Fandom

Ventura Daniel Wiki

בן-ציון טבגר

7,435דפים באתר זה
Add New Page
הערות2 Share
Tagner the man.jpg

(הפרטים התקבלו מבנו- אהרון טבגר)

בן ציון טבגר נולד ביא' אב תר"צ (1930). מגיל צעיר הצטיין בסקרנות גדולה. בתחום התמחותו, פיזיקה של מצב מוצק, גילה ויסד שתי תופעות חדשות שהפכו לשני תחומים בעלי משמעות גדולה- סימטריה מגנטית וקוונטיזציה בשכבות דקות. זאת בברית המועצות האנטישמית תוך מאבק ברדיפות הקג"ב נגד לימודי יהדות שארגן והקבוצה שהתאספה סביבו.


בשנת תשל"ד (1974) עזב טבגר את אוניברסיטת תל-אביב ועבר לגור בקרית ארבע. לאחר קבורת התינוק של משפחת נחשון בבית העלמין העתיק בחברון, החלו לשלוח שומרים לבית הקברות. כשהציעו את משרת השומר לפרופסור המובטל, הוא הסכים ברצון, כי חשב שכקודמיו בתפקיד יוכל ללמוד תורה בשקט ואף לעסוק בבעיות הפיסיקה התיאורטית.

גואל חברון

פרופ' טבגר – שם זה מעורר יותר ויותר את התפעלותנו. עולה מברה"מ, שאינו דורש מאתנו מאומה, אלא יורד מהדוכן באוניברסיטה והולך ל... חברון העתיקה, כדי להתמסר בה, כיחיד, לניקוי הריסותיו ושיקומו של בית הקברות היהודי הישן במקום, לכבוד טבוחינו הישֵנים שם את שנתם באי כבוד... ולשיפוצו של בית הכנסת המחולל "אברהם אבינו".

טור העורך ידיעות אחרונות 23.9.1976

גאולת בית הקברותעריכה

תמונת בית הקברות המחולל שינתה את כל תכניותיו. בבית העלמין כל הקברים חוללו בברבריות, את המצבות לא ניתן היה לראות. פרופ' טבגר עקר את גן הירק, כרת את העצים שניטעו על הקברים וחשף את מיקום הקברים של קדושי תרפ"ט. את קברו של רבי אליהו דוידש בעל 'ראשית חוכמה' ואת קברה של הרבנית 'סבתא' מנוחה רחל, שיפץ ובנה במו ידיו. בבואו לאתר בית הכנסת אברהם אבינו מצא דיר עיזים, מזבלה ובית שימוש ציבורי ובנוסף ריח צחנה איום שנדף מהמקום. פרופ' טבגר החל לנקות את המקום ולאחר סילוק הפסולת החל לחפור בהריסות על מנת למצוא את מיקומו ושרידיו של בית הכנסת. במהלך עבודתו הוא גילה גם את בית הכנסת של האדמור האמצעי של חסידות חב"ד. השלטונות, כלומר הצבא והמשטרה, הגיעו על מנת.... לעצור את הפרופ', הן איך יהין יהודי לחפור ללא היתר בחורבות ביה"כ, שהוחכר ע"י הצבא לערבי כדיר עיזים. לאחר שחרורו חזר מיד לחפור ואז עצרוהו שוב. במשך כל אותו הזמן הוצאו נגדו צוי הגבלה, הוא נעצר פעמים אין ספור, והועמד לדין אך התמיד בעקשנות לחזור לחפור ולחשוף את ביה"כ. בכל המשפטים הוא יצא זכאי. תשובותיו לשופטים ולתביעה וזיכויו הפכו לאגדה ולדרך פעולה לרבים. במקביל, השתתף במאבק על תפילת יהודים במערת המכפלה.

גישתו לכל הנושאים שעמדו על הפרק, היתה כמו בשדה המדע: לבחון את המציאות, להפיק מסקנות מהעובדות ולפעול, ולא לעסוק בחינוך של השלטונות על מנת שהם יעשו את המעשים הנכונים. הוא דגל בלקיחת אחריות של האדם על מעשיו, כדוגמא שהזכיר תמיד: כאשר הולכים לטיול ורואים זבל מושלך, מרימים אותו ולא שואלים היכן האחראי או המנקה מטעם השלטונות.מדבריו בספרו "חברון שלי": "גישתי היתה, שצריך לרדת לשורש העניין. את המצב המחריד היה צריך לתקן. מי מטפל בזה – לא עקרוני, זה דבר שולי. אם יש יוזמה פרטית – ברוך השם, ישנם אנשים עם יוזמה, אנשים שאכפת להם ויודעים לעשות. לוּ היה הממשל הצבאי מטפל בעניין – גם כן לא רע, אמנם הנסיון מראה שכשעוסקים בבעיה ארגונים ולא אנשים פרטיים, זה נכנס למסגרות ביורוקרטיות". מחלה ארורה גדעה את חייו ביב' אב תשמ"ג.


פותח שערי חברון עריכה

מאת: אברהם בנימין | ט׳ באב ה׳תשע״ג (16/07/2013) המקור:הקול היהודי

Avraaa avunu 4.jpeg

פרופסור בן ציון טבגר זל

פרופסור בן ציון טבגר, פיזיקאי בעל שם שגילה ברוסיה את היהדות ועלה ארצה, חשף במו ידיו את בית הכנסת 'אברהם אבינו' שהפך לדיר עיזים, ונאבק על השבתה של עיר האבות לבני בניהם. ביום חמישי י"א באב תשע"ג יתקיים בקריית ארבע כנס לציון שלושים שנה לפטירתו


שלושים שנה אחרי פטירתו, נותרה במידה רבה דמותו של פרופסור בן ציון-טבגר, פיזיקאי בעל שם, כעמוד האש שהלך לפני שיבת הבנים לעיר האבות חברון. רבים מראשוני ההתיישבות היהודית ביו"ש, זוכרים את עקשנותו הבלתי רגילה, המלווה בחיוך ובחוש הומור. ביום חמישי יתקיים בהיכל התרבות בקריית ארבע כנס לזכרו תחת השם "מגאולת חברון לגאולת ירושלים", בו יסופר על דמותו המיוחדת, תוך קישור לדרכי פעולה לגאולת ירושלים.

בנו, אהרן טבגר, מספר בשיחה עם הקול היהודי על דמותו של אביו, אותו הכיר מהסיפורים בלבד.

"אבא נפטר ממחלת הסרטן כשהייתי בן שנה וחודש. מה שאני מכיר זה מהסיפורים, אבל השם שלו הלך לפניו. מי שמכיר וזוכר את הימים של חברון בשנותיה הראשונות, של לפני כארבעים שנה וכל מי שהיה מעורה בהקמת ההתיישבות, כשהוא שומע את השם טבגר משהו קופץ לו", הוא אומר.

טבגר נולד בברית המועצות בי"א אב התר"ץ (1930), שנה לאחר טבח יהודי חברון בשנת התרפ"ט. "אבא למד פיזיקה, היה פרופסור בולט בתחומו ופרסם כמה מחקרים חשובים. לא אחת הוא נרדף בגלל יהדותו וגם בגלל העוון החמור של התעניינות ועיסוק בציונות", מספר אהרן. "למרות שעצרו אותו כמה פעמים הוא הצליח להשתלב באקדמיה בתפקיד חשוב, בגלל ההישגים שלו בתחום לא ניתן היה להתעלם ממנו".

השלטונות הקומוניסטיים מנעו דרך קבע ממדענים בעלי שם ומנושאי תפקידים חשובים לצאת מהמדינה, אולם בשל דמותו הפעלתנית של הפיזיקאי הציוני, העדיף הממשל הקומוניסטי לאפשר לטבגר לעלות ארצה בשנת התשל"ב. "פרופסור יובל נאמן שמע על הגעתו לארץ, והוא קיבל מיד משרה באוניברסיטת תל אביב בה לימד במשך כשנתיים", מציין אהרן. "כבר ברוסיה חלם אבא להקים קריה מדעית ללימודי פיזיקה בארץ. הוא שמע מחברים עולים על קריית ארבע, יישוב חדש ליד העיר חברון. המקום קסם לו והוא ראה בו את הכתובת להקמת המרכז והחל בהתכתבויות שונות כדי לקבל אישורים לכך. בהתחלה אוניברסיטת תל אביב התלהבו מהרעיון אבל כששמעו שמדובר בקריית ארבע הם ירדו מזה".

Avraaa avunu 3.jpeg

מצבת זיכרון לפרופסור טבגר בבית הכנסת אברהם אבינו

טוריה ומנעול- בשנת התשל"ד החליט טבגר להשתקע בקריית ארבע ועזב את עבודתו בתל אביב. היה זה סמוך לפטירתו של בנם התינוק של הצייר ברוך ושרה נחשון. שר הביטחון דאז, שמעון פרס, התנגד לקבורת התינוק בבית העלמין העתיק בחברון. שרה צעדה רגלית מקריית ארבע לבית העלמין העתיק, כשהיא נושאת את בנה הנפטר על ידיה. יותר מיובל שנים אחרי שנקבר בו הנפטר היהודי האחרון, נפתח מחדש בית העלמין.

היישוב היהודי בחברון עצמה, התחדש רק בשנת התשל"ט, עם כניסתם של נשים וילדים לבניין בית הדסה. רכז הביטחון של קריית ארבע באותם הימים, אדי דריבן, חיפש שומר לבית העלמין המרוחק, והציע את המשרה לפרופסור טבגר. "בית קברות זה מקום שקט כידוע, ואבא לקח את המשרה כדי שיהיה לו זמן לחשוב ולפתח נושאים שעסק בהם בפיזיקה. כשהוא הגיע לשם הוא הבין שזה אמנם בית קברות, אבל שקט לא יהיה לו". המקום היה מלא בלכלוך ופסולת, ורבות ממצבותיו העתיקות, כמו גם של חלקת קדושי תרפ"ט, נותצו בידי הערבים במהלך השנים.

Avraaa avunu 2.jpeg

דיר העיזים על חורבות בית הכנסת אברהם אבינו (אתר בית הכנסת)

באחד הסיורים בהם השתתף בחברון, עברה הקבוצה באתר חרב שהפך לדיר עיזים ושירותים ציבוריים. "סיפרו לו שזה היה בית כנסת עתיק של הקהילה היהודית בעיר, והוא לא הבין איך זה יכול להישאר ככה. בהתחלה הוא פעל בדרכים מקובלות, ושלח מכתבים לגורמים שונים. אחרי כמה חודשים כשהוא ראה שזה לא עוזר, אבא הבין שבתור יהודי הוא צריך לפעול בצורה עצמאית, והתחיל לנקות באופן עצמאי את בית העלמין ואת בית הכנסת אברהם אבינו עם כלי חפירה פשוטים. לאט לאט הצטרפו אליו עוד אנשים, תלמידי ישיבה וסטודנטים".

מה בעצם הניע אותו לפעול?

"הוא התייחס לזה בתור חובה מוסרית. אם אתה נמצא בשמורת טבע ורואה שקית של במבה, אתה מרים אותה למרות שזה לא התפקיד שלך כביכול. אתה לא מחכה לפקח של רשות הטבע. תמיד הוא היה אומר שברגע שאתה מחפש את האחראי, אתה בעצם מסיר מעליך את האחריות".

הממשל הצבאי בחברון לא אהב את פעולות הניקיון של הפרופסור. טבגר נעצר עשרות פעמים בעוון פלישה, והוצא לו צו הרחקה מאיזור שכונת 'אברהם אבינו'. "לא היו רגילים שיהודי יהיה בחברון, שהיתה עדיין עיר ערבית לגמרי ללא התיישבות יהודית. אף אחד לא רצה לשנות את הסטטוס קוו שהיה בעיר", מסביר בנו. "האבסורד הגדול היה, שמי שהחכיר את בית הכנסת לערבי – שהפעיל בבית הכנסת דיר עיזים – היה המינהל האזרחי".

צפו בפרופסור טבגר מספר על גאולת בית הכנסת:

פרופ' בן ציון טבגר על בית הכנס02:18

פרופ' בן ציון טבגר על בית הכנס

פרופ' בן ציון טבגר על בית הכנס

אחרי כמה חודשים של חפירות, ניקיונות, מעצרים וחוזר חלילה, הממשל הרים ידיים. ההוראה היתה לעצור את כל מי שייתפס חופר בבית הכנסת, חוץ מאת הפרופסור עצמו. "גם השוטרים התייחסו אליו ביראת כבוד, בכל זאת הוא כבר היה בחור מבוגר, עולה חדש עם עברית שבורה. היה לו גם חוש הומור וגם חכמה איך לשגע אותם, ומצד שני הוא היה עושה להם הרבה הסברה". לאחר תקופה של עליות ומורדות בסוגיה, אישרה ממשלת רבין ופרס בשלהי שנת התשל"ו את החזרת בית הכנסת לידיים יהודיות. טבגר המשיך במלאכת שחזור בית הכנסת לפרטיו בהתאם לתצלומים היסטוריים שלו.

מאבק נוסף שהוביל טבגר בחברון, דחף במידה רבה לפתיחת מערת המכפלה לתפילת יהודים באופן חופשי. "היה שם מה שקורה כיום בהר הבית", מספר אהרן. "המערה היתה תחת שליטה מוסלמית מובהקת, אמנם ליהודים הותר להתפלל במקום, אך רק בשעות הפתיחה שהגדיר הוואקף. אבא לקח את אחי הגדול לומר תהילים ליד אחת המצבות במערה. כשהגיעה שעת הסגירה הורו להם החיילים לצאת, והם המשיכו בשלהם. אחרי כמה דקות ניסו להוציא אותם בכח, וגילו שהם קשורים בשרשרת ומנעול לסורגים. המפתח שנמצא בכיס מכנסיו כמובן לא התאים למנעול… אחרי יותר משעה הוא החליט שהמסר הובן ושלף מפתח מאי שם".

Avraaa avunu 1.jpeg

בית הכנסת אברהם אבינו כיום (שחר כהן)

"בכל יחיד יש כח לשנות" - במקביל לפעילותו בחברון, חזר פרופסור טבגר לעבודתו כפיזיקאי, והחל לעבוד במכון לב כמרצה לפיזיקה וכחוקר. "התלמידים אהבו את השיעורים שלו במיוחד כי גם למדו שם פיזיקה וגם שמעו ממנו סיפורים על תקופת רוסיה ועל פעילותו בחברון", מציין טבגר.

בשנת התשמ"ג התגלתה אצל פרופסור טבגר מחלת הסרטן. לאחר התדרדרות מהירה שנמשכה חודשים ספורים, נפטר טבגר בי"ב אב, יום בלבד לאחר יום הולדתו.

דמותו הייחודיות ועשייתו של טבגר יועלו בכנס לציון שלושים שנה לפטירתו, שיתקיים בהיכל התרבות בקריית ארבע תחת הכותרת "מגאולת חברון לגאולת ירושלים".

" מבחינת המשפחה ומוקירי זכרו המטרה היא ללכת לאורו ולדמותו, ולראות בעצם איך אנחנו מתקדמים קדימה". אהרן מתמצת את שיטות הפעולה של אביו. "הרעיון הוא לחשוב על עשייה אישית ופרטית, וגם לעשות את זה באופן שרואה קדימה, בחשיבה יצירתית וגם עם קריצה. אפשר ללמוד ממנו גם את כוחו של היחיד. לפעמים אומרים "אין לנו אנשים ואין עם מי לעבוד. צריך לדעת שבכל יחיד יש כח לשנות, בשיטתיות, בחשיבה, וכמובן עם סייעתא דשמייא".

על הספרעריכה

התקבל בהערה מטה.
הספר נקרא על ידי כמה וכמה פעמים. יש לספר עומק רב. המחבר מנתח בצורה כמעט מדעית את מנהיגי הישוב בחברון, ממשלה, אנשי צבא, משטרה. הכל ברוח מדעית ובכישרון רב. אי לכך ספר זה אינו רק ספר היסטורי או אוטוביוגרפיה. העקרונות שאותם ניתח את מנהיגי הישוב זרועות השלטון והממשלה אקטואלים לימינו גם אחרי 30 שנה!! ספר חשוב מאוד שניתן ללמידה אקטואלית. ספר חובה לאנשי ציבור ומחנכים.
יהי זכרו ברוך ראם

ספרו "חברון שלי" אשר בו הוא פורס את קורותיו בחברון ומשנתו יצא לאור במהדורה שניה וכן תורגם לאנגלית.

Tagner book.jpg


על הספר כתב הסופר המנוח משה שמיר: ספרו של פרופ' בן ציון טבגר, הוא בעל אופי אישי מובהק, ובזה סגולתו. הוא מספר באורח מהימן ביותר, מתוך פירוט ודיוק של דקה אחר דקה לגבי כל אירוע חשוב, ועדותו היא על כן לא רק עדות ראיה, אלא עדות עשיה. האופי האישי-המדוייק של כתיבת הזכרונות הללו, מעניק להם ערך של השקפה היסטורית כוללת וממצה, העשויה ללמד על המאבק לחידוש הישוב היהודי בחברון, ולמעשה בארץ ישראל כולה, יותר מעשרה ספרי היסטוריה. בימים אלה, של ליקוי מאורות ציוני בכל תחום, כאשר הנסיגה בכל החזיתות היתה לנסיגה טוטאלית – עשוי ספר זה, שכולו דבקות ונאמנות בנצח ישראל, לשמש מעוז רוחני, לחיזוקו של לב העם, מרכזו האמיתי, שלא יחדל מן המאבק לשחרורה המלא של חברון, תבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן.




חברון מאז ולתמידעריכה

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברוןקרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינוצוואת נרצחי חברון - אלקים העצנייחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורניישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבעבית המדרש נתיבות דרורישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר:הרב מלכיאל אשכנזיהרב שלמה עדניהחיד"אהרבנים לבית משפחת בג'איוהרב אליהו מנירבי חיים חזקיהו מדיניהרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאורהרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמןהרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלוםבית הכנסת חזון דודמצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמןמאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברוןעריכה

Hevron map full.gif

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית