Fandom

Ventura Daniel Wiki

בבא בתרא דף קנ"ו

7,387דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

הדף עוסק בגיל הקובע לצרכי נישואין ועיסקאות וכן המשך לדיני שכיב מרע. הדף עסק אם צריך גם קניין במקרה של צוואת שכיב מרע. הוא הביא מקרה של ירושה של טבעת יקרה, אשר הורה למרות שלא היה קניין. אבל המקרה המובא הוא יוצא מהכלל. ואז הובא מקרה נוסף, ממירון.

המקור:ויטקסט ולטעמיך [1] - זבין שוי חמשא בשיתא [2] הכי נמי דזביניה זביני [3]?! אלא [4] קים להו לרבנן דינוקא מקרבא דעתיה גבי זוזי, ואי אמרת זביניה זביני - זמנין דמקרקשי ליה זוזי אזיל מזבין לכולהו נכסי דאבוה [5], אבל גבי מתנה, אי לאו דהוה ליה הנאה [6] מיניה - לא הוה יהיב ליה מתנה - אמרו רבנן תיהוי מתנתו מתנה דלעבידו להו מילי [7].

בודקין לקדושיןעריכה

אמר רב נחמן אמר שמואל: בודקין לקדושין [8], לגרושין [9], ולחליצה [10] , ולמיאונין [11], ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים [12].

וכיון דבדקנא לקדושין [13] - לגרושין למה לי [14]?

לא נצרכא אלא ליבום [15], דתנן [נדה פ"ה מ"ה] 'בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו – קנאה, ואין נותן גט עד שיגדל'

לחליצה - לאפוקי מדרבי יוסי, דאמר [ביבמות קה,ב]: 'איש' כתוב בפרשה [פרשת חליצה], אבל אשה - בין גדולה ובין קטנה [16]; קא משמע לן דמקשינן אשה לאיש, דלא כרבי יוסי [אלא כרבי מאיר שם];

ולמיאונין - לאפוקי מדרבי יהודה, דאמר: 'עד שירבה שחור' - קא משמע לן דלא כרבי יהודה [17];

ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים - לאפוקי ממאן דאמר 'בן שמנה עשרה';

והלכתא: תוך זמן כלפני זמן, והלכתא כגידל בר מנשה [18], והלכתא כמר זוטרא [19], והלכתא כאמימר [20], והלכתא כרב נחמן אמר שמואל בכולהו [21].

המחלק נכסיו על פיועריכה

משנה:המחלק נכסיו על פיו: רבי אליעזר [כך הגירסה במשניות ובמשניות ברי"ף; ורבנו תם וסיעתו גורס: אלעזר] אומר: אחד בריא ואחד מסוכן: נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה, ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה [22]; (המשך המשנה]

אמרו לו: מעשה באִמן של בני רוכל, שהיתה חולה, ואמרה "תנו כבינתי לבתי" והיא בשנים עשר מנה, ומתה - וקיימו את דבריה [23]!

אמר להן: בני רוכל - תקברם אמן [24].

גמרא:

תניא: אמר להן רבי אליעזר [לפי הב"ח: אלעזר, וכן להלן בסוגית הגמרא] לחכמים מעשה במרוני [25] אחד שהיה בירושלים, והיו לו מטלטלין הרבה, וביקש ליתנם במתנה [26]; אמרו לו: אין להם תקנה עד שיקנה על גב קרקע [27]! הלך ולקח בית סלע אחד סמוך לירושלים [28], ואמר: "צפונו לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות, ודרומו לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות" – ומת, וקיימו חכמים את דבריו. אמרו לו: משם ראיה? מרוני בריא היה [29].


אמר להן בני רוכל תקברם אמן וכו': עריכה

מאי טעמא קא לייט להו?

אמר רב יהודה אמר שמואל: מקיימי קוצים [30] בכרם היו [31], ורבי אליעזר לטעמיה, דתנן [כלאים פ"ה מ"ח] המקיים קוצים בכרם: רבי אליעזר אומר: קדש, וחכמים אומרים: לא קדש אלא דבר שכמוהו מקיימין [האירוס והקיסוס ושושנת המלך וכל מין זרעים אינן כלאיים בכרם; הקנבס: רבי טרפון אומר אינו כלאיים, וחכמים אומרים: כלאיים; והקינרס כלאיים בכרם]; בשלמא כרכום חזי, אלא קוצים למאי חזי?

אמר רבי חנינא: מאי טעמא דרבי אליעזר? שכן בערביא מקיימין קוצים בשדות לגמליהן [32].

אמר רבי לוי: קונין קנין משכיב מרע אפילו בשבת, ולא לחוש לדברי רבי אליעזר [33], אלא שמא תטרוף דעתו עליו.

[34].

בשבת דבריו קיימין מפני שאין יכול לכתובעריכה

משנה: רבי אליעזר אומר: בשבת דבריו קיימין מפני שאין יכול לכתוב [35] אבל לא בחול [36]; רבי יהושע אומר: בשבת אמרו [37], קל וחומר בחול [38].

כיוצא בו: זכין לקטן [39] ואין זכין לגדול [40] - דברי רבי אליעזר; רבי יהושע אומר: לקטן אמרו [41], קל וחומר לגדול [42].

גמרא:

מתניתין מני?

רבי יהודה היא, דתניא: רבי מאיר אומר: רבי אליעזר אומר: בחול דבריו קיימין מפני שיכול לכתוב אבל לא בשבת; רבי יהושע

הערות שולייםעריכה

  1. דתלית טעמא במידי דאית ליה רווחא והפסדא
  2. דאית ליה רווחא טובא
  3. בתמיה: והא לא פלוג רבנן במכירת פחות מבן עשרים שאינו יודע בטיב משא ומתן מידי, אלא כולהו תקון דלא ליהוי זביני
  4. היינו טעמא דמכירה:
  5. הלכך בכולהו מכירות תקון דלא ליהוי זביני
  6. גדולה
  7. לגמול לו חסד ולהיטיב לו בכל ענינין
  8. אע"פ שהוא בן י"ג שנים ויום אחד והאשה בת י"ב שנים ויום אחד - לא סמכינן אשנים לאחזוקינהו כגדולים ובני שיער להחשב קדושיהן ודאי אף להקל, כגון לבטל קדושי שני שקידש אחריו בלא גט, אלא בודקין אחריו: אם הביא שערות - אז יחשבו קדושי ודאי
  9. לקמיה מפרש
  10. כדמפרש לקמיה: דמשום אשה נקט לה: שלא תחלוץ עד שתגדיל ותביא סימני שיער
  11. אם הביאה שערות לא תמאן
  12. אע"ג דאייתי שערות מי"ג
  13. להאי גברא בשעת קדושין ונמצא גדול
  14. למה צריך בדיקה בשעת גירושין
  15. דמבן תשע קנאה בביאה, ואין יכול לגרש עד שיביא שתי שערות
  16. דמשום חליצה 'איש' לא איצטריך, דמגירושין שמעינן לה
  17. ובמסכת נדה מפרש עד שירבו השערות ויהיו שוכבות, ונראה כמו שהרבה השחור; ולא גרס 'על הלבן'; ולרבי יהודה אין בודקין, דהא לאחר הבאת שערות ממאנת עד שירבה ויהיו שוכבות
  18. דבן י"ג היודע במשא ומתן - מוכר בנכסי אביו אפילו מקרקעי; דאילו מטלטלי - אפילו פעוטות כבר שית מוכרין
  19. דלעדות מטלטלי מעיד בן י"ג שאינו יודע בטיב משא ומתן, אבל בעדות קרקע - לא
  20. דמתנת בן י"ג שאינו יודע בטיב משא ומתן - הויא מתנתו מתנה ואע"ג דמכירת נכסיו לא הויא מכירה
  21. קדושין וגירושין חליצה ומיאונין: דלא סמכינן אשָׁנִים עד שנבדוק סימנין; ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים ויביא סימנים; מי שאינו יודע בטיב משא ומתן דטפי מעשרים - לא אמטו רבנן להמתין לחכמתו, ואם לא הביא שיער בעשרים נחזקינן כקטן עד רוב שנותיו אם לא נמצאו בו סימני סריס; ואיכא למימר דוקא בנכסי אביו, אבל בנכסים שנתנן לו במתנה או שקנה מטלטלין שאינם ירושת אבותיו - הנהו מוכר פחות מבן עשרים כדין מטלטלין
  22. רבי אלעזר סבירא ליה לענין שכיב מרע אינם ככתובין וכמסורין כלל, אלא כבריא בעלמא, וצריך קנין כשאר מתנת בריא, ואע"ג דמית - לא קנה מקבל מתנה בלא קנין, ואפילו מצוה מחמת מיתה נמי לרבי אלעזר בעי קנין, שהרי מעשה של אמן של בני רוכל אוקימנן (לעיל דף קנא:) במצוה מחמת מיתה, ואפילו הכי פליג רבי אלעזר ואמר להו לחכמים 'בני רוכל - תקברם אמם' ושלא כדין קיימו דבריה, כי אם לקונסן; ואף על גב דלא שייר מידי - לא מיקני באמירה כלל; ונראה בעיני דכיון דלא מפליג רבי אלעזר בין שכיב מרע לבריא לענין היכא דמית - הוא הדין היכא דעמד: אינו חוזר אם קנו מידו לרבי אלעזר
  23. אם מתנת שכיב מרע בלא שיור היתה - איכא למימר דמודה רבי אלעזר במצוה מחמת מיתה דלא בעי קנין, והוא דמית, דהא לא מיבעי לאוקומי מעשה דבני רוכל במצוה מחמת מיתה, ואם מתנת שכיב מרע במקצת היתה, ומיבעי לן לאוקומי במצוה מחמת מיתה, כדאוקימנן לעיל - דהא מתנת שכיב מרע במקצת כולי עלמא מודים דלא מיקניא באמירה, ואם כן על כרחך פליג רבי אלעזר אפילו במצוה מחמת מיתה
  24. אין מביאין ראיה מבני רוכל דרשעים היו, והלואי שתקברם אמם, כדמפרש טעמא בגמרא, וקנסא הוא דקנסום רבנן לקיים מתנת אמם לבתה בלא קנין
  25. על שם מקומו
  26. שהיה שכיב מרע לדברי רבי אלעזר, ומקבלי מתנה לא הוו גביה, כדמפרש בקדושין; והתם פריך עלה טובא
  27. לזכות בהן המקבל מתנה, לפום מאי דלא סמכא דעתן עד שיקנה כו'; הכי מפרש בפרק קמא דקדושין, והתם מפרש שפיר
  28. שאינו ראוי לזריעה, וקנאו בזול לשם כן: על מנת להקנות לו
  29. בשעת מתנה, ואחר כך מת
  30. קרדונ"ש
  31. דכה"ג אשכחן במסכת כלאים: דמאכל בהמה הוי כלאים בכרם משום 'לא תזרע כרמך כלאים', ואפילו מקיים - לוקה דדרשינן במועד קטן (דף ב:) 'כלאים שדך לא'
  32. ורבנן - בתר רובא דעלמא אזלי, שאינן מקיימין שדות לגמליהן
  33. מה שקונין - לאו דצריך קנין כר"א, דהא קיימא לן כרבנן דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין, אלא להפיס דעתו כדי שלא תטרוף דעתו קונין דהשתא סמכא דעתיה
  34. קונין משכיב מרע אפי' בשבת, לא שנא היכא שצריך קנין, כגון ששייר, לא שנא במחלק כל נכסיו: דכיון דתלי טעמא משום שמא תטרוף דעתו עליו, דלא סמכא דעתיה שתתקיים צוואתו באמירה - הלכך כדי להפיס דעתו קונין אפילו בשבת, בכל מתנתו, בין ששייר וצריך קנין בין בלא שייר ובאמירה סגי, ואף על גב דקנין דמי למקח וממכר, שהרי קונין בכליו של קונה שמקנה סודרו כדי לקנות בו המתנה
  35. אם בשבת חילק נכסיו - אז תקנו חכמים שיהו דבריו קיימין בלא קנין וכתיבה שלא תטרוף דעתו, שמן הדין אין יכול לקנות ולכתוב בשבת
  36. שיש תקנה בקנין וכתיבה, ולמה תטרוף דעתו?
  37. שדבריו קיימין אע"ג דליכא למימר מגו דיכול לקנות ולכתוב - כי לא עביד נמי קני
  38. דכל הראוי לבילה - אין בילה מעכבת בו
  39. הואיל ואין לו יד לזכות לעצמו ממון שנותנין לו - תקנו חכמים שיהא אחר זוכה ומקבל לצרכו
  40. שהרי יכול לזכות בעצמו
  41. משום דזכין לו שלא בפניו
  42. שיש לו יד לקבל ולזכות, ושליח נמי מצי משוי, והלכך כל שכן דזכין לאדם שלא בפניו

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית