Fandom

Ventura Daniel Wiki

בית הכנסת אוהל יצחק

7,312דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...

מיקום משוער ראו תרשים מטה

OhelYtzchak22.jpg

בית הכנסת לאחר שיקומו-ויקיפדיה - תמר הירדני

OhelYtzchak44.jpg

בית הכנסת המקורי - ויקיפדיה - תמר הירדני

OhelYtzchak55.jpg

בית הכנסת בימי חורבנו - ויקיפדיה - תמר הירדני

250tanela -.jpg

תרשים גישה לבית הכנסת מהכותל - המקור: הארץ


בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית כנסת מפואר ברובע המוסלמי (לשעבר הרובע היהודי), בקרבת ישיבת עטרת כהנים בעיר העתיקה בירושלים. הוא נמנה על שלושת בתי הכנסת הגדולים שהיו בעיר העתיקה לפני הקמת המדינה: האחרים היו בית הכנסת החורבה ובית הכנסת תפארת ישראל. הוא נבנה בשנת 1904 במרחק קצר מסמטת הכותל המערבי. הוא ניטש במרד הערבי הגדול, ונהרס בידי הירדנים, לאחר כיבוש העיר העתיקה במלחמת העצמאות. בית הכנסת נבנה מחדש בשנת 2008, לאחר מכן חובר במעבר תת-קרקעי למנהרות הכותל, דבר המאפשר גישה ישירה ממנו לרחבת הכותל המערבי.

תולדות בית הכנסתעריכה

בשנת 1867 יהודים מהונגריה רכשו בירושלים העתיקה מגרש להקמת בית כנסת. הם בחרו מגרש בקרבת הכניסה לשערי הר הבית: שער סוחרי הכותנה ושער השלשלת. הקאדי אישר את הרכישה בשנת 1875, ואישור רשמי על-כך מצוי בידי הבעלים עד היום. בשנת 1891 הוחל בהקמת בית הכנסת. היה זה בעקבות ביקורו בארץ של הרב יצחק ראטסדורפר, מחסידי בעלז, אשר על-שמו נקרא לאחר-מכן בית הכנסת. בירושלים היה "כולל שומרי החומות", היוזם לבנייתו. בבית הכנסת שכנה ישיבת "אור המאיר", אשר קבלה על עצמה "לשמור" על הר הבית על ידי לימוד תורה במשך כל שעות היום והלילה.

רק בשנת 1904 הושלמה בניית בית הכנסת. בשל הוראה חדשה של השלטונות, לבית הכנסת לא נבנתה כיפה, כמקובל בעיר העתיקה, אלא גג רעפים. קומת הקרקע מקווה טהרה ודירות מגורים.

בית הכנסת "אוהל יצחק" היה חלק משכונת היהודים ברחוב חברון (ברובע המוסלמי של היום). ברחוב היו בתי כנסת וישיבות והתגוררו בו כ-5,000 יהודים. ה"מרד הערבי הגדול", בשנת 1936, הביא לנטישת האזור על-ידי היהודים. בית הכנסת "אוהל יצחק", עבר מאה שערים בירושלים. בשנת 1967 עם שחרור העיר העתיקה נמצא כי הבניין חרב כשרק שרידים מהקומה השלישית עדיין עומדים על תלם (ראו תמונה).

המבנה הנטוש של בית הכנסת הוחזר לבעליו. בקומת הקרקע של המתחם, נפתחה חנות הספרים "בן ארזה", החנות היהודית הראשונה שנפתחה בתוך חומות העיר העתיקה לאחר המלחמה.

לפני שהוקם בית הכנסת התגורר בסביבה יהוסף שוורץ, חוקר ארץ ישראל מחבר הספר "תבואות הארץ". דייר מפורסם אחר, שהתגורר באזור היה ר' שמואל לייזר גוטרמן מגליציה, שאותו מזכיר הסופר ש"י עגנון כחכם הירושלמי, אליו היה מגיע בכל ראש חודש על מנת לשמוע סיפורים על יהדות גליציה. בסיפורו "תהילה", עגנון מזכיר גם את החצר שבה שכן "אוהל יצחק" וגם את שיממונה לאחר שננטשה.

תוכנית השיקוםעריכה

ב-1993 רכשה עמותת "ידידי אוורסט האמריקאים", שאותה ניהלו איל ההון היהודי ארווין מוסקוביץ ורעייתו צ'רנה, את המתחם ההרוס. בתיאום עם רשות העתיקות, החלה העמותה בחפירות מתחת למבנה החרב (להלן הממצאים) ובבניה מחדש של בית הכנסת. השחזור בוצע באמצעות צילומי פנים וחוץ של הבניין המקורי יחד עם שרטוטים מפורטים של ארון הקודש, הבימה והספסלים המקוריים. בית הכנסת, נמצא בשימוש יום יומי.

בחלל הארכיאולוגי שנחשף מתחת לבית הכנסת מתוכנן מוזיאון. כאשר יושלם, יחובר אל בית הכנסת. כן בוצע חיבור התת קרקעי, ובו מעבר להולכי רגל שאורכו כעשרים מטרים, בין רחוב הגיא לבין החללים של מנהרות הכותל . מטרתו - לשרת את המבקרים במנהרות הכותל, בדרכם למתחם אוהל יצחק, אשר ישרת חתני בר מצווה.


חנוכת בית הכנסתעריכה

בית הכנסת נחנך באוקטובר 2008. הרב דוד גרוסמן היה נוכח בטקס וביטא את ההתרגשותו מחנוכת בית כנסת כדור שישי בירושלים, שסבו ואבי סבו היה ממתפללי בית הכנסת בציינו כי "זו זכות לחנוך חורבה קדושה שהינו בית קודש לה', בית כנסת אינו פרובוקציה, החזרת עטרה ליושנה היא חובה של כל אחד מאיתנו ואין בה כל פגיעה ברגשות אחרים".

הרב מנחם פרוש שהיה ממתפללי בית הכנסת בצעירותו בלילות שבת התרגש עד מאוד מהאירוע ובירך: ברוך מציב אלמנה. בספרו את הריקודים בלילות שבת בפיוט לכה דודי, זו חובה על כולנו לשקם ולפאר בית כנסת קדוש זה ואשר זכיתי להשתתף בו. אני מקווה כי כשם שזכיתי להשתתף בחנוכת בית הכנסת זה אזכה להשתתף בחנוכת בית המקדש. בשבחו את משפחת מוסקוביץ על הזכות שנפלה בחלקם לשקם ולבנות את בית הכנסת. (לפי אתר ערוץ שבע)

החפירות הארכאולוגיותעריכה

Ulam kimronot 2.jpg

חתך רוחב - אתר רשות העתיקות

Ulam kimronot.jpg

אולם הקמרונות - אתר רשות העתיקות

אתר רשות העתיקות סיכם את ממצאי החפירות שנערכו במקום, בטרם שוקם. התגלה אולם קמרונות מלבני (10.3×27.8 מ'), בחפירה נמצאו שרידי קרמיקה מהתקופה העות'מאנית. בחפירות נוספות שנערכו באתר נחשפו שרידי בנייה מן התקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית והממלוכית.

האולם מקורה בחמישה-עשר קמרונות מחודדים, הסדורים בשלושה טורים, ונתמכים באומנות. באמצע האולם נבנו שני טורים של אומנות רבועות, בכל טור ארבע אומנות חופשיות ובקצוות של כל טור נבנו שתי אומנות אחוזות, האחת בקיר המזרחי והשנייה בקיר המערבי . לאורך הקיר הדרומי נבנו שש אומנות אחוזות, ולאורך הקיר הצפוני נבנו שתי אומנות פינתיות רחבות במיוחד, וביניהן שתי אומנות אחוזות, גם הן גדולות מיתר האומנות באולם.

הממצא קרמי שהתגלה כלל: קערות, ובהן קערה מיובאת מסין, קערה מקומית המחקה קערת יבוא מסין , קערה מזוגגת חום כהה על ירוק וקערה מזוגגת ירוק . כמו כן, פך מעוטר בחריתה על הצוואר ושני פכים להם כתובת בערבית המברכת את השותה לרוויה. התגלו בחפירה הרבה מקטרות עישון מחרס מהתקופה העות'מאנית .

על סמך הממצא הקרמי נראה כי אולם הקמרונות פסק לשמש במאה הי"ט לסה"נ, ואולי עוד קודם לכן במאה הי"ח או אף במאה הי"ז לסה"נ. לא ברור מתי נבנה האולם. מיקומו ביחס לשוק הכותנה, שנבנה בתקופה הממלוכית (1337-1336 לסה"נ), וביחס לשרידי הח'אן שבנה המושל הכללי תנכז אלחוסאמי, מעלה את האפשרות שהאולם שייך לאגף הדרומי של הח'אן או שהוא מאוחר לח'אן ונבנה בנסמך לו. כן נחשף במקום חמאם גדול במיוחד (בית מרחץ ציבורי) מהתקופה הממלוכית (המאה ה-14).

קישורים חיצונייםעריכה

גלריית תמונותעריכה

המקור:הויקיפדיה העברית, צילם:בית השלום


הערות שולייםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית