FANDOM


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מערות המנורה בבית שערים נחשפות 74 שנים לאחר שהתגלו02:13

מערות המנורה בבית שערים נחשפות 74 שנים לאחר שהתגלו

Bet She'arim03:17

Bet She'arim

טיול בגן לאומי בית שערים - בטבעון01:39

טיול בגן לאומי בית שערים - בטבעון

אלתר-נתיב בית שערים02:28

אלתר-נתיב בית שערים





(התקבל במייל מ:HAIM YOAVI-RABINOVICH)

מערות עם עשרות מנורות שבעת הקנים בבית שערים

בית שערים הינו אתר קבורה יהודי, מהמאות הראשונות לספירה. מערות הקבורה המדהימות בבית שערים, פתוחות לקהל זה עשרות שנים. שם נקבר בין השאר גם רבי יהודה הנשיא, מגדולי ישראל בכל הדורות. באחת המערות נחצבה בקיר מנורת שבעת הקנים, שהיא היום סמל מדינת ישראל.

בשנה האחרונה נפתחו לקהל, מערות נוספות שנחצבו לפני כ- 1,800 שנה, הן ממוקמות בהר הסמוך, שבראשו ניצב פסל הסוס של אלכסנדר זייד הי"ד, מדרום למערות הקודמות, ובהן:

  1. מערת המוזלאום - ובכניסה ישנו פסיפס עתיק.
  2. מערת ארון הקודש - ובה נחרטו מנורות שבעת הקנים וארונות קודש.
  3. מערות המנורה - ובה נחרטו עשרות מנורות שבעת הקנים.
  4. מערת הלוחם ומנורתו - ובו כמה מנורות בעלות קנים.
  5. מערת הגלדיאטור היהודי - בו חריתה של לוחם יהודי וכתובת.
  6. מערת הגיהינום - שאותה גילה אלכסנדר זייד והביא את הארכיאולוגים.
  7. מערת הפרש - ובה 380 מקומות קבורה וכתובות בעברית ועוד.
  8. מערת מאגר המים - בה נאגרו מים בתקופת המשנה.

בכל המערות יש כתובות בעברית, ארמית ויוונית.

לפני כ- 2,175 שנה הדליק יהודה החשמונאי מנורה בבית המקדש. זו אותה מנורה שהינה כיום סמל מדינת ישראל. מרגש לראות בחג החנוכה, את עשרות המנורות שחקקו יהודים בסלע, לפני כ- 1,800 שנה, כדי לפאר את מקום קבורתם היהודי בארץ ישראל, במשך כל הדורות, נצבים יהודים בעולם כולו, ליד נרות החנוכה ומברכים "בימים ההם ובזמן הזה".


מהויקיפדיה העבריתעריכה

Beth She'arim

מבט כללי צילם:משתמש:בן הטבע

Cave of coffins

הכניסה למערת הארונות צילם:Rf

BeitShearimSarcophagus2

מבקרים במערת הארונות צילם: User:Etan J. Tal

BeitShearimSarcophagus1-v

שני אריות - עיטור מהמיתולוגיה היוונית על ארון קבורה צילם: User:Etan J. Tal

BeitShearimInscr1a

כתובת קיר ביוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" צילם: User:Etan J. Tal



בית שערים אשר שוכנת בגליל התחתון הייתה מקום יישוב חשוב בתקופת המשנה. שיא פריחת היישוב הייתה בין מאה ה-2 וה-4 לספירה, עת שהתה בה הסנהדרין בראשותו של רבי יהודה הנשיא.

בית שערים הקדומה ממוקמת על גבעת שייח' אבריק ליד קרית טבעון של ימינו. הגבעה נמצאת על אחת מהשלוחות הדרומיות של הגליל התחתון וניתן להשקיף ממנה על עמק יזרעאל מדרום-מזרח ועל הר הכרמל ממערב.

תקופה קדומהעריכה

לפי עדויות ארכאולוגיות יושב המקום לראשונה במאה ה-9 לפנה"ס בימי ממלכת ישראל. מעריכים כי שטח זה היה שייך בעבר לבית חשמונאי, כחלק מרשת צפופה של יישובים, אשר בקרבתם עברו דרכים ראשיות מחוף הים מזרחה. אולם בית שערים עצמה לא הייתה מקום מעבר חשוב. בפעם הראשונה נזכרת בית שערים בכתב אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מהתקופה שלפני המרד הגדול ברומאים. בספריו היא מתוארת כמרכז אחוזותיה של הנסיכה ברניקי, בתו של אגריפס הראשון, שהיה מבית הורדוס. השרידים הארכאולוגיים הראשונים של בית שערים הם מתקופה זו, והם מאופיינים בעיקר באבני גזית קטנות, שבאמצען זיזים גסים ובולטים.

השם בית שערים נזכר בתלמוד גם בנוסח: כפר שערים ובארמית: בית-שריי או בית שריין. לפי סברה אחת יש לקרוא למקום בית שעורים, והכוונה למשפחת כוהנים בישראל הנזכרת במקרא ואשר נדדה עם כל משמרות הכוהנים אל הגליל אחרי חורבן בית המקדש השני. היישוב נזכר לראשונה בתלמוד כישוב יהודי חקלאי וכמקום מושבו של התנא רבי יוחנן בן נורי, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-2.

לאחר מרד בר כוכבא רבים מהיהודים בארץ הגיעו לגליל, וכך הפכה בית שערים למרכז יהודי חשוב ומתפתח במאה ה-2 וה-3.

תקופת השיאעריכה

באמצע המאה ה-2 התיישב רבי יהודה הנשיא בבית שערים. מועד הגעתו לא ידוע במדויק, אולם היסטוריונים משערים כי זה היה בתקופת מלכותו של הקיסר אנטונינוס פיוס, שהיה חברו הטוב של רבי. בתלמוד נאמר כי רבי קיבל עיירות וכפרים רבים בארץ מחברו הקיסר, וייתכן מאוד שבית שערים הייתה אחד מהמקומות הללו, כיוון שהייתה שייכת ישירות למלך עוד מימי בית המקדש השני. רבי הביא איתו את מוסד הסנהדרין לבית שערים, ובימיו התפתח היישוב והגיע לשיא גדולתו, ועדים לכך הם הבניינים המרהיבים והקברים המצטיינים בארכיטקטורה עשירה. ממצאים ארכאולוגיים ידוע כי היו ביישוב גם ערכי תרבות יוונים לצד התרבות היהודית. ב-17 השנים האחרונות לחייו, שהה רבי בציפורי מסיבות בריאותיות. הסנהדרין עבר לשם יחד איתו, אולם כשמת רבי הוא נקבר בבית שערים באחוזת קבר שבנה עוד לפני מותו. מסופר כי כשבתו מתה הכין אחוזת קבר לכל בני משפחתו. היישוב כנראה נחרב בזמן מרד גאלוס.

גילוי וחפירותעריכה

המקום היה בלתי מוכר במשך מאות שנים, עד שב-1903 גילו חוקרים מטעם החברה המזרחית הגרמנית (Deutsche Orient Gesellschaft) מספר קברים שתיארכו לתקופה הרומאית ואף הכתובת "בנימין בר יצחק רבן תורה". החוקרים דיווחו על תגליתם, אולם דבר לא נעשה בנידון. האתר שכן שומם עד שהתגלה ב-1928, אז כתב אלכסנדר זייד אודות גילוי מערות הקבורה באתר, למחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. שנתיים לאחר מכן הגיע בנימין מזר לבדוק את האתר, והעלה השערה שמדובר בבית שערים, דבר שהתאמת עם גילוי הכתובת במערה הראשונה. גילוי מערות בית שערים נזקף לזכותו של זייד, אך באוקטובר 2009 טען נחום מרון כי הוא שגילה את מערות הקבורה של בית שערים, כשטייל בסביבה, והוא שסיפר על כך לאלכסנדר זייד.‏‏[1]

חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום גילו שרידים רבים מימי קדם. אולם שרידי הבנייה הקדומים ביותר במקום הם מתקופתו של הורדוס, האתרים הבולטים שנחשפו במקום הם בית כנסת שנבנה במאה השנייה לספירה וחרב במאה הרביעית. ואתר קבורה מרשים שתוכנן כ"עיר מתים" (נקרופוליס) בו נתגלתה כתובת קבורה עם שם המקום ביוונית: ביסריה, כפי שיוסף בן מתתיהו מזכירה בכתביו. שם הגבעה בערבית הוא שייח' אִברִק. הנקרופוליס היא גן לאומי מוכרז, בעוד בית הכנסת נמצא על אדמות משפחת זייד.

בית-שערים חרבה ונשרפה במאה הרביעית לספירה. העדות לתיארוך היא מטמון, שנמצא בשכבה השרופה שליד בית-הכנסת. המטמון מונה 1,200 מטבעות, שזמנם אינו מאוחר לשנת 350 לספירה.

כיום מתקיימים באזור טיולים מאורגנים ולמשלחות מיוחדות.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. ‏אלי אשכנזי, ‏נחום מרון בן ה-93 טוען: אני גיליתי את בית שערים, באתר הארץ



Click here to refresh the preview above </noinclude>

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית