ארון קודש

Aron kodesh — ארון קודש בהר ציון - צילמה:תמר הירדני

Ten commandments A — ארון הקודש בבבית הכנסת מקדש שילה

Room for sifre tora — המקור:מוסף השבת, מקור ראשון, ד' תשרי תשס"ט

ארון הקודש משמש מקום האיחסון של ספרי התורה בבית הכנסת. הוא מכונה גם "היכל" או "תיבה". בבתי כנסת קדומים נמצא חדר מיוחד ליד בית הכנסת לאיחסון ספרי התורה. בבתי הכנסת באיטליה - פירנצה ומילאנו - ארון הקודש נפתח לחדר קטן ןבו גומחות להצבת ספרי התורה (ראו תמונה למטה).

מקומו הוא לכיוון ירושלים - בדרל כלל במזרח. . המושבים בבית הכנסת ליד הארון מכונים "במזרח" ונחשבים למכובדים. ראשון המושבים הוא לרב בית הכנסת. בספסל המזרח יושבים הזקנים והחשובים, פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי ההיכל, מפני כבוד הצבור (או"ח סי' ק"נ). שליח הצבור עובר לפני התיבה בקרבת ארון הקודש. באותו מקום עומדים גם הרבנים הדורשים לפני הקהל. אמנם אחוריהם מופנה לארון הקודש, כיוון שספר התורה מונח בארון הוי כמו ברשות אחרת (ט"ז ליו"ד סי' רפ"ב סק"א).

מיקום ארון הקודש[]

ז'אבו במאמרו על חדר ספרי קודש עסק בשאלה היכן נשמרו ספרי הקודש, ספרי התורה, בבתי הכנסת הקדומים ? בחינת שרידיהם של בתי כנסת קדומים בארץ ישראל הראתה כי אין מקום שניתן להגדירו כמקום בו נשמרו ספרי הקודש.

במסכת עירובין סופר:" דכי אתא רב דימי אמר פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו " (פ"ו,ב'). מכאן שמקומו של הספר תורה היה מחוץ לבית הכנסת והיה צריך להביא אותו במועדים שקראו בספר התורה.

רק בבתי הכנסת שנבנו לאחר המאה ה-5, בקיר מול הכניסה יש נסיון לזהות חדרים לשימוש זה, כמו בבית הכנסת העתיק בעין גדי, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו ו"חדר גניזה במצדה.

באיטליה נשאר שריד למסורת זו ולדברי ארליך היא נמצאת בכעשרה בתי כנסת.

מנהגים בארון הקודש[]

בימים שקוראים בתורה פותחים הארון לקחת ספר תורה ממנו, גם פותחים אותו בשאומרים שיר הכבוד בשבת ויום טוב, אבינו מלכנו בתעניות, בפזמונים ובתפילות מיוחדות בימים נוראים, כשאומרים שלוש עשרה מדות בסליחות, כשאומרים הושענות בסוכות.

בשמחת תורה כשמוציאים את כל ספרי התורה מן ההיכל להקפות, מעמידים בארון נר דלוק לרמז כי "תורה אור", ובמקום שאין ספר תורה צריכים לאור אחר.

קדושת הארון[]

קדושת הארון גדולה מקדושת בית הכנסת, ופחותה מקדושת ספר תורה, ולכן אם מכרו הקהל בית הכנסת יכולים לקנות בדמיו ארון הקודש. אבל יכולים למכור ארון הקודש לכלכלת תלמידים או להשיא יתום או יתומה או לפדיון שבוים.

אם נדבו כסף לקנות בו ארון קודש אין רשות לשנות אלא לקדושה חמורה ממנו. אבל ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר רשאים לשנות.

מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

ארונות קודש מקדומים[]

ארון הקודש מרג'ו אמיליה - היום בקרית שמואל - חיפה[]

ארון הקודש מרג'ו אמיליה הוא אחד מארונות הקודש המפוארים העשויים . ארון הקודש נבנה בשנת ה'תקט"ז (1756) בעיר רג'ו אמיליה שבאיטליה. הוא הועבר לישראל בשנת 1957.

על ארון הקודש מרג'ו אמיליה - פרטים מלאים בויקיפדיה העברית

חיי הקהילה היהודית[]

תפקידים:מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • טובי העיר • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • רב ראשי • חכם באשי • אדמו"ר
מוסדות: בית כנסת • בית מדרש • מקווה • תלמוד תורה • ישיבה • חברה קדישא
תפילה בציבור:מניין • ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש •
ניהול חיי הקהילה: בית דין • קונסיסטוריה • תקנות הקהילה