Fandom

Ventura Daniel Wiki

ארגון זכויות האדם ביש"ע

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

thumb|300px|ימין|אלימות השוטרים בעמונהארגון זכויות אדם ביש"ע הוקם לאחר "... שנוכחנו במשך שנים שהאגודה לזכויות האזרח כנראה לא סופרת את תושבי יש"ע בתור אזרחים. לא מתייחסת אליהם ולא נותנת להם שום הגנה אז הם נאלצים להקים ארגון סקטוריאלי כי לא היה מי שייתן הגנה מתוך [1]

מטרתה להגן על זכויות האדם של האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון. עד כה, 2009 היא חיברה שני דו"חות שבהן נמתחה ביקורת על הגבלות תנועה המוטלות על המתנחלים, אכיפת יתר על ידי המשטרה, התעלמות המשטרה מתלונותיהם, ומניעת זכות הקניין מהם. בראש האגודה אורית סטרוק מחברון.

תחומי הפעילותעריכה

הארגון טיפל, בין השאר, במקרים הבאים:

  • מעצר נקמני של חייל המילואים אריאל מלמד תוך פגיעה מכוונת ברגשותיו הדתיים - מעצרו של תושב חברון אריאל מלמד בגלל סירוב להשתתף בגירוש יהודים מגוש קטיף
  • משטרת ישראל: בנחישות ובאלימות איסרו-חג סוכות, תשס"ו
  • סטרוק: סחבת בחקירת אלימות שוטרים - 13 דצמבר 2005 / י"ב בכסלו תשס"ו
  • מי ראה מי שמע מי נפגע -

מח"ש מקבלת תלונת על אלימות שוטרים נגד מפגיני ועצורי ימין, אך "סוחבת" אותם לאורך שבועות ארוכים. "צריך להזכיר להם שתפקידם לחקור את השוטרים ולא להסתיר", מאשימה יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע אורית סטרוק. המקור

הגשת דו"ח לכנסתעריכה

ערך מורחב: אכיפת החוק ביהודה ושומרון
בדצמבר 2008 פרסם הארגון דו"ח המצביע על אכיפת חוק סלקטיבית לרעת היהודים המתגוררים ביהודה ושומרון. לטענת מחברי הדו"ח "מצבת כח האדם המשטרתית במחוז ש"י חריגה ביותר, גם ביחס לאזורים הידועים ברמת פשיעה גבוהה", כאשר השוטרים עוסקים באכיפת חוק על ישראלים בלבד במחוז זה, כיוון שהצבא הוא זה המופקד בעיקר על אכיפת החוק כלפי פלסטינים. בנוסף, הנהלים המחייבים של פרקליטות המדינה כלפי היהודים בשטחים, לטענת הארגון, הם כאלה המיועדים להכביד מראש על חייה של אוכלוסייה מסוימת המתוייגת כבעלת גוון פוליטי ואידאולוגי, ללא קשר ופרופורציה להפרת החוק על ידי אוכלוסייה זו. לראייה מציג הדו"ח כי בניגוד לנתון הכלל ארצי המעיד כי 97% מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה, ביו"ש הנתון עומד על 54% בלבד. ‏‏[2]

בטאון "ישראל שלי"עריכה

Resizer.jpg

אתר ערוץ שבע

חוקי עזרא כתב בערוץ ערוץ שבע ביום 11 בדצמבר 2009 עיתון חדש - גם לתושבי יו"ש יש זכויות - "לרגל שבוע זכויות האדם הבינלאומי, הוציאו אנשי ימין עיתון חדש "ישראל שלי", המבטא את זכויותיהם של תושבי יהודה ושומרון. "העיתון בא להראות שגם לבני האדם החיים מחוץ לקו הירוק יש זכויות", מסביר מנכ"ל הפורום המשפטי למען א"י, נחי אייל.

בעיתון ניתן לקורא סיפורים אישיים של תושבים מיו"ש וגוש קטיף שזכויותיהם נרמסו על ידי מוסדות המדינה. יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע, אורית סטרוק, הוסיפה "העיתון בא לומר שכיום ארגוני שמאל משתמשים במושג 'זכויות אדם' רק כדי לנגח את מדינת ישראל. לצערי יש רק כמה ארגונים קטנים ללא כל תקציבים שנלחמים על זכויות האדם ביש"ע שבאמת נרמסות, ואין איש הפוצה פה מול תופעות אלו".

היזמים מדווחים כי העיתון מופץ ברחבי הארץ ובעיקר בעיר תל אביב.

אירועים שזכו לטיפולעריכה

מעצר קטינים על רקע אידיאולוגיעריכה

בנושא: מעצר קטינים על רקע אידיאולוגי היה דיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת ביום 17 באוקטובר 2006. היו"ר ציינה כי הדיון הוא על "המעצר הממושך והארכות חוזרות ונשנות של המעצר". שי ניצן מטעם פרקליטוץ המדינה, האחראי לנושא, טען:"מאות קטינים סירבו להזדהות. הם אמרו: לא נזדהה, לא מעניין אותנו כלום, גם אם נצטרך לשבת בכלא". היו"ר התערבה וטענה על האבסורד:"כלומר ילדה בת ‎13 שתיעצר ותסרב להזדהות בשמה תישאר במעצר תיאורטית עד קץ כל הימים?" התגובה הייתה "לא - היא תישאר במעצר עד שיסתיים משפטה". המשפט כולו יהיה נגד נאשם XXX .

הנערה א.ש - (כנראה בת 14) הסבירה:"בכל תקופת ההתנתקות ראיתי איך כל השופטים מתגייסים כדי לדכא את ההפגנות שלנו ולאפשר את הגירוש. ראיתי חברות בגיל שלי שחטפו מכות ונכנסו לכלא כאילו שהן תקפו שוטרים. ראיתי שבית-המשפט העליון איפשר לעשות טרנספר ליהודים ואסר לעשות אותו דבר למחבלים. הבנתי שכל מערכת המשפט זה שקר אחד גדול - עושים הצגה כאילו יש דין ויש דיין אבל הכול מכור מראש.

השיא היה כשהייתי בעמונה וראיתי את האלימות של המשטרה, איך היכו אותנו ממש כדי לפצוע וכדי להכאיב, ואיך בסוף מי שעמד למשפט זה שוב החבר'ה שלנו ולא השוטרים. הבנתי שאין שום צדק. אז החלטתי, כמו חברות נוספות שלי, שלא אהיה חלק מן ההצגה, לא אעזור לשופטים לראות כאילו יש משפט צדק. הם יכולים לעשות את זה בלעדי.

(המשך): בכלא "נווה תרצה". קודם כול, זה היה בחופש הגדול האחרון והפסדתי המון דברים, את כל הכיופים של החופש. במשך ‎10 ימים לא נתנו לי להתקשר הביתה ולא ראיתי בכלל את ההורים שלי, אלא רק בבית-המשפט. בהתחלה הייתי עם חברות שלי, ובסוף שמו אותי עם בוגרות.

על תנאי המעצר היא סיפרה:" פעמיים כאשר חזרנו מבית-המשפט רצו לעשות עלינו בדיקה בעירום. לא הסכמנו, ובסוף ויתרו לנו. פעם אחת חברה שלי חזרה מבית-המשפט ורצו לעשות עליה חיפוש. היא לא הסכימה, הקצינה התעצבנה, קראה לקב"טית ומשכו לה בשערות כדי לתפוס אותה. החברה שלי חזרה בוכה. כאשר שמענו על החטיפה של אליהו אשרי, שנרצח, מרוב כעס וכאב החלטנו לכתוב על הקיר: "ה' הוא המלך", "שמע ישראל" - ססמאות שנועדו לחזק אותנו, ואז הטילו עלינו עונש חמור מאוד - מנעו מאתנו ללכת לקנטינה, מנעו מאתנו ביקורים ומנעו מאתנו מוצרי חשמל.

בתשובה לשאלות:"התנאים היו קשים"."במשך חודש וחצי היינו באגף הענישה, היכן שנעשית הפרדה. כאשר חברותי השתחררו העלו אותי לאגף אחר". "רציתי כמובן להיות בבית אבל היה חשוב לי יותר המצפון שלי". "היה קשה ממש. האוכל היה ממש גרוע, היו מקקים בחדר. התנאים היו קשים ממש"."כן, אני גאה בעצמי."

ולבסוף בא השחרור:"החתימו אותי והעלו אותי לאגף של בוגרות. ראיתי שם דברים קשים, שילדה בגילי לא צריכה לראות, ובסוף סבתא שלי חתמה".

אורית סטרוק הביע גם דעתה:" אני רוצה לדבר כמי שמטפלת מקרוב במשפחות בזמן שהבנות יושבות בכלא, וגם בתור מי שמגיעה בעצמה לבתי-המשפט כאשר מתקיימים דיונים על הארכת המעצר. אני עושה מאמצים לא מבוטלים לשכנע את הבנות, לא פעם בהצלחה רבה, לרדת מן העץ הזה של אי הכרה בסמכות בית-המשפט. למשל, כשא"ש היתה עצורה הגעתי לבית-המשפט, הייתי שם עד ‎3:30 בלילה. ‎17 מתוך ‎21 בנות שהיו עצורות שחררתי בעצמי. כל מה שהיו צריכות זה להסכים להכיר בסמכות בית-המשפט. לקחתי אותן משם, מי הביתה, מי למעצר בית. אבל ‎4 בנות לא הצלחתי לשכנע, והילדה הנחמדה הזו בכללן, ואז היה לי עסק גם עם ההורים.

התמונה שהוצגה כאן לגבי ההורים מאוד לא משקפת. קודם כול, יש הורים שתומכים בבנות אידאולוגית ואולי גם דוחפים את הבנות. הורים כאלה גם לא יבואו להידבר עם עו"ד שי ניצן או עם אף אחד אחר ולא ידברו עם אנשי הרווחה. כפי שאמר לי אחד ההורים: אני לא מוכן שהבת שלי תדבר עם קצינת מבחן כי הבת שלי איננה מקרה סעד, הבת שלי בחורה מצוינת. כל הבעיה שלה שהיא חושבת פוליטית אחרת וגם פועלת לפעמים. הוא לא מוכן. אבל יש הורים שנקלעים למצוקה אמיתית, בגלל שמערכת היחסים בין הורים לילדים בגיל הזה רגישה, ויש משפחות שנקלעות למצוקה ממשית. אני מנסה לעזור להם. הם לא רוצים לשבור את הילדה, לא רוצים לשבור את הקשר עם הילדה, לא רוצים לפעול בניגוד לתפיסה של הילדה

הריסת גבעה 26עריכה

thumb|300px|ימין|הרס חוות פדרמן בשעת לילה ביום חורף אורית סטרוק תיארה בפני ועדת פניות הציבור בכנסת את מה שקרה במהלך ההריסה:"... התחלנו מהזוועה שנעשתה בגבעה ‎26, כאשר פינו אלמנה ויתומים מהבית שלהם, והרסו את הבית על הרכוש, על החפצים, גדולים כקטנים, חפצים יקרי ערך וחפצים סנטימנטלים, ועד היום הם לא קבלו שום החזר על זה ואי אפשר לאתר בכלל את האחראי. זה משום שמי שביצע את זה היו חיילי צה"ל, שזה דבר ראשון שאנחנו צריכים לתת לו מענה.

אנחנו רואים בתמונות שהבאנו כאן חיילות מפנות כסאות, כמו שסיפר יעקב שהכיסאות האלה הם תרומת משפחת הנרצח, עכשיו לך תחפש את החיילות האלה, זה לא כמו שוטר שיש לו תג עם שם ומספר אישי, ואם עשה לך עוול יש את מח"ש, אפשר לכתוב ספר שלם ביקורת על מח"ש, אבל בכל אופן יש מישהו שמטפל בזה. ברגע שזה חייל, והוא לא מצויד ואתה לא יודע מי אחראי, תחפש את הרוח.

היא ציינה בתשובה לשאלת היו"ר ישראל אייכלר:"לא רק שלא הוחזר (הציוד מהבית) גם לא הוחזר פיצוי על הציוד שהושחת, לא הוחזר דבר וחצי דבר."

בדיון גם הסתבר כי לחיילים לא ניתן כל הסבר כיצד לפעול. אורית סטרוק אמרה בישיבת הועדה:", הייתי בשטח ולקחתי פנקס ועברתי מאחד לאחד בזמן שהתרחש הפינוי, עברתי מחייל לשוטר לקצין ולמפקד ושאלתי האם אתה מכיר את הנוהל, האם אתה מכיר מה מותר ומה אסור לך. לא היה אחד לא רק שהכיר את הנוהל שבכלל ידע שיש נוהל. עברתי עד דרגת מח"ט ומפקד תחנת חברון. תשאל אותי איפה הפנקס? באיזשהו שלב היה שוטר שהחליט שמה שאני עושה זו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ולקח את הפנקס והיום אין פנקס. רשמתי את הפרטים שלהם, שם מספר אישי, מכיר לא מכיר."

בסופו של הדיון ועדתת הכנסת קבלה את ההחלטות הבאות:

  1. הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון להוציא ולפרסם בהקדם את הנהלים המסדירים את נושא פינוי הרכוש מהמאחזים. הוועדה סבורה כי להוצאת הנהלים האמורים יש חשיבות רבה בהבטחת שמירת זכויות הקניין של המפונים.
  2. הוועדה פונה למשרד הביטחון בבקשה להעמיד מטעמה גורם עיקרי שיהיה אמון ספציפית על נושא פינוי הרכוש מהמאחזים ושיהיה אחראי על טיפול בתלונות המגיעות בנוגע אליו של החזרת הציוד.
  3. הוועדה מבקשת לקבל לידיה את העתק הצו בדבר מבנים בלתי מורשים וכן את הנוהל החדש שיצא בנושא פינוי מאחזים.
  4. הוועדה פונה למשרד הביטחון בבקשה להחזיר באופן מיידי את הציוד שנלקח מחזון דוד.
  5. הוועדה תפנה למשרד הביטחון בבקשה כי בזמן פינוי רכוש ממאחזים יתנהל רישום מסודר של כל הציוד שנלקח, דבר שיסייע לשמירת זכויות הקניין של המפונים.
  6. הוועדה תפנה למשרד הביטחון בבקשה שלא לפנות עוד רכוש ממאחזים לפני שימונה המתאם על נושא הרכוש והוראות הפינוי, ולפני שמתחילה ההתקשרות עם החברות הפרטיות שאמורות להיות אמונות על הנושא.

מקרים שזכו לפסק דיןעריכה

דוד לדויןעריכה

Hanigicha mamona.jpg

הנגיחה - מאתר ערוץ שבע - "שימוש הוגן"

אורית עצר מערוץ שבע דיווחה ה-16 נובמבר 2009 :השוטר הנוגח ישלם 60 אלף ש"ח כמעט 4 שנים לאחר אירוע עמונה, וכ-3 שנים לאחר שבית משפט השלום בירושלים הרשיע את קצין היס"מ דוד אטיה בתקיפתו של המפגין הכתום דוד לדוין, באמצעות נגיחה בקסדה בראשו – ניתן באותו בית משפט פסק דין בתביעת הנזיקין שהגיש לדוין. פסק הדין, עליו חתום סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים השופט כרמי מוסק, מחייב את השוטר לשלם מכיסו האישי כמעט 60,000 ש"ח למפגין שתקף. התביעה הוגשה ע"י עו"ד חיים כהן, המייצג את דוד לדוין לאורך כל המסלול המשפטי, הפלילי והנזיקי, מטעם ארגון זכויות האדם ביש"ע. פסק הדין ניתן בהעדר הגנה, לאור העובדה שהתביעה נמסרה לידיו של אטיה בחודש יוני, ובמשך למעלה מארבעה חודשים הוא נמנע מלהגיב עליה.

ארגון זכויות אדם ביש"ע מציין כי השוטר דוד אטיה, שהיה השוטר הראשון שהורשע בפלילים בעקבות ארועי עמונה, זכה ליחס מקל במיוחד מצד השופט ברקלי, שדן בתיק הפלילי. לאחר שהשופט קבע בהכרעת הדין כי "הנאשם הוא שבחר להתעמת עם המתלונן...הנאשם נגח בקסדתו בפניו של המתלונן, ללא כל סיבה מוצדקת" וכי "הנאשם תקף את המתלונן כשלא נשקפה לו כל סכנה, בשעה שהמתלונן התרחק ממנו. יודגש כי הנאשם הוא שהלך אחרי המתלונן ואז נגח בפניו" - החליט השופט ברקלי בהליך חריג לבטל את ההרשעה על מנת למנוע את פיטוריו מהמשטרה. עם זאת, קביעת בית המשפט שהשוטר אכן ביצע את עבירת התקיפה נותרה בעינה.

מקרים בדיון משפטיעריכה

קצין מג"ב טל ימיניעריכה

Tal imini.jpg

מאתר ערוץ שבע "שימוש הוגן"

אורנית עצר מערוץ שבע דיווחה קצין מג"ב שתקף מפגין יועמד לדין- קצין מג"ב טל ימיני יועמד לדין משמעתי בעקבות תקיפתו של מפגין "כתום" ליד מחנה חורון בשומרון. לפני כארבעה חודשים – בכ"ח בתמוז, 20 ביולי, צולם קצין המג"ב טל ימיני במצלמתו של יונתן קלרמן, כשהוא תוקף באכזריות בחור צעיר ליד מחנה חורון בשומרון, מפיל אותו ארצה ואז מועך ודוחף את אפו ועיניו של הצעיר, למרות שלא הביע כל התנגדות ולא פעל כלל באלימות. הצעיר נעצר, והואשם כמובן בתקיפת שוטר. ואולם, הסרט המתעד את התקיפה הוצג כבר למחרת היום בפני שופטת בית משפט השלום בכפר סבא נאוה בכור, אשר שחררה את העצור ללא תנאי, תוך שהיא מציינת "התרשמתי כי דוקא החשוד הוא שהיה נתון להתייחסות לא מידתית על ידי אלה שניסו לעצרו".

בוועד מתיישבי השומרון ברכו על החלטת מח"ש, ודרשו להרחיק את הקצין באופן מיידי מפעילות באזור השומרון. יוסי דגן, מוועד המתיישבים, ציין כי מדובר בקצין אלים באופן סדרתי, שהיה מעורב גם בתקיפתו של חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ובעוד מקרים רבים. השארתו בגזרה בתפקיד פיקודי עלולה לגרום לציבור לחשוב שהאלימות הקשה והסדרתית היא רוח המפקד.

מקרים נוספיםעריכה

תיק חשמונאיםעריכה

thumb|300px|ימין|גל שגב ורפאל כהן - תיק חשמונאים

החרמת כלי נשק מיוצאי צבאעריכה

חזקי עזרא מערוץ שבע דיווח ב-23 פברואר 2010 על פניית אורית סטרוק יו"ר הארגון לועדת הפנים של הכנסת בנושא: 'סירבת להלשין על שכניך – לא תוכל לקבל נשק'. היא בקשה כי :לא להחרים נשק מתושבי יו"ש המשתמשים בו להגנה עצמית

הכתבה מתארת את המצב הקיים לפיו: "הבעיה ביו"ש חמורה, שכן מחד, הנשק נדרש לצרכי הגנה עצמית (ולא לשם ציד או עבודת אבטחה) באזור רווי סכנות, ומאידך לרבים יש רישום משטרתי, שאינו מאלימות או עבריינות, אלא מהשתתפות בפעולות מחאה". סטרוק ציינה כי בין אלו שהנשק האישי נשלל מהם כאלו שהשתתפו בגל ההפגנות האחרון בשערי הישובים נגד פקחי ההקפאה, חיילים משוחררים שלפני כארבע שנים הפגינו בעמונה, ואף אזרחים שסירבו לשמש מודיעים (שטינקרים) של המשטרה.

היא ציינה כי ארגון זכויות האדם ביש"ע מקבל עשרות פניות מנפגעי מדיניות בלתי סבירה זו וכמעט כל שבוע מטפל משפטית בנפגע אחר. לדבריה ברוב המקרים - המדינה הייתה יכולה לפתור בעיות אלו מלכתחילה, עם קצת התחשבות ופתיחות.

סגן ראש השב"כ לשעבר, ח"כ ישראל חסון (קדימה), הדגיש כי הקריטריונים הקיימים, לפיהם כל אדם שנפתח נגדו תיק פלילי, מנוע מקבלת נשק או שעליו להפקידו במשטרה – הם בלתי-סבירים כשמדובר בתושבי יהודה ושומרון.

בתום הדיון ביקש יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אזולאי, ממשרד הפנים והמשטרה לשקול מחדש את שלילת הנשק מתושבי יו"ש.

ערן נעים מחדיר אבצבעות לנחיר של מפגיןעריכה

thumb|300px|right|ערן נעים מחדיר אצבעותיו לנחיריו של עקיבא ויתקין ומושך לאחורthumb|300px|left|ערן נעים על ספסל הנאשמים ערוץ 7

עמונהעריכה

thumb|300px|right|פקד אמיר פארס בעמונה - 2 הידיים בטווח תנועות מלאthumb|300px|left| פרש רומס מפגין בעמונה thumb|300px|מרכז]סרט מוטי מהגר

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. דברי הכנסת - ישיבת הועדה לפניות הציבור 20 נובמבר 2004.
  2. ‏ רועי שרון: ‏דוח: המתנחלים סובלים מאכיפת חוק מוגברת 11.12.08 nrg

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית