Wikia

Ventura Daniel Wiki

בית שאן

הערות0
6,264דפים באתר זה
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


ראו גם: חיים ויטו וולטירא בית הכנסת העתיק בצפון בית שאן

BeitShean

בית שאן - מראה פנורמי - ויקישיתוף, צילם:Refael, תרם:Kippi70

Bet Shean COA

תרם:Kippi70 ,סמל העיר, כולל שמונה מרכיבים: עץ התמר, קווים מפותלים בצבע כחול - מסמל את שפע המים, מחתה, שופר ומנורה - סמלים יהודיים נמצאו בבית הכנסת, תיאטרון רומי , קיר אבן - החומה הקדומה של העיר, הרים - הנוף הנשקף מהעיר, הכתובת בעברית קדומה מברכת מנשה, השבט אשר בחלקו הייתה העיר :"ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת", הכתובת:"הכתובת "זו בית שאן" - מבראשית רבא [1]

בית שאן היא עיר בנפת עמק בית שאן שבמחוז הצפון, בחלוקה המינהלית של מדינת ישראל. בסוף 2007 מנתה העיר 16,600 נפש לעומת 6,400 בשנת 1955. צפיפות האוכלוסייה שבה הוא 2,270 נפש לקמ"ר. לעומת שכנותיה, הצפיפות שבה, הוא מעל לקיימת בעפולה המערבה - 1,458 נפש לקמ"ר ופחות מזה של העיר טבריה בצפונה - 2,457 קמ"ר.

היא העיר המרכזית של חבל הארץ בקעת בית שאן, הכולל 22 ישובים, עם אוכלוסייה של 25,600 נפש לסוף 2007 . בסוף שנת 2008 גדלה אוכלוסיית בית שאן בשיעור של 1.3%, לעומת הממוצע הארצי 1.8%, והגיע ל- 16,800 נפש [2]

העיר הייתה ליהודית אחרי מלחמת העצמאות בשנת 1948, לאחר שלא הייתה בה קהילה יהודית מימי הביניים. תחילה התיישבו בה עולים שהגיעו ב"עלייה ההמונית". אלה יושבו בבתים הנטושים של העיירה הערבית "ביסאן". לאחר מכן נוספו שכונות חדשות מסביב לעיר העתיקה. בשנת 1988 , כאשר האוכלוסייה של העיר הגיעה ל-15,000 נפש היא הוכרזה כעיר.

ייחודה של העירעריכה

Deganiabet3

מטע תמרים בדגניה, צפונית מבית שאן - ויקישיתוף, צילם:י.ש.

סגולותיה של העיר מבוטאים בסמלה אשר נקבע המועצה המקומית בראשות שלמה בן לולו בשנת 1983. בסמל, שמונה מרכיבים בעברה של בית שאן.

  • עץ התמר - מבטא את הנוף הטבעי של הבקעה. מטעי התמרים מצויים בשפע הודות לאקלים החם בבקעה וריבוי המעיינות בה. התמר הוא גם מהווה את הסמל של שבט מנשה, שבית שאן הייתה התחום נחלתו מימי יהושע בן נון.
  • מחתה, שופר ומנורה - סמלים יהודיים אלו משובצים ברצפת פסיפס של בית כנסת שנתגלה בצפונה של העיר, מהתקופה הביזנטית. הסמלים מעידים על התיישבות יהודית בבית שאן באותה תקופה.
  • תיאטרון רומי - התיאטרון הוא אחד מתוך מכלול האתרים ההיסטוריים שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות משלהי המאה השניה לספירה.
  • קיר אבן - קיר האבן הוא סמל לחומת בית שאן. שתי חומות הקיפו את העיר בית שאן: הראשונה בתקופת המקרא כפי שמתואר:"וַיָּקוּמוּ כָּל-אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת-גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם"

[3]. חומה שניה נבנתה בתקופה הביזנטית והיא הקיפה את כל העיר .

  • הרים - ההרים בסמל נראים למבקר בעיר: במזרח - רמות גלעד , בדרום-מערב - הר הגלבוע ובצפון - רמות יששכר.
  • הכתובת בעברית קדומה - בסמל מצוייה כתובת עתיקה הלקוחה מברכת משה רבינו לשבט יוסף, שבנו מנשה קיבל את העיר לנחלתו  : "מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת"

[4].

  • הכתובת "זו בית שאן"- פסוק זה מקורו בבראשית רבא, שם נאמר על הפסוק : "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם"

[5] - רובצת תחת - "ובית שאן בבית השריי" - שהכוונה היא לאזור בית שאן.

הגאוגרפיה של העירעריכה

יורם צפריר וגדעון פרסטר מגדירים כך את הנתונים הגאוגראפיים עשו את בית-שאן לאחת מן הערים הראשיות בארץ-ישראל בתקופה העתיקה. [6]

  1. מיקומה של העיר בלבו של עמק-יזרעאל המזרחי - הוא עמק בית-שאן - אזור פורה שרבה בו ההתיישבות החקלאית.
  2. שפע המים בעיר ובסביבתה הקרובה, שפע חריג בכמותו בחבל הארץ השחון בדרך-כלל; העיר שוכנת על גדותיו של נחל- חרוד, והיא ניזונה ממימיהם של מעיינות אחרים באגן הניקוז של נחל-חרוד ונחל-עמל ממערב, מים אשר הובלו אליה בתעלות.
  3. מיקומה של העיר בצומת דרכים חשוב - בסמוך אליה עוברת הדרך הבינלאומית מאזור חוף הים (וממצרים) אל עבר-הירדן, סוריה ומסופוטמיה, ונתיב זה הצטלב ליד העיר עם הדרך העוברת מסוריה ומן הגליל לירושלים ולדרום, לאורך השוליים המערביים של בקעת-הירדן .

בסוף המאה ה-19 היא חוברה "מסילת הרכבת החיג'אזית" ובפועל ניתן היה להגיע אליה ממצרים ומסוריה.


תולדות העירעריכה

Old beth sehan

בית שאן העתיקה - צילם: מיכאל יעקובסון

Model of Scythopolis (Old Bet She'an), Israel

דגם בית שאן העתיקה - ויקישיתוף, צילם:avishai teicher

סככה בעיצוב מוריה סקלי בגן לאומי בית שאן 0200:34

סככה בעיצוב מוריה סקלי בגן לאומי בית שאן 02

סככה בעיצוב מוריה סקלי בגן לאומי בית שאן - פינת חמד בבית שאן

בית שאן הקדומה מזוהה ב"תל אל - חאסן" (Tell el Husn), בה נמצאו שרידי עתיקות ומעיינות רבים [7]. למרות שהתל נמצא 140 מטר מתחת לפני הים הוא בולט בסביבתו ונחשב לאחד התלים העתיקים , המענינים והיפים בארץ. במאה ה-15 לפנה"ס ישב בה חיל מצב מצרי. בין הממצאים החשובים מתקופה זו נמנות "מצבת סתי ה-1", משנת 1318 לפנה"ס. בה מסופר :"מלך הדרום והצפון, אדון שתי הארצות - סתי - אהוב האל כבש את בית שאן.[8]

מצבה נוספת משנת 1500 לפנה"ס מספרת על "האל מכּל‏" אדון בית שאן, בונה מקדש לכבוד האל בעיר.

התנחלות בני ישראלעריכה

Semel sevet menashe

סמל שבט מנשה - בול "דואר ישראל"

]
BetShe'an - view of archeological park from entry

מבט מהתל העתיק של העיר לעבר המזרח - בקעת הירדן - ויקישיתוף, צילם:.Sobkowski – Abraham

שבט מנשה, שהעיר הייתה בתחום נחלתו, לא הצליח לכבוש את העיר, כפי שנאמר:"ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה... ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו" (מקור:ספר שופטים א כ"ז-כ"ח) . בית שאן נשארה פלשתית-מצרית לפחות אחרי ניצחונם על שאול המלך עד אשר גורשו על-ידי דוד המלך.

בימי שלמה המלך (מקור: ספר מלכים א', ד'), נכללה בנציבות החמישית - שנציבה היה בענה בן אחילוד, אשר תחןמו היה: תענך, מגידו "בית שאן אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם" [9]

בימי רחבעם מלך יהודה נחרבה העיר על-ידי המצרים, היא מופיעה ברשימת הערים שנכבשו על-ידם. לפי הממצאים הארכיאולוגיים העיר היתה מיושבת על-ידי יהודים בתקופת ממלכת ישראל.

בימי בית שני, עולי בבל לא קדשו אותה מתוך מניע כי יוכלו לזרוע ולעבד את אדמתה גם בשנת השמיטה ולכלכל בפריה עניים.

כאשר היוונים התיישבו בעיר הם שינו את שמה לסקיתופוליס ("עיר הסקיתים"). יוחנן הורקנוס השמונאי גרש ממנה את היוונים , וכך נאמר במגילת תענית על מועדי חודש סיון : "בחמישה עשר ביה ובשיתה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא".

בפרוץ המרד הגדול ברומאים יושביה היהודים העדיפו להילחם יחד עם היוונים נגד ה"קנאים" שהגיעו לעיר , אבל שכניהם לא נתנו אמון בהם , ועל כן "ציוו את היהודים לרדת אל החורשה אשר בקרבת העיר... ובלילה השלישי תרו את מחנה היהודים וראו כי לא שמו להם שומרים, ורבים מהם נמו שנתם - וישחטו את כולם במספר שלושה עשר אלף איש ויבזזו את כל רכושם" [10] .

בתקופה הביזנטית, השתרעה העיר משני עברי נחל חרוד, בתחום הכולל את השטח שבין המרכז הקהילתי של בית שאן בימינו לגשר הכניסה המערבי אליה מדרום, ולאורך תל אצטבה (תל מצטבה), מן "הגשר הקטוע" במזרח ועד הגשר המערבי, מצפון. כל השטח הזה היה מוקף חומה, ששרידיה מן התקופה הביזנטית נראים בתל אצטבה. אומדן תושביה היה 30,000 נפש. תיאור מדויק של תחומי העיר נמצא בכתובת שברצפת בית הכנסת העתיק של רחוב (להלן). .

בית שאן הרומאית והביזנטיתעריכה

דרור סגל במאמרו כך בנו את בית שאן הרומית הציג רעיון ראשוני, למערך החציבה והשינוע של אבני בנייה מן המחצבות הקדומות בגלבוע אל העיר המרכזית: ניסה- סקיתופוליס בתקופה הרומית והביזנטית.

וכך הוא כתב:"המעפיל בכביש מספר 6666 למעלה הגלבוע, מבחין מיד בגוש גדול של מחצבות קדומות הניכרות היטב בכל השטח. אין בקרבתן כל ישוב קדום. ניכר כי הושקע במקום מאמץ עבודה, משאבים וידע טכנולוגי רב וממושך. בבחינה מדוקדקת של שטח המחצבה עולה כי לא מדובר בחציבה קטנה ומקומית. על פי הממצאים, המיקום ועוצמת החציבה, נראה כי המחצבות בגלבוע, הוו את המקור העיקרי של אבן גיר מקומית, לבניית העיר הרומית והביזנטית בבית שאן- ניסה - סקיתופוליס.

על שיטת ההובלה הוא כתב:" אפשרות נוספת של שינוע חלק מהאבנים לבנייה בעיר בית שאן. לא מן הנמנע, לדעתנו, כי חלק מאבני הבנייה הקטנות והבינוניות הובלו על העגלות מן המחצבה ועד לאזור המעיינות של נחל הקיבוצים ו/או נחל עמל שזורם כמה מאות מ' מצפון לנחל הקיבוצים. שם הועלו על רפסודות או סירות קטנות והושטו מזרחה אל העיר בית שאן. מקורות רבים בעת העתיקה ועד סמוך לתקופה המודרנית, מעידים על כך שבכל מקום בו ניתן היה לבחור, הובילו סחורות בשיט שהיה זול ויעיל בהרבה מהובלה יבשתית. לכן גם שגשגו הערים הגדולות הקרובות לנהר ולנמלי הים. אנו מודעים לגודלם ועומקם המזערי של הנחלים הנידונים, שאינם דומים לאותם נהרות מפורסמים. לכן הנחנו שלא הובלו אבנים גדולות במיוחד. אולם רוחב הנחלים משתנה בין כחמישה לעשרים מ' ויותר. העומק אף הוא משתנה, בין כמה עשרות ס"מ ועד למעלה ממטר אחד. הזרם המתון, תמיד מזרחה בכוון הנכון המתאים להובלה. שפיעת המעיינות הנידונים, הייתה בעבר גדולה יותר, גם בשל שאיבות וניצול יתר בימינו. הרוח הנושבת, בדרך כלל מערבית ולעיתים חזקה מאוד. מפרש פרימיטיבי פשוט, מספיק לשיפור והאצת השיט. ניתן גם לדחוף את הרפסודה או כלי השייט בתוך הנחל או לגרור אותו מהגדה. במקרים בהם הזמן עמד לרשות הבונים, ניתן היה פשוט להמתין להגעת הרפסודה העמוסה בקצב הזרימה, עם סיוע קל בלבד. הרומאים ידעו היטב לנקז ולתחזק אפיקי נחל ואף חפרו תעלות מלאכותיות במידת הצורך. לא מן הנמנע כי בימי החורף הגשומים, נוצרו ביצות ומוקדי בוץ שהפכו את עבירות העגלות העמוסות באבן, לכמעט בלתי אפשרית. באותן עונות, הפכה ההובלה בנחלים לעורק תחבורה ראשי ואולי היחידי האפשרי.


המחצבות ואמצעי ההובלה הייחודיים מתוארים במאמר זה." הקש בקישור לקריאת המאמר כולו

יהודי העיר בתקופה העתיקהעריכה

אחרי חורבן הבית המשיכו לגור בה יהודים המסםר לא מועט. אדמצה הייתה דשנה ופוריה והתפרסמה ביבול החיטים ובשמן הזיתיפ שגדלו בה. אז גם נאמר עליה: "גן עדן,אם בארץ ישראל הוא.בית שאן פיתחו.[11]

יהודי העיר התחבטו בשאלה ההלכתית, אם ההתיישבות של שבי ציון בבית שאן היא בתחום ארץ ישראל לענין ההלכה של המצוות התלויות בארץ. מתוך שסברו שלא התיישבו בה, פסק רבי מאיר, ואחריו רבי יהודה הנשיא, שמבחינת ההלכה אין בית שאן בתחום ארץ-ישראל, אלא היא "ארץ העמים" ופטורה מחובת שמיטה ומעשרות.

מן המאה השלישית ואילך נודעה בית-שאן כמרכז לגידול, טוויה ואריגה של בדי פשתה. בתלמוד הירושלמי נזכרים "כלי הפשתן הדקים הבאים מבית שאן" [12]. צו המחירים של הקיסר מסוף המאה השלישית לספירה, התיר לסוחרים לדרוש עבור בדי בית-שאן ועבור הבגדים שנוצרו בה את המחיר הגבוה ביותר .

למרבה הצער, אין אנו מכירים היטב את תהליכי העיבוד של הפשתה, ועל כן קשה לשייך לתעשייה זו מיתקנים כלשהם, אבל סביר להניח שמספר רב של בריכות קטנות ומטויחות, המחוברות לעתים זו לזו בצינורות חרס, שימשו בתעשייה זו [13].

בתקופה הביזנטית היתה בעיר קהילת מיעוט יהודית. התלמוד מזכיר חנויות של יהודים בבית שאן, שלא היו מעוטרות ביום חג של נוכרים [14] .

שני שרידים ארכיאולוגיים מעידים על היישוב היהודי בעיר.

  • בית מגורים גדול, בעל פסיפסים נאים, שנחשף בשיכון א'. הוא מכונה בית ליאונטיס, על שם בעל הבית הנזכר בפסיפס שברצפתו. אחד מחדריו היה חדר תפילה: בפסיפס שברצפתו יש מנורה בעלת שבעה קנים וכתובת הקדשה, כמקובל בבתי כנסת. בפסיפס ב'בית לאונטיס', מופיע נושא מאגדות יוון האלילית : הגיבור

אודיסאוס נאבק בפיתויי הסירנות. סבורים כי אין ללמוד מכל אלה על אמונה באלילים , אלא ר בשימורה של המורשת היוונית.

  • בית כנסת גדול שנתגלה מחוץ לחומת העיר וסמוך לה, שהיו בו רצפות פסיפס נאות. הן נעשו על ידי אותם אמני פסיפס שהתקינו את הפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא - מריאנוס וחנינא בנו.

לאחר כיבוש ירושלים בימי הצלבנים התיישבה משפחת דה-בוטון, שהקימה מצודה קטנה - שרידיה נמצאים בעיר העתיקה. זהו מבנה בגודל 50 X 50 מ' לערך, שנדבכיו התחתונים עדיין נותרו מן התקופה הצלבנית.

בימי הביניים היתה בית שאן עיירה קטנה. בראשית המאה ה - 14 הוקמה בה אכסניית דרכים - ח'אן אלאחמר - שהיתה תחנה להחלפת סוסים בדרך המוליכה מדמשק לקהיר. בתקופה זו ישב בה אשתורי הפרחי, שספרו "כפתור ופרח" הוא מקור חשוב לידיעות על התקופה שבה חי (להלן) .

בתקופת השלטון העות'מאני בארץ היתה בית שאן יישוב נידח למדי. בשנת 1875 תיארו אותה הנוסעים קלוד ר' קונדר והורשיו ה' קיצ'נר כ"כפרון עלוב, הבנוי בקתות חומר". לעומת זאת, גוטליב שומכר הגרמני אמר בשנת 1900: "אוכלוסיית בית שאן גדלה במהירות, הרחוב הראשי מטופח, יפה ומוצל על ידי שדרות עצי שטה, נבנים חנויות ומחסנים מודרניים על ידי התושבים".

אברהם מלמד לונץ בספרו מורה דרך בארץ ישראל וסוריה מספר על העיר בשנת 1890 כי מספר תושביה חמש מאות כולם [[|איסלם|מוסלמים]] ובה יושב "מודיר", מנהל מהממשלה.

השומרונים בבית שאןעריכה

המקור: רשות העתיקות

http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=25&subj_id=240&id=1724#as

נחשף בית כנסת (אולם תפילה) שומרוני בן כ- 1500 שנה. במקום נמצאה כתובת שלשונה "זה בית המקדש" (אוגוסט 2010)

בית כנסת שומרוני בן כ-1500 שנה התגלה לפני החגים מדרום-מערב לבית שאן.

Somronim bet sean 2

באדיבות רשות העתיקות

Somronim bet sean 1

באדיבות רשות העתיקות

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות במימון משרד הבינוי והשיכון, לפני הרחבת שכונת מגורים מדרום לבית שאן במרחק כחצי קילומטר ממערב לכביש הבקעה (כביש 90), נחשפו שרידי בית כנסת ובית חווה חקלאית שפעלו בתקופה הביזנטית המאוחרת, אשר לא היו מוכרים עד כה.


לדברי ד"ר וליד אטרש ויעקב הראל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "גילוי בית כנסת שומרוני נוסף בעורף החקלאי שמדרום לבית שאן, מעשיר את המידע הקיים על האוכלוסייה השומרונית בתקופה זו. נראה שהמבנים שנחשפו במקום נבנו בשלהי המאה ה-5' לספירה והמשיכו להתקיים עד ערב הכיבוש המוסלמי בשנת 634 לספירה, אז נטשו השומרונים את המתחם. נראה שבית הכנסת שנחשף כעת תפס מקום חשוב בחיי החקלאים שגרו בסביבתו, ושימש כמרכז החיים הרוחניים, הדתיים והחברתיים. בתקופה הביזנטית (המאה ה-4 לספירה), בהנהגתו של בבא-רבה, הייתה בית שאן מרכז שומרוני חשוב. בהנהגתו, זכו השומרונים להיות אומה ריבונית המעצבת את גורלה. זאת, עד סוף ימיו של הקיסר יוסטיניאנוס, אז מרדו השומרונים נגד השלטון. המרד דוכא ותם קיומם של השומרונים כאומה".

החוקרים מוסיפים, כי המבנה שנחשף היה מורכב מאולם מלבני וחזיתו פונה לדרום מערב, לכיוון הר גריזים, המקודש לשומרונים. בקירות האולם הותקנו חמש גומחות מלבניות שבהן מוקמו ככל הנראה ספסלים מעץ. רצפת האולם הייתה עשוייה פסיפס צבעוני, מעוטרת בדגם גיאומטרי, ובמרכזה הייתה כתובת ביוונית, שממנה נחשף קטע מהשורה האחרונה T[]OUTONNEWN "זה בית המקדש". לדעת ד"ר לאה דיסגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שתרגמה את הכתובת - תכנית המבנה, כיוונו ותוכן הכתובת, מתאימים לבית כנסת שומרוני.


כידוע, בעבר נתגלו בבית שאן שני בתי כנסת שומרוניים. האחד מכונה "בית לאונטיס", והוא מורכב ממערכת חדרים המקיפה חצר; בדרומו של המבנה מצוי חדר תפילה קטן (7X7 מ'), ששימש כחלק מאכסניה, והשני - בית הכנסת השומרוני, הממוקם בתל אצטבה - מחוץ לחומות העיר הביזנטית.

סמוך לבית הכנסת נחשף גם בית חווה המשתרע על שטח העולה על 1500 מ"ר. בית זה היה מורכב מחצר מרכזית שסיבה מחסנים, ובחלק הדרומי היו בית מגורים, אולם אירוח ומתקני תעשייה.

העת החדשהעריכה

ואכן לקראת סוף השלטון העות'מאני חל שינוי בדמותה של העיירה בית שאן בשל שלוש סיבות:

  • קניית האדמות על ידי הסלטאן עבד אלחמיד;
  • השלטת האדמיניסטרציה העות'מאנית;
  • פתיחת מסילת הברזל חיפה-דמשק.

השינוי בעיירה היה מהפכני נבנה המרכז החדש נבנה בצורה גיאומטרית עם רחובות ישרים, ובמרכז העיירה עמד בית הממשלה, ששירת את מנהלת אדמות הסלטאן. העיירה היתה למרכז מסחרי עצמאי גם לאזור שממזרח לירדן.

עם הכיבוש הבריטי המשיכה העיירה להתפשט. בשנת 1931 היו בה 94 יהודים, והם עזבו אותה בימי המרד הפלסטיני של שנת 1936.

במדינת ישראלעריכה

במלחמת העצמאות בית שאן נכבשה , ב-12 מאי 1948 על ידי חטיבת "גולני" כמעט ללא קרב, וכל תושביה הערבים נמלטו על נפשם.מראשית שנות ה - 50 ועד אמצע שנות ה - 60 קלטה בית שאן גלי עלייה, בעיקר מצפון אפריקה, מאיראן ומעיראק. בית שאן נמנית עם עיירות הפיתוח .

במלחמת ההתשה, בשנים 1970-1967, סבלה בית שאן מאוד. מחודש ספטמבר 1968 התגברו הפגזות הקטיושות על בית שאן לכדי כפעם בחודש. בהפגזות אלה נפצעו תושבים בעיירה ונגרמו נזקים לבתים. לשיא הגיעו ההפגזות ביוני 1970: ב - 8 הפגזות על העיירה נהרגו 3 ילדות ונפצעו 21 מתושביה.

בית שאן הוכרזה כעיר בשנת 1998 כאשר מנתה 15,300 נפש.

העיר בהווהעריכה

משנת 2005 חולקה העיר ל"רובעים". כאשר כל רובע מנוהל ע"י מנהלת רובע שתורכב מתושבי השכונות המשתייכים לאותו הרובע. המנהלת תחחצג את העדפות תושבי השכונה . היא תנהל את חיי השכונות מבפנים ותהיה ערה לצרכים המיוחדים של תושביה [1]. אחד הרובעים, הרובע המרכזי, יש לו אתר אינטרנט לשרות תושביו.

מערכת החינוךעריכה

מערכת החינוך בעיר כוללת את התחומים הבאים:

  • הגיל הרך - 35 גנים : 24 גנים של העיריה ו-11 גנים מוכרים שאינם רשמיים. בגנים מופעל יום לימודים ארוך וקיימים צהרונים.
  • מעונות של ארגוני נשים כגון ויצ”ו ונעמ”ת, וארבעה גנים טיפוליים לילדים עם צרכים מיוחדים

ב* תי ספר יסודיים: בתי ספר ממלכתיים דתיים - רמב”ם, תחכמוני, מאיר , קשת יהונתן ; בתי ספר יסודיים ממלכתיים: תומר וגלבוע.

  • בתי ספר תיכוני – מח”ט אורט, מקיף דתי, מקיף כללי וישיבה תיכונית.
  • בתי ספר תורנים – תפארת משה , אדיר ונועם נרי”ה .

בכל המוסדות מתקיים יום לימודים ארוך

חינוך לא פורמאלי:פעילות הנוער כוללת מועדוניות ופעילות במתנס. בעיר פועלות תנועות הנוער הצופים,בני עקיבא, הנוער העובד וכן מתקיימים שיעורים תורניים.

תעסוקהעריכה

בשנים הראשונות לחידוש ההתיישבות היהודית בעיר הועסקו תושביה בנטיעת עצים מטעם "קרן קיימת לישראל". שדרות העצים מצידי כביש העמק ניטעו הידי מייסדי העיר. מוקד נוסף ליעור היה הר הגלבוע שרוב היערות שבו נטעו באותם השנים על-ידי תושבי בית שאן, יחד עם תושבי ה"מעברה" שהייתה אז ליד קיבוץ "יזרעאל".

לימים, הוחלט כי תושבי העיר יעסקו בחקלאות של הקיבוצים בעמק בית שאן. ליד הקיבוצים הוקמו חוות מיוחדות לגידול כותנה במסגרת חברת "יצור ופיתוח". העמק היה לאחק ממוקדי ייצור הכותנה בארץ.

החל משנת 1960, פנחס ספיר, שר האוצר דאז, יזם הקמת מפעלי תעשייה באזורי הפיתוח. וכך הוקמו בתי חרושת אחדים בבית שאן והעיר זכתה לתעסוקה מלאה.

מפעלי התעשיה חדלו לפעול בשלב מסויים, כאשר הייבוא של מוצרי טקסטיל הוגבר ומחיריו הזולים הביאו לכל שלא נמצאו קונים לתןצרת הארץ.

העיר עדין סובלת מאבטלה. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך בשנת 2005, מצא כי בישובי הפריפריה בגליל, עליהם נימנית בית שאן, "הבלתי מועסקים" העריכו את הסיכוי למצוא עבודה מתאימה בשנה הקרובה כך:

  • סיכוי גדול או גדול מאד: 10.6%
  • סיכוי לא כל-כך גדול: 41.6%
  • אין סיכוי כלל: 39.8%

אתר ההתיישבות בגליל כתב כי בקרבת העיר נמצא אזור תעשייה ”פארק צבאים”, לעיר אזורי תעשייה משלה. כמה מקיבוצי האזור מחזיקים מפעלים. מרכזי תעסוקה נוספים קרובים: עפולה ואזור התעשייה ”אלון תבור” ליד דברת.

קליטהעריכה

קיימת פעילות מאורגנת לעידוד הקליטה בעיר אתר ההתיישבות בגליל האתר כתב כי שכונת ”קריית רבין”, המוקמת על ידי משרד השיכון, מאוכלסת חלקית ובחלקה נמצאת עוד בבנייה. גודל המגרשים: 300 - 600 מ”ר וסוג בנייה הוא "בנה ביתך".

כמו כן, ניתנות הטבות למתיישבים בעיר שהיא ב"אזור עדיפות לאומית א’: הנחה בתשלום דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל והנחה במס הכנסה .

תיירותעריכה

שיקומה של העיר הרומאית והתאטרון שבתוכה הביאה את בית שאן אל מפת אתרי התיירות בישראל. בשנת 2008 ביקרו בה 198.5 אלף מבקרים, מתוכם 154.4 אלף תיירים. זו עליה של 35% לעומת שנה קודמת[15]

אתרי תיירות נוספים בסביבה הם:

  • גן השלושה (סחנה) - בו בקרו 272.7 אלף מבקרים - עליה קלה לעומת ירידה בשנה קודמת.
  • מעיין חרוד - בו ביקרו 124.6 אלף מבקרים.

עירית בית שאןעריכה

תקציב עיריית בית שאן לשנת 2008 עמד על כ- 107 מיליון שקל. הוא אושר ע"י שבעה מחברי מועצת העיר מול נמנע אחד ומתנגד אחד. תקציב החדש הקטין את הגרעון ב-55 מיליון ו-600 אלף שקל , זאת למרות קיטון בהכנסות מהמדינה ב-12,791 מיליון שקל , במהלך ארבע השנים האחרונות[16]

ראש העיר הוא ז'קי לוי.

החיים הדתייםעריכה

תושבי העיר נחשבים למסורתיים. בעיר קיימים 61 בתי כנסת. רב העיר הוא הרב יוסף לסרי , בנו של המקובל ר' מכלוף אלעסרי.

שירותי דת כוללים: מועצה דתית, רבנים, בתי כנסת, מקוואות טהרה ובית חב"ד וישיבת ההסדר בבית שאן

61 בתי כנסת בעיר מאופינים בנוסחי התפילה הבאים:

  • מרוקאי: 'אבנר מלול', 'אברהם רחימא' , 'אהבת ישראל' , 'אוהל יוסף' ו'אוהל יצחק' .
  • ספרדי : 'אהבת שלום' , 'ברית יצחק','ג'רבת ג'רבה' , 'היכל שלמה' ו'זכור לאברהם'
  • פרסי : 'אוהל יעקב וחי' , אוהל ישראל'
  • אשכנזי : 'אור החיים', 'אשכנזי מרכזי'
  • תימני : 'תפארת ישראל' .
  • ביהכ"נ 'בית מדרש אזורי ובתי כנסת במוסדות החינוך בעיר.

מקוואות טהרה יש שתים בעיר : בשכונת אליהו ובשכונה ג'

הרב מירו (מאיר) דיין בראיון לחגית רוטנברג מספר על החיים הדתיים בעיר [17]

  • במועצת העיר בית שאן ששלושת הראשונים הם חובשי כיפה. למרות ש"אין מפד"ל בבית שאן" - ההנהגה דתית והעשייה היא של הדתיים".
  • הישיבה התיכונית מונה היום 180 תלמידים. בראשה הרב בנימין סופר מחיספין. קבוצת אברכים ממכון מאיר התמקמה בבית המדרש של הישיבה התיכונית, במטרה לחזק את לימודי הקודש בישיבה".
  • הקהילה הדתית-לאומית מקיימת את בית ספר 'נועם' , המונה כ-300 תלמידים, תלמוד תורה בשיטת 'זילברמן', מדרשה להעמקת היהדות בבתי ספר ממלכתיים, שהחלה את דרכה בקיבוץ עין הנצ"יב בראשות הרב שי פירון (שהיה אז רב הקיבוץ), ישיבה גבוהה שהוקמה לפני שנתיים, ובקיץ האחרון הגיעו לעיר למעלה מעשרים משפחות לגרעין התורני.

אחיקם משה, דובר העירייה מתראיין לתמר רותם הארץ ומספר : "בית שאן היא עיר דתית ברובה, ראש העיר הולך עם כיפה סרוגה. לבתי הספר הדתיים כפול ילדים מאשר לבתי הספר של החינוך הממלכתי. בשבתות יש הרבה פחות תנועה". לדעתו טבעי אם כן, לדעתו, שילדי העיר ילמדו במוסדות של ש"ס. "בתי הספר הללו אמנם שייכים לחינוך המוכר, שאינו רשמי", הוא אומר. "אבל מבחינתנו הילדים של ש"ס מקבלים כל מה שמקבלים שאר הילדים בבית שאן".

450 ילדים רשומים במוסדות של ש"ס, הנמצאים כיום בתנופת התרחבות. מלבד חמשת הגנים, נכללים במוסדות גם שלושה מעונות ובית ספר יסודי מעורב, בשם "חסד ורחמים". בתוכנית להקים בבית שאן לראשונה סמינר של בית יעקב לבנות וישיבה מקצועית לבנים.

רבי אשתורי הפרחיעריכה

רבי אשתורי הפרחי (1313 והלאה) בהקדמה לספרו כפתור ופרח הוא מסביר למה בחר את בית שאן למגורים :" בפלגת אדמת ישראל בחסד עליון עברתי (סיירתי ברחבי הארץ).עירותיה, מדינותיה וכרכיה רובם דרכתי (בקרתי בכל מקום). הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה (על משקל האמור בספר שיר השירים), אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי (כאן אני אתיישב). יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה"

תחנת הרכבתעריכה

תחנת רכבת העמק - החיג'אזית02:29

תחנת רכבת העמק - החיג'אזית. בית שאן Beit She'an Hejaz railway station-0

תחנת רכבת העמק - החיג'אזית. בית שאן - הועלה בתאריך 23 בדצמ 2010 תחנת הרכבת של רכבת העמק בבית שאן הולכת ונעלמת. אנא צפו בסרט והעבירו אותו הלאה. אולי זה יגיע למי שיחליט להרים את הדגל ולהציל את היופי הזה. התחנה לא פחות יפה ולא פחות חשובה מהתחנה בתל אביב. רכבת העמק הוא השם הנפוץ של שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20 וקישרה בין חיפה לסמח' (כיום צמח) ומשם לדמשק בירת סוריה. השם "רכבת העמק" לא ניתן מעולם למסילה באופן רשמי אך היה בשימוש נרחב בישוב היהודי בארץ ישראל. משך בנייתה של המסילה, אשר הייתה אחת ממסילות הברזל הראשונות בארץ ישראל, למן הגיית הרעיון הראשוני ועד לחנוכת הקו, כארבעים שנה. התוכנית להקמה מחדש של קו רכבת העמק, הוחזרה אל סדר היום של ממשלת ישראל בשנת 2010. החלטת ממשלה קבעה כי פרויקט זה, בנוסף לסלילתו של קו רכבת מעכו לכרמיאל, ייצאו לפועל כבר במהלך השנה הקרובה ויבוצעו על ידי החברה הלאומית לדרכים, שעד כה, עסקה בהקמת רשת הדרכים הבינעירונית בלבד. (מאתר יו-טוב)

ראו ערך מורחב:תחנת רכבת בית שאן

תחנת הרכבת הטורקית בבית שאן נבנתה על-ידי השולטן הטורקי על התוואי של רכבת העמק מחיפה לעבר הירדן ומשם צפונה לדמשק ודרומה לעבר הירדן עד לעיר הקדושה מדינה.

התחנה נבנתה בפאר יחסית, על מנת לעודד התיישבות בעמק בית שאן שהיה שומם ואדמותיו היו שייכות לשליט הטורקי.

היום, בנייה מחדש של המסילה, מתוכננת הקמת תחנת רכבת חדשה.


נושא המצוות התלויות בארץעריכה

ערך מורחב: הכתובת בבית הכנסת בתל רחוב בדרום עמק בית שאן

Ktovet recov AA

כתובת מבית הכנסת שב"רחוב" בגן "מוזיאון ישראל" צילם:דניאל ונטורה

בקעת בית שאן היא מו האזורים אשר חכמי ישראל דנו, האם יש לחול עליה את מצוות התלויות בארץ, דהיינו : אלו המצוות הקשורות לארץ ישראל. הייתה סברה כי העמק אינו נכלל בארץ-ישראל לצרכי קיום מצוות אלה.

לכן, לא הייתה זו הפתעה כאשר נמצאה כתובת כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, באולם מבוא של בית הכנסת של העיר רחוב - 6 ק"מ דרומית לעיר. הכתובת כוללת 365 (כמנין ימות שנת החמה) המחולקים לשמונה סעיפים, אשר ערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים ל"מצוות התלויות בארץ". זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה. לדעת חוקר ארץ-ישראל צבי אילן רואים בה את המימצא החשוב ביותר של מזה שנים רבות בארכאולוגיה היהודית [18].

בקעת בית שאןעריכה

ערך מורחב: בקעת בית שאן

בקעת בית שאן היא אזור גאוגרפי במזרח עמק יזרעאל, בצפון בקעת הירדן ומדרום לאזור הגאוגרפיבקעת כנרות המכונה גם ארץ כינרות או "עמק הירדן הצפוני". בית שאן היא העיר המרכזית של חבל הארץ.

חבל הארץ כולל 22 ישובים, עם אוכלוסייה של 25,600 נפש לסוף 2007 , בשטח של 217,000 קמ"ר. הישובים החקלאיים בעמק בית שאן עיבדו בשנת 2006 76.6 אלפי דונם, רובם, 46.9 אלפי דונם - גידולי שדה [19]

העמק מצטיין בשפע המים המצויים בו. העמק מכונה גם "עמק המעינות". בין השאר מצויות בעמק נביעות כמו : "עין כפתור" ו"עין פרח" ואחרות ללא שם מוגדר. המשותף להם שהן נביעות קטנות, לעימים אפילו עם מים לא ראויים לשתייה. מים שנבעו מהמעינות אינם רבים ולכן גם לא ניכרת זרימה שלהם.

גנים לאומיים בישראלעריכה

אכזיבאנדרטת חטיבת הנגבאפולוניהאקוה בלהארבלאשכולאשקלוןבית גובריןבית עיטאבבית שאןבית שעריםברעםגן הפסליםגן השלושההבשורהקסטלהר הכרמלהר תבורהרודיוןהרי יהודהחוף השרוןחוף פלמחיםחורבת מניםחורשת טלחמת טבריהחצורנחל הירקוןמקורות הירקון ותל אפקכוכב הירדןכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמגדל אפקמונפורמאוזוליאום מזורממשיתמעיין חרודמערות סמךמצדהנבי סמואלנחל אלכסנדרנחל צלמוןנחל רוביןניצנהסובב חומות ירושליםסוסיתאסידני עליעבדתעין עבדתעמק צוריםעתיקות בית אלפאעתיקות עין גדיפארק השרוןעתיקות קיסריהצור נתןציפוריקומראןקרני חיטיןראש הנקרהשבטהשדה עמודיםשומרוןשקמונהתל באר שבעתל גזרתל חיתל לכישתל מגידותל ערדתל צפיתתל קדש



לקריאה נוספת עריכה

  • צבי אילן, 78 טיולים במרחבי ישראל, עם עובד - תל אביב, תשל"ז.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. הסבר זה לקוח מתוך חוברת שהוצאה ע"י שייקה כהן מהמרכז הפדגוגי בבית שאן
  2. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]
  3. שמואל א ל"א י"ב
  4. דברים ל"ג י"ג
  5. בראשית מ"ט כ"ה
  6. מסקיתופוליס לביסאן שינויים בתפיסת העיור של בית שאן , "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, גילון 64 תמוז תשנ"ב, יולי 1992 אתר סנונית
  7. מורה דרך בארץ ישראל וסוריה - בסוף המאה ה-19 עמ' 219
  8. המצבה שמורה במוזיאון רוקפלר בירושלים, בה שמורים מימצאים נוספים מעתיקות בית שאן
  9. הארכיאולוג יוחנן אהרוני, בספרו מלכויות ישראל ויהודה בימי הבית הראשון כי הנציבות היא מחוז "כנעני" לשעבר ( לעומת שש אחרות המוגדרות בתחום השבטים ), אשר שם הנציב מוזכר בשם משפחה: בן-דקר, בן-אבינדב, בענה בן-אחילוד ובן גבר כמו שמקובל בכתבי אוגרית, ללוחות-תענך ולשמות אחרים במקר: "בן רמליהו" או "בן טבאל".
  10. "מלחמות היהודים" ב יח, ג
  11. בבלי:עירובין י"ט א
  12. כתובות ז, לא, ;ע"ג; קידושין ב, ג, ע"ג
  13. יורם צפריר וגדעון פרסטר
  14. עבודה זרה יב, ע"ב
  15. .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  16. פז פורטל העמק והגליל
  17. ערוץ 7
  18. צבי אילן
  19. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית