Fandom

Ventura Daniel Wiki

בלב הומה ברוח שלופה ספרו של בנימין גפנר

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המקור: אורנית עצר "ההגנה" רצחה איש לח"י במצרים - ערוץ שבע 7 בספטמבר 2009

גם בעידן בו ארכיונים חסויים נפתחים וחושפים אור חדש על פרשיות העבר – אין תחליף למפעלו של בנימין גפנר בן ה-95. גפנר, איש מחתרת לוחמי חרות ישראל, ראיין אין ספור בלשים ושוטרים בריטים ששירתו בארץ בתקופת המנדט, ונלחמו בעקשנות במחתרות האצ"ל והלח"י. הראיונות מספקים הצצה נדירה אל "מעבר לגבעה" אל תחושותיו, תוכניותיו והישגיו של היריב.

ההקלטות לא פוענחו עדיין, למרות שגפנר מצהיר כי הבלשים הבריטים - ביניהם גם ראשי הבולשת - חשפו בהם מידע רב וסודי, בין היתר גם מי שימש להם מקור מידע בישובי היהודי כנגד המחתרת...

לפני ימים אחדים פרסם גפנר את ספרו החדש "בלב הומה, בחרב שלופה", ובו הוא חושף מקצת מהשערוריות ההיסטוריות שבידיו. החשובה שבהם היא פרשת מותו של צבי פיינברג, איש לח"י ששירת בצבא הבריטי במצרים, ועסק בהברחת נשק אל המחתרת בארץ.

פיינברג, שהתגייס לצבא הבריטי ב-1940 ולאחר קום המדינה הוכר כחלל צה"ל, נפצע בקרבות אל-עלמיין. בכ' בכסלו תש"ה (6.12.1944), נפגע במה שנראה כתאונת רכבת ליד איסמעיליה שבמצרים והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הבריטי שבמואסקר. ואולם, גפנר טוען בספרו כי המייג'ור ג'ון אוסאליבן, מפקד הבולשת הבריטית בתל אביב, גילה לו כי פיינברג נדחף אל מתחת לרכבת ע"י חברו לפלוגה, איש ההגנה, שנצטווה להורגו "בגלל שהוא עוסק בגניבת אקדחים לכנופיית שטרן".

עוד חושף גפנר כי עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נחתם הסכם בין ההגנה לבולשת הבריטית, לשיתוף פעולה כנגד הלח"י. לדבריו, קבוצות מעורבות של בלשים ואנשי הגנה שוטוו בבתי חשודים כדי למצוא אנשי לח"י, מסמכים ותמונות. על-פי גפנר, בני שיחו הבריטים טענו כי החותם על ההסכם מצד ההגנה, היה אפרים קרסנר (דקל), מפקד שרות הידיעות של ההגנה בתל אביב.

גפנר התגייס לצבא הבריטי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בניגוד לדעת הלח"י, אך נותר נאמן למחתרת. בצבא הבריטי, שירת ביחידת A FORCE , שעסקה בחילוץ טייסים וקצינים מהשבי הגרמני. גפנר וחבריו עברו את קווי האויב וחילצו מאות שבויים כאלו בשלל פעולות, והוא אף קיבל על כך אות הוקרה ממלך אנגליה, ג'ורג' השישי. במסגרת שיטוטיו במחנות שבויים הוא חשף מחנה ריכוז ליהודי איטליה, אשר השמירה עליו דלה ורפויה. גפנר הציע לאליהו גולומב, מפקד ההגנה, לארגן בריחה או שוחד לשומרים האיטלקיים. לדבריו, גולומב סירב, בתואנה כי המעשה איננו מתואם אם השלטונות הבריטים. גפנר גם ניצל את שהותו בצבא הבריטי להבריח משדר רדיו ממצרים לארץ, שהיה למשדר הראשון של הלח"י בשידוריו המחתרתיים. המשדר נתפס ע"י הבריטים כעבור שנתיים, באמצע שידור רדיו מחתרתי.

גפנר חושף עוד כי גם רצח מפקד הלח"י אברהם שטרן, "יאיר", תוכנן מראש בישיבה בבולשת, ולא נגרם "כתוצאה מניסיונו לברוח", כפי שטען אח"כ רוצחו, קצין הבולשת ג'פרי מורטון. במסגרת חיפושיו אחר בלשים בריטים שהשתתפו במצוד אחרי המחתרות, הצליח גפנר לגלות ולראיין את הבלשים שירו בשטרן בדירת המסתור שלו בתל אביב (כיום מוזיאון הלח"י). סרג'נט דניאל דיי, שהיה היחיד שהה בדירת הרצח מלבד יאיר ומורטון, סיפר לגפנר כי היה נוכח בהתייעצות קודמת כיצד לנהוג בשטרן, אם ייתפס. "הוא כנראה בלי נשק ולא נוכל לגזור עליו דין מוות. לשלוח אותו למחנה המעצר מזרע? משם קל לברוח. אין ברירה אלא להורגו במקום", הודה דיי.

אך לא רק עדויות מפי האישים הבריטים ליקט גפנר, אלא גם מסמכים חסויים. בין אלו גם כאלו המשנים את דמותם של אישי העבר. בארכיון בלונדון מצא גפנר מברק מהנציב העליון בארץ הלורד גורט, שנחשב דווקא אוהד הציונות. גורט כותב ב 15.3.45 לא פחות מאשר כי "כינון מדינה יהודית כלשהי בפלשתיין או בחלק ממנה בעתיד, פירושו כמעט בלי ספק, לידה מחדש של הנאציזם בצורה זו או אחרת".

בשנת 46' הגיע גפנר לארה"ב, כביכול לטיפול בעיניו, ובעצם כדי לגייס כסף, תומכים והשפעה עבור המחתרת. בספרו הוא מגלה, כי קבוצת בני נוער יהודיים אומנו בנשק ובחבלה באחד מבתי ניו-יורק, כהכנה למלחמתם בבריטים בארץ. בין הנערים הללו היה גם בועז עברון, לימים מבכירי העיתונאים בישראל, שכתב ב"הארץ" ובידיעות אחרונות. במסגרת פעילותו בארה"ב ניסה ליצור קשר גם עם המחתרת האירית, IRA, כדי ליצור עבור הלח"י בסיס פעולה באירלנד נגד בריטניה. הניסיון נכשל, בגלל חוסר יכולת ואולי גם רצון - מצד המחתרת האירית.

בנוסף מגלה גפנר, כי באוניית הנשק של האצ"ל "אלטלנה", שהובילה לארץ עשרות אלפי רובים, תותחים רבים ותחמושת רבה, בשווי 5 מיליון דולר, היה גם נשק עבור הלח"י בשווי אלפי דולרים. הנשק יועד ללוחמי הלח"י בירושלים, ואבד כשהאונייה כולה טובעה בהוראת ראש הממשלה בן גוריון.

בספר נחשפות לראשונה שתי תמונות מזעזעות, שלא פורסמו עד היום. האחת תמונתם של משה ברזני ומאיר פיינשטיין, שני לוחמי המחתרת שנידונו למוות ובחרו לפוצץ את עצמם.התמונה מראה את שניהם הרוגים, בתא הנידונים למוות בכלא ירושלים, מיד לאחר הפיצוץ. התמונה השנייה חושפת את גווייתו של איש ההגנה זאב ורבר, שנהרג כשניסה לנטרל מוקש בפתחה של מנהרה, שחפרו אנשי אצ"ל שביקשו לפוצץ את בניין הבולשת הבריטית בבית הדר בתל אביב.

זהו ספרו הראשון של גפנר בן ה-95, שלאחר קום המדינה ערך ותירגם ספרים רבים כמו"ל של הוצאת הספרים "לדורי". בימים אלה הוא שוקד על ספרו השני

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית