Fandom

Ventura Daniel Wiki

בתי הכנסת בעיר העתיקה

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Ktovet beth hacneset ramban.jpg

עמוד בבית הכנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים עליו חרותים שמות שלושת האבות - אולי העתיק מכולם

בתי הכנסת בעיר העתיקה מהווים מרכזים רוחניים של התושבים היהודיים בעיר ואתרי תיירות למבקרים בה. לכל בית כנסת יש את ההיסטוריה שלו, מסורות משלו וציבור הנאמן שלו. סיור בבתי הכנסת מאפשר להכיר את תולדות היישוב היהודי בעיר ואת מירקם התושבים הגרים בו.

בין בתי הכנסת יש המפורסמים יותר, כמו בית הכנסת הרמב"ן, בית הכנסת החורבה וארבעת בתי הכנסת הספרדיים ויש בתי כנסת מוכרים פחות. כמו כן, יש בתי כנסת אשר זכרם מופיע רק בספרות והיום קיים רק המבנה.

כמה בתי כנסת היו בירושלים הקדומהעריכה

זאב וילנאי כותב אגדות ארץ ישראל כי המפרשים לןמדים מהפסוק בספר ישעיהו:"...מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין" (א, כ"א) שמספר בתי הכנסת בעיר היה גימטריא של המילה "מלאתי" - 481. כאמור במדרש רבא: בפרוש לפסוק:" בִּלַּע אֲדֹנָי לא (וְלֹא) חָמַל, אֵת כָּל-נְאוֹת יַעֲקֹב..." (ב', ב') לאמור:"ר' פנחס בשם ר' הושעיא אמר: ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות היו בירושלים. מנין? מלאתי משפט,מלתי כתיב. וכל אחד ואחד היה לו בית ספר ובית תלמוד. בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה. מדרש רבא, מגילת איכה, פרשה ב', אתר דעת

אם המדרש לעיל מתיחס לימי הבית הראשון הרי המדרש הבא הוא כבר חל על ימי הבית השני: "והאמר ר' פנחס אמר רבי אושעיא שלש מאות ותשעים וארבעה בתי דינין היו בירושלים כנגדן בתי כנסיות וכנגדן בתי מדרשות וכנגדן בתי סופרים (בתי ספר).[1].

התלמוד ירושלמי במסכת מגילה, הקדום לתלמוד הבבלי מביא אף הוא את על המדרש הראשון וממנו כבר לא ברור אם הכוונה לחורבן הבית הראשון או חורבן הבית השני:" מילתיה דר' יהושע בן לוי אמרה שרי דא"ר יהושע בן לוי (מלכים ב כה) וישרף את בית ה' זה בית המקדש ואת בית המלך זה פלטין של צדקיהו ואת כל בתי ירושלים אלו ד' מאות ושמונים בתי כניסיות שהיו בירושלים. דא"ר פינחס בשם ר' הושעיה ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות היו בירושלם וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה וכולהם עלה אספסיינוס ואת כל בית הגדול שרף באש זה מדרשו של רבן יוחנן בן זכיי ששם היו מתנין גדולותיו של הקב"ה [2].

"שער השמים"עריכה

התפילה בירושלים היא מול שער השמים ונחשבת על-ידי המתפללים ליתרון. הרב יהודה קרויזר שליט"א מישיבת הרעיון היהודי כתב :"הר הבית שער השמים לתפילות אבותינו בחרו להתפלל בהר הבית בגלל שממקום זה עולות לשמים כל תפילותיהם של ישראל. וכך אמר יעקב אבינו: ‏‏[3]:"ויירא ויאמר מה נרא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים. פירש רש"י ‏‏[4] מקום תפילה, לעלות תפילתם השמימה. וכן בפרקי דרבי אליעזר ‏‏[5]: מכאן אתה למד שכל המתפלל במקום הזה בירושלים כאילו התפלל לפני כסא הכבוד ששער השמים שם הוא, ופתח פתוח לשמוע תפילה, שנאמר "וזה שער השמים".

וכך כתב רבי יעקב עמדין זצ"ל ‏‏[6]  : דע והבן, אף על פי ששכינה בכל מקום, מכל מקום אין התפילה עולה בחוץ לארץ במסילה אחת דרך ישרה, כי צריך לשולחה לארץ ישראל, ולירושלים, אל מקום בית המקדש, כנגדו שם שער השמים.

וכן כתב השל"ה הקדוש ‏‏[7] : מה נרא המקום הזה, וזה שער השמים, השער שעולות בו התפילות. לא על התפילות עצמן של יושבי ירושלים יצא הדבר, אלא על הכלל כולו. שבכל גלויות ישראל כולן תפילותיהן עולות דרך שער השמים.

יסוד זה שכל התפילות עולות לשמים דרך הר הבית נפסק להלכה ‏‏[8]: בקומו להתפלל, אם היה בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוון גם לירושלים, ולמקדש, ולבית קודשי הקודשים.היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוון גם למקדש ולבית קודשי הקודשים. היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוון גם כן לבית קודשי הקודשים.[9] נמצאו כל ישראל מכוונין את ליבם למקום אחד.

מעלת התפילה בירושליםעריכה

על מעלת התפילה בירושלים נאמרו על-ידי חז"ל הדברים הבאים:

  • ובמדרש שוחר טוב (מזמור צא) אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים מכאן אמרו כי כל מי שהוא מתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד, ששער השמים הוא שם, ופתח פתוח לשמוע תפלה שנאמר וזה שער השמים.
  • זאב וילנאי כתב:"המקובלים יחסו חשיבות מ י ו ח ד ת לתפילה בירושלים. לפי דבריהם, העולם הזה עטוף בתוך קליפות ה מ ק י פ ו ת את כולו סביב. אל מול הארץ וירושלים יש פירצה בקליפות הללו, המהווה את פתח הקודש אל מול ש ע ר השמים, ומכאן קדושתה היתירה וערבה הרב בתפילה.
  • רבי סעדיה גאון אמר:""מי שרוצה לחזור בתשובה שלמה ורוצה שתשמע תפילתו, ישכון בירושלים ויתפלל בה".

בימי בית שניעריכה

מימי עזרא הסופר מקובל היה להתכנס בבתי כנסת ולקרוא בתורה בימים שני וחמישי וכן בשבתות ובמועדים. יש להניח כי מנהג זה קויים גם בירושלים. שמואל ספראי במאמרו המקדש בימי בית שני כתב כי "ראשיתו נעוצה בכינוסי העם במקדש בימי עזרא ובקריאת התורה מפיו. [10] . מסורת התנאים מספרת על קיומו של בית מדרש בהר-הבית או בחיל, מקום שהסנהדרין מתכנסת שם בשבתות ובימים טובים לא כבית דין, שהרי אין דנים בשבת אלא כמוסד לימוד, כבית מדרש כפי שנכתב:"לא היו נכנסין אלא לבית המדרש שבהר הבית" [11].

בירושלים היו גם בתי כנסת של יוצאי גלויות. וכך מובא בתלמוד ירושלמי מסכת מגילה:"והא תני מעשה בר"א בי ר' צדוק שלקח בית הכנסת של אלכסנדריים ועשה בה צרכיו אלכסנדריים עשו אותה [12].

הערות שולייםעריכה

  1. תלמוד בבלי, מסכת כתובות ק"ה א',
  2. דף כג,א פרק ג הלכה א גמרא
  3. בראשית כ"ב, י"ד
  4. בראשית כ"ד, ס"ג
  5. בראשית כ"ח, י"ט
  6. פסחים פ"ח. רש"י ד"ה: הר המוריה
  7. סולם בית אל ה'
  8. בהקדמה לסדורו
  9. שו"ע או"ח צד א
  10. ‏ הדעה הרווחת במחקר רואה את . לסברה יסודו של בית הכנסת בתקופת גלות בבל, לא מצינו כל סמוכים לדעה זו. מקורה של ההשערה בהנחה כי בית הכנסת היה בעיקרו בית תפילה אלא שכל המקורות כולם מעידים שבית הכנסת היה בעיקרו מקום לקריאת התורה ורק במאוחר נתוסף לו יסוד התפילה - הערת שמואל ספראי
  11. תוספתא מסכת סנהדרין פ"ז ה"א
  12. דף כ"ג,א' פרק ג: הלכה א גמרא

לקריאה נוספתעריכה

  • אברהם משה לונץ, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, הוצאת המחבר, תרנ"א. - הדפסה חדש עם הקדמה: הוצאת ספרים אריאל, 1979
  • זאב וילנאי, מדריך ירושלים, הוצאת תור - ארץ ישראל, הוצאת תש"ו, ירושלים - הודפס מחדש הוצאת אריאל תשל"ח
  • לביא חביבי, בתי כנסת בירושלים, הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית