Fandom

Ventura Daniel Wiki

בית הכנסת כמנהג יהודי רומה, ירושלים

7,387דפים באתר זה
Add New Page
הערות2 Share
ISRAEL MUSIC HISTORY Rare Medieval Italian Hebrew Passover Haggadah Heb.03:34

ISRAEL MUSIC HISTORY Rare Medieval Italian Hebrew Passover Haggadah Heb.

Italian ---hebrew melodies06:18

Italian ---hebrew melodies

Rare Medieval Italian Hebrew Passover Haggadah Heb
כולל תמונות מבית הכנסת

'italian ---hebrew melodies


Jerusalem bne roma.jpg

חזית בית הכנסת בירושלים- באירוע 100 שנה לחנוכת בית הכנסת הגדול ברומא

.

ראו גם:


בית הכנסת כמנהג יהודי רומה הוא שמו של בית הכנסת האיטלקי בירושלים, הנמצא במרכז העיר בבית שמידט שברח' הלל . ארון הקודש והריהוט שבו הובאו בשנת 1952 על ידי שלמה אומברטו נכון, שהיה אז נשיא ארגון יוצאי איטליה, מבית הכנסת של ויניטו Conegliano Veneto שמצפון לוונציה. במשך זמן קצר, בזמן המנדט הבריטי כונה בית הכנסת "בני רומי"[1]. זהו בית הכנסת היחיד בישראל בו נערכת התפילה בנוסח איטליה הנקרא איטליאני או מנהג בני רומה.[2].

בית הכנסת מהווה את מרכזה של קהילת יהודי איטליה בירושלים, ובפועל של כל הארץ. התפילות נערכות בבית הכנסת בשבתות ובחגים. כאשר הוקם בית הכנסת, היו מרבית המתפללים יהודי איטליה אשר עזבו את איטליה בעקבות "חוקי הגזע" והגיעו לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. לאחר הקמת מדינת ישראל הגיעו עולים נוספים מאיטליה. רבים באו אחרי מלחמת ששת הימים ולאחר מכן בקבוצות קטנות יותר. משקלם של יוצאי לוב, אשר הגרו לאיטליה ולאחר מכן עלו לארץ ישראל ניכר בבית הכנסת. בשנים האחרונות יש נטייה להעביר את ניהול בית הכנסת לצעירי הקהילה, בתקווה להמשך פעילותו של בית הכנסת בעתיד.

ליד בית הכנסת קיים מוזיאון יהדות איטליה ע"ש אומברטו שלמה נכון. הוא נוסד בשנת 1981 וכולל אוספים של יודאיקה איטלקית, מאז ימי הביניים ועד היום. במקום מתקיימות גם תערוכות זמניות העוסקות בנושאים הקשורים ליהודי איטליה. במסגרת המוזיאון מתקיימות פעולות תרבות ופעולות לנוער, בדרך כלל לקראת החגים היהודיים.

באולם אירועים, בקומת הקרקע של הבנין בו נמצא בית הכנסת, מתקיימים אירועים הקשורים ליהדות איטליה. בפרוזדור מצוייה תערוכה קטנה של תמונות הקשורות לשלבי הקמת התנועה הציונית באיטליה ועוד.

ברחוב המקשר בין הרחובות שמאי והלל, בקרבת "בית הכנסת כמנהג בני רומה", הונצח זכרו של אנג'לו לוי ביאנקיני שהיה נציג איטליה בועדת הצירים לארץ ישראל, אחרי מלחמת העולם הראשונה, ועד אשר ניהל את עניני הישוב היהודי בשנים הראשונות למנדט הבריטי לארץ ישראל.


בית הכנסת כמנהג יהודי רומה הוא שמו של בית הכנסת האיטלקי בירושלים הממוקם במרכז ירושלים בבית שמידט. ארון הקודש שבו והריהוט הובא בשנת 1952 על ידי שלמה אומברטו נכון שהיה אז נשיא ארגון יוצאי איטליה, מבית הכנסת של ויניטו (Veneto Conegliano) מצפון לוונציה. זמן קצר, בזמן המנדט הבריטי הוא כונה "בני רומי"[1]. זהו בית הכנסת היחיד בישראל בו נערכת התפילה בנוסח איטליה.[2].

בית הכנסת מהווה את מרכזה של קהילת יהודי איטליה בירושלים, ובפועל של כל הארץ. התפילות נערכות בבית הכנסת בשבתות ובחגים. כאשר הןקם בית הכנסת, היו מרבית המתפללים יהודי איטליה אשר הגיעו לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בעקבות "חוקי הגזע". לאחר הקמת מדינת ישראל הגיע עולים מאיטליה אחרי מלחמת ששת הימים ולאחר מכן בקבוצות קטנות יותר. משקלם של יוצאי לוב, אשר הגרו לאיטליה ולאחר מכן עלו לארץ ישראל ניכר בבית הכנסת. בשנים האחרונות יש נטייה להעביר את ניהול בית הכנסת לצעירי הקהילה, בתקווה להמשך פעילותו של בית הכנסת בעתיד.

ליד בית הכנסת קיים מוזיאון יהדות איטליה ע"ש אומברטו שלמה נכון. הוא נוסד בשנת 1981 וכולל אוספים של יודאיקה איטלקית, מאז ימי הביניים ועד היום. במקום מתקיימות גם תערוכות זמניות העוסקות בנושאים הקשורים ליהודי איטליה. במסגרת המוזיאון מתקיימות פעולות תרבות ופעולות לנוער, בדרך כלל לקראת החגים היהודיים.

באולם אירועים, בקומת הקרקע בה נמצא בית הכנסת, מתקיימים אירועים הקשורים ליהדות איטליה. בפרוזדור מצוייה תערוכה קטנה של תמונות הקשורות לשלבי הקמת התנועה הציונית באיטליה ועוד.

ברחוב המקשר בין הרחובות שמאי והלל, בקרבת "בית הכנסת כמנהג בני רומה", הונצח זכרו של אנג'לו לוי ביאנקיני שהיה נציג איטליה בועדת הצירים לארץ ישראל, אחרי מלחמת העולם הראשונה, ועד אשר ניהל את עניני הישוב היהודי בשנים הראשונות למנדט הבריטי לארץ ישראל.

שלטי זכרון בבית הכנסת בירושלים לבית הכנסת בקוניליאנו ויניטו (מצפה לתמונות טובות יותר)

רשמי סיורעריכה

Bne roma synagogue a jerusalem.jpg

הקודש המפואר של בית הכנסת שהיה בקוניליאנו ויניטו - צילום מבמת הקריאה (צלם: שבתאי שירן)

מאת: שירן שבתאי – "מורשת הגליל"
ליהודי איטליה יש נוסח תפילה ייחודי משלהם "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי" שאינו נוסח ספרד או אשכנז. מבחינה הלכתית יהודים אלו היו פוסקים, כמו יהודי ספרד, על פי השולחן ערוך ולא קבלו את הגהות הרמ"א. הם נהגו לאכול קטניות בחג הפסח, ברכו ברכה אחת על הנחת תפילין, תפילת "כל נדרי" נאמרה בעברית ועוד מנהגים השונים מאלו המקובלים היום. מקובל להניח שנוסח זה הוא הקרוב ביותר למנהג הארץ ישראלי הקדום.

הנוסח האיטלקי כמעט לא יצא מחוץ לגבולות איטליה למעט מקרים בודדים שבהם הגיע לקהילות אחרות במזרח התיכון. כך למשל בעיר סלוניקי פעלו מספר בתי כנסת איטלקיים וכן בעיר צפת במאה ה-16. כיום פעיל בית כנסת אחד המתפלל בנוסח האיטלקי מחוץ לאיטליה והוא בית הכנסת האיטלקי בירושלים ובו נבקר הפעם. בית כנסת נוסף של יהודי איטליה ובו מתפללים בנוסח יהודי ליבורנו (נוסח ספרד) נמצא ברמת גן בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו

יהודים ישבו בעיירה האיטלקית קונילאו ונטו הנמצאת בין פדואה לוונציה כבר במאה ה-16 ובשנת 1701 הם חנכו את בית הכנסת החדש והמפואר שלהם. בית הכנסת הצטיין בארון הקודש מרהיב ביופיו מעוטר בגילופים אומנותיים, ובגילופי עץ יפיפים בבימה ובמחיצה.

שני מוקדים בולטים היו באולם התפילה, ארון הקודש במזרח והבימה במערב, ממש ליד דלתות הכניסה. כסאות הישיבה בבית הכנסת הונחו במקביל לקירות האורך של האולם בדומה למנהג הספרדי. עזרת הנשים הייתה בשלושה צדדים בקומה עליונה.

עם השנים נטשו היהודים את העיירה וערב מלחמת העולם הראשונה נותר בה כמנין מתפללים, חלקם נטשו במהלך המלחמה ובית הכנסת סגר שעריו. התפילה האחרונה בבית הכנסת נערכה ב1918 כאשר הצבא האוסטרו הונגרי כבש את צפון איטליה והרב הצבאי הראשי האוסטרו הונגרי (היה דבר כזה) שמע על קיומו של בית הכנסת, נטל את המפתחות מהעירייה, פתח את דלת הכניסה ועמד נדהם לנוכח הפאר וההדר שהיו מכוסים שכבות אבק.

ביום כפור תרע"ט (1918) היה בית הכנסת מלא מפה לפה בחיילים יהודים מצבאו של הקיסר פרנץ יוזף יר"ה ועם תפילת נעילה, ננעלו גם דלתות בית הכנסת והפעם לתמיד. ב 1952 הועבר בית הכנסת בשלימותו לירושלים ומאז הוא משמש את יוצאי איטליה המתפללים בנוסח בני רומה בשבתות ובחגים.

ליד בית הכנסת מוזיאון של פריטי יודאיקה מאיטליה, כל פריט וסיפורו. בית הכנסת נמצא ברח' הלל 27 בירושלים. טל' 02-6241610 הכניסה בתשלום. סיורים בבתי כנסת מיוחדים בארץ ניתן לעשות עם שבתאי שירן 0523246827 http://www.shiran.kr8.co.il

זכרונותעריכה

בעקבות הערה שהתקבלה

מדוע לא מופיע שמו של אותו רב צבאי אוסטרו-הונגרי שהוביל את התפילה האחרונה בבית כנסת זה שהיה בקונוליאנו? כשחנכו את בית הכנסת בירושלים הגיע אל הטקס יהודי ממוצא אוסטרי ודמעות מילאו את עיניו. הנוכחים התפלאו לראות איש זה ביניהם ולשאלתם ענה שהוא היה הרב שהתפלל בבית הכנסת באיטליה והוא זה שנעל אותו סופית. מאז ועד מותו הוא היה אחד המתפללים הקבועים בבית הכנסת בירושלים.
ואכן זכיתי לקבל תגובה:"הרב היה הָרִי דויטש לימים הרב אהרן דישון בנו טדי דישון המשיך להתפלל עמנו עד סוף ימיו"המקור: דוד קאסוטו.

מאת:ראובן רוונה
פעם בשנה אני עולה לירושלים כדי לעשות את השבת בבית הכנסת כמנהג איטלקי – מנהג אבותי. בעלותי במדרגות של הבניין, שנבנה לפני יותר ממאה שנים על ידי, אם אינני טועה, גרמנים אוונגליסטים, בתקופה של התפתחות גדולה מחוץ לחומות העיר, אני מדמיין שיבה לקהילה קטנה בצפון איטליה, בגלל אווירה מסוימת של עתיקות שמשרה הסביבה. שירת זמירות הבוקר, החוזרת אלי כשאני עולה במדרגות, מחזירה אותי, לרגע, לזכרונות רחוקים של העבר. ובהכנסי לבית הכנסת, אני לא יכול להמנע מלשוב ולראות עוד ועוד אנשים שאינם כבר איתנו, מהפרנס הראוי לציון של בית הכנסת קוניליאנו - ירושלים, אומברטו שלמה נכון, שני הרבנים הרטום, מאיר פדואה, ג'ורג'יו כהן פיראני .... וחברים רבים אחרים של הקהילה של האיטלקים הירושלמים.

בשנים האחרונות, אני פוגש בהנאה רבה אנשים לא מוכרים, הרבה צעירים ואפילו בני עדות אחרות, שנמשכו אל המאפיינים של מנהג בני רומא ולאריות של התפילות, המושרות על ידי חזנים בעלי קול נעים. מורגל במשך עשרות שנים לבתי כנסת אשכנזים, אני מוצא מפלט בעולם של השורשים שלי, בפינה זו של איטליה יהודית, בעיר שיותר מכל, מקבלת אליה את היהודים העולים מארבעה כנפות הארץ. ואני מרגיש צורך להביע רגש עמוק של הכרת תודה לכל אלה ששתלו מחדש בארץ ישראל אוצרות חמריים ורוחניים של הקהילות העתיקות של ארץ המגף, כדי להעביר לדורות הבאים את המורשת בת אלפי השנים של האבות.

למחרת, בביקורי במוזיאון נכון, הסמוך לבית הכנסת ומאורגן בהתאם למוטו "אובייקטים של הרוח, חומריים של האובייקטים, תוצרת איטליה" לא יכולתי שלא לחשוב על הנשמה של היהודיות האיטלקית, ביטויה של תרבות הנאמנה במשך דורות לפרטיקולריזם הדתי, אך פתוחה לתרבות הסובבת, בביטוייה האמנותיים, בעיקר במאות השנים שמן הרנסנס ועד האמנציפאציה,שנים של הפרדה אזרחית, ולעתים קרובות, של רדיפות. האוצרת של המוזיאון, Andreina Contessa , הדגימה לי את קריטריוני החלוקה של המוצגים בארבעת האולמות, לחומרים: ממתכות יקרות (כתרים ורימונים מכסף) לאריגים של מעילים ווילאות (פרוכת), לרהיטים של עץ: מארונות הקודש בסגנון הבארוק ועד לכסא של אליהו הנביא לברית המילה, יריעות קלף של מגילות אסתר וכתבי יד עתיקים של תפילות. אוצרות של יודאיקה, מתנות למשפחות ויחידים מקהילות איטלקיות, ששוחזרו בחודשים רבים של עבודה במקום בידיהם המיומנות של אמנים אמיתיים, שהוזמנו על ידי מעבדה זו ממוזיאונים אחרים בארץ.

מחשבה של איטלקי שמרגיש את עצמו מעורב בבנין חברה יהודית, שהמורשת שהתקבלה מהעבר שלנו, עם ההרמוניה האסתטית המאפינת אותה, עם דתיות לא פנטית ומאוזנת, מהווה את התרומה המשמעותית והמתמשכת ביותר לשאר כלל ישראל בארצו.

המקורעריכה

המקור{
Una volta all’anno salgo a Gerusalemme per trascorrere un sabato nel Beit haknesset di rito italiano, quello dei miei padri. Salendo le scale dell’edificio, sorto più di cento anni fa per iniziativa, se non erro, di evangelici germanici, in un’epoca di grande sviluppo extra moenia della città, fantastico di ritornare in una comunità minore del Nord Italia, per una certa atmosfera di antichità che ispira l’ambiente. Come il canto delle zemirot del mattino che mi giungono salendo le scale mi riportano, per un istante, a memorie lontane del passato. E entrando nel Beit haknesset, non posso fare a meno di rivedere tante e tante persone che non sono più con noi, dal Parnas, per eccellenza del Tempio di Conegliano-Gerusalemme, Umberto Shemuel Nahon, i due rabbini Artom, Meir Padoa, Giorgio Coen Pirani….e tanti altri componenti della kehillah degli italkim gerosolomitani. Negli ultimi anni, con vivo piacere incontro persone sconosciute, molti giovani e pure appartenenti ad altre ‘edot, attratti dalla specificità del minhag dei Benei Roma e dalle arie delle tefillot, recitate da hazanim dalla voce squillante. Abituato da decenni ai Batei haknesset ashkenaziti, mi rituffo nel mondo delle mie radici, in questo angolo di Italia ebraica, nella città che più di tutte, accoglie gli ebrei saliti dai Quattro angoli della Terra. E sento di esprimere un profondo sentimento di riconoscenza per tutti coloro che hanno trapiantato in Eretz Israel i tesori materiali, e spirituali, delle antiche comunità dello Stivale, per tramandare alle generazioni future il retaggio millenario dei padri. L’indomani, visitando il Museo Nahon, annesso al Beit haknesset, appena riordinato con il motto “Oggetti dello spirito, materiale degli oggetti; made in Italy” non ho potuto non riflettere sull’anima dell’ebraicità italica, espressione di una cultura fedele per generazioni al proprio particolarismo religioso, ma aperta alla civiltà circostante, nelle sue manifestazioni artistiche, soprattutto nei secoli post-rinascimentali fino alla emancipazione, pur sottoposti alla segregazione civile e, spesso, a sussulti persecutori. La Curatrice del Museo, Andreina Contessa, mi ha illustrato i criteri del riordinamento degli oggetti esposti nelle quattro sale, per materiali usati. Dai metalli preziosi (corone e rimonim d’argento) ai tessuti dei meilim e delle cortine (parochet) degli aronot, dalle arche sante lignee barocche al seggio del profeta Elia delle milot, alle pergamene delle meghilot di Esther e ai testi manoscritti di antichi formulari di tefillot. Tesori di Judaica, donativi di famiglie e di singoli di comunità italiane, restaurati in lunghi mesi di lavoro in loco dalle abili mani di veri e propri artisti, invitati da questo laboratorio da altri musei del paese. Una considerazione, da italki’ che si sente, da lustri, impegnato nella costruzione di una società ebraica. Che l’eredità ricevuta dal nostro passato, con la sua caratterizzazione di armonia estetica, di una religiosità non fanatica e equilibrata, costituisca il contributo più valido e duraturo al resto del Kelal Israel nella sua Terra.


שישים שנה לבית הכנסת כמנהג יהודי רומא בירושליםעריכה

ראו ערך מורחב:שישים שנה לבית הכנסת כמנהג יהודי רומא בירושלים

Anni del Tempio Italiano a.JPG

דף זכרון לכבוד הארוע המקור: דוד פצ'יפיצ'י, לעמוד אינטרנט ובו צילומי ארכיון, קטעי וידאו, נאומים ותמונות שצולמו בערב לרגל 60 שנים לקיומו של בית הכנסת במשכנו הנוכח

בית הכנסת כמנהג יהודי רומה הוא שמו של בית הכנסת האיטלקי בירושלים הממוקם במרכז ירושלים בבית שמידט. ארון הקודש שבו והריהוט הובא בשנת 1952 על ידי שלמה אומברטו נכון שהיה אז נשיא ארגון יוצאי איטליה, מבית הכנסת של קוניליאנו ויניטו (Veneto Conegliano) מצפון לוונציה. זמן קצר, בזמן המנדט הבריטי הוא כונה "בני רומי". זהו בית הכנסת היחיד בישראל בו נערכת התפילה בנוסח איטליה.

ליד בית הכנסת קיים מוזיאון יהדות איטליה ע"ש אומברטו שלמה נכון. הוא נוסד בשנת 1981 וכולל אוספים של יודאיקה איטלקית, מאז ימי הביניים ועד היום. במקום מתקיימות גם תערוכות זמניות העוסקות בנושאים הקשורים ליהודי איטליה. במסגרת המוזיאון מתקיימות פעולות תרבות ופעולות לנוער, בדרך כלל לקראת החגים היהודיים.

סיכום תולדות האתר ומצבו היוםעריכה

בית הכנסת העתיק הועבר לישראל בשלמותו בשנת 1952 מהעיירה קונליאנו ונטו (ONEGLIANO VENETO) הרוחקת כ-60 ק"מ מוונציה. החל מראשית המאה ה-20 היה בית הכנסת פעיל משום שלא נותרו תושבים יהודים במקום. בית הכנסת של קונליאנו מוזכר בכתובות שנמצאו בשני צדי הבימה (כעת משני צדי דלת הכניסה) בשנת תס"א (1701) כשבנייתו הושלמה בשנת תע"ט (1719). כפי הנראה חלקים מארון הקודש נוצרו בתקופה קדומה עוד יותר. כתובת ההקדשה המצויה בחלקו התחתון של הארון מאזכרת את הרב נתן אוטולנגו (OTTOLENGO) שלזכרו הוא נעשה. הרב אוטולנגו היה רבה של הישיבה בקונליאנו עד יום מותו בשנת 1652 לערך. מכאן יש להניח, שארון הקודש קרוב בזמנו לתאריך זה. בית הכנסת באיטליה שימש מרכז רוחני-תרבותי. התקיימו בו לימודים, אירועים משפחתיים, קונצרטים והצגות. בראשית שנות ה–50 כשעמד מבנה בית הכנסת באיטליה להיהרס על ידי העירייה של קונוליאנו הועלתה תכולתו ארצה. בית הכנסת סודר בסידור זמני ושימש כך במשך 37 שנה. בשנת 1989 ובתרומת מר אלימלך וייס נתאפשרה החזרת עטרה ליושנה. בית הכנסת משמש כבית כנסת פעיל לבני הקהילה האיטלקית בשבתות ובחגים לפי מנהג בני רומא.

הערות שולייםעריכה

  1. הסיבה לכך היתה התרחשותה של מלחמת העולם השנייה בה בריטניה היתה במצב מלחמה עם איטליה ולא מקובל היה לכתוב בית כנסת לפי נוסח איטליאני ולכן נבחר השם של בירת איטליה : רומא לכינוי בית הכנסת
  2. בית כנסת נוסף של יוצאי יהדות איטליה קיים ברמת גן בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו ונוסח התפילה בו הוא של יוצאי העיר ליבורנו - נוסח ספרד

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית