Fandom

Ventura Daniel Wiki

בווה מרינה

7,312דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


בווה מרינה היא עיירה בדרום פרובינציה רג'יו קלבריה שבמחוז קלבריה בת 3,863 נפש (סוף 2007). העיירה נוסדה על-ידי היוונים בימי יוון הגדולה. שמה היווני היה :Jalò tu Vùa

תחילת הישוב היהודי בקלבריהעריכה

לפי האגדה, המוכרת באזור, עיר הבירה רג'יו קלבריה נוסדה על-ידי אשכנז,נינו של נח הצדיק. בית הכנסת של המאה הרביעית לספירה, עשיר פסיפסים, Bova מרינה, הוא העתיק ביותר במערב מאז זה של אוסטיה עתיקה, מג"ד היה הספר הראשון שנדפס עברית, את הפרשנות של רש"י לתורה; Calabrese היה חיים ויטל Calabrese, המלומד הגדול של קבלה. בימי הביניים היו יהודים רבים שהתיישבו קלבריה, שנעו עד הגירוש בתחילת המאה השש עשרה, חזר במשך כמה שנים, נמשך על ידי אנשים מדוכאים על ידי הנוצרים בנקאים, אבל לבסוף גורשו החוצה 1541, אירוע שלא היה זר דקדנס קלבריה הכלכלית, במיוחד בתחום הקשור לייצור משי. אחרי הגירוש קבע, היהודים (רשמי) נעלם, וחזר זמנית בנסיבות עצובות של מעצר כדי פרדיננד, והיום יש רק הופעות מבודד, אבל בקיץ ריביירה הארזים מלא רבנים שבאים לאסוף פירות לחגיגות חג הסוכות. בלוג זה, לאות הזדהות עם הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, רוצה, התחקות ההיסטוריה היהודית קלבריה, לבנות ידידות בין ארץ ישראל שלנו

מיקום בית הכנסתעריכה

In località S. Pasquale nei pressi di Bova Marina (contrada Deri), negli anni 1983-1987, si è rinvenuta fortuitamente e scavata una struttura che è stata chiaramente riconosciuta come una sinagoga ebraica (1). La sinagoga sorgeva in una località interessata da altre strutture. L'area non è ancora a tutt'oggi completamente esplorata, ma dovrebbe trattarsi con ogni probabilità di un piccolo villaggio in prossimità della strada costiera che, in antico, collegava Reggio con le altre località poste lungo la costa ionica. Con buona probabilità il sito è identificabile con l'antica Scyle, indicata, con diverse varianti, negli Itineraria antichi (2). Già il Catanea-Alati notava che accanto alla contrada Deri si conserva in un luogo il toponimo Scillàca o Scilliàca (3). L'itinerario dell'Anonimo Ravennate segna in due diversi passi il toponimo di Sileon (4) dopo di quello di Leucopetra, muovendosi da Reggio lungo la via ionica. L'itinerario Guidonense, epitome del precedente, conferma il nome del sito, dandone due varianti: Scilleum (5) e Sileum (6). La seconda riprende il nome dato dal Ravennate. La variante Scilleum è invece seguita da una fonte che supera le altre per importanza, la Tabula Peutingeriana, che dopo Regio e Leucopetra pone Scyle (7). La Tabula pone però un altro problema, rappresentato dalle distanze che sono segnate tra i nomi dei siti. Tra Regio e Leucopetra, separate da un fiume, si pone una distanza di 5 miglia. 20 miglia separano Leucopetra da Scyle, e altre 60 separano Scyle da Lucis. Ora se teniamo come punti fermi Reggio e Lucis = Locri, e accettiamo l'identificazione di Leucopetra con Lazzàro e di Scyle con Bova Marina, possiamo osservare che le distanze tra i primi tre siti (Regio, Leucopetra e Scyle) sono sostanzialmente esatte (8). Un problema sorge però dall'indicazione di LX posta tra Scyle e Lucis. In effetti la distanza tra Bova Marina e Locri è molto minore. La Crogiez, pur notando che "le problème des distances trop importantes de la Table, qui indique LX milles de Scyles à Locres, n'à pas été résolu" (9), non offre alcun tentativo di soluzione, pur concludendo che "on propose de reconnai^tre la station Scyle dans l'ensemble découvert dans la contrada Deri (loc. S.Pasquale)" (10). Ci sono tre possibili soluzioni del problema. Il Kahrsted tentava di risolvere l'aporia correggendo il LX della Tabula con XL (11). Il Catanea-Alati riteneva invece che si può pensare ad una deviazione dell'itinerario stradale, che, abbandonando la costa dopo Scyle, doveva internarsi per un certo tratto per poi nuovamente tornare sulla costa più avanti e toccare infine Lucis-Locri, facendo così aumentare la distanza fino a quella indicata fra Scyle e Lucis (12). Potrebbe essere un segno di questa deviazione verso l'entroterra la linea stradale della Peutingeriana, che dopo Scyle sembra fare una rientranza a sinistra fino a Lucis. Su tale ipotesi non concorda il Givigliano, che nota come "dal Torbido a Reggio i maggiori e più importanti addensamenti archeologici si trovano proprio sulla costa" (13). Una terza soluzione sta nel ritenere il LX indicato in quel punto della mappa non come l'indicazione della distanza tra i due siti di Scyle e Lucis, ma come un'indicazione della distanza complessiva tra Regio e Lucis; un po' come si fa in talune carte autostradali moderne, in cui i numeri di un colore indicano le distanze parziali tra alcuni punti, e altri numeri indicano le distanze tra altri punti più importanti. Nel nostro caso si tratterebbe della distanza tra due città, Reggio e Locri, indicate con il nome e con il disegno che lo accompagna. Si noti ancora come l'altro importante itinerario dell'antichità, l'Itinerarium Antonini, non cita affatto la località. Anzi la toponomastica stradale della zona è alquanto diversa per tutta la zona, ponendo dopo Regio le località di Decastadium, Hipporum e Altanum, prima di Subsicivo=Locri. Secondo Catanea-Alati questo segnerebbe il passaggio tra una fase, testimoniata dall'Itinerarium Antonini, in cui vi erano alcune tappe stradali, che vennero a decadere nella tarda antichità in favore di altre, tra cui appunto Leucopetra e Scyle (14). La presenza di un asse viario romano nei pressi del sito in questione è confermata da un ritrovamento archeologico degli inizi del secolo, avvenuto in contrada Amigdalà, consistente in un miliario (15). Il cippo, di "calcare granitico locale", fu rimodellato probabilmente da una colonna, e presenta due iscrizioni contrapposte. Le due iscrizioni testimoniano due momenti diversi di costruzione e di restauro della strada (16). La prima cita l'imperatore Massenzio, ed è databile agli anni 307-312 (17). La seconda viene datata al triennio 364-367, sotto gli imperatori Valentiniano e Valente (18). Altri due miliari rinvenuti ad alcuni chilometri a nord del sito di S.Pasquale, a Melito Porto Salvo (19), confermano che una strada romana passava lungo quel tratta costiero in età tardo antica. Un'altra fonte epigrafica, il famoso Lapis Pollae, cita le popolazioni che offrirono il loro contributo finanziario nella costruzione della strada Popilia-Aquilia. Si citano "Napetinei, Hipponiatei, Mamertinei, Rheginei, Scyllacei, Cauloniatai, Laometicei, Terinaei, Temsanaei, Locren..., Thuriat..." (20). Ora è evidente il criterio topografico che elenca le popolazioni da nord verso sud fino a Reggio, quindi prosegue lungo la litorale ionica risalendo verso Thuri. Sono identificabili le popolazioni che da Napitia (Pizzo) si snodano via via verso sud fino ai Reggini. Sono evidentemente fuori posto, nell'ordine geografico, i Locresi (21). Ma resta il problema degli Scyllacei. Sono anch'essi fuori posto nell'elencazione? Non sarebbe così se li identificassimo con gli abitanti della Scyle posta fra Reggio e Locri. Sono altrimenti identificabili con gli abitanti di Scolacium, importante città romana individuata nei pressi di Catanzaro Lido. Se accettiamo l'identificazione di Scyle con la zona di S.Pasquale di Bova Marina, siamo di fronte ai resti archeologici di un punto di sosta lungo una strada romana (22). Si trattava probabilmente di una mansio. Sappiamo che spesso tali mansiones e stationes, che erano nate in origine per il cambio dei cavalli del cursus publicus, divennero spesso, nella tarda antichità, agglomerati urbani. Sorgevano inoltre talvolta in posizioni strategiche nell'economia delle comunicazioni, presso punti di approdo quando si trattava di vie costiere. E' questo il caso di alcune stationes della Calabria. Potremmo pensare che il sito che sorgeva presso Bova Marina era un punto di approdo per i traffici importanti che avvenivano con l'Africa settentrionale. Contatti confermati, per tutta l'antichità e per la tarda antichità dalla ceramica. Il sito ebbe una sua prima fase di vita già in età ellenistica, documentata solo dalle rilevanze ceramiche (23).

בית הכנסתעריכה

בית הכנסת נבנה בפאתי היישוב, אשר, אף לא מוכר, זה מדרום מערב משתרע ממזרח ומצפון-(24). הזיכרון ההיסטורי נזכרת כמה המקומיים נמצא באזור זה יכול להיות קשור האתר הנידון (25). רוב החשוב הוא כנראה עם סדרה של מבנים (26) ומה היה זוהה צמח תרמי (27), נמצא בשנות ה -60 ומאוחר יותר נקבר ו נמחק על ידי בנייה של קוטג 'Nesci. התיאור של ערך Cataneo-Alati, ראייה של הממצא, לצערי זה מלווה על ידי צמחים או תצלומים. בית הכנסת יש לפחות שני שלבים מרכזיים. השלב המוקדם אמור להיות, לפי Costamagna, בתחילת המאה הרביעית. (28). בתקופה זו הוא בנוי שלושה מלבני חד צדדי על ידי הצד, על מדרום מערב, ושני חדרים הריבוע בצד מזרח. סביבות צד מלבני הם בתקשורת עם אלה ריבועים. הכל המבנים האלה יש נטייה עקבית, לאורך בצפון מערב - דרום מזרח, ואת הבניין כולו יש נטייה בצורת מרובע ---

החדר הראשי של הבניין הוא בבירור להבדיל בין השאר בכך שהוא עטור ו אנדרטה בצורה יוצאת מן הכלל. סביבה ריבוע דרום. זה מתרחש בתוך שטיח לוחות פסיפס מנוקדת מוטיב לצמה כפול שש. המערכת החיצונית של פסיפס מסומן הגבול של עלים ופירות עם סיבה. הקדשה בתיבות של דפוסי עגול, בו ממוקמים במרכז הסמלים אשר חלופיים שונים תיבות שלמה הקשר ואת מכונת הכביסה. תיבות לאורך קיר הכניסה הם השיג רק חצי בשל חוסר מקום, זה מרמז, כפי הידוע Costamagna, הפסיפס בוצעה באופן עיוור על סמך סרט מצויר דגם (29). זה אפשרי כי מודל זה לא נעשתה במפורש עבור בית הכנסת של ברטלט, אבל בא ממקום אחר. זה יכול להסביר חיתוך עיצוב. את התיבה במרכז החדר היא שונה: במרכז הוא סמל המנורה, בצד ימין של אותה קופסא (30) ואת לולב, ב עזבו את השופר (31). אלה הם מרכיבים אופייניים של הפולחן היהודי, נפוץ מאוד אמנות יהודית עתיקה. המנורה

=עריכה

המנורה נשק הפכה ענפים שבהם הם תלויים עם רימונים ומסתיים גבוה המתארים את שבעת נרות בוערים. הנוכחות של סמלים הקשורים לפולחן יהודית הוא רכיב זה איפשר לנו לזהות באופן חד משמעי את המבנה כפי בית הכנסת. המכונה Goodenough, בין סמלים יהודיים שונים " sevenbranch "הפמוט", מנורה, היה רחוק התכופות ביותר, אך עם זאת, בדרך כלל התקבצו על החלק התחתון של הגבעול, היו גם לעתים קרובות מוצג פחות או יותר צורות מוכרות או כל אחד מהבאים: את צרור זרדים (lulab), הקטנה פרי הדר (קופסא) נשא בשיתוף עם lulab ב חג הסוכות, וכן שופר או שופר פוצץ על ראש השנה, ואת חפירה קטנה שבה הוא עכשיו, בדרך כלל, הסכים שימש קטורת בוערת "(32). אלה הם סמלים מאוד דמות של הערים היהודיות של ייצוגים, אחרת המסכן ייצוגים (33), אשר אסורים על פי חוק (34). אנו מוצאים אותם בקטקומבות יהודית, חרוט על לוחות שיש וצבועה על arcosolia וכו זכוכית מוזהבים. (35). הם עיין הפולחן הראשי, את בית המקדש בירושלים. עכשיו אנחנו בעידן כאשר המקדש נחרב על ידי כמה מאות שנים. לכן הפניה האידיאלי כדי זמן כי יהודי התפוצות המשיך לחלום. כפי שכבר צוין Goodenough כאלה הם התכוונו חג של סמלים Feast of Tabernacles או סוכות

אינטרנט תמונות חדשות קבוצות תרגם יומן Gmail עוד ▼Docs

עוד יותר »

עזרה
 
דף הבית טקסט ואינטרנט חיפוש מתורגם כלים   


תרגם טקסט, אתר אינטרנט או מסמך הזן טקסט או כתובת אתר אינטרנט, או טען מסמך. הזן טקסט או כתובת אתר אינטרנט, או טען מסמך. בתרגום: איטלקית » עברית Altri studiosi continuano su questa strada, vedendo nei simboli dell'ethrog e del lulab, tipici di questa festa, associati alle menorot e al sacrario della Torah, la rappresentazione della fede messianica (che in quella trovava la sua espressione rituale) (37) e della ricostruzione del Tempio (38), con tutte le relative implicazioni nazionalistiche (39). Dal punto di vista decorativo, il mosaico mostra legami con l'arte musiva dell'Africa settentrionale (in particolare con i mosaici della Tunisia) e con la Sicilia (Piazza Armerina) (40). Il mosaico di San Pasquale appartiene al tipo 3 della classificazione dei pavimenti mosaicati sinagogali dell’Ovadiah (41). La forma della menorah raffigurata nel mosaico appare per la prima volta, secondo il Negev, nelle rappresentazioni del soggetto, tra la seconda metà del IV e l’inizio del V secolo d.C., continuando fino al VII sec. (42). Alcune importanti trasformazioni dell'edificio avvengono probabilmente verso gli inizi del VI sec. Viene rifatta la parte sudorientale della sinagoga, abbattendola completamente חוקרים אחרים להמשיך בדרך זו, רואה dell'ethrog וסמלים lulab, טיפוסי של חג זה, menorot הקשורים במקדש של התורה, ייצוג של האמונה המשיחית (אשר מצאה ביטוייה הטקס) (37) מחדש את בית המקדש (38), עם כל ההשלכות שלה לאומי (39). במונחים של קישוט, מציגה פסיפס קישורים עם אמנות פסיפס של צפון אפריקה (בעיקר עם פסיפסים של תוניסיה) ואת סיציליה (Piazza Armerina) (40). הפסיפס של סן פסקואלה שייך לסוג של 3 סיווג רצפות פסיפס בית הכנסת dell'Ovadiah (41). את הצורה מנורה המתארת את הפסיפס מופיע בפעם הראשונה, על פי בנגב ייצוגים של הנושא, בין המחצית השנייה של הרביעית ובתחילת המאה החמישית לספירה, ממשיכים עד המאה השביעית. (42). כמה שינויים חשובים כנראה להתרחש לבניין מוקדם השישי שניות. היה Redone החלק מזרח בית הכנסת, הרס מוחלט

חוקרים אחרים להמשיך בדרך זו, רואה dell'ethrog וסמלים lulab,
טיפוסי של חג זה, menorot הקשורים במקדש של התורה,
ייצוג של האמונה המשיחית (אשר מצאה ביטוייה הטקס)
(37) מחדש את בית המקדש (38), עם כל ההשלכות שלה
לאומי (39). במונחים של קישוט, מציגה פסיפס קישורים עם אמנות
פסיפס של צפון אפריקה (בעיקר עם פסיפסים של תוניסיה) ואת
סיציליה (Piazza Armerina) (40). הפסיפס של סן פסקואלה שייך לסוג של 3
סיווג רצפות פסיפס בית הכנסת dell'Ovadiah (41). את הצורה
מנורה המתארת את הפסיפס מופיע בפעם הראשונה, על פי בנגב
ייצוגים של הנושא, בין המחצית השנייה של הרביעית ובתחילת המאה החמישית לספירה,
ממשיכים עד המאה השביעית. (42).
כמה שינויים חשובים כנראה להתרחש לבניין מוקדם
השישי שניות. היה Redone החלק מזרח בית הכנסת, הרס מוחלט

להסדרת הקרקע עם לגישור, ו בשחזור עם סביבות שונות גודל. החדר המזרחי מלבני למעשה חוזרת בשנה הקודמת אבל הוא מרוצף לבנים. סביבת השני מחולק לשני חדרים מרובע. כנראה פעלה שדולה, את החנות השנייה, התגלית באתרו של מספר שברים של אמפורות. זה גם מוסיף בצד מערבי עוד ריבוע של סביבת בית הכנסת, מתואם עם הכיתה ראשי. זה היה בתוך מרתף גדול dolium ומצא אוצר המטבעות בתוך קנקן (43). שים לב כי הסביבה לא התווסף קשר ישירות עם בית הכנסת. השינויים של התקופה הזו הם לקחת מבנה הטופס שונה לגמרי מזה של השלב הראשון. ב planimetric למעשה, את צורת הריבוע של הבניין, אתה מעביר צורה של 'Elle'. אפילו בתוך הכיתה להיות השינויים העיקריים, אשר יותר ויותר להדגיש את הכיוון של הכנסת דרום. או הכיוון של ירושלים, על פי המנהג ידוע בכל בתי הכנסת, הן ישראל והן בתפוצות (44). ואכן על הקיר המזרחי של האולם פותח האפסיס קטן במרכז הקיר. זוהי האנדרטה כפי שהוא הרים נוספת עם רכס בנייה מרמת הכיתה, מוקף מעקה שהיה מבוסס על אבנים הנהר לוח של השיש לשימוש חוזר. השינוי הזה לוקח הפסקה באזור זה רצפת הפסיפס זכים. בתוך באזור מוקף הרים את המעקה הבנוי קטע של פסיפס חיקה את ריבועים של מעל הרצפה עם הקשר של סלומון בדגמים גיאומטריים אחרים. מגזר זה של הפסיפס רלוונטי בשלב השני של האנדרטה היא של עניים החשבונית המקורית של פסיפס (45). זה כאן היווצרות מינים של bemah, העלה נקודה ליד המשכן של תורה שממנה הנשיא הכריז הכתובים או בתפילות הסביר (46). גם במזרח האולם הפר את פסיפסים עתיקים להוסיף קנקן במרתף. במסגרת זו נמצאו שברי נרות סוג של הרשות הפלסטינית. אבל התגלית החשובה ביותר בתוך צנצנת, היו "שבע תמיכה הפתיל, מתקבל על ידי קיפול גיליון להוביל כהלכה "(47). מקור ככל הנראה החלק בסוף של שבעה הקנים בחנוכייה, את הפמוט eptalicne, אשר ראינו מתואר הפסיפס במרכז החדר (48). כנראה שאר הפמוט, אשר לא היה לגובה, חייב להיות עץ או מתכלה (49). האור, יחד עם נרות שמר קנקן, צריך לעטר את האפסיס של בית הכנסת. שטח זה היה ללא ספק הגומחה של תורה, בו שכנו המקרא קדושה (50). השלב אותו השינוי של בית הכנסת, המתוארך קירוב טוב במאה השישית מוקדם., נבנה מדרום מזרח בניין עם חדרים מרובע מאורך וסביבות interpretable, על פי Costamagna, כגון מדרגות, אשר ניתנו לאחר מכן הגישה רצפה. מתחת התמוטטות של הבניין מצאו כמה קברים. יחיד אלמנט המתוארכים מטבע בגיל די עלוב של Arcadius. רק ב עובד השערות אחד יכול להציע פרשנות של המבנה כבית מלון עבור שיתוף כל-הדת של הדרך ו / או עבור סביבת לימוד התורה. ב הקהילות השונות היהודית העתיקה למעשה, היו אלה מבנים סמוכים בתי כנסת (51). בין המנוח השישית וראשית המאה השביעית. יש לנו עקבות של מדורה ו להשמדה אלימה של היישוב. האוצר נמצא בסביבה צפון אמריקה, עם המטבעות במחזור הנוכחי, מראה ירידה האתר פתאומי הסופי. הפריט תיארוך מאוחר יותר הוא שבר חרס אפריקני חתם את המחצית הראשונה של המאה השביעית. (52). סוג הבנייה של השלב האחרון ניתן לראות סוג השלישי של הכנסת הבזיליקה שנקרא 'עם האפסיס' או 'בית הכנסת apsidal', בהתאם לסיווג המסורתית (53). Groh, אף על פי סיווג זה, מנסה לנסח זאת טוב יותר. איך הוא מציין את נוכחותו של פסיפסים הוא עקב בתחילת המאה הרביעית., dell'edicola בעוד החשיבות של התורה (54), מול ירושלים, הדגיש, אפילו עם הקמת bemah, באותה מאה (55). על יד השני, Kraabel המכונה "הצורה וחומרים של בית הכנסת יהיה התפוצות תחילה נקבע לפי המנהג המקומי והתנאים "(56), וכי" הנתונים הראשי עבור איטלקיתאנגליתעברית—אתר שפה—אוקראיניתאיטלקיתאינדונזיתאיסלנדיתאיריתאלבניתאנגליתאסטוניתאפריקאנסבולגריתבלארוסיתגליציאניתגרמניתדניתהולנדיתהונגריתהינדיוולשיתוייטנאמיתטורקיתיווניתיידישיפניתלטוויתליטאיתמאלזיתמלטזיתמקדוניתנורווגיתסוואהיליתסיניתסלובניתסלובקיתספרדיתסרביתעבריתערביתפולניתפורטוגזיתפיליפיניתפיניתפרסיתצ'כיתצרפתיתקוריאניתקטלאניתקרואטיתרומניתרוסיתשוודיתתאילנדית > עבריתאיטלקית—אוקראיניתאיטלקיתאינדונזיתאיסלנדיתאיריתאלבניתאנגליתאסטוניתאפריקאנסבולגריתבלארוסיתגליציאניתגרמניתדניתהולנדיתהונגריתהינדיוולשיתוייטנאמיתטורקיתיווניתיידישיפניתלטוויתליטאיתמאלזיתמלטזיתמקדוניתנורווגיתסוואהיליתסינית (מסורתית)סינית (פשוטה)סלובניתסלובקיתספרדיתסרביתעבריתערביתפולניתפורטוגזיתפיליפיניתפיניתפרסיתצ'כיתצרפתיתקוריאניתקטלאניתקרואטיתרומניתרוסיתשוודיתתאילנדית החלף

 הצע תרגום טוב יותר 

תודה על שתרמת את הצעות התרגום שלך ל-Google Translate.אנו נשתמש בהצעה שלך כדי לשפר את איכות התרגום בעדכונים עתידיים במערכת שלנו. להסדרת הקרקע עם לגישור, ו בשחזור עם סביבות שונות
גודל. החדר המזרחי מלבני למעשה חוזרת בשנה הקודמת אבל
הוא מרוצף לבנים. סביבת השני מחולק לשני חדרים
מרובע. כנראה פעלה שדולה, את החנות השנייה,
התגלית באתרו של מספר שברים של אמפורות. זה גם מוסיף בצד מערבי
עוד ריבוע של סביבת בית הכנסת, מתואם עם הכיתה
ראשי. זה היה בתוך מרתף גדול dolium ומצא אוצר
המטבעות בתוך קנקן (43). שים לב כי הסביבה לא התווסף
קשר ישירות עם בית הכנסת. השינויים של התקופה הזו הם
לקחת מבנה הטופס שונה לגמרי מזה של השלב הראשון. ב
planimetric למעשה, את צורת הריבוע של הבניין, אתה מעביר צורה
של 'Elle'. אפילו בתוך הכיתה להיות השינויים העיקריים, אשר
יותר ויותר להדגיש את הכיוון של הכנסת דרום. או
הכיוון של ירושלים, על פי המנהג ידוע בכל בתי הכנסת, הן
ישראל והן בתפוצות (44). ואכן על הקיר המזרחי של האולם פותח
האפסיס קטן במרכז הקיר.
זוהי האנדרטה כפי שהוא הרים נוספת עם רכס
בנייה מרמת הכיתה, מוקף מעקה שהיה
מבוסס על אבנים הנהר לוח של השיש לשימוש חוזר.
השינוי הזה לוקח הפסקה באזור זה רצפת הפסיפס זכים. בתוך
באזור מוקף הרים את המעקה הבנוי קטע של פסיפס חיקה את
ריבועים של מעל הרצפה עם הקשר של סלומון בדגמים גיאומטריים אחרים.
מגזר זה של הפסיפס רלוונטי בשלב השני של האנדרטה היא של עניים
החשבונית המקורית של פסיפס (45).
זה כאן היווצרות מינים של bemah, העלה נקודה ליד
המשכן של תורה שממנה הנשיא הכריז הכתובים או בתפילות
הסביר (46).
גם במזרח האולם הפר את פסיפסים עתיקים להוסיף קנקן
במרתף. במסגרת זו נמצאו שברי נרות סוג של הרשות הפלסטינית.
אבל התגלית החשובה ביותר בתוך צנצנת, היו "שבע תמיכה
הפתיל, מתקבל על ידי קיפול גיליון להוביל כהלכה "(47). מקור
ככל הנראה החלק בסוף של שבעה הקנים בחנוכייה, את הפמוט
eptalicne, אשר ראינו מתואר הפסיפס במרכז החדר (48).
כנראה שאר הפמוט, אשר לא היה לגובה, חייב להיות
עץ או מתכלה (49). האור, יחד עם נרות שמר
קנקן, צריך לעטר את האפסיס של בית הכנסת. שטח זה היה ללא ספק
הגומחה של תורה, בו שכנו המקרא קדושה (50). השלב אותו
השינוי של בית הכנסת, המתוארך קירוב טוב במאה השישית מוקדם.,
נבנה מדרום מזרח בניין עם חדרים מרובע מאורך וסביבות
interpretable, על פי Costamagna, כגון מדרגות, אשר ניתנו לאחר מכן הגישה
רצפה. מתחת התמוטטות של הבניין מצאו כמה קברים. יחיד
אלמנט המתוארכים מטבע בגיל די עלוב של Arcadius. רק ב
עובד השערות אחד יכול להציע פרשנות של המבנה כבית מלון
עבור שיתוף כל-הדת של הדרך ו / או עבור סביבת לימוד התורה. ב
הקהילות השונות היהודית העתיקה למעשה, היו אלה מבנים סמוכים
בתי כנסת (51). בין המנוח השישית וראשית המאה השביעית. יש לנו עקבות של מדורה ו
להשמדה אלימה של היישוב. האוצר נמצא בסביבה
צפון אמריקה, עם המטבעות במחזור הנוכחי, מראה ירידה
האתר פתאומי הסופי. הפריט תיארוך מאוחר יותר הוא שבר
חרס אפריקני חתם את המחצית הראשונה של המאה השביעית. (52).
סוג הבנייה של השלב האחרון ניתן לראות סוג השלישי של הכנסת
הבזיליקה שנקרא 'עם האפסיס' או 'בית הכנסת apsidal', בהתאם לסיווג המסורתית
(53). Groh, אף על פי סיווג זה, מנסה לנסח זאת טוב יותר.
איך הוא מציין את נוכחותו של פסיפסים הוא עקב בתחילת המאה הרביעית.,
dell'edicola בעוד החשיבות של התורה (54), מול ירושלים,
הדגיש, אפילו עם הקמת bemah, באותה מאה (55). על יד השני,
Kraabel המכונה "הצורה וחומרים של בית הכנסת יהיה התפוצות
תחילה נקבע לפי המנהג המקומי והתנאים "(56), וכי" הנתונים הראשי עבור


בית הכנסת של יהדות התפוצות הרומית פזורים ושונה "(57). הדרכה (58) ומאפיינים של כמה בניינים דומים מאוד הנוכחי שלנו בדרום יהודה יהיה לייחס, על פי עמית, הדרישות של ההודעה הנוכחית היהדות ההלכתית-hexyl, העידה היטב בספרות תלמוד (59). לדברי אותו בתפילות Bouyer גם רוצה להפנות את בית המקדש, כך "C'est Tout טקס אמיתי האו"ם שקר qui était à l'acte et de les prendre dans le écritures coffre et de Les לירטות, טקס en ביחס étroite avec celui de המקדש "(


על החפירותעריכה

הגילוי התרחש במהלך החפירה להקמת כביש חדש Statale 106 Jonica. החפירה נעשתה על ידי הארכיאולוגי קלבריה (COSTAMAGNA 1991, עמ '619). הכרה של המבנה אשר הכנסת קשורה למעשה נוכחות של רצפת פסיפס (ראה להלן) עם סמלים iconographic של המסורת היהודית. סמלים אלה משמשים לעתים, כמו פתק CORNFELD 1977, pp. 329-331, גם יהודית מונומנטים נוצריים. אבל המיקום הגיאוגרפית כרונולוגי הבניין שלנו אומר שהם לייחס ייצור היהודית

Il rinvenimento è avvenuto durante gli scavi per la realizzazione della nuova strada statale 106 Jonica. Lo scavo è avvenuto ad opera della Soprintendenza Archeologica della Calabria (COSTAMAGNA 1991, p. 619). Il riconoscimento della struttura quale sinagoga è legato essenzialmente alla presenza di un pavimento musivo (v. infra) con simboli della tradizione iconografica ebraica. Tali simboli sono talvolta usati, come nota CORNFELD 1977, pp. 329-331, anche in monumenti giudeo-cristiani. Ma la collocazione geografica e cronologica del nostro edificio fa sì che essi siano attribuibili ad una produzione giudaica

שרידי בית כנסתעריכה

בית הכנסת של בווה מרינה היא אחת המקרים הנדירים שנמצאו שרידים מבית הכנסת של התקופה הרומית - המאה ה-4. הוא נחשב לבית כנסת עתיק כמו בית הכנסת באוסטיה.


במהלך הרחבתו של הכביש לאורך העמק של נהר סן פסקואלה באופן מקרי, בשנת 1986 נמצאו שרידים של בית כנסת . האתר הוא כפר קטן על החוף היוני המזוהה עם: l'antica Scyle.

המבנה מורכב משני חדרים רבועים, הראשונה עם האולם לתפקד. באולם נשמרהרצפת הפסיפס עם גבול כי בשל עלים ופירות מכיל לוחות שש עם גיאומטריים (ראש המקלחת ו LL שנקרא "שלמה של הקשר)" עוזב מקום סמלי בחנוכייה (במרכז) 's קופסא ו לולב (מימין) השופר (משמאל). [1]


קישורים חיצונייםעריכה


שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref>, אך לא נמצא תג <references/>

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית