Fandom

Ventura Daniel Wiki

בית הדסה

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Beth hadasa.jpg

חזית בית הדסה - המקור:ויקיפדיה, צילם:בית השלום

Hebron101 bet sneerson.jpg

בית שנארסון - ליד בית הדסה - בית הדסה - המקור:ויקישיתוף-צילם:Eman

בית הדסה היה האתר הראשון במרכז העיר חברון שבו התיישבו יהודים לאחר כיבוש חברון במלחמת ששת הימים. בסביבת בית הדסה קיימים מבנים אחדים, מלבד בית הדסה: בית קסטל, בית חסון, בית שניאורסון, בית פינק ובית השישה - לזכר ששת היהודים שנרצחו בתש"מ.

בקומת הקרקע הוקם מוזיאון הישוב היהודי בחברון וחדר הנצחה ל-67 חללי תרפ"ט ובו מופעל חזיון אור-קולי למבקרים.

תולדות המקוםעריכה

בית הדסה נבנה ע”י הקהילה היהודית בחברון בתרנ"ג (1893) בתרומות יהודי צפון אפריקה. הוא שימש כמרכז חסד ורפואה לתושבי העיר, ונקרא "חסד לאברהם". בתרס"א (1911) נבנתה קומה נוספת בתרומות יהודי הודו ובגדד, ומאוחר יותר נפתחה בו מרפאה של ארגון "הדסה" – הראשונה בארץ ישראל. במקום הוגש טיפול רפואי לכל (יהודים וערבים), ולנצרכים – ללא תשלום. בבית הסמוך גרו הרוקח, בן ציון גרשון, ורבני הקהילה היהודית הרב חנוך חסון והרב יוסף קסטל ומשפחותיהם.

אתר היישוב היהודי בחברון מספר על גורלו של בית הדסה בפרעות תרפ"ט (1929). הערבים הערבים על בית הדסה ועל מגורי היהודים סביבו. הרבנים חסון וקסטל ובני משפחותיהם, והרוקח בן ציון גרשון ומשפחתו - נרצחו בעינויים. מרפאת "הדסה" הושמדה. המשטרה הבריטית עמדה מנגד והפקירה את חיי היהודים. נציג הקהילה היהודית העתיקה, עו”ד אברהם פרנקו ז”ל, העניק את הזכויות בבית למתיישבי חברון, אך כל הנסיונות להתיישב בו – הסתיימו בפינוי וגירוש. בחזית הבנין הוצבו חיילים, כדי למנוע כניסת יהודים.

אליקים העצני, מראשי הציבור בקרית ארבע כתב במאמרו חברון מוקד הסכסוך על הזהות היהודית " הקליניקה "בית הדסה" שרתה ערבים כיהודים. בפרעות תרפ'ט שדדו והציתו אותה. סמוך לה - דירת גרשון הרוקח. הוא ובתו נרצחו במקום, לאם קצצו את הידיים והיא נפטרה בבית החולים בירושלים. בבניין סמוך נרצחו באכזריות שני רבנים חשובים ומשפחותיהם. היהודים שחזרו אחרי מלחמת- יש'ע מצאו את בית הדסה השרוף ריק מאדם וכך גם דירת הרוקח. ערבים הסבירו שאיש אינו רוצה לגור שם מחמת זעקות המעונים ששומעים בלילות. במשך שנים תבעו מתנחלי חברון מן הממשלה להשיב חיים אל מקומות המאפלייה האלה, וכי זו אינה תמצית תמציתה של הציונות?! אך התשובה היתה שוב ושוב: לא ולא!

עם שחרור חברון בתשכ"ז (1967) נעשו נסיונות לשוב לבתים אלו. בתשל"ט (1979) התנחלה קבוצת נשים וילדיהן בבית הדסה; הן חיו בו כשנה, בתנאים קשים ביותר, בתנאי הסגר שהוטלו ע"י הממשלה.

חידוש היישובעריכה

בער”ח אייר תשל”ט (1979), בשעת לילה מאוחרת, עלו כחמש עשרה נשים ובהן מרים לוינגר, רעייתו של הרב משה לוינגר וכארבעים ילדים מקרית ארבע למשאית גבוהה, ועימן ציוד בסיסי; המשאית עצרה בגב הבנין, וממנה הן עלו בהסתר, דרך חלון אחורי, והתמקמו במרתף הבית. עם שחר, כשהתגלתה עובדת הימצאותם של הנשים והילדים בבית, התעוררה מהומה.

ראש הממשלה דאז מנחם בגין הטיל סגר על הבית למניעת הכנסת ציוד ואספקה. רק בעקבות לחצים ושכנועים הותרה כניסת מעט מזון ומים. הממשלה ציפתה שהן ישברו ויצאו אחרי מספר ימים, אך הן החזיקו מעמד במשך כמעט שנה. התנאים בבית היו קשים ביותר, ללא מים, חשמל ושירותים, וכמעט ללא ציוד. כמה מהילדים חלו, אך האמהות דבקו במשימה. כשחלה אחד הילדים בצהבת, ניסה רופא לשכנע את אמו לצאת מהבנין. אך האם, הרבנית מרים לוינגר, ענתה: גם החלוצים בעמק יזרעאל חלו במלריה, ולא ברחו; גם אנו לא נברח!

במהלך השנה אירועו גם פיגועי טרור: תלמיד הישיבה יהושע סלומה נרצח, בערב שבת, י"ז אייר תש"מ (1980) רצחו מחבלים ערביים ששה יהודים בעת שעמדו להכנס לבית הדסה ל”קידוש”בליל שבת.בעקבות אירוע זה, החליטה הממשלה לאפשר מגורי יהודים בחברון ושיקום חלק מהבתים היהודיים. בית הדסה ולידו בית חסון ובית קסטל נבנו מחדש ונוספו עליהן קומות חדשות. בבתים אלו גרות כיום כעשרים משפחות יהודיות. המאבק והסבל הביא לתוצאות: הממשלה אישרה התיישבות יהודית בלב חברון. היתה זו פריצת הדרך בגאולת והשבת הרכוש היהודי בחברון.

אליקים העצני מתאר את חידוש ההתיישבו כך :"... לילה אחד התגנבה קבוצת נשים בראשות הרבנית לוינגר, עם ילדיהן, לתוך קומת מרתף בבית הדסה - מקום ללא מים זורמים, ללא סניטציה, שורץ עכברושים, ושם נשארו. הצבא שם מצור על הבית, בשלטון ישב בגין, שאמנם היה חסר את סגולת "הרגישות והנחישות" של שרון להוציא את הנשים בכוח, אך בכ'ז עמד בסירובו ונתן למצור להימשך כמעט שנה שלמה. לימים התפלאו הרופאים, איך כל הקבוצה הזאת לא חטפה שם צהבת נגיפית, לפחות.

את התיקו שבר ערפאת, ששלח מירדן חוליית רצח. זו תיצפתה ולמדה, שכל ליל שבת הגברים מגיעים ברגל מן התפילה במערת המכפלה עד לשער בית הדסה, שם הם עומדים בחוץ ועושים קידוש והנשים עומדות ושומעות מבפנים. בבוא היום, הטילה חוליית הרצח את הרימונים וירתה את הצרורות מבין החנויות ממול, אל תוך ההמון הזה, רצחה שישה ופצעה רבים. רק הדם הזה אילץ את השלטון להתיר את המגורים בבית הדסה, וכך - על גבי עוד שחיטה - חזרו היהודים לעיר חברון".

אישור ההתיישבותעריכה

ההתיישבות היהודית בבית הדסה אושרה על ידי ממשלת ישראל, בראשותו של מנחם בגין. לפי הדין וחשבון שהוגש על-ידי מחלקת המחקר של היישוב היהודי בחברון לכנסת לקראת דיון ב:"אי שיויון והפליה" בשנת 2007 כי ממשלת ישראל, מאז 1980 מכירה בלגיטימיות של הישוב היהודי בחברון והחליטה כי "אין מניעה שיהודים יהיו בחברון, כבכל מקום בארץ ישראל" [1]. בשנת 1998 אף הוחלט כי:"מדיניותה של ממשלת ישראל היא לחזק ולפתח את הישוב היהודי בחברון" [2] החלטה זו עוגנה במסמך בינלאומי הוא "הסכם חברון" הקובע כי האוכלוסיה היהודית והאוכלוסיה הערבית יחיו זו ליד זו: סעיף 2א' - דן בבטחון היהודים, סעיף 10ב' - בישראלים וברכושם, סעיף 12 ב' - בביצוע עבודות תשתית למען הישראליים הגרים בעיר וסעיף 16 - באספקת שירותים עירוניים לישראליים תושבי העיר.



חברון מאז ולתמידעריכה

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברוןקרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינוצוואת נרצחי חברון - אלקים העצנייחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורניישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבעבית המדרש נתיבות דרורישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר:הרב מלכיאל אשכנזיהרב שלמה עדניהחיד"אהרבנים לבית משפחת בג'איוהרב אליהו מנירבי חיים חזקיהו מדיניהרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאורהרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמןהרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלוםבית הכנסת חזון דודמצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמןמאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברוןעריכה

Hevron map full.gif

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית


קישורים חיצונייםעריכה

  • אתר TIPH - הארגון הבינלאומי הנמצא בסביבות בית הדסה ועוקב אחרי היחסים בין היהודים לבין הערבים


הערות שוליים עריכה

  1. החלטת ממשלה 438
  2. החלטת ממשלת ישראל 4245

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית