Fandom

Ventura Daniel Wiki

גטו ונציה

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


The Spielberg Jewish Film Archive - Return to Venice Ghetto31:04

The Spielberg Jewish Film Archive - Return to Venice Ghetto

סיור של יליד ונציה בגטו

The original Jewish ghetto in Venice01:34

The original Jewish ghetto in Venice

סיור בגאטו

The Jewish Quarter - Venice, Italy02:01

The Jewish Quarter - Venice, Italy

הגאטו היהודי

NATALE AL GHETTO01:45

NATALE AL GHETTO

הגאטו החגיגה נוצרית


סירטונים המתארים את נוף הגאטו - ביו-טוב יש תמיד סרטונים נוספים

ראו גם:ונציה לתייר היהודי

הגטו היהודי בעין המצלמה
תוכנית שיקום הגאטו ראו למטה
ביקור בוונציה - 1997-020:50

ביקור בוונציה - 1997-0

מאז ימי הביניים התגוררו יהודים בוונציה ברובע מיוחד בפאתי העיר, אשר כונה "גטו", משום שהיה בו בית יציקה (באיטלקית: ג'טו). כינוי זה השתרש בשפה ומאז הפך השם גטו להיות מונח רווח לכל רובעי היהודים באירופה ובעקבות כך לכינוי לרובעי מיעוטים בכלל. היהודים בוונציה עסקו במסחר ובנקאות והיחס כלפיהם היה אמביוולנטי. הגטו היה נסגר בשעות הלילה והיציאה ממנו היתה בפיקוח. לאחר כיבוש העיר על ידי נפוליון בשנת 1797, שערי הגטו נפתחו והיהודים הורשו לגור בכל העיר.

כיום הקהילה היהודית בגטו מונה כ-500 חברים, רובם גרים ברחבי העיר ולא בגטו. בגטו הוונציאני חמישה בתי כנסת ( עוד 2 ייעודיים: בבית האבות ו Midrash Leon da Modena) אשר שניים מהם פעילים עד היום: בית הכנסת הלבנטיני, הפתוח בחורף בשל ההסקה המותקנת בו ובית הכנסת הספרדי, המרווח יותר, פתוח בקיץ. בתי הכנסת פתוחים בשבתות ובחגים למתפללים בלבד. במהלך השבוע אפשר לבקר בבתי הכנסת בסיורים המאורגנים על ידי המוזיאון היהודי של ונציה. בנוסף, בכיכר המרכזית של הגטו פעילה ישיבה של חב"ד ובה ניתן להתפלל גם בימי חול. מקווה]] מיוחד במינו, עם אספקת מי-ים (יחיד בעולם מסוגו) נמצא בבית האבות שבגטו. רב הקהילה הוא Rav Scialom Bahbout

בקהילה יש פעילות של קק"ל וויצ"ו. יש בקהילה ספריה עשירה, הפתוחה לפי הזמנה. מוזאון, בו אוספי תשמישי קדושה, מצוי במבנה של בית הכנסת האשכנזי. אוכל כשר ניתן להשיג בבית האבות ובמסעדת חב"ד. לחב"ד יש בגטו חנות ספרים עבריים ותשמישי קדושה. יש חנות בגטו למאכלים ונציאניים-יהודיים (בחלקם ללא כשרות). ונציה הינה אחת הערים הבודדות באירופה ובגולה בכלל בה קיים עירוב, המתיר טלטול בשבת . מפת תחום העירוב מאתר הגטו היהודי [1]

בית הקברות היהודי באי לידו, הסמוך לונציה. בית הקברות נוסד בשנת 1385 והוא שוכן במקום בעל אוירה פסטורלית מיוחדת במינה. חלקו החדש יותר משמש לקבורה עד ימינו אלה.

{מתוך הערך ונציה}


Logo ghetto venezia.jpg

ה"לוגו" באתר הגטו - ברשותם האדיבה

Picture 065.jpg

שער הכניסה לגטו, כמעט 500 שנה. שים לב לתמיכות ולשלט ההדרכה בעברית,בצהוב, מעליו

DCP 0082.jpg

הככר המרכזית של הגטו

DCP 0089.jpg

באר מים עם סמל אריה יהודה

Midrash megilat hester.jpg

"מדרש מגילת" הודפס בונציה

הגטו של ונציה נחשב למודל של גטו, עד עצם היום הזה. בונציה הגיטו מחולק לשכונות: הגטו החדש (שהוא הישן בעצם), הגטו הישן - (שהוא החדש) והחדש ביותר שהוא אכן החדש ביותר [2] ובו אפילו ארמונות מפוארים שהיו בידי משפחות יהודיות, כמו משפחת טרווס. במרכז הגטו ככר רחבת ידים עם באר. בבאר תבליט של אריה יהודה ( בניגוד לאריה סאן מרקו, שהוא סמל ונציה). בגטו יש חמש בתי כנסת: שנים פועלים, אחד בחורף עם חימום ושני בקיץ. ארבעה ניתן לבקר בסיור מאורגן על ידי מוסאון הקהילה.בית הכנסת החמישי, כמנהג יהודי איטליה, בשיפוצים. כן קיים בית אבות, מוסדות חינוך זעירים ומרכז קהילתי המצויי במבנה מרשים שהיה בעבר המרכז הציבורי וכלל בית חולים ואכסניה למבקרים[3] .

אקטואליהעריכה

בשנת 2016 ישוקם המוזיאון היהודי של ונציה. בקמפיין לגיוס הכספים שהושק על ידי ג 'וזף סית, דיאן פון פירסטנברג, טוטו ברגמו רוסי וונציאני מורשת לארגון מחדש של המוזיאון הוונציאני היהודי ובתי הכנסת בגטו הישן.המטרה היא להשלים את הפרויקט עד שנת 2016, המועד שבו יציין את יום השנה ה -500 להקמתו של הגטו הוונציאני.

Nel 2016 il restauro del Museo ebraico di Venezia. Sul Corriere della Sera la notizia della campagna di raccolta fondi lanciata da Joseph Sitt, Diane von Fürstenberg, Toto Bergamo Rossi e Venetian Heritage per la ristrutturazione del Museo ebraico veneziano e le sinagoghe dell’antico ghetto. L’obiettivo è portare a termine il progetto entro il 2016, data in cui ricorrerà il 500esimo anniversario della fondazione del ghetto veneziano. -


See more at: http://moked.it/blog/2014/11/11/59148/#sthash.szl4HXKu.dpuf

הבניה בגטו עריכה

בתי הגטו הם גבוהים יחסית, עד תשע קומות, תושבי המקום נוהגים לכנות אותם "גורדי שחקים". הבניה נעשתה לגובה בשל מחסור בקרקע ליישוב תושבי הגטו שמספרם הלך וגדל, מ-700 בעת הקמתו עד 5000 בעת שגשוגו בשנת 1630. הבניה בגטו מבוצעת בפיקוח הדוק של השלטונות. כל חריגה זוכה לסנקציות חריפות. בין השאר, שלד הבנין, יהיה גובהו אשר יהיה, בנוי מקורות עץ וזאת על מנת לא להכביד על הקרקע הבוצית. [4]. בגטו יש רק מעליות הידראוליות. [5] . ארובת ההסקה בנויות מחוץ למסגרת המבנה וזאת על מנת למנוע שריפות - תופעה שהיתה נפוצה בגטו. בבתים יש מדרגות בעלי צורה מיוחדת במינה[6]. אפילו הריצוץ של הרחוב נעשה מאבנים קלות במיוחד המובאים ממחצבה מיוחדת.

תולדות הגטו עריכה

ראובן בונפיל - ונציה והגטו53:10

ראובן בונפיל - ונציה והגטו

הרצאה מקיפה ומרתקת - השמיעה חלשה - עדיף להאזין באוזניות

בטרם הקמת הגטו היית סיבה להתנכלות ליהודים. חןקר הגטו ריקרדו קאלימני כתב בין השאר:

  • י קיום בתי כנסת שנהגו בהם "להתפלל Hebraically" הנוצרים ראו בנוהג הזה סימן של חוסר כבוד גדול עבור האמונה הנוצרית.
  • היהודים מרווים יותר מדי.
  • למרכז הכלכלי של העיר, אזור גשר ריאלטו, הורשה לבוא רק נציג אחד של היהודים.

ואז בסוף המאה ה-16 באה נקודת המפנה. על העיר ירד שפל כלכלי ובראשית המאה ה-17 נעשה נסיון לעודד את יהודי Mestre (שכבר קודם לכם היו באים לוונציה) להגר לאיי הלגונה של ונציה. ואז ממשל ונציה החליט שהמלווים בריבית היהודים יכולים "לשכור בתים בעיר למשפחות שלהם ואת אנשי מועסקי העבוט, והם גם יכולים לאחסן שעבודים משכנים בעיר. הם יכלו לבוא וללכת פנימה על ונציה "פעמים רבות ככל העולה על רוחם ... וגם כאשר המלחמה מאיימת הם יכולים לבוא לגור ולחיות כאן ללא התנגדות," היהודים הורשו גם לשאת נשק כדי להגן על עצמם ועל רכושם, וללכת ללא כובע צהוב בנסיבות מסוכנות.

בשנת 1508, פרצה המלחמה עם הליגה של Cambrai, ברית יצרה נגד הרפובליקה ידי האפיפיור יוליוס השני, הקיסר מקסימיליאן, והמלך פרדיננד מלך ספרד. ונציה במהירות איבד כמעט את כל הערים ביבשת וראתה את חיילי האויב מתקרב מאוד. פליטים רבים, כולל יהודים רבים, ביקש מקלט בוונציה. אך זה לא התקבל על-ידי תושבי העיר שחיו בסבל. מטיפים בכנסיות הצביעו על נוכחות היהודים, אז כ-500, כשורש הרע: הן המלווים בריבית והן הרופאים. האוכלוסיה נתקפה ברגשות דתיים חזקים. בשנים 1513-1514 עדיין הייתה ההרגשה שפיזורם של היהודים בעיר - באזורים: San Cassian, San Polo, San Stin, and Santa Maria Mater Domini - וחופש התנועה שלהם הוא שורש הרע. ממשל ונציה דרש מן הבנקאיים הלוואה, ובסוף התפשרו עם הסכום וכן הרשו לתשע עסקים לפעול בעיר. אך הציבור לא ראה זאת ברוח טובה. בסופו של דבר במרץ 1516 הוחלט לקבץ אותם באזור מיוחד: תחילה הוצע האי ג'ודקה האי מורנו ולאחר מכן נבחר המיקום הנוכחי.

ביום 29 מרץ 1516 הסנט של ונציה החליט - ברוב של 130 נגד 44 ו-8 נמעים לאשר התיישבות יהודים אתר עתיק דמוי מבצר בקהילה San Girolamo.שנתיים קודם הורשו להקים 9 חנויות למכירת בגדים יד שנייה באזור גשר ריאלטו. וכך 700 יהודים, יוצאי גרמני ואיטליה עברו לאזור שהוקצב להם, בו היה קיים בית יציקה ליייצור תותחים עבור רפובליקת ונציה. האתר היה באזור שנחשב נחות: ליד בית סוהר ומנזר אשר חבריו היו אחראיים לקבורת המוצאים להורג.

ההחלטה כללה עקרונות אלו:

  1. יוקמו שני שערי כניסה לגטו, אשר עליהם יפקחו ארבע נוצרים (כבר בסוף השנה מספרן ירד לשניים) ושכרם, כפי שיקבע על-ידי השלטונות ישולם על-ידי הקהילה.
  2. ליהודים אסורה היציאה מחצות הלילה עד להשמעת פעמון Marangona במגדל הפעמונים בכיכר סן מרקו - עד לסוף השנה קוצרו שעות איסור היציאה.
  3. יהודי שימצא מחוץ לגטו יוזהר פעמיים ובפעם השלישית יאסר.
  4. שתי סירות עם שומרים נוצריים יסיירו בתעלות המים המקיפות את הגטו.

תושבי האזור נדרשו לפנותו ובעלי הבתים נדרשו להשכיר את המבנים ליהודים, בשכר דירה העולה בשליש על מה שהיה בעבר. ה"שליש" היה פטור ממיסוי. נקבע הסדר שכונה jus gazaka (ביטוי לטיני ותלמודי), לפיו היה לשוכר זכות לגור במקום מסויים ובבית מסויים בתנאים שיהיו בתוקף עבורו בלבד.

הסדרים דומים נעשו גם יוצאי גרמניה וטורקיה, אך לא עם יוצאי יוון.

יש מקורות אחדים למונח גטו אשר הפך למונח מקובל בעולם לריכוז יהודים בשכונה מיוחדת. יתכן כי המקור הוא גרמני: אח נחושת או סימטא. אולי עברי מהמושג גט, גירושין אך סביר יותר משם הפועל הונציאני Geta'r שפרושו להתיך מתכות. מכל מקום כבוד גדול לא היה לגור בסביבה זו. קיימת דעה כי בעבר היהודים גרו באי הנקרא : Giudecca, אשר בצלילו נשמע כשם היהודים, אך לא נמצאו הוכחות לכך (ראו בהמשך).

כאמור, ראשון נוסד בשנת 1516 הגטו החדש, Ghetto nuovo . בשנת 1541 התווסף הגטו הישן Ghetto Vecchio ואחרון, הגטו החדש ביותר, Ghetto Novissimo, מתחם חדש שצורף לאחרים בשנת 1633. במתחם החדש גרו משפחות ספרדיות ולבנטיניות עשירות. עד היום ניתן לזהות את הארמונות של המשפחות Treves ו-Vivantes.

עדויות על התיישבות קדומה יותר בעירעריכה

עדויות על התיישבות קדומה של יהודים באי הובאו בספרו של ריקרדו קאלימני גטו ונציה: ההיסטוריה של עדה נרדפת (The Venetian Ghetto: The History of a Persecuted Community) בפרק המבוא הוא הציג ממצאים על התיישבות היהודים בוונציה. הוא מספר על ממצא של Pietro Vevzi לפיו במפקד שנערך ביום 12 במאי 1152 נמנו 1,300 יהודים. ההיסטורין בן המאה ה-18, המצוטט רבות במבוא, G.B.Gallicciolli חולק על אומדן זה.

תשומת הלב היא לאפשרות ישוב יהודי באי ג'ודקה, אשר לפי ידיעות, שלא נמצא להן סימוכין, היו באי שני בתי כנסת וכן נמצאה בו כתובת בעברית. יחד עם זאת, אפשרות זו לא נשללה לחלוטין.

Roberta Curiel and Bernard Dov Cooperman בספרם The Venetian Ghetto סבור Giudecca [7]- הגדולה מבין האיים של ונציה והכי הקרובים לעיר העתיקה - חייבת את שמה, על פי כמה, בנוכחות העתיקה של קהילה יהודית, שמעידה על קיומם של שני בתי כנסת,שאינם קיימים יותר, ועל ידי הגילוי , באזור ליד Zitelle, אבן עם כתובות עבריות Itinerari di Venezia . השערה אחרת, שמדובר בשיבוש מהדיאלקט Zudeca שפרושו "להשפט" [8]

ריקרדו קאלימני בספרו הנ"ל הרחיב: La Giuducati היו משתי משפחות Flabanieri e Caloprimi. אלו בסוף המאה ה-9 פוצו על מימשל ונציה על-ידי הקצאת האי, לאחר שקודם נענשו בהגליה אליה.

הוא הביא את אירוע הקשור לאי: בשנת 1244 הרב של יהודי האי (לפי המשוער)Sedecia ben Abrammo de Rofe פנה בשאלה לרבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני, רב ידוע בעיר טראני בדרום איטליה, האם מותר לנסוע בשבת בתעלות המים מוונציה. לדעת המחבר זו עדות שהיו יהודים מחוץ למרכז העיר. (אגב, התשובה הייתה חיובית אך הקהילה לא קבלה זאת)

עדות נוספת, קדומה לקיום יהודים בתקופה קדומה בוונציה, במוזיאון הבריטי יש כריכה של כתר ארם צובא באותיות לטיניות, שנערך המאה ה-9 בונציה.

חיי היום יום עריכה

Via scala mata.png

המבנה מימין הוא בסימטת scala mata (בונציה מוכנה סימטה Corte)

בגטו של אותם הימים היו גם מוסדות תרבות : תיאטרון, אקדמיה למוסיקה סלוני הופעה של סופרים וחניות ספרים. אזור הגטו היה תחום ליהודים בלבד במשך 250 שנה עד שבשנת 1797 נפוליאון כבש את ונציה ויהודי ונציה הורשו לגור בכל איי ונציה. גם לאחר תקופה זו נשאר המרכז של יהודי העיר בגטו. אפשר להבחין בבנין מפואר ב-Corte dei Barucchi [9]אשר שימש בימי הגטו אכסניה ובית חולים והיום הוא המרכז הקהילתי של קהילת ונציה. רחוב אחר נקרא עד היום Calle del Forno על שם המאפיה שבו ואפילו היתה בו מאפיית מצות. [10] בגטו יש מוסדות חינוך, בו נמצאים ילדים מגיל הגן עד גיל הבר-מצוה. כן יש גן ילדים של חב"ד.

עוד מבנה מיוחד בגאטו, במבנה הגבוה - המכונה "גורד השחקים של ונציה" - 8 קומות - הסימטא מכונה בשם Corte scala mata דהיינו: רחוב המדרגות המשוגעות. כנראה המדרגות נבנו שלב שלב לקומות בהדרגה ולכן אין הן עולות בצורה מסודרת כמו בכל מבנה רגיל.

העדות בגטו עריכה

תחילה היו בגטו יהודים ממוצא גרמני, כונו בשם "Natione Todesco" אשר עסקו בעיקר במתן הלוואות כנג משכונות. כמו כן היו איתם יוצאי איטלקי. הדומיננטיות היתה גרמנית עד שהוא הוגדר בפועל בתור שכזה. יהודים איטלקים, בעיקר ממרכז איטליה ודרומה: יבואנים וסוכני אוניות ואפילו סטודנטים המשיכו לגור בעיר עצמה. בשנת 1541 הגיעו לעיר יהודים מהלבנט. בחלקם סוחרים עשירים שבאו מההאימפריה העות'מאנית. כמו כן, היו מהם ממגורשי ספרד ופורטוגל משנת 1492. בבואם הם גרמו להרחבת שטח הגטו, לרבות מעט שטחים ירוקים שנוספו לשכונה היהודית. המהגרים מהלבנט חוייבו לשאת את סימני ההיכר של היהודים, אך הורשו לעסוק בכל, מלבד העיסוקים המסורתיים.

רבי יהודה אריה ממודנה ( ראה להלן) מתאר כך את המהגרים החדשים: מתפללים בנוסח התורכים, הגברים לובשים תרבושים, הנשים לובשות בגדים יקרים, מקושטות ביהלומים יקרים ונושאות כובע מקושט באבנים יקרות. היה להם הופעה אחרת מהיהודים האשכנזים שהגיעו חעיר.

בתי הכנסת עריכה

DCP 0090.jpg

האשכנזי הגדול 1529 ראה הכתובת בעברית לכותרת העליונה של הבנין

מדובר בנושא המרשים ביותר בגטו. לקראת ביקור כדאי ללמוד את התרשימים המפורטים שאפשר למצוא בקישור הבא בתי הכנסת: תרשימים והסבר. הקהילה אינה מרשה צילומי פנים בתי הכנסת ולכן לא יהיו בערך צילומים כאלה. קווי האופי המיוחדים של בתי הכנסת הם:

  • במטרה לנצל באופן מרבית את השטח, המבנה אינו נושא אופי סימטרי: פעם מרובע ופעם טרפז. העיקר ניצול מלא של השטח. עזרת הנשים היה בגלריה.
  • ארון הקודש בנוי מחוץ לקו המבנה במטרה לנצל את השטח ומחשש לשריפות.
  • חזית בתי הכנסת מחולקת לחמישה חלקים, אולי רמז ל[חמישה חומשי תורה].
  • התופעה המיוחדת במינה היא מקומה של הבמה בבית הכנסת, היא מוצבת בסוף בית הכנסת. היתרון המובהק הוא האקוסטיקה. החזן ובעל הקורא נשמעים היטב לקהל ברחבי בית הכנסת.

במאה ה-17, ימי הזהר של הגטו היו בו שלוש עשרה מקומות תפילה. אולמות בתי כנסת היו חמישה בלבד והם קיימים עד היום: בגטו נואובו : האשכנזי הגדול, קנטון( מתפללים בו היום רק ביום הכיפור) ובית הכנסת האיטלקי בונציה שמתפללים בו בנוסח האיטליאני ( בשיפוצים). בגטו וקיו היו שנים: הפוננטיני דהיינו המערבי, ספרדי-פורטוגלי והלוונטיני כלומר המזרחי. ( אלו הם בתי הכנסת הפעילים היום. בקומת הקרקע של בית הכנסת הלוונטיני נוסף הריהוט של בית כנסת לוצאטו שנהרס. בית כנסת זה שימש תלמוד תורה לילדים היהודיים בעיר.

כאמור בתי הכנסת ניתנים לביקור רק בסיור מאורגן ובתשלום על המוסאון ועל הסיורים

סוכות בגטועריכה

Paintining in SUCCA venzia.jpg

קישוט לסוכה בונציה - באדיבות מוזאון יהודי איטליה בירושלים

יהודי איטליה נוהגים לבנות סוכה אחת עבור בני הקהילה ליד בית הכנסת. בסיום תפילת מעריב, נכנסים לסוכה ומברכים את ברכות הקשורות בכך. עושים קידוש , נוטלים ידים ומברכים המוציא על לחמניה מיוחדת. עתה, מפסיקים את הסעודה ואת המשכה עושים בבית.

בגטו היהודי של ונציה נהגה משפחת סולם לבנות סוכה. היות והנוף לעבר התעלה היה מכוסה, הם ציירו קישוט ובו נראת תנועת הסירות. וכך יכלו לשבת בסוכה ולהמשיך להנות מהנוף.

על דפנות סוכת עץ בת 200 שנה מונציה, המצויים היום במוזיאון יהדות איטליה, צויירו חלונות רחבים שמבעדם נשקפו מראות הקשורים לסיפור יציאת מצרים. הסוכה, האחת והיחידה נשמרה בונציה ונתגלתה ע"י דייריו הנוכחים של הבית, משפחת סולם. שיני הזמן נתנו את אותותיהן בסוכה העתיקה וחרף מצבה הועברה למוזיאון יהדות איטליה. לאחר תהליך של שימור מספרת הסוכה את סיפורו של חג הסוכות שנחוג בונציה לפני 200 שנה.

על אחד מכותלי הסוכה המצויירת, בצבעי שמן, דמותו של משה מקבל את לוחות הברית. תמונה נוספת מתארת את משה מכה בסלע ומפיק ממנו מים על מנת להרוות את צמאונם של בני ישראל במדבר, כשפניו קורנות בקרני אור. על קיר אחר של הסוכה צוירו בני ישראל מלקטים מאדמת המדבר את המן הנופל עליהם משמים.

בני ישראל "הולבשו" בציורים אלו בתלבושות המאפיינות את סגנון הלבוש שהיה נהוג בונציה לפני 200 שנה. על קיר נוסף נראים המצרים טובעים בין גלי ים סוף הממוקם בתוך הלגונה של ונציה בין בתים ונציאניים טיפוסיים ( ראה תמונה)

חכמים שפעלו בגטועריכה

רבינו דון יצחק אברבנאלעריכה

ערך מורחב:רבי יצחק אברבנאל

דון יצחק אברבנאל הגיע לוונציה בשנת 1503. הוא שהה בעיר חמש שנים בלבד. אך הספיק להטביע בה את חותמו בתור בעל תבונה מדינית. כאשר הגיע לעיר היא הייתה לאחר חתימת הסכם שלום עם האימפריה העות'מאנית. אך הסיכוי שלה לחדש את הפעילות של דרך הבשמים - בדרך העות'מאנית. שכן, נפתחה דרך חדשה למסחר בתבלינים, דרך ההאוקיאנוס האטלנטי אשר פותחה על-ידי האימפריה הפורטוגזית. הדבר גרם לירידת מעמדה של ונציה, אשר בנוסף לתבוסה נגד הטורקים גם איבדה את מעמדה בסחר הבשמים.

זמן קצר לאחר בואו, דון אברבנאל הגיש ל"מועצת העשרה" , שליטי בעיר, תוכנית להסדרת ה"סחר בשמים" אשר, גם לונציה וגם לפורטוגל, לדעתו, יהיה כדאי להסכים עליה. מנהיגי העיר ונציה הבחינו "בסגולות הטובות ובמידת היושר של אישיותו"[11]. אחיינו, יוסף אברבנאל, מנהל עניני הכספים של "הדוכס מוויזאו", היה צריך ליטול חלק בהסדר. פורטוגל סירבה להסדר, מסיבות משלה, ואילו אברבנאל נשאר בעיר "דמות נערצת עד סוף ימיו". שליטיה של ונציה הלכו אחרי ארונו בעת פטירתו בשנת 1508, למרות שהוא נקבר בפדובה שכן קבורת יהודים עדיין נאסרה באי ונציה.

רבינו דון יצחק אברבנאל, כפי שכונה, המשיך בוונציה בפעילותו הספרותית. במקביל, בנו יהודה אברבנאל, הוציא לאור בקושטא, בשנת ,1505 שלושה מספריו: "נחלת אבות", "זבח פסח" ו"ראש אמנה" ואף חיבר להן הקדשות פיוטיות[11].

אברבנאל השלים את פירושיו לנביאים אחרונים ובו הבהיר נקודות בתחזיתו המשיחית "משמיע ישועה". הוא סיים גם את כתיבת הפירושים לארבעת ראשוני חמשת חומשי תורה. היות ואלו היו החיבורים האחרונים אפשר לראות בהם "את הניסוח המוסמך ביותר של דעותיו", כאשר הוא לבדו כתב כי השקיעה בהם את "כל מעייניו וידיעותיו" [11].

חיבורו האחרון היה "תשובות לשאול". בחיבור זה השיב ל-12 שאלות פילוסופיות שהציג לו תלמידו שמואל הכהן אשכנזי. תשובותיו מייצגות את ההתקפה העזה וכבדת המשקל ביותר על פרשני הרמב"ם[11].

רבי אריה די מודינה עריכה

ראו ערך מורחב:רבי אריה די מודינה

145288817.jpg

ספר לזכרו

הרב המפורסם של הקהילה היהודית בונציה. חי בתקופת הזוהר של הקהילה המאה ה- 17 (1571-1648). חיבר את הספר תולדות מנהגי היהודים Historia de' riti hebraici אשר נפוץ באוניברסיטאות באירופה ונתן ללומדיהם מושג על היהדות. בהקדמה לספרו הוא כותב כי המניע לחיבורו היה הסקרנות שמגלה העילית האינטלקטואלית הצרפתית והאנגלית בתרבות היהודית, בניגוד למספר הקטן באופן יחסי של ונציאנים " אדונים וראשי כנסייה, המגלים בה עניין.

ידוע היה בחידושים ההלכתיים אשר גרמו לאי שבעות רצון מצד רבני הדור. בין השאר, הוא דגל בהזמנת תזמורת ומקהלה של לא יהודים, אפילו מעורבת , לבית הכנסת, בפורים הוא הציע לקיים ריקודים מעורבים ועוד. הוא היה מעורב במשחקי הימורים ונקלע לקשיים כספיים וחייו באו לקיצם בסבל ועוני. בשנת 1998 מלאו 350 שנה לפטירתו. לציון המאורע ערך מכון בן צבי בשיתוף המכון לחקר יהדות איטליה של חברת יהודי איטליה, ירושלים, כינוס מדעי בין-לאומי. ההרצאות שנאמרו בכנס פורסמו בכרך מיוחד של 500 עמודים. ( ראה הכריכה בתמונה )

השואהעריכה

DCP 0096.jpg

תחריטי הנחושת בקיר להנצחת השואה

Venezia jews brigada.jpg

רב צבאי של הבריגדה בתום המלחמה בבית הכנסת בגטו

בככר המרכזית של הגטו, ליד בית האבות, מצוי קיר ועליו תחריטי נחושת, המתארים את גורלם של יהודי ונציה בשואה. בשנת 1938 היו בונציה 1200 תושבים. בזמן הכיבוש הגרמני, בשנים 1943-1944 נלקחו להשמדה 200 תושבים, כולל זקנים וזקנות מבית האבות וחולים מבית החולים לחולי נםפש באחד האיים. הרב של הקהילה. הרב אדולף אוטולונגי, הוגלה ונרצח. בסוף המלחמה היו בעיר 560 יהודים.


לקריאה נוספת עריכה

המדריך המפורט על יהודי ונציה

  • Francesca Brandes, Venice and Environs Jewush Itineraries , Marsilio Regione del Veneto, 1997.
  • לוצ'יאנו טאס, יהודי איטליה , ספרית מעריב, 1978.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים עריכה

  1. מפה מיוחדת, עם הסבר, מוצגת בכניסה לבית הכנסת הספרדי מראה את גבולות העירוב.
  2. בקרב היהודים נהוגה החידה: היכן נמצא ה"ישן" שהוא "חדש" וה"חדש" שהוא "ישן"
  3. ראה צילום המרכז בגלריה מטה - הקיצוני משמאל
  4. באי Borano קיים מגדל נטוי, כדוגמת מגדל פיזה, אך מפורסם פחות, אשר נטה לצידו בשל האדמה הבוצית של האיים
  5. מעלית הידראולית פועלת על לחץ שמן ואינה זקוקה לחדר בגג. כנראה גם הלחץ על הקרקע הוא נמוך יותר
  6. מדרגות לולניות מיוחדות יש במבנה ליד בית הכנסת הספרדי - בבית הקרוי ובסימטא הקרויה Scale Matte (הממדרגות המשוגעות)
  7. La Giudecca או בניב מקומי Zudèca e Zuèca
  8. השערה נוספת נובע שמה zudegà (עתיק "להישפט" ונציאני), בהתייחס לפסק הדין שניתן, בתחילת המאה התשיעית, כאשר רפובליקת ונציה העניקה אי זה למשפחות Barbolani, ו Flabanici Caloprini על מנת לפצות אותם על הנזק שנגרם להם בתקופת הגלות, שאליה הורשעו שלא בצדק. עוד השערה: מקובל בערים האיטלקיות להעניק לשכונה הדרומית שם זה. הויקיפדיה האיטלקית
  9. כמובן על שם משפחת ברוך
  10. שלט מאפיית המצות מצוי עד היום על אחד מבתי הגטו
  11. 11.0 11.1 11.2 11.3 בנציון נתניהו, דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות

ראו גםעריכה

גלריית תמונות עריכה


תוכנית שיקום הגטועריכה

תרגום גוגול ךעברית המקור לעיך


NOTEBOOK גטו שווה חיסכון יהודי הגטו שנלכד היהודים של ונציה הוא מקבל חידוש לאחר 500 שנים על ידי ליוויה אלבק-Ripka | 30 דצמבר 2014 12:00 | תגובות: 7 הדפסתדוא"ל Share0Tweet0 00

(Flickr) תוכן קשור

בין האנטישמיות גואה במערב אירופה, יהודים איטלקים האם Staging תחייה מפתיעה תגובה קהילתית חזקה לפיגוע בשנת 1980 זרעה דור חדש של מנהיגים דינמיים על ידי מיכאל Ledeen נקבה הרב רק של איטליה חופר את השורשים היהודים מוסתרים של המדינה ברברה איילו חשף את ההיסטוריה הסודית "רבים האיטלקים. אבל השיטות והתיאוריות שלה זכו מלעיזיה הרבים. על ידי קרינה Ioffee 22 רוב הניצוץ הירואית בדיאן פון של פירסטנברג ניו הזיכרונות של מעצבת האופנה להזכיר שמות אוטוביוגרפיה "האישה שאני רוצה להיות" היא מרתקת, מעורר השראה, ומטריד על ידי מרג'ורי Ingall משהו כמו ונציה אף אחד לא יכול לעשות. רק אלוהים. ההישג הגדול ביותר לאנושות והאחד שמתקרב אליו ביותר לאלוהים, שכן הוא לא יכול ליצור פלאות כאלה, הוא לשמר את אלה קיימים. פילוסוף -French סימון וייל (Venise Sauvée 1955)

ב -20 בנובמבר, המועצה הוונציאנית המורשת, פילנטרופיה בינלאומית שנוסדה על ידי מעצבת אופנת דיאן פון פירסטנברג, התחייבה 12 מיליון דולרים כדי לשחזר את הגטו היהודי בוונציה, להציל את המורשת שלו מתפוררת ולהפוך אותו למרכז תרבות יהודי עשיר בזמן לה יום השנה ה -500 בשינה 2016. הפרויקט תכלול שיפוץ של מה כיום כמוזיאון קטן, לא מאורגן, שאינו מעיד על התרבות היהודית העשירה שחיה באי הוונציאני במשך חצי מאה, ושיקום לתהילה של בתי כנסת חמש של הגטו , הומה פעם בחיים.

השיקום של הגטו של ונציה הוא מזמן. בשינה 1516 הרפובליקה סרניסימה מוגבלת היהודים לגטו הראשון בעולם. מגודר לאי קטן, מזוהם בפריפריה של העיר, הקהילה הייתה נעולה בחצות על ידי שומרים נוצריים שהם היו צריכים לשלם בכניסה לגטו; הם שוחררו עם שחר. אבל בעוד שהגטו נוצר כאקט של הפרדה, לאורך הזמן היא הפכה למקלט שבו שגשגו תרבות וזהות יהודיות. כלוא והן מאוחדות בתעלות של ונציה, מצאו, למרות כוונותיה של הממשלה-מרחב שבו להביע את עצמם מלא, זיוף קהילה שתלך על מנת להשפיע על העיר, ובאירופה כולה יהודים.

"כולנו אחראים לוודא שדורות-500 בעתיד שנים מהיום-יש להם גישה לסיפורים של תרבות וקידמה האנושיות אלה," פון פירסטנברג אמרו בהודעה בנובמבר של VHC של השחזורים.

בעוד שכל של ונציה הוא שביר, בשל הקרב הנצחי שלו עם הצפה ויסודות 1,600 בן, הגטו במיוחד לא יציב, בהתחשב בארכיטקטורה יוצאת דופן, שנבעה מצפיפות יתר. "לפעמים אתה מתחיל פירוק קיר ואתה מגלה שהוא מוחזק על ידי קסם," אמר הטוטו Bergamo רוסי, מנהל המשרד של VHC ונציה, בצחוק. "הנטייה של האדם היא לאלץ את האגו, כדי לנסות להטיל את עצמנו, אבל למה? הרעיון של שיקום שלי הוא הפוך: כבוד ככל שיכולים, מנסה להיות צעד מאחורי. אנחנו לא צריכים להיות בתחרות עם ההיסטוריה ".

בעוד השחזורים יהיו עדינים ומכובדים, אחת מהמטרות המרכזיות של הפרויקט הוא להחיות ולא רק לשמר. "אני לא בחרתי את הפרויקט הזה כי זה יהודי", אמר רוסי. "הגטו הוא חלק חיוני של המורשת התרבותית של ונציה, ואם אנחנו רוצים לעשות בוונציה טובה יותר, אנחנו צריכים להעלות את הרמה של התרבות." רוסי מתאר את הפרויקט כחלק משינוי רחב יותר שצריך להתרחש בוונציה, תוך התמקדות על המורשת שלה יוצאת דופן היסטורית, ולא תיירות שיוט ספינה ורוכלים בכל מקום למכור סחורה זולה לאורך הרחובות המתפתלים של העיר הרומנטית.

"נכון לעכשיו, ונציה היא על הבאת עוד ועוד אנשים, לזמנים קצרים יותר, לדברים שאין לי מה לעשות עם היופי וממד אמיתי של ונציה. אנחנו הורגים את העיר ", אמר שאול בשיא, מנהל מרכז ונציה לבינלאומי ללימודי יהדות. "הגטו הוא מקום של יופי חבוי; זה מקום שצריך נרטיב, סיפורי הישרדות, הסיפורים של הישג, למרות לגטאות. בתי כנסת יפות בפנים, אבל בחוץ הם ארמונות ונציאניים פשוט לא בולטים. אנחנו באמת זקוקים להתערבות גדולה להפוך את המוזיאון למקום מסוגל לספר את הסיפור. "

זה מטרה אצילית, ואלה שהגיעו לוונציה רק ​​כדי לדחות על ידי הריח הרע שלה וסמטאות עבירות סתומות עם תיירים יזהה את הדחף. אבל יש מעט מאוד יהודים שנותר בוונציה, וכמעט אף אחד בגטו הישן. חידוש עשוי לעזור להפיח חיים חדשים בוונציה, אבל כמה אזרחים מודאגים שזה לא יהיה הנשימה של תרבות היהודית אותנטית.

יש עדויות של יהודים שהוצאו מחיים ציבוריים בונציה כבר במאה ה -10: אסורות מאוניות עלייה למטוס, עשויות להתיישב בפאתי העיר, ונאלצו לשלם מסים מיוחדים. בשל ההרס הכלכלי של מלחמות מרובות והמוות השחור, לעומת זאת, הם התקבלו בברכה כמלווים בריבית במאה ה -14. אבל עד סוף המאה ה -15, יהודים להלוות כסף נאסרו שוב. אלה שנותרו נאלצו ללבוש טלאי צהוב, ומאוחר יותר כובעים, כמזהים דתיים. חל איסור על בעלות קרקע ובניית בתי כנסת, חלקם אפילו בכוח הוטבלו. על ידי 1492, יהודים רבים ספרדיים ופורטוגזיים, שגורש בתקופת האינקוויזיציה, התיישבה בוונציה, ועל ידי 1516, היה ויכוח כבד על אם לאפשר להם להישאר בעיר.

ב -29 במרס של אותה שנה, חוקים החדשים אילצו את כל היהודים לחיות יחד "כדי למנוע הנדידה שלהם על בלילה." נוצרו באתר של בית יציקה (בונציאני איטלקי, געטא) Nuovo הגטו הוקם, שמירה על יהודים משם מחיים אזרחיים ומוקדי כוח פוליטי ודתי. זה היה המקרה הראשון של הפרדה מאורגנת באופן רשמי על בסיס דת באירופה. מחמד להתאמן רק מקצועות מסוימים, יהודים הפכו רופאים, strazzarioli (ragsellers), סוחרים, ומלווה בריבית, שפעילותן נחשבת כל כך יאה להם להתבצע בחדרים בקומת קרקע נסתרים. בהתחשב בשטח המינימלי בגטו, תושביה נבנו כלפי מעלה, וכתוצאה מכך subdivisons, תוספות זמניות, שבילים צרים, והבניינים הגבוהים ביותר בעיר.

במקור, היהודים גרמנים שנמלטו רדיפה עברו לגטו, בניית בית כנסת האשכנזית, Scuola Grande Tedesca, ב1528. כאשר נדודי יהודים הגיע מיציאות לבנטיני בשנת 1541, וקיו הגטו הוקם, תוך הפרדתם מהמתיישבים הראשונים. (למרות השמות, הגטו וקיו, או "גטו ישן," הוא בעובדה חדשה יותר מאשר גטו נואובו, או "הגטו חדש".) מגיע ממקומות השונים באירופה, כל קבוצה רצתה לשמר טקסים והתחושה של קהילה כל כך שלה כי על ידי שינה 1571, היו חמישה בתי כנסת, שכל אחת דואג לקבוצות מגוונות של יהודים שהפכו את גטו ביתם.

"ונציה היהודית ייצגה את הסכום של קהילות רבות: גרמנית, פורטוגזית, ספרדית, ולוונטיניות", כותב ריקרדו Calimani בגטו של ונציה. "כל אחת מהקבוצות הללו שמר על מסורת הדתית משלה; הם חיו בנפרד, נהנו מהטבות שונות, והיו לי פונקציות כלכליות מובהקות. לעתים קרובות הם היו בסכסוך. ... עם חלוף זמן ההבדלים דעכו אבל, בשל חלקו הנטייה החזקה, מולדת היהודית כלפי אינדיבידואליזם, הם אף פעם לא נעלמו לחלוטין. "

למרות מגבלות רבות, הקהילה טיפחה חיים תרבותיים ואינטלקטואליים מורכבים: מתן ייעוץ להנרי השמיני במהלך גירושיו; הפקת עבודות של חוקרים כמו לאון מודנה, שרה Copio Sullam, והשמחה לוצאטו; ו, עד 1650, הדפסת שליש מכל פרסומי עברית באירופה. נוצרים לבקר בגטו כדי לקנות תבלינים, תכשיטים, בדים ולבקר בנקים ורופאים. עד המאה ה -17, יהודים שלטו ברוב סחר החוץ של ונציה, ומסחר והמלגה שגשגו.

בשנת 1797, עם נפילתה של הרפובליקה של ונציה, יהודים משוחררים. "מפתיחת נפוליאון מהגטו עד חוקי הגזע של מוסוליני בשנת 1938, היהודים חיים מה למפרע ייראו סוגריים אשליה של חופש," לכתוב בשיא ועמיתו איזבלה di Lenardo בגטו Inside Out. במהלך תקופה זו, יהודים רבים עזבו או מתבוללים, והגטו הפך לעוד פרבר ונציאני.

בראשית המאה ה -20, רק צללים של חיים יהודים נשארו. "אחד שומע דבר מלבד צלילים יומיומיים עניים", כתב משורר ריינר מריה רילקה של ביקור בקהילה הולכת והקטנה. על ידי מלחמת העולם השנייה, רק 1,200 יהודים נותרו בוונציה. בשנים האחרונות של המלחמה, 247 מהם נעצרו וגורשו לאושוויץ-בירקנאו. שמונה חזרו.

היום, כ -500 יהודים להישאר בגטו, אבל, כמו ונציאנים אחרים, רבים מתרחקים מהעיר, שהוא יקר יותר ובלתי ראוי למגורים. אוכלוסיית האיים השוקעת הופכת פחות ממחצית מהאנשים שם בכל יום-רובם תיירים. אבל יהודים גם האנטרופיה שלהם, משליכים את הקהילה שלהם בנפרד.

"הקהילה היהודית של ונציה מאבדת אנשים בגלל יצוא של אנשים צעירים המחפשים הזדמנויות טובות יותר," תושב סוזנה Calimani אמר לי, "אלא גם משום שאנשים צעירים יהודים ... מרגיש רחוק מהקהילה היהודית כפי שהוא, מאז שאולי יש להם עשה נישואים מעורבים ולהרגיש שהקהילה היא גם אורתודוכסית. אני חושב שזה גם נגרמים על ידי תופעה של קיטוב החזק של יהדות שהתקיימה בשנים האחרונות-דתיים האנשים הפכו דתיים יותר ולהניח אלה עברו בכיוון ההפוך ... לאבד, לדעתי, אחד מהמוזרויות נפלאות ביותר של יהדות איטלקית , הדרך האיטלקית אמצע: המסורתיות ".

ואותם יהודים שעדיין מרגישים מחוברים למסורת שלהם יש, כמו ונציאנים אחרים, לפעמים היה המומים על ידי תיירים, מה שהופך אותם יותר כדי לשמור על סיכוי הפרקטיקה התרבותית או דתית שלהם מחוץ לעין ציבור, בדלתיים סגורים. נטייה זו יצרה מתח מסוים עם קהילת חב"ד, שהגיעה לגטו לפני כ -20 שנים, ואשר מקבל בברכה את תיירים ומקיים טכסים דתיים בגלוי בקמפו המרכזי. Calimani אומר שהיא מרגישה אחד האתגרים הגדולים ביותר בפני יהודי ונציאני הוא הקרע בין שתי הקבוצות.

זה אירוני, אמר בשיא, שמבקרים רבים לקחת חב"ד להיות "יהודים ונציאניים אמיתיים" כי הם נראים יותר "אותנטיים" במראה שלהם המסורתי. "פעם הייתי מאוד כועס וממורמר של חב"ד", בשיא אמר, "ואז אמרתי, תראה, את ההיסטוריה של ונציה היא אנשים שמגיעים ממקומות שונים בדרכים שונות, וכנראה כל קבוצה חדשה התקבלה בברכה בחשדנות ובטינה . ... אז אם אני אומר, 'יש חב"ד אין מקום כאן, "אני יהיה ליישם את אותו ההיגיון כמו לפני 500 שנה."

ההיסטוריה של הגטו היא אחת מהקבוצות התעמתו במנסה לשמר את זהותם, סופו של דבר למצוא דרך לחיות בשלום. כמו כן, מסביר בשיא, הקהילה הוונציאנית היא בצומת דרכים וחייבת להיות מוכן לתקשר בינלאומי על מנת לשמור על המורשת המורכבת של הגטו בחיים. כחלק מחגיגות ה, מרכז ונציה למדעי יהדות בינלאומית מתכנן להשיק תכנית חדשה בשנת 2015: בית Venezia: בית לתרבות יהודית, אשר תספק פעילויות חינוכיות ואמנותיות במרחב מולטימדיה. תחייה של חיים יהודים באיטליה היא קריטית עכשיו, עם היציאה הגדולה ביותר לישראל בכ -40 שנים ועלייה חדה בתקריות אנטישמיות ברחבי אירופה. הדמוגרף איטלו-הישראלי סרג'יו דל-פרגולה, אומר אלה שהגרו הם "מונעים על ידי המשבר הכלכלי באיטליה, כמו גם דעות קדומות" אנדמיות "ואנטישמיות בתקשורת, באינטרנט, ובמגזרים רחבים של פרלמנט."

כשאני בדוא"ל פון פירסטנברג לבקש את מחשבותיה על השיקום, היא ענתה בענווה, אם בקצרה במקצת. "אני בשום אופן לא מוביל שימור זה של הגטו של ונציה", כתבה. בהתייחסו לרוסי, היא המשיכה: "נפגשתי עם טוטו בטיול האחרון שלי לוונציה, והתרגשתי מהתשוקה שלו." ברורה, יש לו את מעצב האופנה המתוקשר הרבה מיילים להגיב ל, אבל היא לוקח הזמן להצביע על כך שזה "פרויקט נפלא, מאז הגטו הוא ככל הנראה העתיק ביותר בעולם."

המקומיים הביעו חששם כי ניתוק כזה עלול להוביל לשיקום פיזי של היופי של הגטו, שוכח, עם זאת, על הצרכים של המקומיים והקהילה הצעירה שלהם. Calimani אמר לי שהיא "חוששת שכל הכסף ... אכן יסייע לבניינים, בתי כנסת, ומורשת תרבותית יהודית, אבל לא כל כך הרבה אנשים".

כמו השמש שנקבעה בסופו של יום הכיפורים בסתיו הקרוב והיונים ידועים לשמצה של ונציה היו גרשו מחלון בית הכנסת קנטון, ראיתי הורים אופפים את ילדיהם בטליתות, מברכים אותם לשנה הבאות. מעזרת הנשים, ראיתי שרוב האנשים נעלמים מתחת בד לבן, צאצאיהם של קהילה 500 בן הצטופפו יחד באופן הדוק. כמה עם זאת, עמדו חשוף ולבד; נביאי האפשרות לאבד את העושר, מורשת והמסורת של עוד קהילה יהודית בתפוצות.

כמו במאמר זה? הרשמה לנו Digest היומי כדי לקבל התוכן החדש של Tablet המגזין בתיבת הדואר הנכנס שלך כל בוקר.

ליוויה אלבק-Ripka הוא עיתונאי אוסטרלי המתגורר באיטליה באחווה עם סטודיו יצירתי Fabrica. היא הייתה בעבר סגן העורך של מגזין נוצת דמבו פיל המעופף.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית