בית הכנסת העתיק במרות

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.031837,"lon":35.530515,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":33.031837,"lon":35.530515,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.031837,"lon":35.530515,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":33.031837,"lon":35.530515,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

סיור ביום 2 באפריל 2011	קבוצת בשביל ישראל מודרכת ע"י יגאל בר יהודה , סמוך לבית הכנסת העתיק במרות. 16/5/09

[מצגת חדשה על בית הכנסת - נערכה על-ידי אלמוגה אילן

• מצגת יפה על שרידי בית הכנסת

בית הכנסת במרות - מעטיפת הספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

דוד בן ישי - באדיבות אלמוגה אילן

בית הכנסת של קהילת מרות נחשף על ידי צוות החוקרים צבי אילן ועמנואל דמתי בחפירות שנערכו מטעם רשות העתיקות בשנת 1981, באזור שהוגדר בתור שטח אש של צה"ל. שרידי בית הכנסת ובית המדרש לידו נמצאו בחורבות הכפר הערבי "מארוס", שנכבש על ידי חטיבת כרמלי בשנת 1948, 4 ק"מ מזרחית מתל חצור, לפי הדמיון בשמות מניחים כי מדובר במקום שיוסף בן מתתיהו מספר. מֵרות הקדומה הייתה הנקודה הצפונית בגליל שבוצרה על ידו.

בית הכנסת הוא מהמאה ה-4, ימי חיבור התלמוד והושלם בהמאה ה-7. חזית הבנין הייתה בדרום והיא קושטה באבנים מעוטרות. קירות הבנין היו מטויחים בטיח צבוע בצבע אדום. בחפירות בית הכסת התגלתה רצפת פסיפס ובה תאור של לוחם צעיר עם חרב, קסדת נחושת ומגן. אפשר שזהו תאורו של דוד בן ישי ועימו כלי הנשק שלקח מגולית הפלישתי . ברצפה רשומה גם הכתובת : "יודן בר שמעון מני" - אולי שמו של התורם או של האמן שהתקין את הרצפה. הפסיפס הוא הראשון שנתגלה בבית כנסת בגליל. בתקופות קודמות הריצוף בבתי הכנסת בגליל היה באבן. לפני חזית בית הכנסת נחשפה חצר רחבת ידים ומבנה נוסף, כנראה בית מדרש. ייתכן גם, שבמרוצת השנים, הכניסה לבית הכנסת הפכה לחדר לימוד לתלמידים. מכלול מוסדות הציבור שהתגלה במרכז אחד : בית-כנסת, חדר לימוד ובית-מדרש במרכז קהילתי, מעידה על אמידותו וחיוניותו של היישוב לפחות עד המאה ה-7 . המטמון המוכיח כי קהילה שהתקיימה ברציפות כ-1,300 שנים. זמן המטבעות מתפרס מימי אלכסנדר ינאי המאה ה-1 לפנה"ס עד "אל עןת'מן (1173). היישוב המשיך להתקיים מאות שנים, גם בימי השלטון המוסלמי וגם בימי הצלבניםהממצאים העיקריים של המקום, כולל הפסיפס, מוצגים מוזיאון ישראל. ובפארק הנופש של קיבוץ כפר הנשיא, מזרחית לראש-פינה. במקום נמצא אוצר של מאות מטבעות ברונזה וזהב.

האתר פתוח למבקרים. הגישה אליו היא בדרך עפר המסתעפת מכביש ראש פינה - קריית שמונה, מדרום לתל חצור. דרך נוספת לאתר היא מכיוון עלמה.

האתר נמצא בשטח אש ופתוח למבקרים בשבתות. הגישה אליו היא בדרך עפר המסתעפת מכביש ראש פינה - קריית שמונה, מדרום לתל חצור. דרך נוספת לאתר היא מכיוון מושב עלמה. נכון ל-2008 האתר אינו שמור, שיחים ודרדרים צומחים בו ופרות רועות בו. חבורת התלמידים של צבי אילן עלתה למרות נקתה אותו טעשתה אותו ערוך לביקורים. המוסדות האחראיים על אתרים ארכיאולוגיים רשות הגנים הלאומית ו רשות העתיקות לא קבלו את האחריות על שימור האתר.

נסיבות גילוי בית הכנסת

בעת שצבי אילן שהה בלונדון כחוקר ועיין במסמכי הגניזה הקהירית, הוא נתקל במקרה ברשימה של קברי צדיקים מהמאה ה-14 לספירה ובה הופיע השם "בכפר מארוס" . אילן עמד על הדמיון בשם ובמיקום , על פי מפה עתיקה משנת 1584, עם הכפר מרות המופיע בכתבי יוסף בן מתתיהו. כאשר חזר לישראל סייר במקום ומצא בחלק הצפוני של חורבות הכפר הנטוש "מארוס" הראשים של 2-3 עמודים ערוכים בשורה שכיוונה צפון- דרום, דהיינו לירושלים.

מימצאי בית הכנסת

משקוף שער בית הכנסת ועליו חרוטה הכתובת : "ברוך אתה בבואך וברות אתה בצאתך" (ספר דברים כ"ח, ו') -צילם: צבי אילן - ברשות אלמוגה אילן

בית הכנסת - מבט מהחזית - מקור התמונה:הויקיפדיה

מבט ראשון לכתובת עם צבי אילן - באדיבות אלמוגה אילן

באתר נמצאו כתובות אחדות הקשורות לבניית בית הכנסת ומטמון גדול.

• מתחת לסף הפתח נמצא חפץ ברונזה, גליל קטן, 138X26 ס"מ ובו היה קמע באורך של 26 שורות , של יוסי בן זינוביה, כנראה מראשי הכפר, ובה הוא מבקש כי ינתן בידו שלטון מוחלט על תושבי הכפר , "קרתה" בלשון הקמיע, כמו ששלטון האל על העולם הוא מוחלט.
• על בית הכנסת , בחלקו הדרומי של אולם בית הכנסת, נמצאה כתובת: "וזאיב וטלה ירעו כאחד" (הכתיב של המילה "זאיב", בתוספת אם קריאה, היה מקובל באותה תקופה). כתובת זו לקוחה מישעיה ס"ה 25, והיא מקבילה לכתוב בישעיה י"א 10-6. מתחת לכתובת ומשני צדדיה מופיעים ציורים של כד-מים גדול (אַמְפוֹרָה), שמימינו טלֶה ומשמאלו - זאב.
• נמצא מטמון גדול של מטבעות: 485 מתןכן 245 מזהב והשאר מברונזה. זמנם הוא מימי אלכסנדר ינאי ועד המאה ה-12. במקומות אחרים באתר נמצאו עוד 600 מטבעות, עד התקופה הצלבנית.
• בחצר בית הכנסת נמצא מבנה עצמאי שהוקם בהמאה ה-7. מניחים כי מדובר בבית מדרש. לאורך הקירות יש ספסלי אבן. מניחים כי אכסנדרת הכניסה של בית הכנסת הפכה, עם גידול הישוב, לחדר לימוד ל"תינוקות של בית רבן, אולי מהראשונים שהתגלו בגליל.הספסל המשובח ביותר מצא לרגלי הקיר המערבי. במרכזו מגרעת, שבה היתה כנראה כורסת חכם בית המדרש. צבי אילן מעלה את ההשערה כי יתכן וחכם זה היה "ר'חנה" - שמו של הצדיק שנקבר במקום וקברו נתקדש כפי שנרשם בתעודה מהגניזה הקהירית.
• במשקוף בית המדרש תבליטים של 2 נשרים וזר ביניהם. ועליו הכתובת "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" (דברים, כ"ו,ו') (ראו צילום). על הנשרים נתגלו סימני פעולתם בידי קנאים . על הנשרים נתגלו סימני פעולתם של שוברי הצלמים, איקונוקלאסטים, . שיש ליחס למאה ה-8, בימי יאזיד השני. (

טקסט הקמיע

המקור: מתוך מצגת שהכינה ד"ר אלמוגה אילן כחלק מהמסע לשימור האתר

על חסדך ועל אמיתך
בשם יהוה נעשה ונצליח
אל חזק וגבור, ברוך שמך
וברוכה מלכותך! כשם שכבשת
את הים בסוסיך ורקעת את הארץ
בנעליך, כשם שאתה מכבש
את העצים בחורף ואת עשב
הארץ בקיץ, כן יכבשו
בני הכפר([קר]תה) הזה
לפני יוסי בנה של זינוביה. יהיו נא
דברי והציות לי עליהם כשם
שהשמים כבושין לפני האל
והארץ כבושה לפני בני
האדם ובני האדם
כבושין לפני המוות,
והמוות כבוש לפני האל.
 כן יהיו העם
של הכפר הזה כבושים,
ניגפים ונופלים
לפני יוסי בנה של זינוביה.
בשם חטועע המלאך
שנשלח לפני ישראל
אני עושה סימן צלח
צלח אמן
אמן סלה
הללויה

מרות הכפר היהודי הקדום

"בעיה בפני עצמה מתעוררת בכל הנוגע לתא ב ע ל תקרה קימרונית שנספח ממערב לבית־ הכנסת ושימש כמחסן או בגניזה. בכוך החצוב בסלע שמתחת לרצפתו נתגלה אוצר ש ל 485 מטב ע ות זהב וברונזה, אל נכון קופת בית־הכנסת או הקהילה. כל המטבעות, חוץ משלושה, הם מהתקופה הביזנטית למן סוף המאה הד׳ ועד חחילה המאה הזי, ובוודאי יש בהם כדי לקבוע את עיקר תקו פת קיומו ש ל בית־הכנסת. של ושת המטב ע ות הבודדים שהשתרבבו באוצר בלום זה הם מפרקי זמן שונים, האחד ש ל אלכסנדר ינאי, השני ש ל הכליף מותמד אל ימהד י ( 7 8 3 לפנה״ס) והשלישי ש ל עותמן האיובי ( 93 ו ו לסה״נ). ראויה לתשומת ל ב סברת המחברים בכל הנ ו גע לרציפות הי ישוב במקום ולתולדות התקופה, אבל יש גם לציין כי התגליח היא כמדרש פליאה ומחי יבת דיון מעמיק. לבסוף יאמר, כי גילוי בית־הכנסת בחרבת מארוס ופרסום תוצאות חשיפתו וממצאיו תרמו תרומה רבח עניין לחקר בתי ־הכנסת הקדומים בארץ בכלל, ובגליל בפרט, שמתקדם ומשתכ ל ל בהדרגה, ועומד בסימן ש ל ברכה לארכיאולוגיה הישראלית".

מתוך המבוא לספר של פרופ' בנימין מזר, מרות הכפר היהודי הקדום - חפירות בית־הכנסת ובית־המדרש - מאת:צבי אילן ועמנואל דמתי תשמ״ח החברה להגנת הטבע

כפר קדום בגליל העליון

כפר קדום בגליל העליון

על היישוב מרות

במרות נמצאו שרידי יישוב יהודי קדום, שהתקיים ברציפות , מימי אלכסנדר ינאי החשמונאי , עד לשלטון הצלבנים תקופה משוערת של 1,200 שנה.

מרות נזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו כיישוב המציין את הגבול הצפוני של הגליל בשלהי ימי בית-שני (מלחמות היהודים ב', כ', ו'). היה זה גם אחד היישובים אשר בוצרו בימי המרד הגדול ברומאים (שם ג', א'; חיי יוסף ל"ז).

במרות נחשפו שרידים הקשורים למערכת ההגנה, הכוללים קטעי חומות, חפיר גדול חצוב בסלע ומערכות מסתור. יתכן שראשיתה של מערכת התגוננות זו הוא בימי בית שני. אפשר גם שהימצאות מערכות המסתור באתר , מלמדת שראשית השימוש בהן היה בגליל. רק בתקופות לאחר מכן אומצה השיטה בדרום הארץ. בימי מרד בר כוכבא השימוש במערות המסתור היה מקובל , כמו אלה שנמצאו בארץ חבל ארץ יהודה.

קיומו הוא דוגמה לקבוצה של יישובים יהודיים בצפון הגליל העליון שהמשיכו את קיומם ברציפות מהתקופה הביזאנטית והתקופה הערבית ועד התקופות ההתקופה ממלוכית ותחילת תקופת האימפריה העות'מאנית

מעריכים כי היישוב השתרע על פני 50-40 דונם, וחיו בו עד 1,200 נפש. כלכלתו התבססה על גידול זיתים להפקת שמן, כרמי גפן גידול תבואה וכן קיום מקנה צאן.

במאה ה-19 התיישבו במקום מוסלמים מוגרבים (ממרוקו). הם הציעו את אדמתם למשה מונטיפיורי. הכפר נפגע מרעידת האדמה שהייתה בארץ ישראח בשנת 1937. בשנת 1948 הערבים נטשו את הכפר שכוכה מארוס (Marus) והאזור הפך לאזור אימונים לצ.ה.ל.

קישורים חיצוניים

• החברה להגנת הטבע, תיאור מסלול טיול למקום, weekend

לקריאה נוספת

• צבי אילן, בתי-כנסת בגליל ובגולן, הוצאת הספרים אריאל, ירושלים - כנה, ירושלים, 1987
• צבי אילן, אתמולים, מדן הוצאה לאור בע"מ, 1988.
• צבי אילן ועמנואל דמתי, מרות - הכפר היהודי העתיק, החברה להגנת הטבע, 1988