גטו רומא

השער הוא מימי רומא: Portico d'Ottavia ודרך הפירצה נראה הרחוב הראשי של הגטו הנקרא על שם השער Via del Portico d'Ottavia הרחוב בנוי על בסיס רחוב רומאי ששמו היה והוא הוביל מהקפיטול - המרכז השלטוני של העיר אל השער הצפוני של העיר.

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":41.891959,"lon":12.477669,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":41.891959,"lon":12.477669,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":41.891959,"lon":12.477669,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":41.891959,"lon":12.477669,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

צילום בהווה - בית הכנסת הגדול של רומא Lungotevere De' Cenci, 15

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

ראו גם:

• רומא - הגטו - לקראת סיור
• GHETTARELLO - הגאטו הקדום
• ספרה של Serene de Nepi על Sopravvivere_al_ghetto בנושא: Per una storia sociale della comunità ebraica nella Roma del Cinquecento

Il Ghetto Ebraico di Roma di fine ‘800 rivive in 3D, inizia un viaggio lungo 150 anni

http://www.meridiananotizie.it Il Ghetto romano di fine ottocento torna a risplendere all’interno del Museo Ebraico di Roma. Grazie al tavolo interattivo permanente, voluto dal Museo e realizzato grazie al finanziamento della Rothschild Foundation Europe del 2014, si potrà infatti osservare e camminare per la prima volta nel quartiere in un viaggio lontano 150 anni. Studiosi, ricercatori, visitatori e soprattutto studenti potranno cosi immergersi nella Storia di uno dei luoghi ebraici più suggestivi.

גטו רומא היה גטו שהוקם ברומא בשנת 1555, ברובע סנטאנג'לו שבעיר, כשלושים שנה לאחר הקמת הגטו היהודי הראשון - בוונציה. ייהודי רומא חויבו לגור בגטו במשך 242 שנה, עד שנת 1798, אז כבש נפוליאון בונפרטה את רומא, והגטו בוטל זמנית. הקמת הגטו באה בעקבות "בולה" ( מכתב פומבי) של האפיפיור פאולוס הרביעי, כי היהודים הם רוצחי ישו ואינם יכולים לחיות כאזרחים שווי זכויות בעיר אחת עם תושבים קתולים.

כינוי הגטו ברומא

אמיליו מילאנו, חוקר יהדות איטליה, סבור כי מוצאו של המונח "גטו" אינו בהכרח כפי שמקובל לחשוב: שמו של בית יציקה למתכות - כשם האי עליו נבנה גטו ונציה. יש הסבורים כי יש לו קשר למונח : gettata - מזח בנמל גנואה עליו הוחזקו היהודים שהגיעו מספרד באופן זמני (לפי ססיל רות).

במסמכים של אותה תקופה יש לפחות עוד שלושה מונחים שבהם כונה הגטו:

1. מכלאת היהודים - Serraglio degli Ebrei - כינוי שהופיע בשנת 1575 - 20 שנה אחרי הקמת הגטו והוא נאמר במטרה לשכנע את העם הרומאי שצריך להחזיק בנפרד את "החיות המהלכות על שתיים".
2. הֶסגר (פרישׂוּת) היהודים - היה בשימוש 300 שנה. המטרה להעניק לאזור נופך נזירי לאזור ששימש למעצב-בית עלוב.
3. מִתחם היהודים - Reclusorio degli Ebrei - החל משנת 1851 - כינוי מכובד יותר.

החוקר מילאנו סיכם שהכינויים משקפים את רגשות ההמון כלפי היהודים, שהאמינו כי הגטו איננו אלא :"מאורת ברנשים מזוהמים, נוכלים, מפירי חוק ומופקרים ולכן יש לבודדם"

הגזירה

הכרזת האפיפיור, שניתנה ב-14 ביולי 1555, כונתה בשם Cum nimis absurdum, על שם משפט הפתיחה שלה שקבע "יהיה זה אבסורדי ויגרום לאי נחת מוחלטת, שהיהודים אשר נמצאו חייבים בדין באשמתם ונידונו על ידי האל לשעבוד נצחי..." ימשיכו את חייהם הסדירים, ובהמשך פורטו הגזרות שהוטלו על היהודים. הגזרה על היהודים הוסרה רישמית רק בשנת 1963 על ידי האפיפיור יוחנן ה-23. האיגרת, משנת 1555, ציוותה על יהודי רומא לעזוב את בתיהם ברחבי העיר ולהתרכז ברובע מוקף חומה, בחלקו הדרומי של "שדה מרס" (שכונה ברומא). בתחום זה כבר גרו כ-4 חמישיות מיהודי-רומא. פרק הזמן שהוקצב למעבר שאר יהודי רומא היה שישה חודשים, ובמהלכם היה עליהם למכור לנוצרים את רכוש הדלא-ניידי והעסקים שבבעלותם, שלפי הערכה נמכרו בכחמישית מערכם האמיתי. גזרה זו הייתה רק אחת מהגזרות שניחתו על היהודים באותה תקופה.

ביטול הגטו

הגטו אמנם בוטל באופן רשמי ב-1798, אך הוחזר לתוקפו מעט אחרי שמדינת האפיפיור חזרה לשלוט בעיר. ב-1848 בוטל שוב הגטו, במהלך מרד, אך שוב באופן זמני. המנהיג האיטלקי Angelo Brunetti נטל חלק פעיל בפריצה מהגטו. הגטו בוטל באופן סופי ב-1870.

תחום הגטו

מפת הגטו - 1891

ANNO 1898 DIE 24 XBRIS CLEMENTE VII IL TEVERE ARIVI AQVESTO SEGNO - הטיבר הגיע עד כאן

התחום הגאוגרפי שנבחר לגטו בידי האפיפיור היה המושב העיקרי של היהודים בזמנו. אבל הוא לא היה מקום מושבם בראשית בואם לרומא ובעת העתיקה וימי-הביניים. היהודים הראשומים ברומא ם העדיפו את שכונת "טרסטוורה" (trans Tiberim שמשמעו "מעבר לטיבר"), שהיתה השכונה הקרובה למעגן האניות שהגיעו לרומא. בשכונת "טרסטוורה" נמצא עד היום מבנה La Sinagoga di vicolo dell Atleta , אשר במקומו היה לפי המשוער בית כנסת. בו נמצא כתובת של רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי. הם נשארו באזור "מעבר לטיבר" כ-1,300 שנה ורק בראשית מאה ה-13 עברו לאזור הגטו המוכר לנו.

על פיזור היהודים בעיר הרומאית ניתן ללמוד גם משש אתרים - ברחבי רומא העתיקה - שנמצאו בהם קטקומבות יהודיות

חומת הגטו נבנתה לפי תוכנית אדריכל: נקודת המוצא היתה: Ponte Fabrizo המכונה היום גשר ארבעת הראשים (במפה 13) - באלכסון ל Porta Ottavia (במפה 20) ו- Piazza Pescaria (במפה 19) מכאן ל:Piazza Giudea (במפה 1 ו-2) דרך Vicolo Cenci (במפה 36) אל הטיבר. בתי הגטו נבנו עד לשפת הטיבר, כפי שנראה מהתמונה. כמובן, הם הוצפו מים בכל פעם שהטיבר עלה על גדותיו.

התחום המקורי שנקבע לגטו היה בדרום נהר הטיבר , באזור שבו היה עולה על גדותיו לעתים קרובות. למשל, ביום 24 באוקטובר 1898 , בימי (כהונתו האפיפיורית והשלטונית) של קלמנס השביעי, (נהר) הטיבר הגיע עד לסימן המופיע בתמונה משמאל.

הרחוב המרכזי של הגטו היה בעבר וגם היום רחוב ויה דל פורטיקו ד'אוטביה (Via del Portico d'Ottavia). הרחוב בנוי על בסיס רחוב רומאי ששמו היה והוא הוביל מהקפיטול - המרכז השלטוני של העיר אל השער הצפוני של העיר.

בשנת 1823 הוחלט להרחיבו צפונה, וכך הגיע הגטו כמעט עד לרחובות הקרויים כיום ויה דל פונרי (Via del Funaro) ו-ויה דל פלנאני (Via dei Falegnani). שער הכניסה לגטו נקבע בין הרחובות היום כיכר "מזרקת הצבים".

שטחו המקורי של הגטו עלה על 23 אלף מטר רבוע, ובסוף המאה ה-17 כבר חיו בו כעשרת אלפים תושבים בצפיפות גבוהה.

אזור טרסטברה (מעבר לטיבר) וכן האזור הנוכחי של הגטו, נבחרן על ידי האפיפיורים להושבת היהודים , משום מיקומן הגרוע: אזור בוצי מוכה קדחת ושטפונות. על פי ההעקרונות הקאתולים אסור היה להשמיד את היהודים בימי הביניים. הם היו צריכים לשמש עדות חייה למה שקורה לאלה שלא קיבלו את הנצרות ולכן היה צריך להחזיק אותם בחיים אבל בתנאים משפילים של עוני ובין השאר כך נבחר מיקומו הגאוגרפי של הגטו.

האתרים בגטו

"מזרקת הצבים" הוזמנה על ידי משפחת מטאי (Mattei) מאת ג'אקומו דלה פורטה (Giacomo della Porta) בשנת 1580, אך הצבים לא היו חלק מההזמנה או מהמזרקה המקורית. אלה הוספו מאה ה-17 על ידי פסל אלמוני, כנראה ברניני.

בקמרונותיו של תיאטרון מרצ'לו (Teatro di Marcelo), באזור המתחיל בוויה דל פורטיקו ד'אוטביה, היו חנויות רבות של יהודים, והוא כונה "שוק היהודים".

בתחום הגטו נמצאת כנסיית סנט אנג'לו אין פסקריה (Sant Angelo in Pescheria), שאליה הובאו היהודים בכפייה על מנת לשמוע דרשות נגד האמונה היהודית. על הכנסייה מופיעה, עד היום, כתובת בגנות היהודים והיהדות.(להלן)

הכנסיה בה חוייבו היהודים להופיע

ליד Portico di Ottavo נמצאת כנסיית סנט אנג'לו אין פסקריה (Sant Angelo in Pescheria), שאליה הובאו היהודים בכפייה על מנת לשמוע דרשות נגד האמונה היהודית. על הכנסייה מופיעה, עד היום, כתובת בגנות היהודים והיהדות.

חובה היהודים היתה להופיע בה פעמיים בשנה כדי "לצפות באור" עד שחובה זו בוטלה בשנת 1847. תחילה נוכחו במפגשים כמאה גברים וחמישים נשים. בשנת 1592 הוכפל מסםר הנוכחים.

לכיכר מול הכנסייה ניתן השם :"כיכר ירושלים".

הכנסיה עם הכתובת העברית במרכז ויקישיתוף

צייר: Hieronymus_Hess Missionary work among jewish people in Rome - בציור היהודים מכסים את האוזנים בשעוה

בתי הכנסת

מבנה חמשת בתי הכנסת - היום כיכר לחניית מכוניות

כאשר יהודי רומא רוכזו בתחומי הגטו, ננטשו בתי הכנסת השונים ברחבי העיר. רק לקהילה הקטאלנית, שהתיישבה באזור זה משנת 1519, נותר בית כנסת פעיל (Scoula Catalane). עם חנוכת בית הכנסת הגדול בשנת 1904, עבר בית הכנסת למקומו הנוכחי בקומת הקרקע של בית הכנסת הגדול.

היות שחל איסור לבנות בתי כנסת חדשים, הוסיפו יהודי רומא לבית הכנסת הקיים ארבעה בתי כנסת חדשים: הוותיק - איל טמפיו (Il Tempio), בית הכנסת הסיציליאני - של יהודי סיציליה (שגורשו על ידימלכי ספרד במהלך גירוש ספרד), בית הכנסת הקאסטיליאני או בית כנסת ההיכל (Il Tempio nouvo), ובית הכנסת החדש.

שער המצות

מזרקת הצבאיים, בכיכר מתאי- הכניסה הראשית לגטו בעבר

שריד ממבנה בגטו הישן

לקריאה נוספת

• אטיליו מילאנו, גיטו רומא, תרגמה מאיטלקית: דינה מילאנו,הוצאת ספרית מעריב, תשנ"ב
• אריאל טואף, גטו רומא במאה הט"ז: בעיות עוני ומאבקים עדתיים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1984
• Bice Migliau e Micaela Procaccia with Silvia Rebuzzi and Micaela Vitale - LAZIO - Jewish Itineraries, Marsilio Regione Lazio 1997

קישורים חיצוניים

• תמונות מגטו רומא באפריל 2008
• תמונותמויקישיתוף