Fandom

Ventura Daniel Wiki

בית הכנסת מנחם ציון

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Menacem zion jerusalem.jpg

חזית בית הכנסת

Napoleon20Parokhet201816.jpg

הפרוכת של נפוליאון - המקור: היקום של אלי אשד - שימוש הוגן


בית הכנסת מנחם ציון הוקם בשנת ה'תקצ"ז (1837) על-ידי רבי אברהם שלמה זלמן צורף "והוא הבנין הראשון אשר נבנה בהחצר (חצר האשכנזים) כאשר עלה בידי עדת האשכנזים להוציאו מידי הישמעאלים"‏‏[1]. היה זה לאחר שהעולים בשנת 1700 עם רבי יהודה החסיד נאלצו לעזוב את העיר.‏‏[2]

בבית הכנסת הייתה מצויה פרוכת, אשר לפי מסורת נעשתה מהגלימה של נפוליאון בונפרטה (להלן). ראובן גפני הסב את תשומת הלב כי:"על פי המסורת המשפחתית שאני מכיר, בית הכנסת הגיע בידי משפחת לוריא קודם כל למנחם ציון, ורק אחר כך לחורבה, שהרי הם עלו ארצה כמה עשרות שנים לפני הקמת החורבה. כך גם כותב חיים באר בספרו חבלים, אם איני טועה. " - זאת בעקבות סיור שנערך בבתי הכנסת בעיר העתיקה.

תולדות בית הכנסתעריכה

הראשונים שיזמו את בנית בית הכנסת היו מעדת האשכנזית בצפת ובראשם רבי אברהם שלמה זלמן צורף. לאחר "הרעש הגדול" בצפת בשנת 1838 גבר זרם העוברים להתגורר בירושלים.

פרוכת נפוליאוןעריכה

בבית הכנסת הייתה מצויה פרוכת, אשר לפי מסורת נעשתה מהגלימה של נפוליאון בונפרטה. כידוע, בשנת 1812, כאשר נפוליאון נסוג מפני הצבא הרוסי, הצרפתים נסו בדרכם הביתה. לפי הסיפור, חייט יהודי, יוסף לוריא, פגש ביער אדם נמוך, לבוש בהידור, אשר שאל אותו על מקום הימצאו. היהודי הדריך את האיש והזמין אותו ללון בביתו בכפר מארינוב. למחרת, נפוליאון נפרד מן החייט היהודי בדברי תודה. לאות הכרה של הכנסת אורחים הוא אמר: אין לי מה לתת לך, אבל אתן לך את האדרת שאני מתעטף בה.

בינתיים, האדרת נשדדה והוסרו ממנה תוויות השם וכפתורי הזהב. כאשר נודע ללוריא מי היה אורחו, החליט להקדישה לבית הכנסת ושלח אותה במתנה לירושלים אל קרובו ר' נתנאל לוריא בירושלים. הוא עשה ממנה פרוכת ומסרה לבית הכנסת אוהב ציון. היום היא נמצאת במוזיאון לאומנות בחיפה ‏‏[3].

לפי בדיקת מומחה, אכן הבד של הפרוכת הוא מהתקופה הנידונה.


הצגתה בבית הכנסת החורבהעריכה

Parocet napoleon.jpg

פרוכת נפוליאון בחורבה לקראת חנוכתה - צילום: גידי אבינערי, עבור החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי

אורנית עצר כתבה באתר ערוץ שבע פרוכת נפוליאון חוזרת לבית הכנסת ה"חורבה"

פרוכת נפוליאון שתועדה ע"י רבים ממתפללי ה"חורבה" עד למלחמת העצמאות, נחשבה לאבודה במשך שנים רבות. ההנחה הייתה שהפרוכת נשדדה או נשרפה עם חורבן החורבה בשנת תש"ח, 1948.

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע הצליחה לחבר בין האגדה למציאות – ולחשוף את הפרוכת במוזיאון חיפה.הפרוכת הופקדה בשנת 1959 ע"י בעליה האחרונים מר ישעיהו לוריא (1970-1887) במוזיאון לאתנולוגיה ולפולקלור בחיפה (היום מוזיאון חיפה), על מנת שתישמר מהתפוררות. הפרוכת מושאלת ע"י מוזיאון חיפה לתצוגה באירועי פתיחת בית הכנסת (בין ה-15.3.2010 - 18.3.2010).

לאור הגילוי והסמיכות לחנוכת ה"חורבה", החליטו מנכ"ל החברה, נסים ארזי, ומנכ"ל מוזיאון חיפה, מר נסים טל, כי הפרוכת תוצג ב"חורבה" במהלך אירועי חנוכת הבית. עבור אנשי היישוב הישן זוהי התרגשות גדולה מאין כמוה: חפציה האבודים של ה"חורבה" מתגלים ומתקבצים בתיזמון מושלם לפאר ולרומם את בית הכנסת שנחשב למרכז הדתי והלאומי החשוב ביותר עד לתש"ח, 1948, המבנה הראשון שתוכנן והוקם לגובה כבית כנסת בירושלים מאז חורבן בית שני, כשהוא מתנשא מעל לכל מבני העיר העתיקה.

לסיפור פרוכת נפוליאון שלוש גרסאות שונות לפחות, אחת מהן עובדה ע"י הסופר חיים באר, צאצא של משפחת לוריא ממוהליב, בעלת הפרוכת המקורית.בני המשפחה מסרו עדויות לגבי הפרוכת לפרופ' דב נוי שהקים בזמנו את "ארכיון הסיפור העממי" בחיפה.

הגרסא המשולבת מספרת על בריחתו של נפוליאון (או קצין גבוה אחר בצבאו) במהלך המפלה הצרפתית מול הרוסים בשנת 1812. נפוליאון או הקצין הבורח ביקש מחסה אצל הרב יוסף בן הרב יעקב אהרון ממוהליב או אצל חייט עני מהכפר (גרסת באר) ובתמורה להצלתו העניק לו את הגלימה המפוארת שלבש. המשפחה הפכה את הגלימה לפרוכת ועליה נרקמו בחוטי זהב וכסף פסוקים הנושאים את ראשי התיבות של הרב יוסף ואשתו. הפרוכת נתרמה לרב ברדקי רב בית הכנסת "סוכת שלום" שפעל במתחם ה"חורבה", עברה איתו ל"חורבה" כשהתמנה לרב שם, והוצגה בה בחגים המרכזיים.

"בין אם הייתה זו גלימתו של נפוליאון או של חייל בכיר אחר מצבאו, נראה כי הפרוכת נתרמה לבית הכנסת ע"י קהילת האשכנזים הרוסים", אומר נסים ארזי, "בדיקות אימות שערכו אנשי מוזיאון חיפה אישרו כי בד ורקמה כאלו היו נהוגים בקרב המעמדות העליונים של צרפת בתחילת המאה ה-19".

במבט קרוב ניתן לראות בבירור כי הפרוכת נתפרה מבגד בעל שרוולים וכי חוטי הזהב שעליה עדיין מבריקים. כן ניתן לעקוב אחרי ראשי התיבות של שמו של הרב יוסף ואשתו בפסוקים שנבחרו לעטר את הפרוכת

.חברת "כפתור ופרח", מבצעיה של פרוכת ה"חורבה" המשוחזרת נבחרו רק לאחרונה ע"י צוות היגוי לשיחזור פנים "החורבה" בראשותנו של מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע נסים ארזי. עיצובה מתבסס על קו הפרוכות המסורתיות והקלאסיות שהיו בבתי כנסת בישראל באותה תקופה.

הפרוכת החדשה אינה בדוגמת פרוכת נפוליאון, ותהיה מחולקת לשלושה חלקים: עליונה, תחתונה וכפורת זאת בנוסף לכיסוי לבמה וכיסוי לעמוד. על הפרוכת יירקם הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ומילות הקדשה לתורמים: ואדים (דוד) רבינוביץ, איגור קולומיוסקי וצבי הירש גנדי בוגולובוב."

מדובר בפרוכת מאוד קלאסית שנבחרה מבין כמה מתמודדים", אומר נחום מלצר, אדריכל שיחזור ה"חורבה" שקבע את הקווים המנחים לעיצובה של הפרוכת החדשה. "יופיה בפשטותה" – מסכם המנכ"ל מר נסים ארזי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ‏אברהם משה לונץ מורה דרך בארץ ישראל עמ' 113‏
  2. רק ראשית ה'תקצ"ז (1837) הושג רישיון הבניה המלכותי ('פירמאן') מהסולטן מהמוט השני לבנייתו מחדש של בית הכנסת החורבה
  3. ‏לפי היקום של אלי אשד - הפרוכת הייתה בבית הכנסת החורבה ‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית