Fandom

Ventura Daniel Wiki

ג'יורג'יו ניסים

7,447דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

(נכתב במקור על ידי עבור הויקיפדיה העברית)

PIERO NISIM.JPG

בנו, פיירו ניסים, מספר את סיפור חייו של אביו בכנס יהדות איטליה ביד ושם בשנת 2008

ג'ורג'ו ניסים, (23 במרץ 1908, פיזה - 1 באפריל 1976) היה פעיל יהודי בשרות הארגון להצלת פליטים דלאסם. ארגון לסיוע אשר פעל בתקופת מלחמת העולם השנייה בחסות הכנסייה הקתולית וטיפל בפליטים היהודים שהגיעו לאיטליה מהארצות: גרמניה, אוסטריה, פולין , רומניה ועוד. אלו המתינו לאשרות הגירה למדינות מעבר לים, אך בינתיים נזקקו לסיוע. הרשת שפרש הארגון ברחבי איטליה איפשרה לו להושיט את העזרה. ג'ורג'ו ניסים היה בשרות הארגון מאז הקמתו בשנת 1939 ונשאר נציגו היחידי בטוסקנה בשנות של הכיבוש הגרמני - השנים 1943 - 1944.

בעזרת רשת של אנשי מנזרים ומשפחות בורגניות קתוליות מפירנצה ולוקה הוא הצליח להציל כ-700 עד 800 יהודים. הוא זכה למדלית כסף "Gonfalone of silver" מממשל מחוז טוסקנה. יומנו פורסם בשנת 2005 על ידי ההיסטוריונית לילאנה פיצ'וטה (Liliana Picciotto Fargion ) בעזרת ממשל מחוז טוסקנה. כן ההתקיים טקס ביד ושם בו השתתפו ניצולים ומצלים שהיו עדיין בחיים. פועלו צויין בסרט שיזמה הטלוויזיה האיטלקית בשנת 2008 בשם "גיבור פשוט" (Un eroe semplice).

תולדות חייועריכה

ג'ורג'ו ניסים היה בנם של אכילי ניסים (Achille Nissim), ממוצא של יהדות ליבורנו וצ'צ'ליה קרדוזה לאינס (Clelia Cardoso Laines). המשפחה שמרה על מצוות היהדות המקובלות כמו שהיה מקובל ביהדות פיזה - ללא החמרה יצרה. רבה של הקהילה ג'קומו אוגוסטו חסדה ‏‏[1] אשר הכין אותו לטקס הבר מצווה.

לאביו היה מפעל מצליח לייצור בדים, אשר עבר לניהולו, לאחר פטירת אביו, דבר שמנע ממנו לימודים גבוהים.

דלאסםעריכה

בשנת 1939 הצטרף לארגון "דלאסם". היה לנציגו בפיזה, לוקה וויארג'ו (Viareggio). תפקידו היה לאתר את הפליטים שהגיעו לאזור ולסייע להם במציאת מקומות אחסון ובמחיה. פעילות מיוחדת אורגנו עבור הילדים (בנים עד גיל 18 שנה ובנות עד גיל 21 שנה). הילדים אורגנו בקבוצות של עשרה ונמסרו לטיפול משפחות אומנות.

במסגרת תפקידו פגש את דר' מרים פלוטקין, פליטה יהודיה מליטא. הוא בקש להנשא לה אבל לפי התחיקה האיטלקית , הפליטים יכלו להנשא רק אחרי שהביאו צאצא לעולם, כביטוי לרצינות כוונותיהם, וכך היה. הם נישאו במאי 19422 והיו להם שלושה ילדים.

הכיבוש הגרמניעריכה

בספטמבר 1943 נכבשה איטליה על ידי הצבא הגרמני והוקמה ההרפובליקה הסוציאלית האיטלקית וכך פסקה הפעילות הגלויה של ה"דלאסם". הנציגים היהודים בטוסקנה נעצרו. ג'ורג'ו ניסים שהיה בדרך למפגש הקבוע בכנסיית סן-מרקו בפירנצה (Basilica di San Marco). מסיבה כל שהיא, הוא השתהה בדרך, וכך ניצל מהלשנה אשר הביאה לתפיסת חברי הנציגות, ביניהם היה הרב נתן קאסוטו.

החל מנובמבר 1944 הוא ירד למחתרת ומשפתו עברה למנזר. בפועל הוא המשיך לפעול לבדו, תחת שם משפחה מזויף Nicolini. הוא זכה לסיוע ממשפחות בורגניות קתוליות ומהבישוף מגנואה (Francisco Repetto). הוא הצליח לאתר מקומות מקלט לפליטים בשני מנזרים: מנזר פרנטה ((Abbazia of Farneta(lu)ליד לוקה ומנזר של מסדר : Convento degli Oblati di Luccaביום הזיכרון לשואה נערך במנזר טקס לזכר האירועים .

במנזרים אלה קבל לרשותו קומות שלמות ואת אולמות המרתף. על מנת להימנע מקליטת מלשינים למנזרים , הוא נהג לגזור שטרות כסף לשניים: חלק אחד השאיר אצל השוער במנזר ואת החלק השני מסר לידי הפליט שאיתר. כך הפליט התקבל מיד למקלט מבלי צורך בבירורים.

הפליטים נזקקו לתעודות זהות הן לצורך תנועתם והן לשם קבלת תלושי מזון. הוא ארגן בתי דפוס אשר דאגו לספק לכולם תעודות. את התנועה ממקום למקום הוא ביצע בעזרת אופניים. במעברו בדרכים הכפריות עבר ליד חיילים גרמניים אשר לא חשדו בכומר הרכוב על אופניים. גם כאשר חבילת תעודת מזויפות נפלה ממושב האופניים ליד טור חיילים גרמניים, הוא הרים אותה בקורת רוח והמשיך בדרכו. הוא היה מבוקש על ידי הגרמנים והמשטרה האיטלקית אך הצליח לנוע ברחבי ליגוריה וטוסקנה, לאתר את הפליטים היהודיים שהיו במחבואיים ולרכזם במקומות איחסון מתאימים.

עד לשחרור העיר לוקה ב-5 בספטמבר 1944 ניסים גם ארגן פעולות נגד הצבא הגרמני. רעייתו, אשר עברה לגור בסן מניאטה (San Miniato), בין פיזה לפירנצה, התקבלה בתור מורה לגרמנית אצל כוחות הכיבוש הגרמני. כך הייתי מקור מידע. היה נסיון לארגן קבוצה של פרטיזנים איטלקים בלבוש חיילים גרמניים אשר יעברו בין בתי הסוהר וישחררו את אנשי המחתרת. נסיון שנכשל בסופו שלדבר.

בתום המלחמהעריכה

ניסים ורעייתו הקימו מחדש את הקהילה היהודית הקטנה בלוקה. הוא המשיל למלא תפקיד ב"דלאסם". הוא המשיך בקליטת הפליטים היהודיים שהגיעו לאיטליה מאירופה. הוא עסק ברכישת הספינות : "נפטון" (Neptune) ו"פטר" (Peter), אשר שימשו להעפלה לארץ ישראל ולהובלת נשק לצבא היהודי.

רק בשנת 2003 הוכר פועלו, על ידי הענקת אות כבוד של מחוז טוסקנה. אות הכבוד ניתן לבניו וכן לנזירים ולאנשי הכמורה אשר השתתפו בפעולות ההצלה.

בשנת 2005 , לוליאנה פיצ'וטו, היסטוריונית, מהמכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו הוציאה לאור את היומנים שכתב בין השנים 1938 - 1948 על בסיס כתב היד המקורי. היומנים "אמורים היו להיות תאורי הרפתקאות שחוויתי כיהודי", בתקופת ההתנגדות לפאשיזם במהלך המלחמה ולאחריה ועד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. הוא הגדיר את עצמו כך:"אני הייתי חיל קטן נציג פיזה, לוקה וויארג'ו"

בשנת 2008 הבמאי ורה פאג'י (Vera Paggi) הפיק סרט דקומנטרי על ג'ורג'ו ניסים. הסרט הוקרן בטלוויזיה האיטלקית. הוא מבוסס על יומנו, על זכרונות בנו ובנותיו, על זכרונות אנשי המנזר והסבר רקע של ההיסטוריונית לוליאנה פיצ'וטו.

לקריאה נוספתעריכה

  • Giorgio Nissim, Memorie di un ebreo toscano (1938-48), a cura di Liliana Picciotto Fargion (Carocci: Roma 2005).
  • Enzo Collotti (a cura di), Ebrei in Toscana tra occupazione tedesca e RSI, 2 voll. (Carocci: Roma 2007)
  • Leto Casini, Memorie di un vecchio prete (Giuntina: Firenze 1987)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ‏היה הרב האחרון של יהדות פיזה - נרצח על ידי הגרמנים בשנת 1944‏

]]


מאמרו של אדם שלןמביץעריכה

Giorgio Nissim e Gino Bartali: due eroi mai sufficientemente onorati

במשך מספר שנים חלה גילוי אמיתי של היתרונות של הספורט הלא ג 'ינו ברטלי, דמות אפית של רכיבה עניים מאובקים שאת יוצאת דופן גבורה איפשרה למאות יהודים שנמלטו לקבל זהות חדשה כי יציל אותם חיים. תפקיד שיחק רשת חשאית אשר סיפקה מסמכים מזויפים וסיוע הנרדפים במרכז איטליה ראויה, על פי רבים, ההכרה הציבורית של מדינת ישראל עם עץ שניטע לכבודו בגן חסידי אומות העולם של יד ושם . לא במקרה של (אהובתו וכפוית טובה לפעמים) פלורנס הושקה בסתיו האחרון ערעור שמטרתה לאסוף כראיה רב ככל האפשר על מנת להבטיח כי פעולה זו של הצדק סוף סוף. מביאים אור ההיבטים המוכרים פחות של החיים של ג 'ינו ברטלי פירושו להחיות את הזיכרון של כל אחד את חייהם של גברים רבים מעורבים רשת חשאית, כי העדיף את הישועה של נרדפים לכל דבר. כולל רבים מאנשי הכמורה הטוסקני, כמו הקרדינל איליה דלה קוסטה (פלורנטין ויצ 'נזה, יליד ידי אימוץ), הכומר דון לטו Casini ויוליוס Facibeni עבור יהודים רבים לפתוח דלתות של המנזרים שלהם ומנזרים רצה לומר' s הסיכוי היחיד של הגאולה מן פושעים פשיסטים מלשינים מוכן למכור אותם תמורת כמה לירטות על אויב. חזרה לדבר על הפאשיזם לא רק על ידי ברטלי ברטלי ויריבו Racer פאוסטו קופי פירושו לזכור לשלם מס גם כבוד הצדיק שהיה רכז והנשמה של פעולה זו להציל רבה: יהודי פיזה ג 'ורג' נסים (ב ' התמונה לעיל). המעורבים הגרעין של DELASEM פלורנטין (הארגון היהודי נוצר כדי לתת סיוע לאסירים בחור באיטליה) רפאלה Cantoni, נסים מצא את עצמו דה פקטו ראש העמותה טוסקנה בעקבות מעצרו בנובמבר 1943, Cantoni הרב קאסוטו. נותר כמעט ללא מדריך, לא לאבד את הלב וניסיתי נקודות החדשה של תמיכה ברשת: הם מצאו בעיקר כמרים Oblates לוקה, הוא החליט לרכז את פעילותה. כל הזמן לנוע בכל מקום שבו היה צריך את העזרה שלך, יותר מפעם אחת שהוא היה ללוות את היהודים שנמלטו מצפון איטליה אל בתיהם של המצילים שלהם. מאות אנשים ניצלו בזכות הגבורה שלו. בנוסף האומץ ואת האנושות עמוק, ניסים יש לפחות תכונה אחת משותפת עם ברטלי: העובדה שהוא לא רצה לדבר (או עשו מעט מאוד) של עבודתו כעוזר. ביישן מזגו, נמנעו כל הכרה רשמית כי יוכל להוכיח את תפקידו הגאולה של בני אדם רבים כל כך. אני מגיע כבוד הוא קיבל על רצונו בחיים, כבר העניק רק לאחר מותו. הגיבור שותק כמו Ginettaccio טוב לדעת עוד משהו על הדמות הזו מפתח בהיסטוריה של יהדות איטליה נאלץ לחכות עוד 2005. כלומר כאשר המשפחה של ניסים אישר את הפרסום של זכרונות של יהודי טוסקנה (1938-48), כתב העת ההיסטורי נערך על ידי ליליאנה פיצ 'וטו שאיפשר מעמיק יותר על תפקוד הרשת שהכין DELASEM מהם אפילו השחקנים לא היו ידע מלא מסיבות ביטחוניות.

אדם Smulevich

Da qualche anno a questa parte si è assistito a una vera e propria riscoperta dei meriti extrasportivi di Gino Bartali, epica figura del ciclismo povero e polveroso il cui straordinario eroismo permise a centinaia di ebrei in fuga di ottenere una nuova identità che avrebbe salvato loro la vita. Il ruolo di primo piano da lui ricoperto nella rete clandestina che forniva assistenza e documenti falsi ai perseguitati del centro Italia meriterebbe, a detta di tanti, il pubblico riconoscimento dello Stato di Israele con un albero piantato in suo onore nel Giardino dei Giusti dello Yad Vashem. Non a caso nella sua amata (e talvolta ingrata) Firenze è stato lanciato nello scorso autunno un appello che punta a raccogliere quante più testimonianze possibili per far sì che questo atto di giustizia venga finalmente compiuto. Portare alla luce aspetti meno conosciuti della vita di Gino Bartali significa far rivivere nella memoria di ciascuno le vicende di tanti uomini coinvolti nella rete clandestina che anteposero la salvezza dei perseguitati ad ogni altra cosa. Tra cui numerosi membri del clero toscano, come il cardinale Elia Dalla Costa (vicentino di nascita ma fiorentino di adozione), il sacerdote Leto Casini e don Giulio Facibeni: per molti ebrei le porte aperte dei loro conventi e dei loro monasteri vollero dire l’unica possibilità di salvezza dai criminali nazifascisti e dai delatori disposti a venderli per una manciata di lire al nemico. Tornare a parlare del Bartali antifascista e non solo dal Bartali corridore e rivale di Fausto Coppi significa ricordare e tributare i giusti onori anche a colui che fu il coordinatore e l’animatore di questa grande operazione di salvataggio: l’ebreo pisano Giorgio Nissim (nell'immagine in alto). Coinvolto nelle attività del nucleo fiorentino della DELASEM (l’associazione ebraica nata per dare assistenza ai correligionari internati in Italia) da Raffaele Cantoni, Nissim si ritrovò di fatto a capo della sezione toscana dell’associazione in seguito agli arresti, nel novembre del 1943, di Cantoni e del rabbino Cassuto. Rimasto praticamente senza una guida, non si perse d’animo e cercò nuovi punti di appoggio per la rete: li trovò in particolare nei sacerdoti oblati di Lucca, città in cui decise di concentrare la sua attività. In movimento costante ovunque vi fosse bisogno del suo aiuto, più di una volta fu lui stesso ad accompagnare gli ebrei in fuga dall’Italia settentrionale fino alle case dei loro salvatori. Centinaia di persone sono sopravvissute grazie al suo eroismo. Oltre al coraggio e alla profonda umanità, Nissim ha almeno un’altra caratteristica in comune con Bartali: il fatto di non aver mai voluto parlare (o di averlo fatto assai poco) della sua attività di soccorritore. Caratterialmente schivo, evitò qualsiasi riconoscimento ufficiale che ne potesse attestare il ruolo avuto nella salvezza di così tanti esseri umani. I meritati onori che non ricevette per sua volontà in vita, gli sono stati tributati soltanto dopo la morte. Eroe silenzioso come il buon Ginettaccio, per conoscere qualcosa in più di questo personaggio chiave nella storia dell’ebraismo italiano si è dovuto attendere addirittura il 2005. Cioè quando la famiglia di Nissim ha autorizzato la pubblicazione di Memorie di un ebreo toscano (1938-48), diario a cura della storica Liliana Picciotto che ha permesso di approfondire maggiormente il funzionamento delle rete predisposta dalla DELASEM di cui persino i soggetti coinvolti non erano a piena conoscenza per motivi di sicurezza.

Adam Smulevich

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית