"בארה של מרים" על שפת הכנרת . באר מרים לפני כ-100 שנים [צילום ארכיון: רשות העתיקות]
מתוך שיקופית שהוקרנה בהרצאתו של יוסי סטפנסקי מרשות העתיקות בנושא :"הישוב היהודי בצפת ובטבריה העדות הארכיאולוגית " בכנס ראש פינה הרביעי הישוב היהודית בגליל במאה ה-16 : צפת תקופת הזוהר - ג' באב תשע"ג
בארה של מרים ליווה את בני ישראל במסעם במדבר סיני. האגדה מספרת כי בארה של מרים נבע עם בני ישראל לארץ ישראל והיא שקועה בים כנרת.
במדבר סיני[]
במקרא מסופר על באר מיוחדת שהוקדשה לה שירה במדבר:"וּמִשָּׁם בְּאֵרָה - הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמשֶׁה, אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם".כאמור:
אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר - עֱנוּ לָהּ.
בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה.
וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת.
וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.
(במדבר כ"א, ט"ז-כ')
מדרש רבה לשיר השירים מייחס למרים הנביאה את מקור המים לבני ישראל במדבר סיני וכך נאמר במדרש:
ר' יוסי אומר: שלשה פרנסין טובים עמדו לישראל ואלו הן: משה, ואהרן, ומרים.
ובזכותן נתנו להם שלוש מתנות טובות: הבאר, המן, וענני כבוד.
המן בזכות משה, הבאר בזכות מרים, בזכות אהרן ענני הכבוד.
מתה מרים ופסקה הבאר והיו אומרין: לא מקום זרע ותאנה וחזרה. בזכות משה ואהרן. מת אהרן נסתלקו ענני הכבוד, הדא הוא דכתיב (במדבר כ') ויראו כל העדה כי גוע אהרן, אל תקרי ויראו אלא וייראו, וחזרו שניהם בזכות משה. מת משה נסתלקו שלושתן ושוב לא חזרו.
בשנת 2008 פורסם כי על שפת ים כנרת נחשף אתר אשר לפי המסורת אמור להיות "בארה של מרים". יוסף עידן[1] כתב: מקום הבאר, המיוחסת למרים אחות משה רבינו, היה על-פי המסורת הגלילית, כפי שקבע האר"י הקדוש - הנחשב גדול הרבנים שקבע את מקומות קברי הצדיקים וגם את מקומה של הבאר - הוא לא אחר מחופה של טבריה, על החוף ממש - בקטע שעדיין קיים וניתן לבקר בו.
עוד מתקופת התלמוד ידועה המסורת, על פיה כשהגיעו בני ישראל לארץ נגנזה באר מרים בכינרת. מסורת זו, במיוחד אצל יהודי טבריה והגליל, עברה מדור לדור, אך מיקומה המדויק של הבאר אבד - ומאז מראים אותו רבנים, מדריכים וטבריינים ותיקים יודעי דבר במקומות שונים, רובם בלב ים בכינרת עצמה. מסורת אחת בין יהודי טבריה של היישוב הישן הראתה את מקום הבאר בים מול בית הכנסת העתיק של רבי חיים אבולעפיה ברובע היהודי של העיר. אחרים נהגו להצביע על מקום בלב ים מול חמי טבריה.
אחיקם משה דוד [2] כתב כי בסקר שנערך בים כנרת התגלה "בור מים יוצא דופן בקוטר 40 מטרים". האתר מספר כי :"לפני שהתחלנו אמר לנו דייג ותיק מעין גב שיש בכינרת בור ללא סוף", סיפר אחד מחוקרי הכינרת. "כשהגענו לאזור בצפון-מערב הכינרת המכשירים החלו לפתע לה? שתולל. כשחזרנו לשם שוב התגלה בפנינו מחזה מרהיב, מעין עיגול ענקי ויפה, כמו כדור שבתוכו מים, ממש כמו באר".
במשך שנים טענו דייגים טבריינים שיש מעיין נובע תת-קרקעי בכינרת, שכאשר מנסים לצלול לעומקו המים פולטים את הצולל החוצה. אורי מזר, מנהל המרכז לחקר טבריה ומחבר הספר "טבריה הוד וערגה", כתב בספרו על הבאר: "דורות של דייגי טבריה, היהודים והערבים כאחד, נזהרו שלא להתקרב עם סירותיהם אל המקום שעל פי המסורת מצויה שם 'באר מרים'. מקובל היה לחשוב כי כל המשיט סירתו במקום הבאר סופו טביעה".
עוד על הבאר ראו בטאון עתמול - יד בן צבי
סגולה לשיפור הזכרון[]
רבי ראובן אלבז בשיעורו לפרשת השבוע "שלח-לך" ציין את הניסים שעשה הקב"ה לבני ישראל בטרם חטאו המרגלים. בין השאר הוא הביא את הסיפור הבא: רבי חיים ויטאל מצפת בא ללמוד לפני האר"י ז"ל, הורה האר"י ז"ל לכל תלמידיו ללמוד מפי רבי חיים ויטאל ולמד בעיקר עמו, וקבע כי רק חיים ויטאל הוא אשר את הבין את תורתו לאשורו. בתחילת לימודו היה רבי חיים ויטאל שוכח את דברי רבו, עד שהאר"י ז"ל השקהו מבארה של מרים כפי שהתגלגל לנהר מסויים בצפת, ומאז לא שכח יותר את לימודו.
פ"א כשלמד עמו האר"י סודות גבוהים מאד שלא השיגם הרח"ו, לקחו האר"י לכינרת והביאו בספינה למקום מסויים "בארה של מרים" הנמצאת בכינרת, ויש המשערים היכן הוא המקום לערך, ושאב משם מים ומזג לו ושתה, ועי"ז זכה להבין הסודות שלימדו.הידברות
רבי חיים ויטאל, שזקף חלק גדול מתובנותיו בקבלה לשתייה מבארה של מרים בידי האר"י[3]
הערות שוליים[]
- ↑ ברשימתו על בארה של מרים באתר "מחלקה ראשונה"
- ↑ אחיקם משה דוד, האם באר מרים נמצאה בכינרת?
- ↑ ספר "נגיד ומצווה" לרבי יעקב צמח, ספר שם הגדולים - חלק גדולים - מערכת ח אות כא, ספר נהר שלום - דף לא עמוד א