FANDOM


מחבר הערך המקורי:משתמש:פרץ הכהן

(הועתק מהויקיפדיה העברית - 7 בנובמבר 2010 - בטרם נמחקו ממנו חלקים בטענה כי "זה מאמר תורני" )

במונח התורני, בית דין של כהנים (או "בית דין של הכהנים" או "בדש"כ") הנהו בית דין מיוחד -כלול מעשרים ושלשה כהנים זקנים- שהיה מפקח על כללות פעולות היום יומי של בית המקדש -כולל עבודת הקרבנות, בדיקת ייחוסם של הכהנים, ושמירת על קדושת הכלי שרת שבמקדש.

בית דין זה פעל כשלוחים של בית דין של ישראל[1], בחלק העזרה שמקדש -באחד עשר אמות הפנויות- שבין כותל האחורי של קודש הקדשים לכותל החיצון של העזרה[2] שנקרא אחורי בית הכפורת. היו אופנים ומקרים שלבית דין של הכהנים ניתן דין קדימה לסנהדרין -הן לענייני בית המקדש והן לענייני הכהונה.

יש דעה שבנוסף לפעילות הבית דין של כהנים במקדש, פעל גם בית דין זו כחלק שלישית מהשבעים ואחד דיינים של הבית דין הגדול[3]. ישנה גם דעה שבית דין של כהנים של עשרים ושלושה, היה קיים בכל אחת מערי הכהנים[4].

המקורות בתורהעריכה

מקורות תורניים מדרשיים וגם תלמודיים מוכיחים שבשני בתי המקדשות היה בית דין של הכהנים פועלת בענייני המקדש והכהונה. מקור הראשון לרעיון שיוקם וועידה מיוחדת של כהנים נדרש בספרי על הפסוק;

Cquote2 וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת Cquote1
– ספר במדבר יח, ז

הספרי דורשת על המילים ולמבית לפרכת ואומרת; "מכאן אמרו, מקום היה אחורי בית לפרוכת ששם בודקין יחוסי כהונה" (ספרי במדבר יח ז)[5]

סמכות לכהנים להורותעריכה

תפקידם של הכהנים כאנשי מורה הוא מושג שמופיע בתנ"ך בכמה גוונים. בכללות, התורה מעניקה לכהנים תפקיד מיוחד בהוראת המצוות ופרטיהן. בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין[6], והעדר הפעלת הכהנים בתפקידם זו נחשב כדכאון לאומי[7].

יש לציין כי בפרשנות אין התייחסות לכהנים כמורי תורה רק מכח ייחוסם, אלא ההתייחסות לכהנים כאנשי מורה היא גם מכח ייחוסם וגם מכח לימודם[8]. ואכן נקבע בדברי חז"ל, שיש לכהנים קדימות על פני מורה הוראה שווה ערך שאינו כהן[9].

פעולות הבית דין של כהניםעריכה

הבית דין של כהנים -כשמו כן הוא- כלל בתוכו רק כהנים מיוחסים מזרע אהרן. וזאת בניגוד לסנהדרין שהיה כלול מכל י"ב שבטי ישראל[10]. מהמקורות במשנה מובן שלבית דין זה היה סמכות לדון דיני נפשות -אם שלא מצינו שביצעו אי פעם עונש מוות[11]. לדעתו של רבנו חננאל, הבית דין של כהנים היו קובעים את הכהנים למשמרותם (בכ"ד משמרות כהונה)[12].

הקפדה על הכלי שרתעריכה

התוספתא[13] -לפי הבנת כמה מחוקרי המשנה[14], מספרת שהבית דין של כהנים היו מפקחים שהכלי שרת שבמקדש היו נעשים מתחילתם לשם קדושת ושימוש המקדש, ובמקרה שאחת מהכלים נפגם הבית דין הזהירו שלא יתקנו אותה -אלא הורידו אותה משימושה לגמרי.

בנות הכהונהעריכה

במשנה מופיע שהבית דין של כהנים היו מקפידים שבכתובה של בת כהן הנישאת יהיה כתוב סכום של ארבע מאות זוז[15], ולא כתוספת כתובה אלא כסכום עיקר[16]. אף במקרה שלא התנו הזוג על כך בפירוש[17], היה חל סכום זה מן הסתם[18]. גבייה זו היה בידיעת החכמים (בית דין הגדול), ולרוב הדעות הסכימו עם הבית דין של כהנים לגבייה זו המופרזת[19].

במועדי השנהעריכה

ראש חודשעריכה

מן מקורות המשנה אנו לומדים שפעילות בית דין זה לא הצטמצם רק בתחום של הכהונה והמקדש בלבד, אלא תוצאות פעולתה השפיעה כמו כן גם בשטחים אחרים של האומה. השפעה זו מוכרת בעיקר בהעובדה שעידי הראייה של הלבנה באו ראש וראשון אל בית דין זו להעיד עדותם; "טוביה הרופא.. ראה את החדש.. ובנו ועבדו משחרר, וקבלו הכהנים[20] אותו ואת בנו ופסלו את עבדו. וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו" (משנה ראש השנה א, ז). יש שהסבירו -כנותן טעם על דליגת הבית דין הגדול- מכיוון שעבודת המזבח (הקרבנות) -ושירת הלויים- מתחלפת כתוצאה ישירה מעת קביעת ראש חודש[21] [22]

יום הכיפוריםעריכה

פעילות הבית דין של הכהנים בההכנה לעבודת יום הכיפורים -והעבודה ביום הכיפורים עצמה- [23], התבטא בהיוודאות שהכהן בקי בהלכות היום ולא יקריב את קטורת הסמים כעצת הצדוקים אלא כעצת החכמים[24]. הבית דין של כהנים גם הקפידו שהאיש שמוביל את השעיר אל המדבר יהיה כהן, אף שמדין תורה מותר לישראל לקחתו[25].

חג הפסח עריכה

יש מסבירים שהבית דין של כהנים היו מפקחים ומפעילים -בנוסף להפקחה על הקרבת קרבן העומר במקדש- על קצירת התבואה למען הבאת קרבן העומר[26]

חזקת הבית דיןעריכה

לבית דין של כהנים היה שם ידוע לחז"ל בבחינת קפידותה לוודא שכהני המקדש היו פועלים פעולתם כפי דרישת הלכות המקדש -בלי התרשלות[27]. בכך שהחזקה (הלכה) ש"שליח עושה שליחותו" בנוי על כך שסומכים בוודאות שהבית דין של כהנים יפקחו שהקרבת קורבן יולדת (קורבן קינים) -וכל ההקרבות הצריכות להיגמר לפני שקיעת החמה- יתקרבו על מזבח וייגמר עבודתן בשלימות ובעתם[28].

שאר פרטי עבודותעריכה

דיני ממונותעריכה

בית דין של החשמונאיםעריכה

יש דעה שהבית דין של חשמונאים היו בעצם בית דין של כהנים. מהתיקונים שתולים על בית דין זו היא קביעת נס של חנוכה כחג יהודי[29]. לפי דעתו של הרב שאר ישוב כהן, עיקר הנס של חנוכה היה להראות שהחלטת בית דין של חשמונאים/כהנים להדליק המנורה דווקא באופן שלא יקבל טומאה -למרות שהותר/הודחה הטומאה עקב עבודת הציבור- הותאם עם רצון שמים שהראו -על ידי הנס של השראת השכינה בנר המערבי של המנורה- שהסכימו לפסק דינם[30]

לקריאה נוספתעריכה

ערך בני כהנים גדולים מתוך "אנצקלופדיה לתוארי כבוד בישראל"

הערות שולייםעריכה

  1. ספרי לבמדבר פר' קרח עה"פ ושמרו את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח
  2. פירוש רבינו הלל לספרי פר' קרח ס"ק סב
  3. ספר "בית הלל" מאמר של יקותיאל גרינוויילד דף צד. וזאת כהמשך לדעתו שהבית דין הגדול והסנהדרין היו שתי בתי דינין נפרדים
  4. שיטה מקובצת לכתובות פרק א בשם ליקוטי גאונים
  5. על פי פירושו של המלבי"ם: ולמבית לפרכת מיותר ש.. גם כהן אסור לכנס לשם(ולא רק ישראל כמו בדבר המזבח)?!, ..מרמז ששם יהיו בודקין יחוסי כהונה -מלבי"ם על ספרי במדבר יח:ז ומציין לפירוש [זרע אברהם http://hebrewbooks.org/24651]
  6. שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה
  7. על פי הפסוק "..ללא כהן מורה וללא תורה" (דברי הימים ב טו ג) ועוד
  8. כך מסביר הכלי יקר על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים".. מלכים על הכהנים..יש ללומדיה יתרון על הכהנים..ממזר תלמיד חכם..-שמות יט:ד | ילקוט שמעוני לספר ויקרא דף תקי"ג (דפוס "המאור")
  9. על סמך המצווה של "וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב" -לפי לימודם של דבי רבי ישמעאל "לכל דבר שבקדושה" -ובעניין זה הנהו בגדרת "לפתוח ראשון"
  10. אם שיש מצווה שלסנהדרין יוכלל בתוכו גם כהנים וגם לויים
  11. במקרה שהכהנים מצאו מאחיהם כהן ששימש בטומאה לא היו מוחייבים להביאו לבדש"כ לדונו אלא הכהנים בעצמם היו מענישים אותו בעונש מוות מיידית-..בוודאות..כהן ששימש בטומאה אין אחיו(סנ' פא:).. הכונה לבדש"כ -אנצ' לתוארי כבוד בישראל עמוד תנג.
  12. מסכת תענית יז.
  13. תוספתא מנחות ט:י
  14. אבא שאול אומר סכין מטרפת היתה במקדש ונמנו עליה כהנים וגנזוה (מסכת זבחים דף פח עמוד א) (לפי האנצקלופדי לתארי כבוד בישראל (ערך בדש"כ הערה ג) קאי מילה כהנים אבדש"כ, גם כן לפי ספר "הר המלך" ה ד' קסג
  15. (לבת כהן בתולה) כתובות פרק א,ה (ופרק י, ב), וזאת כמקביל לכתובה של בת ישראל שהיה כתוב רק מאתיים זוז
  16. לא כתב לשון תוספת אלא בלשון "דחזו" ליכי -אנצ' לתארי כבוד בישראל ערך "בית דין של כהנים" (וראה שם ציונו לתוספות)
  17. כלומר בלי ידיעתו של החתן
  18. לכתובה גבו ארבע מאות -אע"פ שלא התנו במפורש. -ספר "אמרי דוד" למסכת כתובות סימן ז:א
  19. לא נראה כעוקרים תקון חכמים שתיקנו מאתיים -תוספות רי"ד למסכת כתובות
  20. לפי המקורות המובאות באנצ' לתארי כבוד ישראל ערך בדש"כ הערה ג שקאי המילה "כהנים" אבדש"כ. וגם מציין את גישתם של הכהנים שמקפידים על יחוס כי דורשים "ונשאו אתך (שמות יח,יב)" אתך בדומין לך (מתוס' ופסלו ר"ה כב. שמביא מסנה' לו:)
  21. אגרות קודש, כרך יח דף תקנט | בין הארבע בתי דינין שהיו במקדש תפקידן הייתה להורות בהלכות ..קידוש החודש.. כי פעם אחת קלקלו הלויים בשיר (ר"ה ל.)
  22. אנצ' לתארי כבוד ישראל ערך בדש"כ עמוד תנ"א
  23. בנוי על ההשערה שהמילים "זקני כהונה" שמופיע במסכת יומא אכן מרמזים אל הבית דין של הכהנים
  24. כלומר יקטיר את הקטורת בפנים הקודש הקדשים ולא בחוץ
  25. מסכת ראש השנה דף כז, במשנה שם וברש"י
  26. מאמר הרב מ. פוגלמן הודפס ב"סיני" חלק מ"ח עמוד נא (כך הבין מתלמוד בבלי מסכת מנחות דף סח עמוד א ודף סה עמוד א)
  27. צפנת פענח לסנהנדרין פא: (ד"ה מתני')
  28. תלמוד בבלי מסכתות פסחים צ עמוד ב ועירובין דף לב בשם רב שמעיה ובפירוש רש"י שם
  29. ספר ממלכת כהנים (פירוש ממלכת כהנים למגילת אנטיוכס עמוד קיט-כ
  30. [שיעור הרב ש.י. כהן באתר ישיבה בית-אל http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=7803]

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית