתקה צעירים מבחינה גאולוגית – בין 2 ל-3 מיליון שנים. מערכת זו שכיוונה לצפון-מערב יצרה מבנים של גראבנים והורסטים מדורגים נטויים, המתאפיינים בירידה תלולה ובעלייה מתונה בהמשך. הר ארבל מציין את חלקה הצפוני של רמת ארבל, הצפונית מבין רמות הבזלת הנטויות של הגליל התחתון המזרחי, ונקודת הרום 181 מ' היא הנמוכה מבין כולן.

גאוגרפיהעריכה

מול ההר שוכן הר הנקרא הר ניתאי, על שמו של ניתאי הארבלי, (תנא מתקופת הזוגות) שחי במקום. בנחל ארבל, שאורכו כ-10 קילומטרים, נובעים כמה מעיינות, בהם עין אסעד, עין נתאי ועין ארבל. בבקעת ארבל ליד ההר הוקמו ארבעה יישובים - כפר זיתים, ארבל, כפר חיטים ומצפה.

היסטוריהעריכה

תבנית:הפניה לערך מורחב

המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות, והצלע אשר מעבר פני המערות מלמעלה, ירד אל תהום עמוקה והיה זקוף על פי תהום."
– דברי יוסף בן מתתיהו, מתוך "תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים", ספר א', פרק ט"ז-א'

במערות שבמצוק חיו בני אדם עוד מתקופות פרהיסטוריות. בתקופה מאוחרת יותר הפכו המערות למבצר גדול, שהיו בו מעברי סתר, אולמות ובורות מים. כאן התחולל קרב לחיים ולמוות בין הורדוס לבין החשמונאים על השלטון ביהודה. הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס, ואנטיגונוס עצמו ישב בירושלים ולא ניסה כלל להחיש עזרה לתושבי הגליל ולאנשיו שנלחמו בהורדוס. הורדוס התעסק בביעור קיני ההתנגדויות, שמרכזן היה במערות שליד הארבל. בקרבות אלה השתמש הורדוס בארגזים, שהותאמו למלחמות בהרים. הלוחמים שהתמקמו בתוכם הצטיידו במוטות ארוכים שבקצותיהם ווים על-מנת לגרור את המסתתרים החוצה ולשומטם לתהומות.[5]

בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית היו במקום יישובים יהודיים. במקום התיישבה לאחר החורבן משמרת הכהנים ישוע. ליד מושב ארבל, בחלקו הצפוני, נמצאים שרידי ארבל הקדומה ובהם חורבות בית כנסת קדום, שהיה בשימוש עד אמצע המאה השמינית, בריכות אגירה ומתקנים חקלאיים וכן, במדרון אל נחל ארבל, קברים ומערות קבורה חצובים בסלע.

נבי שועייבעריכה

תבנית:הפניה לערך מורחב מתחם נבי שועייב הוא האתר הקדוש ביותר לדרוזים. על פי המסורת הדרוזית, במקום זה קבור יתרו, חותן משה (שועייב, אצל הדרוזים). באתר מתחם קבר גדול ומעיין מקודש נובע בו. ב-25 באפריל נערכת עלייה לרגל אל הקבר בחג נבי שועייב.

גן לאומי ושמורת טבע ארבלעריכה

הגן הלאומי כולל בתוכו את רוב שטחו של הר הארבל, הר ניתאי, הר סביון, קרני חיטין ורמת ארבל. בשטח הגן הלאומי מסומנים שבילי טיול. השביל המוליך ממגרש החניה קצר ונוח להליכה. הוא עולה בשיפוע מתון עד אל שפת המצוק, המתנשא מעל סביבתו לגובה 400 מטר ומעניק מראות נוף למרחקים, צפונה להרי הגליל ורמת הגולן, מערבה אל בקעת ארבל ובקעת בית נטופה ומזרחה אל הכנרת ורמת הגולן. בצדו הצפוני מתרומם המצוק מעל היישוב הערבי ואדי אל-חמאם ומול המושבה מגדל בקיר זקוף אחד, מתחתיתו ועד ראשו, מראה מרשים ביותר. המצפור נקרא "מצפור החרוב" בגלל עץ חרוב בודד הנמצא שם והוא מנציח את זכרו של תת אלוף יוסף לונץ.

שלושה שבילים מובילים אל חלקו התחתון של מצוק הארבל: כחול, שחור ואדום. השביל האדום הוא האתגרי מכולם. שמורת הטבע היא חלק מ"שביל ישראל".

בשטח הגן הלאומי צמחייה רבה, כולל צמחים נדירים כמו דבקה אפורה, דרדר נאה ושושנתית משורטטת. כן יש בשטח שבלול מיוחד, סגורית הארבל, הקיים רק במצוק הארבל ובחורף מופיע בו הכָּתְלי, ציפור נדירה בארץ ישראל.

קברו של שת בן אדם הראשון עריכה

על שטח הר ארבל ישנה מערת קברים עתיקה שעל פי המסורת היהודית נקבר בה: "שת" שהיה בנו של אדם הראשון[דרוש מקור]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

}}

הערות שולייםעריכה



Click here to refresh the preview above </noinclude>

תבנית:Coord/display/title

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית