Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מיקום משוער - צפונית-מערבית לצומת הדרכים

מצגת עם תמונות מעודכנות[]

צילם:חנמאל דורפמן גרעיני הערים העבריות

Synagogue naaram4

צולם בטרם נמסרה יריחו לישמעאל

Synagogue naaram 1

צולם בטרם נמסרה יריחו לישמעאל

Synagogue naaram 2

צולם בטרם נמסרה יריחו לישמעאל

Synagogue naaram3

צולם בטרם נמסרה יריחו לישמעאל

בית כנסת העתיק בנערן ממוקם כ-3 ק"מ צפונית - מערבית להתל העתיק של יריחו בגדה המזרחית של ואדי מכוך. האתר שוכן מאחורי חורשת עצים גדולה ולידה מסעדה ובית מלון. עמית הורן כתב הערה במפת עמוד ענן:"הכניסה לבית הכנסת ליד פארק המים החדש שנבנה לפני כחצי שנה. בכניסה יש להרים את שער הברזל ולאחר הביקור להשיב אותו למקומו. לאחרונה ערבים מהאיזור החלו לנפץ חלקים מהפסיפס וחבל מאד על כך. מומלץ לבוא בקבוצה ואין צורך בנשק, ואולי אפילו עדיף לא להביא נשק ארוך כי זה שטח A ואתם מאתיים מטר ממחסום של הרשות".

ממצאי האתר[]

באתר ישנו פסיפס גדול (מעט גדול יותר מהנמצא בבית הכנסת שלום על ישראל) הכולל גלגל המזלות ועוד וגם אבן שהיה כנראה בסיס לתיבה.

צבי אילן תיאר בספרו את הפסיפס:" הפסיפס באולם התווך היה מורכב מארבע משטחים:

  1. לפני הכניסה היו קבועות שתי צביות לפני שיחים. השטח הבא כלל צורות גאומטריות שונות וכן חיות, ציפורים ודגמים מעולם הצומח - בין השאר נכללו בו: ארנבת, שןעל העומד בין השיחים ופסיון עומד על ענף עץ, סרטן, אריה, טווס, ברווז, תרנגול, אשכולות ענבים, ענפי תמר וסל פירות - הכל בעיצוב נאה ובגוונים רבים.
  2. "גלגל מזלות" ובמרכזו דמות אישה הנוהגת במרכבת השמים הרתומה לארבע סוסים. תמונה המייצגת את דמות השמש. מסביב חודשי השנה עם כיתוב בעברית. בפינות רשומות תקופות השנה:תשרי, טבת (בכתיב מלא:טיבית)ניסן ותמוז.

3 לידה כתובת ארמית שתרגומה:"זכורה לטוב, חליפה ברת רבי ספרה, שנדבה לזה המקום הקדוש, אמן. המסגרת העליונה היא החשובה ביורת - בקצה הריצפה מופיעות שתח מנורות שבעת הקנים ששני מנורות זכוכית תלויות מעבר כל אחת מהן וכתובות ארמיות המזכירות את שמות המנדבים קבועות מעליהן. בתווך, בין המנורות, מצוי ציור ארון קודש. 3 מתחת למנורוצ ולארון מצויים שני אריות ובינהם דמות אדם מתפללשלידו כתובת:"דניאל שלום" - כנראה ניסיון לספר את הסיפור המקראי של דניאל הנביא על תפילתו לאחר שהושלב לגוב האריות. גם כאן מצויות כתובות המזכירות את הנדבנים.

צבי אילן כתב שבמוזיאון הדומיניקני הוא ראה את הפסיפס העיקרי שהוא שיחזור מנורת שבעת הקנים\ המנורה - אולי נר התמיד התלויה מימינה שנותרה בשלמותה וכתובת הקדשה מעליה וכן שתי כתובת הקדשה.

לדברי האב בנואה הקטע עם דמות דניאל נמסרה לפרופ' סוקניק.

אקטואליה פורצים את הבריח של יריחו[]

Bursting_the_lock_of_Jericho...יריחו-פורצים_את_הבריח

Bursting the lock of Jericho...יריחו-פורצים את הבריח

מסע לעיר הקודש יריחו ב-ז' אדר, בלי לבקש אישור מהערבים ששולטים באופן זמני בעיר. אירגון: גרעין יריחו


עוד קישור שלא יורד בינתיים http://www.youtube.com/watch?v=CZ2p2dsc-rM

הפריצה ליריחו ב-ז'-אדר (יום ההילולא דמשה רבנו). יוצאים מהיישוב, מתקדמים דרך השדות אל יריחו, רוקדים ומתפללים בבית הכנסת "נערן" ביריחו. לאחר כשעתיים הצבא והמשטרה פינו אותנו באלימות ועצרו כ-35 איש.

צולמו על-ידי יונתן גורמזנו ומובאים ברשותו


תמונות נוספות Bursting the lock of Jericho...פריצה ליריחו

גילוי המקום[]

פצצת תותח שנחתה במקום בשנת 1918 במהלך מלחמת העולם הראשונה,חשפה את ריצפת מוזיאיקה של בית הכנסת - רצפה שלמה ראשונה שהתגלתה בארץ-ישראל. האתר נחפר על-ידי בית הספר למקרא ולארכאולוגיה של המנזר הדומינקני בירושלים. בעקבות החשיפה נלקחו חלקים מהפסיפס, הכוללים כתובות הקדשה בארמית וציור של ארון הקודש ומנורות קנים, למוזיאון בבית הספר למקרא של הדומיניקנים בירושלים (להלן) - היום בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בתחום מנזר סנט אטיין . שתיים מהכתובות מוצגות היום במוזיאון רוקפלר.

תמונות[]

המקור:הויקיפדיה העברית

שם האתר[]

עוד לפני גילוי המקום היו הנחות שבאזור הזה שכנה העיר נערן המוזכרת במקרא. נערן היה ישוב מקראי, המוזכר בתחום נחלת שבט אפרים - "וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי-אֶפְרַיִם, לְמִשְׁפְּחֹתָם... וְיָרַד מִיָּנוֹחָה, עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה; וּפָגַע, בִּירִיחוֹ, וְיָצָא, הַיַּרְדֵּן. " (ספר יהושע ט"ז,ז'). כן העיר מוזכר בדברי הימים:"וּבְנֵי אֶפְרַיִם... וַאֲחֻזָּתָם, וּמֹשְׁבוֹתָם--בֵּית-אֵל, וּבְנֹתֶיהָ; וְלַמִּזְרָח נַעֲרָן וְלַמַּעֲרָב גֶּזֶר וּבְנֹתֶיהָ וּשְׁכֶם וּבְנֹתֶיהָ, עַד-עַיָּה וּבְנֹתֶיהָ(א' ז',כ"ח). מאוחר יותר היא אוכלסה על-ידי נוכרים. אוסביוס מקיסריה כתב על המקום במאה ה-4 כי נערה היא "כפר קטן של יהודים". הזמן המשוער של בית הכנסת הוא המאה ה-5 - המאה ה-6.

לקריאה נוספת[]

  • צבי אילן, משוט בארץ - נופי יהודה ושומרון, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, תל אביב, 1967
Advertisement