FANDOM


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב - המבנה הפינתי של הפקולטה למדעי הרוח

מבט מעל - אפשר לראות מדרום את הר הבית


View from Mount Scopus to the Temple Mount e Jerusalem

View from Mount Scopus to the Temple Mount e Jerusalem

Vista dal Monte Scopus al Monte del Tempio

Vista dal Monte Scopus al Monte del Tempio

מבט ממרפסת בית הכנסת לעבר ירושלים - במרכז הר הבית

מבט ממרפסת בית הכנסת לעבר ירושלים - במרכז הר הבית

Synagogue Hebrew University on Mount Scopus in the name of Hecht4

המתפללים פונים לכיוון הר הבית

Synagogue Hebrew University on Mount Scopus in the name of Hecht55

מבט להר הבית מבית הכנסת

Synagogue Hebrew University on Mount Scopus in the name of Hecht2

מבט דרומה - להר הזיתים מבית הכנסת

בית הכנסת עש הכט באוניברסיטה העברית בהר הצופים

בית הכנסת עש הכט באוניברסיטה העברית בהר הצופים

בית הכנסת ע"ש הכט באוניברסיטה העברית בהר הצופים ממוקם בפסגת הר הצופים, כחלק ממכלול בניני האוניברסיטה. ממנו נשקף הר הבית. לעיתים, מתקיימת בו תפילה בימי חול. בעיקרו הוא משמש לקיום אירועים דתיים: חתונה ושבע ברכות, ברית מילה ופדיון הבן, הנחת תפילין ובר מצווה.

בית הכנסת נפתח לקהל הרחב בשנת 1983 ומתאים לאכלס בעזרת הגברים 100 מתפללים ובעזרת הנשים 50 מתפללות.

"כמטחווי קשת"עריכה

חוקר בתי הכנסת ראובן גפני כתב על ההתלבטויות הקשורות בבחירת המקום ומכנה את מאמרו במקור ראשון בשם כמטחווי קשת

וכך הוא הגדיר את הבעיה:"ההתמקדות הויזואלית במתחם גיאוגרפי ופיזי של ממש, המצוי כמטחווי קשת, היא בעייתית ביותר. שהרי עולמה של התפילה באשר הוא הוא עולם של שאיפה, של כמיהה, של ניסיון בלתי פוסק להגיע אל האמת הערטילאית והחמקמקה ביותר שאותה ניתן לדמיין".

בתכנון בית הכנסת עמדה "דילמה לא פשוטה: האם נכון יהיה לפתוח מתוך הבניין חלונות לכיוון מערב, אל נופה המרהיב של העיר העתיקה של ירושלים ואל מראה הר הבית, וכך לחבר את הקמפוס החדש אל 'האגן הקדוש' והעתיק, או שמא עדיף יהיה דווקא שלא לעשות שימוש בחלונות מעין אלו, ובאופן זה להדגיש את ההפרדה המסוימת שבין עולם המדע והדעת לבין אחד האתרים המקודשים והדתיים ביותר בעולם כולו.

וכך הוא הציג את הפתרון:התפילה היהודית בעולם כולו מכוונת את ליבה אל ירושלים: הדבר מקבל את ביטויו הן בכיוון התפילה והן בטקסטים לאין ספור הנאמרים ונקראים בבתי הכנסת, והמשקפים את המחויבות והתקווה לירושלים של פעם, כמו גם לירושלים של אי פעם. וכך, בבניין הצופה באופן כה נוח ובהיר אל רחבת הר הבית ומקום המקדש, דומה שיהיה זה כמעט בלתי אפשרי להתעלם מהנוף המצוי מעבר לקיר, ולהתמקד באופן מסורתי בנעשה בין כותלי בית הכנסת ובין כותלי לבם של המתפללים.

אולי משום כך, באולם בית הכנסת עצמו הכריע כרמי בעד החיבור שבין מזרח (בית הכנסת) ומערב (הר הבית), ובחזית בית הכנסת נקבע חלון תצפית גדול ממדים, הממלא כמעט את כל צידו המערבי של בית הכנסת, והמכוון באופן טבעי ובלתי ניתן לביטול את מבטם של המתפללים אל הנוף הנשקף מבעד לו. אלא שהחלטה זו, הגיונית ככל שתהיה, טומנת בחובה את הבעיה החמורה והקשה ביותר שעימה נאלץ בית הכנסת להתמודד מדי יום.

בית כנסת המצוי בליבה של אוניברסיטה הינו בלאו הכי מתחם בעייתי למדי. הימצאותו בתוך מרחב שכלתני, דעתני, העוסק לעיתים קרובות בחקר הדת עצמה, ואף מוצא את הדרך לנגח אותה ולסתרה, אינה מובנת מאליה מצד עצמה. בהקשר המקומי, הרי שקריאה בתורה במרחק עשרות מטרים מן החדרים שבהם נקרעת אותה התורה, הכתובה והמסורה, לגזרים ולגזרי גזרים, יוצרת פער שלא תמיד ניתן לגשר עליו בנקל. פער זה שבין הנלמד בכיתה לנאמר בתפילה כמו מציג באופן אוטומטי בפני המתפלל את השאלה האם ניתן בכלל לעסוק בשני הדברים בו זמנית, ומעבר לכך - מה עומד מעל למה.

מנקודת מבט אדריכליתעריכה

מיכאל יעקובסון, בעל אתר המתמחה בארכיטקטורה ואידיאולוגיה בדיסנילנד מקומי ערך סיבוב בבית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים.

וכך הוא הביע דעתו על האדריכל שתיכנן את המבנה, רם כרמי:"מאז 67 כרמי חוזר לאדריכלות שהובילה את אביו – האדריכל דב כרמי. לא רק זה, אלא שאת כל מה שכרמי ייצג – מלח הארץ, החילוני, האשכנזי והשמאלני, התהפכה עליו דעתו ואת בניין הפקולטה למדעי הרוח בקמפוס הר הצופים תכנן כרמי כבונקר סגור ואינטרוברטי ששיאו הוא בית הכנסת. כרמי מכריח את המבקר בקמפוס – לבא ולבקר גם בבית הכנסת ומשם הוא מכוון את מבטו אל שיאו של הקמפוס כולו: חלון המחולק כטריפטיך אל פסגת הר המוריה, אל הר הבית מקום בית המקדש הראשון והשני ונראה שכרמי אף רומז כאן אל העתיד לבוא ולהקמתו של בית המקדש השלישי (אולי יש לו שאיפות לתכנן גם אותו). כרמי למעשה מכוון כאן את עיניו של איש האקדמיה החופשי אל המקום אליו צריך לשאוף: מלכות ישראל השלישית. זה לא סתם נוף הנשקף מחלון, אלא כאן ישנו מסר ששותל האדריכל בחוויה של המבקר.

והוא מצטט את דבריו של כרמי על התכנון:"שיאה של "העיר" שכרמי ברא – הוא בית הכנסת, וכך כותב כרמי בספרו: "במרכזה של ה'עיר' הזאת עובר חוט השדרה של הרחוב הבנוי בצורת V, שבקודקודו – במקום הקרוב ביותר להר הבית – ממוקם בית הכנסת, המוקד הרוחני של הפקולטה למדעי הרוח. במקום ארון קודש נפתח ב'בית הכנסת' הזה חלון ענק, שמנקז את ה'תפילה' היישר אל הר הבית. על פי התכנית המקורית, החלון צריך להיות מעוטר כפספרטו בסוכת גפנים, שתרכז את המבט אל הר הבית ותרכך את בוהק האור המדברי; אלא שבנתיים לא נמצא לרעיון הסמלי התקציב הנחוץ והדגש נשאר כבתחילה על מימד היעילות הפונקציונאלית" (כרמי, עמ' 133).

גלריה של תמונותעריכה

הקש לצפיה בתמונות נוספות - ויקישיתוף