Fandom

Ventura Daniel Wiki

בית הכנסת הקראי העיר העתיקה

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Karai bet keneset.jpg

חזית בית הכנסת - 2009

בית הכנסת הקראי העיר העתיקה שוכן מול בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. במבנה בית הכנסת נמצא גם מושב המועצה העולמית של "היהדות הקראית העולמית" ומוזיאון לתולדות הקראים. לפי מסורת הקראים, מייסד הכת, ענן בן דוד, התיישב בירושלים, כבר במאה ה-8 ‏‏[1]. וקדש בה "חצר" - כאמור אצל שלמה המלך:"בַּיּוֹם הַהוּא, קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת-תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית-ה'" ‏‏[2]. המאה ה-9 הייתה תקופת הפריחה של היישוב הקראי בעיר.

האתר פתוח לביקורים רק לאחר תיאום מראש.

תולדות בית הכנסתעריכה

לביא חביבי סבור כי בית הכנסת הוקם בין המאה ה-10 לבין המאה ה-12. היה בה ישיבה גדולה ומרכזה הרוחני. עם הכיבוש הצלבני, יהודי העיר, כולל הקראים נרצחו.

הישוב חודש לאחר הכיבוש המוסלמי, אך מספר הקראים ששב לעיר היה קטן. בית הכנסת הקראי מתואר בשנת 1641/2 על-ידי שמואל בן דוד הקראי כדלקמן:"בית הכנסת הוא יורד במעלות כ' (עשרים - כמו היום)... ויש בו שלושה ספרי תורה לבד מן הישנים...וחומש אחד טוב ויפה מאוד ויש שם הרבה תורות". נוסע אחר, משה בו אליהו הלוי מקרים, כתב בשנת 1654/6 :" וראינו את בית הכנסת שלנו והנה הוא טוב מאוד ויקרה מפנינים ומדליקים בתוכה שלושה עששיות ותמיד אחד ונהיה ארבע קנדילים... וראינו כי בי"ט מעלות יורדים לבית הכנסת" . בנימין בן אליהו הקראי, מספר על בית הכנסת בשנת 1785/6:" בתחילה באנו אל בית הכנסת שלנו, שהוא בניין ענן הנשיא ירמהו אלוקים. שהוא בנוי מתחת לארץ ותקרתו הוא החצר שאנו הולכים בו, ויש לו כ' מדרגות אבן לרדת בו, והוא עשויה אבן ונקרא קובבא (כיפה) וכל בתי ירושלים כך"‏‏[3].

בתקופת המנדט שכנו בחצר הקראים שתי משפחות:משפחת סיאנני ויפת. זאב וילנאי מונה בשנת 1946 16 נפש:משפחה אחת שמונה נפשות,שלש זקנות,שני גברים וילדים אחדים. יחד עם תושבי הרובע היהודי הם נפלו בשבי. ספר התורה העתיק נשדד אך נגאל על-ידי יצחק בן צבי, נשיא המדינה לשעבר.

בשנת 1977 שופץ המבנה. משפחת דבה, הקראית, מונתה לשמור עליו. הוא נחנך בתשרי תשמ"ב.

היחס לקראיםעריכה

בתקופה העותמאנית היחס בין הקהילה הספרדית לבין הקראים השתפר: השלימו עימם מניין, מכרו להן ספר תורה, ילדיהם למדו בתלמוד תורה, קברו את מיתהם, מלו את ילדיהם ואפילו עזרו בבעיות כספיות.


לפי פסק הלכה של הראשון לציון רבי רפאל מיוחס נהגו הספרים בכבוד בקראים.

למה אין מנין לקראיים ?עריכה

זאב וילנאי מביא ממקורות אחדים את האגדה הבאה [4] הנותנת סיבה למספרם הנמוך של בני הקהילה בירושלים.

בשנת תקט"ו (1755) שלטו בעיר מושלים אכזריים. המושל דרש מנשיאי היהודים סכום כסף עצום. הוא הודיע להם כי אם לא ישלמו את הסכום ייגורשו. הנשיאים בקשו מקום סתר להתכנס, פנו לקראים וסוכם להתכנס בבית הכנסת שלהם.

כאשר החלו לרדת במדרגות, מעדו הנשיאים. הם שמו לב כי ספרי הרמב"ם מוטלים שם בבוז, "כדי שיהיו למרמס לכל היורד לבית הכנסת".

אז הכריזו עליהם חרם וקללום:"לעולם לא יגיע מספר גבריהם עד מנין אנשים !.


לקריאה נוספתעריכה

  • אברהם משה לונץ, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, הוצאת המחבר, תרנ"א. - הדפסה חדש עם הקדמה: הוצאת ספרים אריאל, 1979
  • זאב וילנאי, מדריך ירושלים, הוצאת תור - ארץ ישראל, הוצאת תש"ו, ירושלים - הודפס מחדש הוצאת אריאל תשל"ח
  • לביא חביבי, בתי כנסת בירושלים, הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד


הערות שולייםעריכה

  1. גרץ, דברי ימי ישראל ד', עמ' 117
  2. ספר מלכים א',ח',ס"ד
  3. יערי, מסעות 221, 305 ו-459
  4. זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל'הוצאת קרית ספר , ירושלים תש"ל

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית