Fandom

Ventura Daniel Wiki

גוש חלב

7,435דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
ANP Gush Halav R10370001.jpg

שרידי בית הכנסת בגוש חלב - צילם: שמואל מגל, www.sitesandphotos.com

גוש חלב הייתה עיר יהודית מימי בית שני. לפי המסורת העיר הייתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון - תופעה בעלת משמעות במסורת היהודית. יוחנן מגוש חלב מילא תפקיד חשוב במרד הגדול נגד הרומאים בשנת 66. אחרי חורבן הבית השני נשמרה רציפות היישוב היהודי במקום עד למאה ה-19. העיר הייתה ידועה בסביבתה הפוריה אשר הניבה שמן זית משובח. כיום בנוי על שרידי העיר הכפר הערבי ג'ש.

במקום נמצאו בה שרידי בית כנסת עתיק, ובית הקברות היהודי שכלל חצר אשר ממנו מסתעפות מערות קבורה. לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון שהיו בנים למשפחת גרים[1] מבני בניו של סנחריב, אשר גם את קבריהם הראו בכפר.

על המקוםעריכה

שם המקום הוא גוש חלב, בין שהכוונה היא לחֵלֶב - החלק השומני של בהמה או לחַלָב - תוצרת הפרה, השם מעיד על עושרה של העיר. יש הסבורים שמקור השם הוא בצבע הלבן של סלעי המקום. לפי המסורת כבר מימי מימי יהושע בן-נון - המאה ה-13 לפנה"ס - מצודת העיר הייתה מוקפת בחומה . חז"ל כתבו על עושרה החקלאי של העיר.

מקור השםעריכה

צבי אילן סבור כי מקור השם בלובן של הגבעה עליה הוא שוכן. סלעי הגבעה הם ברובם סלעי גיר, רכים ולבנים. אלה הסבורים כי שמו של הכפר בא מעושר השמן שהיה בכפר , או, שבכפר גידלו בקר שהניב שפע חלב - אין להם סימוכין במקורות [2].

בכתבי יוסף בן מתתיהו העיר מכונה גיסקלה, כנראה לפי שמה היווני שהיה (Giscala).

איזכור במשנהעריכה

במשנה במסכת ערכין נכתב שמצודת החקרא של גוש חלב, נכללה בין הערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון. וכך נכתב במשנה: " עיר שגגותיה חומתה, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון אינה כבתי ערי חומה. ואלו הן בתי ערי חומה: שלוש חצרות של שני שני בתים מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון כגון קצרה ישנה של ציפורין, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלה, וחדיד, וגדוד, ואונו, וירושלים, וכל כיוצא בהן." ( פרק ט' י') המשמעות של היות העיר בעלת חומה היא לגבי גאולת הקרקע בשנת היובל החלה רק על בתים בעיר חומה. בימי בית שני נוספה לכך משמעות לגבי מועד קריאת מגילת אסתר.

סוקרי הקרן לחקר ארץ ישראל, שפעלה בין השנים 1871 - 1878 בארץ ישראל, מצאו שרידי בית כנסת בראש גבעת הכפר. הם סברו כי הגבעה היא "החקרא הקדומה של גוש חלב". עליה מצויה היום כנסית מר בוטרוס. ליד הכנסייה מצויים שרידים עתיקים. לדברי תושבי הכפר, בבנין הכנסייה , שולבו שרידים רבים של בית כנסת בקירותיה [2].

שבחי גוש חלבעריכה

רבותינו שבחו את הזיתים של גוש חלב. בילקוט שמעוני דרשו על דבריו של משה רבינו:" ושמן מחלמיש צור - אלו זיתים של גוש חלב" [3].

על סגולות השמן זית של גוש חלב מביא התלמוד הבבלי במסכת מנחות את המדרש הבא: " תנו רבנן (דברים לג) וטובל בשמן רגלו. זה חלקו של אשר, שמושך שמן כמעין. אמרו: פעם אחת נצרכו להן אנשי לודקיא בשמן. מינו להן פולמוסטוס (בא כוח) אחד. אמרו לו: לך והבא לנו שמן במאה ריבוא. הלך לירושלים, אמרו לו: לך לצור. הלך לצור, אמרו לו לך לגוש חלב. הלך לגוש חלב, אמרו לו לך אצל פלוני לשדה הלז. ומצאו שהיה עוזק (עובד) תחת זיתיו. אמר לו: יש לך שמן במאה ריבוא שאני צריך. אמר לו: המתן לי עד שאסיים מלאכתי. המתין עד שסיים מלאכתו. לאחר שסיים מלאכתו, הפשיל כליו לאחוריו והיה מסקל ובא בדרך. אמר לו: יש לך שמן במאה ריבוא, כמדומה אני ששחוק שחקו בי היהודים. כיון שהגיע לעירו, הוציאה לו שפחתו קומקמום של חמין ורחץ בו ידיו ורגליו. הוציאה לו ספל של זהב מליאה שמן וטבל בו ידיו ורגליו, לקיים מה שנאמר ו"טובל בשמן רגלו". לאחר שאכלו ושתו מדד לו שמן במאה ריבוא. אמר לו: כלום אתה צריך ליותר. אמר לו: הן. אלא שאין לי דמים ( כסף) . אמר לו: אם אתה רוצה ליקח קח ואני אלך עמך ואטול דמיו. מדד לו שמן בשמונה עשר ריבוא. אמרו : לא הניח אותו האיש לא סוס ולא פרד ולא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא שכרו. כיון שהגיע לעירו (לודקיא) יצאו אנשי עירו לקלסו (לשבח אותו). אמר להם: לא לי קלסוני, אלא לזה שבא עמי. שמדד לי שמן במאה ריבוא והרי נושה בי בשמונה עשרה ריבוא - לקיים מה שנאמר משלי י"ג,ז') יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב (עמ' פ"ה דף ב').

ובקצרה: חז"ל דנים בברכת משה רבינו לשבט אשר : "וטובל בשמן רגלו" ומסבירים כי נחלת שבט זה השמן זורם כ"מעיין" [4]. והם מספרים שאנשי "לודקיה" - בצפון סוריה - היו זקוקים לשמן רב. הם שלחו שליח לקנות שמן בסכום של 100 ריבוא. הלך לירושלים, הלך לצור אמרו לך לגוש חלב. הגיע לעיירה, שלחו אותו לפלוני, המתין לו ובקש ממנו את השמן. הלך בעל הזיתים לביתו ושפחתו רחצה את רגלו בשמן שהיה נתון בספל של זהב, לקיים את מה שנאמר בפסוק "וטובל בשמן רגלו". היה לו לשליח רק 18 ריבוא. מגדל השמן נתו לו 100 ריבוא. השליח שכר את כל הבהמות שהיו בגליל כדי לשאת את המאה ריבוא שמן והביאו ליעדו. אנשי לודיקה הודו לשליח. אמר להם אודו לזה שנתן לי את כל הכמות מבלי ששילמתי לו מראש. על כך נאמר במשלי :" יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר, וְאֵין כֹּל; מִתְרוֹשֵׁשׁ, וְהוֹן רָב. (פרק י"ג, ז') כלומר, יש אדם שהוא לכאורה עשיר אך נותר בלי כל, ויש אדם שלכאורה עני אבל הוא בעל הון."

תולדות המקוםעריכה

האיזכור ההיסטורי הראשון של העיר היא בכתבי יוסף בן מתתיהו המספר על חלקה במרד הגדול. לאחר המרד לא פסק היישוב ביהודי בגליל ויש עדויות כי היה בגוש חלב ישוב גדול וחשוב. הגאוגרף הערבי "אל-מקדסי" מספר שגודלה היה קרוב לעיר ראשית בפרובינציה וזאת למרות שלא שכנה על הדרך הראשית מטבריה לצור. לפי עדויות נוסעים ועולי רגל , הרציפות היהודית נשמרה במקום. לפי יצחק בן צבי, נשיא מדינת ישראל לשעבר וחוקר תפוצות ישראל, הייתה המשפחה המרונית הראשונה בכפר ג'ש, היא גוש חלב הנוכחית ,ממוצא יהודי ואולי היא, היא שריד ליישוב היהודי הכפרי הקדום שבמקום[2].

יוחנן מגוש חלבעריכה

הפניה לערך מורחב:יוחנן מגוש חלב

יוחנן בן לוי מגוש חלב, היה עשיר מקומי, שהיה עד "המרד הגדול" אחראי על איסוף מס התבואות מכל האזור לגוש חלב עבור השלטון הרומי. בשעה שהמלחמה נשאה אופי של מלחמה בין האוכלוסיות היהודיות והלא יהודיות השוכנות בארץ, יוחנן קיבץ אליו לוחמים מכל קצות הגליל, כארבע מאות במספר, וארגן אותם לכוח צבאי שהגן על ערי הגליל. באמצעותם הוא פשט על הערים הנכריות. כאשר הגיע לגוש חלב יוסף בן מתתיהו, אשר מונה למפקד הגליל מטעם השלטון היהודי בירושלים, יוחנן בקש ממנו כי יבנה מחדש את חומותיה של גוש חלב על מנת להגן עליה מפני הרומאיים הקרבים לגליל. יוסף בן מתתיהו סירב, ויש המפרשים את הדבר כחוסר רצון מצידו לפגוע בקיסר הרומי. סירוב זה הראה ליוחנן את אופיו האמיתי של מפקדו, ולהיכן נתונה נאמנותו. יוחנן מכר את תבואת הקיסר והשתמש בכסף לביצור עירו, גוש חלב.

בשנת 67 החל מפקד הצבא הרומי אספסיאנוס את מסעו בגליל. עד מהרה נפלה בירתו של יוסף, יודפת ולאחריה יתר הגליל. גוש חלב הייתה האחרונה מערי הגליל אשר החזיקה מעמד, לאחר נפילת המעוזים האחרונים בידי הרומאים – גמלא והר תבור. בנו של אספסיאנוס, טיטוס נשלח אל גוש חלב, ועמו אלף רוכבים. משהגיע טיטוס אל העיר, לדברי יוסף בן מתתיהו, הוא יוחנן ביקש ממנו שלא להתחיל במלחמה ביום השבת. טיטוס נענה לבקשה זו, ויוחנן עזב את העיר בחשכת הלילה, ועמו כמה אלפים מן הקנאים. למחרת פתחו תושבי העיר את שעריה, והסגירוה בידי טיטוס. טיטוס רדף אחרי יוחנן ואנשיו, ואף הרג רבים מהם, אך יוחנן הצליח להימלט לירושלים.

היישוב היהודיעריכה

זאב וילנאי במדריך הגליל וצבי אילן בספרו מביאים את תאורי הנוסעים על היישוב היהודי בגוש חלב:

  • שמואל בן שמשון שהיה בגליל בשנת 1210 מספר:" משם הלכנו לגוש חלב ועל פני העיר מצאנו קברי שמעיה ואבטליון טבצידם קברי הדראצר ושראצר . ועמדנו שם ועשינו פורים. ושם יש אנשים טובים בעלי חסדים, ובכל מקום בואינו שם יוצאים עמנו יותר מב' מניינים לכבודנו".
  • מהמאה ה-13 מצוי מכתב ששלחו יהודי הגליל אל יהודי מצרים ונמצא בגניזת קהיר. במכתב נזכרת עיר "גוש חלב" הקרויה גם (אלג'יש).
  • אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח היה בעיר בשנת 1320. הוא מתאר את מיקומה, כחצי שעה מצפון למירון. הוא כותב: "ואני בבואי אל ארץ הקדושה, בחסד עליון, שמעתי כי בירושלים וגוש חלב... היו קורים את [[מגילת אסתר[המגילה]] בימים י"ד וט"ו אדר [6].
  • כמה שנים לאחר מכן, כותב ר' יצחק חילו [7]: "גוש חלב רחוקה מעט מצפת. שם נמצא קהלה קדושה של יהודים עשירים, נדיבים ובעלי טובות. הם עושים מסחר גדול בשמן ויין, אשר ישלחו למרחקים. יש להם בית כנסת ישן ובית מדרש והם מחזיקים מספר רב של תלמידי חכמים. קברי שמעיה ואבטליון ישנם שם, וגם קברי אדרמלך ושראצר אבות אבותיהם, שהם בני סנחריב ושהתגיירו במקום הזה. מצבותיהם יפות ועתיקות והן מאבני גזית. גם קברים עתיקים ומערות רבות המכילות קברים עתיקים יש למצוא בגוש חלב.
  • לדעת מ. איש שלום מזכיר גם הנוסע א.רוג'ה 1629 - 1634 ישוב יהודי בגוש חלב.
  • במאות השנים האחרונות היו יהודים בכפר, אשר עסקו בחקלאות ובמסחר. באמצע המאה ה-19 היו עוד יהודים בעלי קרקע בכפר.

בשנת 1885 כמעט נרכשה אדמה באזור על ידי רבי שמואל מוהילבר עבור חובבי ציון. במהלך השנה, השקיעו עשרות יהודים מפולין כספים לרכישת חלקות בכפר. אך בסוף אותה שנה בוטלה הקנייה.[8]

האתרים הקדומיםעריכה

קברי שמעיה ואבטליוןעריכה

Semaia ve avtalion.jpg

קבר שמעיה ואבטליון, צילם: - אריאל פלמון

סמוך לכניסה לכפר מצוי הקבר המיוחס לשמעיה ואבטליון. אבטליון היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות. חברו של שמעיה, שהיה נשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.

עולי רגל כבר מימי הביניים נהגו לעלות על קברם. גם מקובלי צפת נהגו כן. האר"י הקדוש נהג לבקר בקברים. זאב וילנאי מביא בשם "עמק המלך" ושבחי האר"י הקדוש" שני סיפורים מפי תלמידיו:

  • בשנת 1609 הלך הרב להשתטח על ציון שמעיה ואבטליון.. כדי לשאול אותם רז מרזי התורה. שכן היה דרכו תמיד כל זמן שהיה מצטרך לדבר עם נביא או תנא אחד, היה הולך על קברו ומשתטח עליו בפישוט הידיים והרגלים ושם פיו על פיו"
  • ופעם אחת שהאר"י ז"ל בעמדו על ציון שמעיה ואבטליון והתלמידים עמו ואמר אל התלמידים: בני ! תדעו ששמעיה ואבטליון צוו לי לאמר לכם שתתפללו על משיח בן יוסף שלא ימות...ומרוב טפשותינו לא היה דעת לשאול אותו מי הוא משיח בן יוסף, ולא עמד אלא ימים מועטים ונתבקש רבנו בישיבה של מעלה, ונודע לנו למפרע שהוא היה משיח בן יוסף ומרוב ענוותונו לא רצה לגלות את עצמו.

ציון רבי מאיר בר יצחק בעל ההקדמות עריכה

Izcak gush hala.jpg

ציון רבי מאיר בר יצחק בעל ההקדמות , צילם: - אריאל פלמון

קבר רבי מאיר בעל ההקדמות, שציון קברו נמצא בחצר בית פרטי. תושבי הבית מורגלים במבקרים הבאים לפקוד את הקבר. בתשעה באב נוהגים לעלות לקבר.

בית הכנסת העתיקעריכה

לרגלי הכפר, נמשך לצפון-מזרח כביש לאורך נחל גוש חלב. כביש זה מסתיים בדרך ובשביל. כעבור כמחצית ק"מ מתוי כרם תאנים ובתוכו שרידי בית כנסת קדום. (ראו תמונה לעיל). סקירת השרידים תעלה שמדובר בבית מרובע, בעל פתח אחד, לדרום - דהיינו לכיוון ירושלים. במקום נמצא בו משקוף ובו חטוב נשר פרוש כנפים המחזיק מקלעת במקורו. בתוך האולם טורי עמודים מקבילים, במקביל לשלושת הקירות, כמקובל בבתי הכנסת הגליליים. על עמוד שנמצא בחורבת בית הכנסת חקוקה כתובת בארמית: " יוסה בר נחום עבד האדן תאה לה ברכתה." ובתרגום: יוסה בן נחום שעשה זה העמוד, תהיה לו לברכה. מקור: זאב וילנאי

בית קברותעריכה

במדרון הערבי של הכפר נחשף בשנת תשל"ג (1973) בית קבורה, בנוי היטב, כאשר אבניו תואמים זה את זה. הוא מצוי בדרום חצר, אשר ממנו מסתעפיפ פתחים למערות קבורה. מן החצר המרוצפת באים אל אולם כניסה מקומר, וליד קירותיו בנויים ספסלי אבן. הדלת מאבן למערת הקבורה מצוי במקומו ויש בו מקום ךידית מברזל ומקום לבריח. למערה כיפה מקומרת וחצובים בה עשרה כוכי-קבורה - חמישה בכל צד. על קירותיה חרותות שושנות וכן עיגולים וקווים אשר משמעותם אינה ברורה לחופרים. על הרצפה נמצאו נירות חרס ובקבוק זכוכית.

מעל אולם הכניסה מצוי חדר קטור, ללא גג ובו ארו קבורה סרקופג כפול. בארון מנמצאו 15 שלדים, תכשיטים וכלים עתיקים מזכוכית, זהב וברונזה. נסגנון האדריכלי הוא מהמאות ה-2 וה-3. זמן המנחות שנמצאו - המאה ה-4. מקור: פ.וחטו וג. אדלשטיין, קדמוניות ז' תשל"ד עמ' 49 -55[9]

הערות שולייםעריכה

  1. ב(ספר מלכים ב' י"ט, ל"ז) נזכרים אדרמלך ושראצר בני סנחריב מלך אשור.ולפי דברי התלמוד הבבלי (גיטין נז ע"ב)
  2. 2.0 2.1 2.2 מקור: צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל
  3. מקור: ילקוט שמעוני דברים פרק ל"ב רמ"ז תתקמד
  4. בהערת אגב, גוש חלב אינו בנחלת שבט אשר
  5. במירון בנימין אינו מזכיר את קבר רבי שמעון בן יוחאי אלא את קברי שמאי והלל.
  6. כתבנו לעיל כי בגוש חלב הייתה חומה מימי יסושע בן נון וכך נוהגים בעיירות כאלה
  7. צבי אילן מעיר שיש המפקפקים במהימנותו
  8. צבי אילן מוסר כי המקור לידיעה זו הוא בכתבים לתולדות חיבת ציון של דרויאנוב, בו מובאת חליפת מכתבים בנושא בין רש"י פיין וד"ר י.ל. פינסקר
  9. הזן הערת שוליים כאן

לקריאה נוספתעריכה

  • זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאת אחיעבר - ירושלים, 1980 - על בסיס המהדורה משנת 1954 , עמ' 322- 324
  • מנחם מיכלסון, יהודה סלומון, משה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1986
  • צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1991.
  • צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977

קישורים חיצונייםעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית