FANDOM


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

Umm Qais Galilee-Golan panorama

הנוף מהאתר צפונה ומערבה לעבר הגולן והכנרת צילם:Daniel Case ויקישיתוף

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

DSC02447

אום קיס - ויקישיתוף

Umm Qais-13

שרידי הכנסייה הביזנטית צילם:David Bjorgen ויקישיתוף

גדר או גדרה היא עיר מקראית ששכנה בעבר הירדן מעל למרחצאות חמת גדר. במקום בו שכנה העיר המקראית עומד כיום הכפר הירדני "אוֹ‏ם-קַ‏יְס", שבו נשתמרו שרידים שלה. חמת גדר שימשה כפרבר של העיר. הערים הוקמו במאה ה-3 לפנה"ס. גדר הייתה חלק מברית ה"דקפוליס" שכוננה בימי האימפריה הרומית. הערים התקיימו ברציפות עד לסוף התקופה הביזנטית ואף לאחר מכן.

דקפוליסעריכה

415px-The-Decapolis-map svg

ערי הדקפוליס מסומנות בשחור - ויקישיתוף

גדר השתייכה לדקפוליס (ברית עשר הערים). דקפוליס (מיוונית: deka עשר; polis, עיר) קבוצה של עשר ערים בגבול המזרחי של האימפריה הרומית בפרובינקיה סוריה ויהודה (ששמה שונה לפלשתינה בשנת 135 לספירה). עשר הערים לא היו קבוצה רשמית או גוף מדיני, אלא קובצו ביחד בעקבות מוצאם של תושבי הערים הללו שהיו ברובם רומאים ויוונים בשונה ממרבית תושבי האזור שהיו שמים (יהודים, נבטים וארמיים). להוציא את החריג של דמשק מרבית הערים היו באזור צפון מזרח ישראל, צפון מערב ירדן ודרום סוריה. בירתן הייתה בית שאן. לכל הערים הייתה דרגה גבוהה יחסים של אוטונומיה וחופש פעולה.

תולדות המקוםעריכה

העיר קשורה עם השם "חמת גדר". השם חמת נזכר כבר במקרא, בספר יהושע, שם מתוארים גבולותיו של שבט נפתלי: " וְעָרֵי, מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת" (י"ט, ל"ה). ואולם, בתלמוד הבבלי במסכת מגילה אין תמימות דעים לגבי זהותה של חמת המקראית:"נחלקו ר' יוחנן ורבא, ר' יוחנן אמר: חמת זו טבריה ורבא אמר חמת זו חמת גדר (ו,א,)."}

והרי השם חמת גדר, מעיד על "חמת" ועל "גדר" - שניהם על יסוד מיקראי.

התקופה ההלנסטית והרומיתעריכה

העיר נכבשה על ידי אנטיוכוס השלישי מלך האימפריה הסלאוקית בשנת 218 לפנה"ס במהלך מסע המלחמה שלו לכיבוש ארץ ישראל מידיה של האימפריה התלמית.

מלך יהודה אלכסנדר ינאי כבש את גדר לאחר מצור של עשרה חודשים, כתוצאה מכך חדל השלטון העצמי בעיר והיא הפכה להיות כפופה ליהודה. עם כיבוש ארץ ישראל על ידי פומפיוס בשנת 63 לפנה"ס העיר הוחזרה לתושביה המקוריים,זכתה מחדש בשלטון עצמי והיא הפכה לחלק מברית הדקפוליס. מיקומה של העיר היה בראש רכס הרי הגלעד.

העיר חזרה לשלטונה של יהודה בשנת 30 לפנה"ס לאחר שהקיסר אוגוסטוס העניק אותה במתנה למלך הורדוס. תושבי גדר לא היו מרוצים מכך והם התלוננו לפני מרקוס ויפסניוס אגריפס, סגנו של אוגוסטוס ושליט המזרח מטעמו, על יחסו הרע כביכול של המלך היהודי אל עירם. אגריפס לא התרשם מטענותיהם ושלח אותם חזרה אל הורדוס כבולים בשלשלאות.

לאחר מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס העיר הופרדה משטחה של יהודה והפכה כפופה לפרובינקיה סוריה. בעיר הייתה אוכלוסייה יהודית נכבדה שעם פרוץ המרד הגדול בשנת 66 הצליחה להסב אבידות לאוכלוסייה ההלניסטית עד שאולצה להיכנע למצביא אספסיאנוס שנשלח לדכא את המרד.

תקופת חז"לעריכה

מקורות יהודיים מצביעים על כך שהיו יהודים בעיר גדר. הם נהנו ללכת למרחצאות במטרה ליהנות מסגולות המרפא של המעיינות. בעקבות כך ניתנו היתרים להתרחץ בו, אפילו בשבת:

  • חכמי המשנה והתלמוד נהגו לשהות בחמת גדר ובגדר. הבולט שביניהם היה רבי יהודה הנשיא: "אתייא דרבי בא בר חנה כרבי חנינא דמר ר' חנינא עולין היינו[1] [2] עם רבי לחמת גדר והיה אומר לנו בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר". (מסכת שבת דף ל,ב פרק ד הלכה ב גמרא). היות שרבי חי במאה ה-2 יש להניח כי היה במקום בית כנסת עתיק יותר. ואכן, נמסר כי התגלו מתחת לרצפת בית הכנסת שהתגלה שרידי בנייה קדומים יותר
  • ר' שמואל בר נתן בשם ר' חמא בר חנינה אני ואבא עלינו[1] לחמת גדר. (תלמוד ירושלמי מסכת שבת דף כ"ב א פרק ג הלכה א גמרא)
  • יהודים גרו בעיר גדר והתירו לרדת משם לחמת בשבת, וכך נאמר בתלמוד: "רבי [יהודה הנשיא] התיר שיהיו בני גדר יורדין לחמתן בשבת" (תלמוד בבלי, מסכת עירובין - ס"א, ע"א). הוא התיר גם לאנשי מגדל עדר (אולי מוחייבה של היום) לבוא בשבת למרחצאות.
  • לפי המסופר בתלמוד, היו אנשי גדר אלימים, והיו אף מכים לעיתים בני ערים אחרות שהיו נקלעים לעירם.

אירועים בעירעריכה

אישים ילידי העירעריכה

בתקופה ההלניסטית היתה העיר מרכז בו פעלו משכילים יווניים, ובהם בנה המפורסם ביותר, הפילוסוף היווני פילודמוס, שרבים מכתביו נמצאו ב-1750 בחווילת הפפירוסים בהרקולנאום, מלגרוס הגדרתי, והפילוסוף-סטיריקן מניפוס (Menippus).


הערות שוליים עריכה

  1. 1.0 1.1 ההדגשה לא במקור
  2. אולי המנח "עולים" מתיחס לעליה אחרת

לקריאה נוספתעריכה

  • יזהר הירשפלד, המרחצאות הרומיים בחמת גדר, מתוך "רמת הגולן" (ערכו: משה ענבר ואלי שילר), הוצאת אריאל - ירושלים והמכון לחקר הגולן -קצרין, 1987 - חוברת 50-51.

קישורים חיצוניים עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית