FANDOM


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב: מזרחה - דרך 4 (כביש גהה ; צפונה: דרך ז'בוטינסקי

מבט מעל: בני ברק בגוש דן

סיור בבני ברק - Bnei Brak - An Orthodox Jewish city in Israel03:22

סיור בבני ברק - Bnei Brak - An Orthodox Jewish city in Israel

נשיא המדינה שמעון פרס בביקור מיוחד בבני ברק01:01

נשיא המדינה שמעון פרס בביקור מיוחד בבני ברק

סרטון תדמית

 סיור בבני ברק
השמחה והריקודים ברחובות בב"ב לאחר שחרור "אסירי עמנואל"02:19

השמחה והריקודים ברחובות בב"ב לאחר שחרור "אסירי עמנואל"

בני ברק פורים תש"ע -ריקודים באוירת פורים Bney Brak in Purim02:39

בני ברק פורים תש"ע -ריקודים באוירת פורים Bney Brak in Purim

השמחה והריקודים ברחובות בב"ב לאחר שחרור "אסירי עמנואל

פורים בבני ברק


מבואעריכה

המקור: הויקיפדיה העברית


First synagogue bne brack

בית הכנסת הראשון בבני ברק - עד היום ניצב ברחוב רבי עקיבא 1920 to 1933 המקור Matson Negatives

Center of bne brak

רחוב עקיבא במרכז בני ברק

בני ברק היא עיר במחוז תל אביב בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 7,088 דונם, לעומת 1,323 דונם בזמן היווסדה. היא הוכרזה כעיר בשנת 1949. בני ברק גובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל. הרוב המכריע של שטחיה מאוכלס במבני מגורים, תעשייה ומסחר.

בני ברק היא עיר בעלת צביון חרדי. בעיר ישנן ישיבות רבות בייחוד של הזרמים החסידי והליטאי. כמו כן בעיר מוסדות דתיים רבים. בשטחה של העיר שכונה חילונית אחת, פרדס כץ. העיר נוסדה ב-1924 על ידי קבוצת חסידים יוצאי ורשה שבפולין מחברת "בית ונחלה", על אדמות שנרכשו מהכפר הערבי הסמוך אל חירייה (אז - "אבן איברק"). שמה ניתן לה על שם יישוב יהודי עתיק בסביבתה הנקרא אף הוא בני ברק, בה גר גדול התנאים רבי עקיבא (ראה להלן; רחובה הראשי של העיר נקרא על שמו). ראש המועצה הראשון היה יעקב פרבשטיין שעלה מפולין בעשור השני של המאה העשרים והיה אחראי לרכישת הקרקעות והקמת המועצה הראשונה.יעקב פרבשטיין היה מקורב לחזון איש ובנו אברהם פרבשטיין כיהן כאחד מראשי ישיבת חברון. אחריו נבחר כראש העיר הראשון ר' יצחק גרשטנקורן, חסיד סקרנביץ' שהמשיך ברכישת הקרקעות והיה אף הוא מקורב לחזון איש.

בבני ברק חיו ופעלו מגדולי ומעצבי היהדות החרדית מקום המדינה, בהם הרב אברהם ישעיהו קרליץ המכונה החזון איש (נפטר בשנת תשט"ז 1955), הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר) והרב אלעזר מנחם מן שך.

רבים מאדמור"י החסידות גרים בבני ברק, בהם האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מויזניץ', ממודז'יץ, מסטריקוב, מפרימשלאן, ואף האדמו"ר מגור (שבית מדרשו הגדול נמצא בירושלים) גר בבני ברק .

העיר הצפופה משפרת את חזותה יותר ויותר ולאחרונה הוקמו פארקים בצפון העיר ובמרכזה לרווחת תושביה. עד שנות ה-90 היא הייתה העיר החרדית היחידה בישראל. לאחר מכן הוקמו אלעד, עמנואל, ביתר עילית ויישובים נוספים.


צילום אויר - 1932עריכה

בני ברק הקדומהעריכה

בני ברק הייתה יישוב יהודי עתיק. שהתקיים משך מאות שנים. יש המזהים את מיקומו בתל שנמצא בפינה הדרום מזרחית של מחלף מסובים, דרומית לרמת גן בשטחו של פארק איילון. שמו של המחלף אף בא מן הקטע הבא בהגדה של פסח: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִִין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית"

העיר מוזכרת לראשונה בספר יהושע כאחת הערים בנחלת שבט דן: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא הַגּוֹרָל הַשְׁבִיעִי. וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת. וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן, עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ" (יהושע י"ט, פסוק מ)

גם בתקופות מאוחרות הרבה יותר מוזכרת בני ברק כמקום מושבו של רבי עקיבא וכמקום מושב חכמים כדוגמת הסיפור מההגדה של פסח. היא מוזכרת מספר פעמים בתלמוד גם כמקום יישוב מבוסס: "מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו" (מסכת שבת, דף מ', עמוד א') ובעל גידולים משובחים: "רבי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק וראה עזים אוכלות תחת תאנים והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העזים והם מתערבבים זה בזה, אמר: "זו ארץ זבת חלב ודבש". (מסכת כתובות, דף ק"י, עמ' ב').

תולדות העירעריכה

Zionist colonies on Sharon. Bnai Brak. The bank

בנק בבני ברק בבית טיפוסי מהימים ההם - בית ונחלה -

Histadrut

בנין ההסתדרות בבני ברק "הבית האדום" נהרס בנובמבר 2010


בני ברק נוסדה בי"א בתמוז תרפ"ד - 1924 בתור מושבה חקלאית. היא הוקמה על ידי קבוצת "בית ונחלה" מפולניה שבקשה לעסוק בחקלאות. כך הוקמה שכונה חרדית עם משקי עזר על גבי אדמות שנקנו באמצעות חברת 'גאולה בע"מ' מהכפר הערבי הסמוך אל חירייה (אז - "אבן איברק"). בראשיתה הייתה פרנסתה על גידול פרי הדר. קרבתה לתל אביב נתן לה צביון עירוני. מייסדיה היו בני העלייה הרביעית מהמעמד הבינוני הזעיר . עולים אלה נטו בדרך כלל, להתיישבות עירונית ולפעילות של מסחר ומלאכה, וזרמו בעיקר לתל אביב. יחד עם זאת חלקם פנו גם להקמת מושבה חקלאית ולישובים חקלריים אחרים כמו כפר חסידים ושדה יעקב.

בשנת 1933 התיישב בבני ברק אברהם ישעיה קרליץ הוא "החזון איש". הרב גרודז'ינסקי פרסם את שמו והוא הפך לסמכות בקרב הפלגים החרדים בארץ. עם קום המדינה הסכים שאגודת ישראל תשתתף בבחירות לכנסת. לאחר פגישתו המפורסמת עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, אמר לו כי על "העגלה הריקה" (היהדות החילונית-ציונית) לפנות מקום ל"עגלה המלאה" (היהדות המסורתית).מעמדו של החזון איש התבסס הן בקרב היהודת החרדית והן בקרב הציבור הרחב. היית הלכך תרומה בהפיכת העיר למרכז חשוב של היהדות .

יצחק גרשטנקורן היה לראש העיר הנבחר הראשון של בני-ברק בעקבות ראש המועצה הראשון, מייסד בני-ברק, יעקב פרבשטיין שהיה ממקורביו של החזון איש.

בשנת תש"ד הוקמה בעיר ישיבת פוניבז' על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש הישיבה בליטא, אשר ייסד אותה מחדש בארץ ישראל. חשיבות מיוחדת לשיקומה של התורה ולומדיה לאחר השואה, ניתן לראות בפסוק הניצב בפתח בניין הישיבה כמוטו: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש" (עובדיה פס' י"ז). היא סימלה את ראשיתו של מעבר עולם הישיבות ממזרח אירופה לארץ ישראל ואף חרטה את זיכרון השואה על מבניה.

העלייה ההמונית הביאה לעיר עולים מהציונות הדתית שהקימו את שיכון ג', שיכון ה', שיכון ו' וקרית הרצוג - בה הוקמה הישיבה התיכונית בני עקיבא בני ברק ובמרכז העיר מרכז תורני בשם "בית במברגר". אפילו אחד מראשי העיר נמנה על תנועת הפועל המזרחי.

בשכונת פרדס כץ, מערבה מהעיר, הוקמה מעברה גדולה. בה התרכזו בעיקר עולים יוצאי טורקיה, תימן, פולין ועיראק. בהמשך עזבו רבים ואליה הגיעו רבים מעולי צפון אפריקה. בשכונת הוקמו שיכונים ציבוריים והיום היא מונה 30,000 נפש. קיים בה ריכוז של עובדים זרים.

הסתדרות הכללית הקימה שכונות לחבריה, ביניהם "שיכון ההסתדרות". העיר הייתה מוקד חשוב לפעילות "העובד הדתי" - סיעה של פועלים דתיים בהסתדרות.


גבעת רוקחעריכה

בני ברק של פעם

בית מימי המושבה החקלאית במורד גבעת רוקח

גבעת רוקח היא השכונה הראשונה בבני ברק.

המושבה בני ברק נוסדה בשנת תרפ"ד (1924). אוכלוסייתה הייתה דלילה ולא התרכזה בשכונה רשמית. עיקר שטחה המיושב היה בחלקה המערבי של בני ברק של היום. צריפיה הראשונים הוקמו בחלקו המערבי של רחוב רבי עקיבא (כיום רחובות הראשונים ומינץ). לאחר מכן הוקמו צריפים נוספים ונבנו הבתים הראשונים ברחוב רבי עקיבא וסביבתו (כיום רחובות אברהם וטבריה). כמו כן ניטעו פרדסים באזורים הסובבים את המושבה.

בסוף שנות ה-20 שהה מייסד בני ברק יצחק גרשטנקורן בארצות הברית לצורך גיוס משאבים לפיתוח המושבה. בהיותו בברוקלין הוא פגש את ישראל רוקח, יליד סובאלק שהיגר לארצות הברית, שהתעשר מתעשיית סבונים משומן צמחי. רוקח, שהיה אז בן למעלה משמונים, הקים קרן צדקה בת חמישים אלף דולר שהעניקה הלוואות ארוכות טווח. הוא ניאות להקדיש חלק מהסכום להקמת שכונה חדשה במושבה הצעירה בני ברק.

בכ"א באלול תר"צ (1930) הוקמה השכונה החדשה על אחת משבע הגבעות באזור, והיא נקראה על שם הנדיב – "גבעת רוקח". בהנחת אבן הפינה השתתפו תושבי המושבה ובראשם גרשטנקורן והוקראה מגילת היסוד לכבודו של רוקח.

בקיץ תרצ"ג (1933) עלה החזון אי"ש לארץ ישראל והתיישב בגבעת רוקח. כעבור מספר חודשים עלה בעקבותיו גיסו הרב יעקב ישראל קנייבסקי והתיישב בסמוך אליו בשכונה. במרכז השכונה הוקמה ישיבת בית יוסף, והרב קנייבסקי נבחר לעמוד בראשה. במשך שנים הייתה ישיבת בית יוסף המוסד התורני המרכזי של השכונה והיא השפיעה על האווירה הרוחנית והתורנית של בני ברק כולה.

בשנות ה-40 רכש הרב יצחק אייזיק שר שלושה דונם וחצי בפסגת גבעת רוקח מידי ישראל ארטן ובנו אברהם ארטן. על השטח הזה הקים הרב שר, בשנת תש"ז (1946), את ישיבת סלובודקה. הישיבה דחקה את מקומה של ישיבת בית יוסף כמרכז התורני הגדול של גבעת רוקח. בסמוך למתחם ישיבת סלובודקה בגבעת רוקח מתגוררים רבני הישיבה. במבנה של ישיבת בית יוסף פועלת כיום ישיבת בית מתתיהו.

כיום שוכנים בגבעת רוקח מוסדות דת נוספים, ובהם ישיבת חומת ציון ובית המדרש "בני שלשים" של חסידות קוסון. למרגלות הגבעה שכן בעבר מרכז חסידות נדבורנה, ובסמוך לו בית המדרש של חסידות סוכטשוב.

לסיור בבני ברקעריכה

Municipio di bne brak

בניין העיריה 1982

School moliver

בית הספר הממלכתי דתי מוהליבר 1982

Bne brack one of the first house

אחד מבתיה הראשונים העיר - 1982

  1. האזור צפונה מרחוב השומר (במרכזו שיכון ה') היה אזור פרדסים עד סוף שנות ה-50 נקרא אז בחלקו :"״פרדס טריוואקס״ ראה כתבה למטה
  2. רחוב השומר היה הדרך לתל לטבינסקי. בשומר פינת ז'בוטינסקי המתינו לאוטובוס 70 (רשיון לתחבורה ציבורית של משפחת ליטבינסקי) אשר הוביל מתל אביב לתל ליטבינסקי.
  3. בלב אזור הפרדסים היה "ארמון רב תפארת" שהיה למוסד ילדים לילדי טהרן. נקרא אז "תל רענן" והיו אחוזת שרה. זה הבניין המרכזי ללא התוספות ! כתובת: הרב קלישר 24, בני ברק

בזמנו, 1946 רק ריח פרחי הדרים ובלילה יללות תנינים - פחד !!!!

  1. כאשר תגיעו למרכז בני ברק מאחורי "גן ורשא" בדרך לישיבת פויניביץ יש מבנה בצד שמאל זה היה "בית אריזה". בחצר יש כמה סימנים לכך
  2. במרכז בני ברק יש היום חוויה היסטורית: מתרומם "ענן אבק" - הורסים את בית ההסתדרות: מבנה של 4 קומות שהיה צבוע באדום . שנים הוא משמש לישיבות וסימינרים הפעם הגיע סופו. תוכנן להיות קניון. אבל בלחץ הנהגת בני ברק השטח יועד בחלקו הגדול למטרות שרות לציבור הדתי.
  3. אם תשימו לב לבית הפינתי חד-קומתי : רחוב ירושלים פינת רבי עקיבא כך היו נראים הבתים של בני ברק עד שנות ה-60

על מוסד תל רענןעריכה

לעיר מגורי בני־ברק הגיעה קבוצה גדולה של ילדים מעפילים.החלק הארי מהם נקלט במוסדות החינוך של ישיבת פוניבז׳, הנקראים ״בתי אבות״. חלק מסויים של ילדים השואה, שהובאו ארצה באניות־ההעפלה, סודר במוסד מאולתר בתוך ״פרדס טריוואקס״, המופיע על מפת בני־ברק עד היום הזה.

בחיפושים שלי לצוד חוויות אוטנטיות ממאבקיה של שארית הפליטה, וביתר שאת מתוך שאיפתי לחדור איך־שהוא לתוך עולמם הנסער והמסעיר של יתומי השואה, אשר הוכיחו בגרות נפשית כמידה איתנה במלחמת המעפילים, התדפקתי על מוסדות הקליטה הללו והשתדלתי להתידד עם אותם הילדים, שהתבגרו אמנם בטרםיעת. מפיו של ילד אחד, שנקלט במוסד ״תל רענן״ אשר ב״פרדס טריוואקס״, קלטו אוזני כמה מן העובדות הבסיסיים, המשולבים בסיפור הדראמאטי ״חיים שמי״ : בור המומתים ילדים הנחנקים מתחת לערימות הנקלטים צאתו של אבא גווע וציוויו על א 1דות השם ״חיים״ זרימת נחשולי המעפילים הרדיפה המיוחדת אחרי הילדים האמיצים שהתחמקו דרך קוי־הגבולות

המקור: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28357&pgnum=26

מהארכיון הציוני המרכזיעריכה

בני ברק בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית