Fandom

Ventura Daniel Wiki

בדיקת שארות

7,386דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

מעובד בתוך הערך בהויקיפדיה העברית בדיקת_שארות קישור לויקיפדיה


בדיקת שארות היא בדיקה לדגימה מגופם של אנשים הנערכת במטרה לקבוע קרבה משפחתית בין שני אנשים. בדיקה כזו יכולה לקבוע, לדוגמה, אם אדם מסוים הוא הורה ביולוגי של אדם אחר. לבד מהורות בדיקה כזו יכולה לקבוע גם קרבת משפחה (ביולוגית) אחרת. היא יכולה לתמוך, למשל, בטענה ששני אנשים הם אחים או תאומים זהים. שימוש אחר בבדיקה נעשה בזיהוי פלילי. כדי לקבוע אם שתי דגימות חומר ביולוגי נלקחו מאותו אדם.

בדיקת הורותעריכה

כאשר ההורות מיוחסת לגבר, היא קרויה בדיקת אבהות, וכאשר היא מיוחסת לאישה, היא קרויה בדיקת אמהות. בשני המקרים נעשית הבדיקה בימינו באותה טכניקה - "בדיקת DNA. ניתן לבצע בדיקת אבהות עוד במהלך ההריון, החל מהחודש ה-13 לו, באמצעות השוואת דגימת דם מהעובר ומההורה.

הצורך בבדיקת אבהות עולה תכופות כשמוגשת כנגד האב תביעה לתשלום מזונות לילדו. טענה של הגבר כי הוא איננו האב, או כי לא בהכרח הוא האב, מצריכה בדיקה שתכריע בדבר. הצורך בבדיקה זו עולה במיוחד במקרים שבהם הגבר והאשה לא היו נשואים זה לזה, אך לעתים הוא עולה גם בין בני זוג נשואים, כחלק מהדיון בגירושיהם.

העקרון הוא:""רוב בעילות הלך אחר הבעל", ניתן להכריע שבעלה של האישה הוא האבא לכל דבר [1]

לעתים מתעורר צורך בבדיקת אמהות, אך הצורך בבדיקה זו מצומצם לאין שיעור. הוא מתעורר, למשל, כאשר יש חשש שתינוקות הוחלפו בית היולדות, כאשר ילד מאומץ מנסה לאתר את אמו הביולוגית, וכאשר יש חשש לתקלה בהפריה חוץ גופית. "משפט שלמה" מציג צורך בבדיקת אמהות, ומתן מענה לצורך זה קודם פיתוח הכלים המודרניים המשמשים לכך.

הצורך בבדיקת הורות עולה לא רק ביחסים שבין הילד להוריו, אלא גם ביחסים שבין המשפחה למדינה, למשל כאשר נתבעת הענקת אזרחות לאדם על סמך האזרחות של הוריו.

בשנות השבעים של המאה העשרים פותחה בדיקת סיווג רקמות, שאפשרה קביעת הורות ברמה גבוהה של ביטחון. בשנות התשעים פותחה בדיקת ה-DNA, שאמינותה גבוהה יותר והיא פחות פולשנית.

בדיקת שארות בעזרת DNAעריכה

ה-DNA של אדם זהה כמעט לחלוטין בכל תאי גופו (למעט מקרים נדירים של כימרה ולמעט מי שעבר השתלת איבר). רבייה מינית מצרפת את ה-DNA של שני ההורים, כך שהחומר התורשתי בכל אדם נגזר במידה שווה, בקירוב, משני הוריו. חומר תורשתי זה קרוי הגנום הגרעיני של האדם, משום שהוא נמצא בגרעין התא.

בדיקת שארות נעשית באמצעות דגימת DNA. ניתן להפיק DNA לבדיקה מהדם, מהרוק או מדגימת חומר ביולוגי אחר, אך לא מכל חומר ביולוגי שהוא (לא משערה בלא שורש, לא מעצמות ישנות מאוד). רמת אמינות גבוהה זו של בדיקת DNA הביאה לכך שטכניקה זו החליפה את כל קודמותיה לבדיקת הורות.

במהלך הבדיקה מחפשים בשתי דגימות ה-DNA שמנסים להשוות קבוצת סמנים מוגדרת היטב, שהסיכוי לזהות בה אצל שני אנשים שאינם קרובי משפחה הוא קטן עד כדי זניחות. אם כל הסמנים הם זהים, סימן ששתי דגימות ה-DNA נלקחו מאותו אדם או מתאומים זהים.

הסיכוי שלשני אנשים שאינם קרובי משפחה כלל תהיה זהות בכל הסמנים האלה היא אחד לארבעה מיליארד. סוג נדיר אחר של שגיאה אפשרי כאשר שתי דגימות DNA נלקחות מאותו אדם אך מזוהות בטעות כאילו הן נלקחו משני אחים ולא מאותו אדם. זה עשוי לקרות כאשר האדם הוא כימרה - אדם שנוצר משתי ביציות מופרות שנצמדו במקום להפוך לתאומים שאינם זהים. זה עשוי לקרות גם אצל אדם שעבר השתלת מוח עצם - תאי הדם הלבנים שלו נושאים את ה-DNA של התורם (על פי רוב אח או הורה) בעוד שאר תאי גופו נושאים את ה-DNA שלו.

כאשר חצי מהסמנים זהים, המסקנה היא שהדגימות נלקחו מקרובים מדרגה ראשונה שאינם תאומים זהים - בן והורה או שני אחים. כאשר רבע מהסמנים זהים, המסקנה היא שהדגימות נלקחו מבני דודים, סב ונכד וכיוצא בזה. הכל בהתאם למקדם השארות.

בנוסף לגרעין התא, גם המיטוכונדריון נושא חומר תורשתי. חומר זה, הקרוי גנום מיטוכונדריאלי הוא מושפע מהאם בלבד משום שאנו יורשים את המיטוכונדריונים שלנו רק מאמנו. הוכחת זיקה הורית על-פי המיטוכונדריון קלה יותר, אך היא טובה רק לבדיקת אמהות, ואינה מועילה לבדיקת אבהות. בבדיקת שארות בין זכרים, ניתן להשתמש בהשוואה של כרומוזום Y, משום שזה עובר ישירות מהאב לבן. ככלל, בדיקת שארות בעזרת הגנום המיטוכונדריאלי או כרומוזום Y נעשות כמעט ורק לצורכי מחקר מדעי בתחום הביומטריה האבולוציונית.

סוגיות משפטיותעריכה

בישראל ניתן לחייב עריכת בדיקת אבהות רק בצו של בית המשפט.

במתן הצו על בית המשפט לאזן בין הזכות לכבוד והזכות לפרטיות של הגבר שלו מיוחסת האבהות, ובין זכותו של הילד לדעת מי אביו, שאף היא חלק מכבוד האדם. פסק בעניין זה נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר:

הקטין רשאי אפוא לפעול לשם שמירה על כבודו למען בירור מוצאו, ובכך כשלעצמו אין כדי לפגוע באחר. באיזון בין הזכויות גוברת זכותו של הקטין, אשר עלול להיוותר לחלוטין משולל זכות לכבודו ולטובתו ועלול להיפגע חמורות בזכויותיו האנושיות-האישיות והקנייניות, אם זכותו של אדם אחר "שלא לרצות לדעת" תמנע או אף תאסור הסקת מסקנה סבירה על ידי ערכאה שיפוטית המופקדת על האיזון בין טובת המערער לבין טובת הקטין.
– ע"א 5942/92 פלוני נגד אלמוני ופלונית, פ"ד 837 (3)מח

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. דר' מיכאל ויגודה, הבאת ראיות לשלילת אבהות - רחוב תחום משפט עברי

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית