Fandom

Ventura Daniel Wiki

ארבע מידות

7,312דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ארבע מידות באדם קבעה במשנה בפרקי אבות: "האומר שלי שלי ושלך שלך - זו מדה בינונית, ויש אומרים זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי - עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך - חסיד. שלי שלי ושלך שלי - רשע" (ה',י"א)

פרשת וירא איפשרה לנו לאפייין את דמויות ע"פ קריטריון החסד: החסיד - גומל חסדים. הרשע נצלן. הבינוני - מעדיף לא להזדקק ולא לתת. כך גם אנשי סדום, אך אצלם זה נובע מאידיאולוגיה של אי-חסד. עם הארץ יוצר חברה שיתופית שלא "צורכת" חסד. עד כאן "מדריך לחסידים מתחילים".

הרב בראון דסברג בגליון לפרשת השבוע שבת בשבתו לפרשת חיי שרה הרחיב את הנושא לאקוטאליה בימינו. אפשר לחשב מבחינה לוגית מי מאותן דמויות יוכל לחיות עם חברו בשלום. הבינוני יסתדר עם בינוניים כמותו ועם אנשי סדום. עם הארץ יוכל לחיות רק עם אנשים כמותו. באופן פרדוכסלי, הרשע והחסיד יתחברו, החסיד יתן והרשע יקבל. אם החסיד ירצה לחיות עם בינוני או סדומי יצטרך לתת להם בעל כרחם. אם ירצה לחיות עם עַם הארץ יצטרך לא לקבל ממנו מתנות. זהו "מדריך לחסידים מתקדמים", כפי שנראה בפרשה.

בדורו של אברהםעריכה

הדמויות נמצאות בשלוש הפרשות על אברהם. אברהם הוא החסיד. המלך מסדום אומר "תן לי הנפש והרכוש קח לך" - שלי שלי ושלך שלך. לוט הבינוני נפרד מאברהם - שלי שלי ושלך שלך. פרעה ואבימלך הם רשעים שרק לוקחים. עמי הארץ הם בני חת שחיים בשיתוף, שאפילו התורה קוראת להם "עם הארץ".

כפי שאמרנו, לוט הבינוני מתחבר עם סדום. אברהם החסיד מתחבר עם הרשעים פרעה ואבימלך, וכדי לא ליצור מצב של מנצל-מנוצל הוא מלמד אותם לקח ויוצא ברכוש גדול. בקנין המערה, אברהם לא מוכן לקבל מתנות חינם מבני חת. את לוט ומלך סדום הוא מכריח לקבל בלי לקחת תמורה אחרי מלחמת ארבעת המלכים. התנהלות זו של אברהם מראה שהוא לא רק מתנהג בחסידות אלא יוצר עולם של חסד.

עוד "ארבע מידותעריכה

המשנה ממשיכה בתאור מידות בני אדם מהיבטים נוספים:

  • "ארבע מידות בדעות: נוח לכעוס, ונוח לרצות - יצא הפסדו בשכרו; קשה לכעוס, וקשה לרצות - יצא שכרו בהפסדו; קשה לכעוס, ונוח לרצות - חסיד; נוח לכעוס, וקשה לרצות - רשע.(שם, י"א)
  • "ארבע מידות בנותני צדקה: רוצה שייתן, ולא ייתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים; שייתנו אחרים, והוא לא ייתן - עינו רעה בשלו; שייתן, וייתנו אחרים - חסיד; לא ייתן, ולא ייתנו אחרים - רשע.(שם, י"ג)

נח לכעוס ונח לרצותעריכה

נח לכעוס ונח לרצות: אדם שהוא נח לכל רגש. יש להניח שבמבחן אישיותי היה מוגדר אדם כזה כ'אחד שרף הרגש שלו נמוך במיוחד'. הוא מתרגז במהירות, הוא מתפייס בקלילות. הנוחות הזו, היא כמובן לא דבר נרכש, היא איננה קנין או פיתוח שהאדם יצר. היא דבר מולד. היא פונקציה חברתית משפחתית אולי אפילו גנטית. וההוכחה: הספקטרום הרחב של הרגשות המהירות שלו. לעומת זאת-

קשה לכעוס ונח לרצות הוא אדם שקשה לשייך אותו לשבלונה, לתבנית, כל שהיא. אדם כזה איננו נח כי 'הוא כזה' או כי 'כך הוא נולד- בן אדם נח' שהרי כשמגיעה שעת מבחן הכעס הוא 'מתקשה לכעוס'. אישיות כזו, על כרחך, עידנה את רגש העיקשות הטבעית בשעת רציה והתפייסות, או עידנה את רגש הנוחות הטבעית בשעת רתיחה וכעס, ועל כן מגדירה אותו המשנה כ- חסיד התייחסות ערכית פרסונלית, מאחר שמדובר באדם שעידן, פיתח, קנה את תכונותיו הטבעיות.

בנח לרצות ונח לכעוס או קשה שכעוס וקשה להרצות ההתייחסות היא אובייקטיבית תוצאתית, מאחר שאדם כזה לא עשה איזושהי פעולה יזומה, איזושהי התקדמות. אישיות כזו היא מולדת: קשה לכל רגש בכל מצב, או נוחה לכל רגש בכל מצב. על כן ההגדרה היא יצא שכרו בהפסדו או הפסדו בשכרו כלומר מבחן התוצאה ולא ירידה לאינדיבידואל.

המקור:אליעזא היוון משניות הארבע - אתר חברותא


שלי שלי ושלך שלךעריכה

העולם המודרני-הקפיטליסטי שואף לעצמאות כלכלית, שלי שלי ושלך שלך, בינוניות. המסר מפרשותינו הוא שכדי ליצור חברה של חסד צריך לדעת לתת. וחשוב מכך: צריך לדעת גם לקבל. גלעד קרב כתב בנושא שלי שלי, שלך שלך בהארץ והוא טען כי אדם עוסק בשלו ולא מתערב בענייני זולתו אינה דווקא המידה הנורמלית, הם סבורים שבדרך הזאת טמונה סכנה חברתית גדולה.

המשנה הוסיפה "ויש אומרים זו מידת סדום". לכאורה, נראה היה שהתוספת הזאת היתה צריכה להופיע כהגדרה נרדפת לתיאור מידת הרשע. אבל המשנה בוחרת להצמידה דווקא אל תיאור הדרך הממוצעת, הנורמטיווית. בכך היא מעודדת אותנו להסתכל מעבר לפשט הדברים.

למרות שניתן לסדר את ארבע המידות ברצף שראשיתו ברשע וסופו הטוב בצדיק, מפנה המשנה את תשומת לבנו לכך שהמידה הראשונה נבדלת משלוש אחיותיה בעניין מהותי: האופן שבו מתייצב האדם מול זולתו. זוהי המידה היחידה שהגדרתה מקימה חיץ ברור בין האדם לבין זולתו. הגם שהיא קובעת כי זוהי דרכו של עולם, מדגישה המשנה כי בהקמתה של גדר ההפרדה האנושית הזאת טמון זרע של פורענות, שהמידה הזאת דווקא עלולה לדרדר אותנו אל מידותיה של העיר סדום. חוסר תשומת לב, היעדר רגישות ואכפתיות עלולים להפוך את המידה הבינונית, את ההתנהגות הסבירה, למלכודת רשע.

בחירתם של חכמי המשנה בעיר סדום לא היתה מקרית. סדום, העיר העשירה, הפורה והמשגשגת, היתה, לשיטת הנביאים וחז"ל, בירת ה"שלי שלי - שלך שלך". עיר שבה גדר ההפרדה בין אדם לאדם הוקמה בכוח החוק; עיר שבה נאסרה הצדקה ועל מעשה של גמילות חסדים הוטל עונש מוות. המדרש מספר כי דינה של העיר נגזר כאשר האל שמע את צעקתה של נערה תושבת העיר, אשר הוצאה לשריפה לאחר שנתפשה מעבירה מזון לחברתה הרעבה.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית