Fandom

Ventura Daniel Wiki

ארכיאולוגיה של תקופות המקרא

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המקור:לימודי ארץ ישראל - משרד החינוך והתרבות

ארכיאולוגיה של תקופות המקרא הוא פרק הזמן שמראשית התקופה הכלקוליתית באלף החמישי לפני הספירה (אף על פי שתקופה זו קודמת ל"תקופות המקרא") ועד סופה של התקופה הפרסית במאה הרביעית לפני הספירה. עיקרו של פרק זה הוא תקופות הברונזה והברזל. תקופות אלו משתקפות באופן ישיר או מרומז - בייחוד מן האלף השני לפני הספירה ואילך - בספרות המקרא. יש המכנים אותן גם במושגים אתניים: "התקופה הכנענית" ו"התקופה הישראלית", ומגדירים את העיסוק בפרק הזמן שבין הפרה-היסטוריה לבין התקופה ההלניסטית: "ארכיאולוגיה מקראית". המבוא יעסוק בשאלת ההגדרה של התקופות וברקע ההיסטורי והתרבותי במזרח, שהתרבויות הארץ-ישראליות קשורות בו ומהוות חלק ממנו. המבוא יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן:

  1. הצגה כללית של תרבויות מצרים והמזרח הקדמון כרקע לצמיחתן של תרבויות ארץ ישראל. השפעת המיקום הגיאוגרפי של ארץ ישראל כאזור מעבר בין האימפריות במסגרת "הסהר הפורה".
  2. סדר התקופות וחלוקתן - הצגה כללית.
  3. כיצד להגדיר את התרבויות השונות? כיצד הן קמות וכיצד הן נעלמות? הגירה ושינויים מקומיים באוכלוסייה. על תקפותם, או על אי תקפותם, של המושגים "ארכיאולוגיה מקראית", "תקופה כנענית", "תקופה ישראלית" וכו'

פירוט התקופותעריכה

התקופה הכלקוליתיתעריכה

התקופה הכלקוליתית היא התקופה של האלף החמישי ובעיקר האלף הרביעי לפני הספירה. יודגש אפיונה של התקופה כתקופה של חקלאים וחרשי מתכת בין התקופה הפרה-היסטורית לבין תקופת הברונזה.

הכרונולוגיה של התקופה - תיארוך ושיטות תיארוך.

  1. חרושת המתכת - המהפכה הטכנולוגית. ראשית השימוש בנחושת ובזהב ומשמעותו. כריית המתכות, שיטות העיבוד המטלורגי, ההובלה והסחר של מתכות. אפשר ללוות פרק זה בסדנה ליציקת מתכת ושימוש בטכניקת "השעווה האבודה".
  2. היישובים וצורת המגורים - תפרוסת אתרי התקופה ואזורי התפוצה. אופי היישובים (יישובי קבע, יישובי נוודים ונוודים למחצה). # צורות המגורים (בתי חצר, בתי שרשרת, מגורים תת קרקעיים בבקעת באר שבע, מערות במצוקי מדבר יהודה). ההיבט הסוציולוגי של מבנה הבתים והיישובים, איסום המזון, העדר ביצורים וכלי נשק.
  3. המזון, הכלכלה וחיי היום יום - איסוף המזון, איסומו ועיבודו, מוצרי החלב, גידולי שדה ועצי פרי. המסחר במתכות וחפצי נוי. כלי היום יום: כלי הצור, כלי החרס וכלי הבזלת.
  4. הקבורה - משמעותה לחקר החברות: קבורה המונית, קבורת יחיד, קבורה משפחתית ושבטית, קבורה בכדים וקבורת בעלי חיים, קבורה משנית בגלוסקמאות. הממצא האנתרופולוגי ותרומתו לחקר החזות והמוצא של אנשי התקופה.
  5. האמנות - חומרים לפעילות האמנותית: נחושת, זהב, בזלת, שנהב וחרס. פיסול ועיצוב תלת ממדי, תמשיחי קיר וציור על כלי חרס וגלוסקמאות.
  6. הפולחן - המקדשים למיניהם (גילת, עין גדי, תלילאת ע'סול). צלמיות חרס, פסלונים מבזלת, כני קטורת וחפצים פולחניים ממתכת (בעיקר ממערת המטמון שבמדבר יהודה).

תקופת הברונזה הקדומהעריכה

תקופה זו, המשתרעת מסוף האלף הרביעי ועד סוף האלף השלישי לפני הספירה, כוללת ארבע תקופות משנה (ברונזה קדומה א-ד). במהלכה חלה התקדמות רבה ברוב תחומי החיים והתרבות, ניכרים קשרים הדוקים עם מצרים ומופיעות לראשונה בארץ הערים רחבות ההיקף.

כרונולוגיה וחלוקה לתקופות משנה - חלוקת המשנה והכרונולוגיה היחסית והמוחלטת.

  1. קשרים עם מרכזים מחוץ לארץ - הקשרים עם מצרים (חרותות נערמר, כלי אבידוס), מסופוטמיה (התופעה העירונית), ירדן, סוריה ועוד.
  2. הערים - הופעת הערים המבוצרות. מהות העיר ומאפייניה כתופעה חברתית ותרבותית, חלוקתה הפנימית לשטחי בנייה פרטית ולמבני ציבור.
  3. אדריכלות פרטית וציבורית - בתי המגורים למיניהם (יפתחאל, ערד), חומות העיר ומתחמים מבוצרים. אסמים (בית ירח), ארמונות. מקדשים ונוהגי פולחן - תכניות המקדשים, כלי פולחן ומנחות.

@ כלכלה, טכנולוגיה וחיי היום יום - החידושים בתרבות החומרית, כרייה ועיבוד המתכת, טיפוסים עיקריים של כלי החרס וקבוצות מיוחדות (כלים ממורקים אפור, כלים עם משח פסים, כלי אבידוס, כלי בית ירח ועוד). כלי הנשק (גרזנים ורמחים, מטמון כפר מונש).

  1. הקבורה - קבורות יחיד וקבורות משותפות, סוגי הקברים (מערות חצובות ומערות טבעיות).
  2. האמנות - חותמות הגליל, פיסול (ראשי פרים משנהב), חפצי זהב, גילוף בעצם ועוד.
  3. סוף התקופה - שקיעת היישוב העירוני. כתובת אוני במצרים - תעודה כתובה באשר למסע שוד מצרי בשטחה של ארץ ישראל (ארץ דרי החולות).

תקופת הברונזה הביניימיתעריכה

עדיין אין הסכמה בין החוקרים בדבר כינויה והערכתה של תקופה זו, המפרידה בין תקופת הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה. יש הנוהגים לכנותה תקופת הברונזה התיכונה א' ויש המחברים אותה אל תקופת הברונזה הקדומה ד'. ברור על כל פנים כי מדובר בתרבות חדשה, אשר הובאה כפי הנראה על ידי מתיישבים שהיגרו לארץ ולא היו אמונים על החיים במסגרת עירונית.

הגדרת התקופה ותיארוכה - שם התקופה ומשמעות המחלוקת. הכרונולוגיה והדרכים לקביעתה.

  1. תושבי הארץ - מהגרים ממקור שמי (האמורים?) או הודו-אירופי. גורל האוכלוסייה הקודמת.
  2. היישובים ופריסתם הגאוגרפית - יישובים בצפון הארץ ובהר הנגב. בניית היישובים: בתים דלים יחסית (יושבי קבע או נוודים?).
  3. יישובים פרוזים המשתרעים על שטח נרחב (אתר ירוחם, עין זיק, באר רסיסים, שער הגולן) ושרידים בתלים (מגידו, חצור, בית ירח, תל בית מרסים).
  4. תעשיית המתכת - מטילי נחושת, כלי נשק, סיכות רכיסה ותכשיטים.
  5. כלי יום-יום - כלים לשימושי יום-יום מאבן ומחרס. הטיפולוגיה הכללית של כלי החרס וחלוקתם הרגיונלית.
  6. הקבורה - מגוון הקברים ומנהגי הקבורה: מערות, קברי פיר, קברים מגאליתיים (דולמנים וטומולי).
  7. הפולחן - עדויות על נוהגי פולחן: הגביע מעין סאמיה, במה בהר ירוחם, ה"מקדש" בבאר א-דרע.

תקופות הברונזה התיכונה והמאוחרתעריכה

נושא זה מחבר שתי תקופות: תקופת הברונזה התיכונה (1550-2000 לפני הספירה בקירוב) ותקופת הברונזה המאוחרת (1200-1550 בקירוב) ליחידת לימוד אחת. בתקופה זו, ובעיקר בחלקה המאוחר, כבר מצויים בידינו מקורות היסטוריים בכמות ניכרת, המסייעים בשחזור התקופה על רקע ההיסטוריה הכללית במצרים ובמזרח (דו"חות על מסעות מלחמה ואסטלות ניצחון, תעודות אל עמרנה ותיאורים במקרא). התקופה מתאפיינת בשלטון מצרי הדוק על הארץ, ההופכת במהלך התקופה להיות הפרובינציה המצרית כנען. היישוב העירוני מתחדש והארץ נמצאת בתקופה של פריחה יחסית. לקראת סיום התקופה ניכרת ירידה יחסית במצבן של הערים והתקופה מסתיימת עם הופעתם של הפלשתים והישראלים. על פי השיטה המכנה הברונזה התיכונה והמאוחרת מחולקות כשלעצמן לתקופות משנה. החוקרים הנוקטים בכינויים אתניים מעדיפים את ההגדרות "התקופה הכנענית התיכונה והתקופה הכנענית המאוחרת". יש המשייכים לראשיתה של תקופת הברונזה התיכונה את הרקע לפעולתם של האבות ומכנים את התקופה "תקופת האבות".

הגדרת התקופה והרקע ההיסטורי - אפיון התקופה וזהותם של תושבי הארץ (כנענים? אמורים?). על הכינויים "תקופת האבות", "תקופת החיקסוס" ו"התקופה הכנענית". הכרונולוגיה בהקבלה לשושלות המצריות. הרקע ההיסטורי ותרומת התעודות המצריות (כתבי המארות, מסעות מלחמה), תעודות אל עמרנה ותיאורים במקרא, וכן ארכיון מארי כמקור ללימוד הרקע החברתי.

  1. אוכלוסיית הארץ והמערך היישובי - המשכיות האוכלוסייה הוותיקה וכניסת גלים חדשים. התחקות אחר ההמשכיות והחידוש על פי כלי החרס. תפוצת האתרים בארץ ישראל.
  2. ההתיישבות העירונית - התחדשות הערים כבסיס למערך העירוני בתקופות שיבואו. עלייתן של ערי מדינה השולטות על סביבתן הכפרית. # ירידת הערים והצמצום בשטחן בתקופת הברונזה המאוחרת. מבנה העיר: תכנית כללית, חומות, חלקלקות, סוללות ושערים, בתי מגורים וארמונות, מקדשים.
  3. טכנולוגיה, כלכלה ומסחר - חקלאות, תעשיית יין, מחצבים ותעשיית מתכת, המצאת הזכוכית, אמצעי הובלה יבשתיים וימיים ועדות על סחר בין לאומי על פי ריבוים של כלי חרס, בעיקר מקפריסין ומהאזור האגאי.
  4. טכנולוגיה וחיי יום-יום - כלי בית, ריהוט, כלי מתכת וכלי נשק, לבוש ותכשיטים. הטיפוסים העיקריים של כלי החרס, עם הדגשה על קבוצות מיוחדות (תל יהודיה, כלים מיקניים וקפריסאיים וכו').
  5. דת ופולחן - מבנה המקדשים, כלי פולחן, אלים ומיתולוגיה (אזכור ספרות אוגרית, עדויות מקראיות), פסלים וצלמיות ומצבות, מנחות וכלי פולחן.
  6. קבורה - סוגי הקברים ומנהגי הקבורה. בתי קברות של יישובים ובתי קברות מרוחקים של נוודים.
  7. האמנות - פיסול וגילוף בעץ ובעצם, באבן, במתכת ובחרס, שיבוצי שנהב.
  8. לשונות וכתב - ראשית הכתב האלף ביתי והתעודות הראשונות. תעודות שנמצאו בארץ בלשונות אחרות (מצרית, חתית, אכדית וכו').

תקופת הברזלעריכה

בתקופה זו יורדות האימפריות הגדולות ועולה כוחן של הממלכות המקומיות באזור: פלשת, ארם, עמון, מואב, אדום, יהודה וישראל. שבטי ישראל משתלטים על הארץ וקמות ממלכות יהודה וישראל. יש המכנים את התקופה בשם "התקופה הישראלית". תיאור מפורט של האירועים מצוי במקרא, שבו כונסה היצירה הרוחנית של התקופה. בהמשך התקופה עולה כוחן של אשור ובבל, השמות קץ לקיומן של ישראל ויהודה. התקופה מחולקת לשניים: תקופת הברזל א' (1000-1200 לפני הספירה בקירוב) ותקופת הברזל ב' (586-1000 לפני הספירה), ויש המוסיפים חלוקה פנימית לתקופות משנה.

הגדרת התקופה והרקע ההיסטורי - האירועים במזרח הקדמון, שעיצבו את גורל הממלכות בארץ. החלוקה הפנימית של התקופה והתיארוך. המקרא והתעודות החיצוניות כמקורות לעיסוק בדמויות והאירועים ההיסטוריים, כולל תאריכים מדויקים. הבעיות המתודולוגיות של השימוש במקורות ועימותם עם הממצא. השימוש במושג "תקופה ישראלית" ותקפותו.

  1. פרשת כיבוש הארץ - הביקורת לאור הממצא הארכיאולוגי. האסכולות במחקר: בזכות "כיבוד אחיד"; התנחלות איטית וכיבוש מתמשך;
  2. הישות הישראלית כתוצאה משינויים חברתיים פנימיים.
  3. הישראלים בתקופת הברזל א' - דגמי היישוב הישראלי, תפרוסת ההתיישבות החדשה. חיי היום-יום באתרים החדשים. כלי החרס האופייניים (פיטסי "שפת הצווארון") והאסמים (עזבת צ'רטה). ראשית העיור וניצני המלוכה (שילה וגבעה).
  4. הפלשתים בתקופת הברזל א' - מוצא הפלשתים וגויי הים האחרים. התיישבותם בארץ. תחומי היישוב. התרבות החומרית (כלי החרס), הפולחן (מקדש תל קסילה), כלי הפולחן והאמנות.
  5. ההתיישבות בהר ובנגב - המצודות והכפרים בהר הנגב ותיארוכם. בעיית זיהוים של תושבי הנגב - ישראלים אואחרים.
  6. ישראל ויהודה בתקופת המלוכה - השלמת ההשתלטות על הארץ וגיבוש התרבות הישראלית וביטוים בממצא הארכיאולוגי.
  7. ההערים התפרוסת היישובית בתקופת הברזל ב' - העיר והיישוב הכפרי. תכנון העיר והמבנה הפנימי, בנייני מגורים ובנייני ציבור עירוניים או ממלכתיים, אקרופוליס פנימי, ארמונות (שומרון, לכיש, רמת רחל), מחסנים-אורוות (מגידו), אספקת המים, חומות וביצורים פנימיים (מצודת חצור).
  8. סגנונות הבנייה בתקופת הברזל ב' - בניית גזית, כותרות פרוטו יוניות, עיטורים אדריכליים.
  9. בתי המגורים בתקופת הברזל ב' - בית החצר, בית ארבעת המרחבים ואחרים.
  10. הבנייה הציבורית והפולחן - מקדשים, במות ומזבחות (באר שבע, דן, ערד). מקדש שלמה על פי המקרא והארכיאולוגיה.
  11. כלי החרס, המתכת והאבן - הטיפוסים העיקריים של כלי החרס ודיון בקבוצות מיוחדות (כלים שומרוניים, קיפרו-פיניקיים, קנקנים למלך וכו'), כלי אבן וחפצי מתכת.
  12. תורת הלחימה - הביצורים, כלי הנשק, תבליטים אשוריים (בעיקר מצור לכיש).
  13. מפעלי אספקת המים - ירושלים, גבעון, מגידו, חצור.
  14. חקלאות ומלאכה - שדות וטראסות. מתקני ייצור של יין, שמן ובשמים (עין גדי).
  15. קבורה וקברים - מנהגי קבורה וסוגי קברים. קברים מונומנטליים (ירושלים).
  16. אמנות בתקופת הברזל ב' - פיסול, חיטוב שנהבים, גילוף באבן וגילוף חותמות, ציורי חרסים.
  17. כתב וכתובות - כתובות היסטוריות (מישע, דן, כתובת השילוח). כתובות וחריתות באבן (לוח גזר, ירושלים), אוסטרקונים, חותמות, בולות, קמיעות.

מבוא לארכיאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקראעריכה

יחידות 8 ו-9 של האוניברסיטה הפתוחה

המקור

יחידה 8: תקופת הברזל א' - עמיחי מזרעריכה

כולל פרקים העוסקים בשלהי השלטון המצרי בכנען, התישבות הפלישתים וגויי הים בארץ, התרבות החומרית של שבטי ישראל בתקופת השופטים, התרבות הכנענית וצמיחת התרבות הפניקית, עבר הירדן המזרחי, התפתחות המטלורגיה, האמנות, כתב וכתיבה, קשרי מסחר בינלאומיים, שלהי התקופה ומעבר לתקפת המלוכה

יחידה 9: תקופת הברזל ב'-ג' - גבריאל ברקאיעריכה

תקופת הברזל ב-1 המאות ה-10 וה-11, תקופת הברזל ב-2 המאה ה-8, תקופת הברזל ג-1 המאה ה-7, ירושלים בב-2 ובג-1, תקופת הברזל המאה ה-6

התקופה הפרסית עריכה

תקופה זו כוללת את עשרות שנות השלטון הבבלי לאחר חורבן ירושלים בשנת 586 לפני הספירה ואת התקופה הפרסית (332-538 לפני הספירה). ארץ ישראל שולבה במערך הפחוות של האימפריה הפרסית. ריבוי עמים ודתות באזורי הארץ השונים. פחוות יהוד סביב ירושלים. התיישבות של פיניקים בחוף, שומרונים בשומרון, אדומים בדרום. סוחרים ומתיישבים יוונים והשפעות מובהקות של העולם הקלסי. עליית משקלם של היהודים בעקבות הצהרת כורש, הקמת בית המקדש השני בירושלים ופעולותיהם של עזרא ונחמיה. ראשית טביעת המטבעות.

הגדרת התקופה והרקע ההיסטורי - החלוקה לתקופות משנה (תקופה בבלית, תקופה פרסית. מבנה השלטון והמנהל. עליית הארמית כשפה אחידה. המקורות ההיסטוריים והאפיגרפיים (ספרי המקרא, תעודות יב', הפפירוסים מוואדי דליה, הבולות ועוד).

  1. הרכב האוכלוסייה בארץ והשתקפותו בממצא - יהודים, שומרונים, ערבים, אדומים, פיניקים, צאצאי הפלשתים, יוונים, פקידים פרסיים.
  2. תפרוסת היישוב - תפוצת היישובים בארץ על פי הממצא.
  3. אופי התיישבות - המשכיות וחידוש - עדויות ראשונות על תכנון עירוני אורתוגונלי (שקמונה, דור), תפרוסת של ערים וכפרים.
  4. הבנייה - שיטות הבנייה, בתי מגורים ובנייני ציבור, ארמונות (לכיש).
  5. כלכלה, מסחר ומנהל - חקלאות וייצור חקלאי. הופעת מטבעות, משקלות, כלי יבוא מיוון וכלים אחמניים.
  6. חיי יום-יום - הבית, ריהוטו וכליו. הטיפוסים העיקריים של כלי חרס, כלי בהט וכלי מתכת.
  7. הקבורה - סוגי הקברים ומנהגי הקבורה.
  8. דת הפולחן - מקדשים (לכיש, תל מיכל), חפצי פולחן, צלמיות ומזבחות מיניאטוריים.
  9. אמנות התקופה - פיסול וגילוף באבן, חפצי מתכת.

הצעות לביקוריםעריכה

  1. אכזיב
  2. אפק
  3. בית שאן
  4. דור
  5. חצור
  6. יפו
  7. ירושלים
  8. לכיש
  9. מגידו
  10. מוזיאון הכט ומוזיאון חיפה
  11. מוזיאון יפו
  12. מוזיאון נהרייה
  13. מצודות הנגב
  14. מקדש תמנע
  15. עין גדי (תל ומקדש כלקוליתי)
  16. עין חצבה
  17. עכו
  18. ערד
  19. רמת רחל
  20. שומרון
  21. שילה
  22. שכם
  23. שקמונה
  24. תל אל פרעה הצפוני
  25. תל באר שבע
  26. תל גריסה
  27. תל דן
  28. תל-מקנה (עקרון)
  29. תל קסילה ומוזיאון אץ ישראל

ראו גםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית