Family Wiki
Register
Advertisement

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

דרך ארץ קדמ‏ה לתורה היא אמרה שאינה מופיעה במקורות אך התפתחה מדברי חז"ל[1]. במשמעות המקובלת בימינו האמרה מציינת שאם אין האדם נוהג ב"דרך ארץ" - בנימוסים ובהליכות ראויים - לא ניתן ללמד אותו תורה ומצוות‏‏ (משמעות זו תואמת פירוש נפוץ אחר, לפיו ניתנו מצוות דרך ארץ והתנהגות במדבר, טרם מתן תורה). עם זאת, יש המפרשים את המושג "דרך ארץ", כאשר הוא מופיע בהקשר זה במסכת אבות, כפרנסה, באמצעות מלאכה או מסחר.

מקורות[]

המקור לאמרה זו הוא במדרש רבה:

"דאמר רבי ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב (=זהו שכתוב) "לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג). "דרך" - זו דרך ארץ ואחר כך "עץ החיים" - זו תורה." (מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ג, וכן פרשה לה פסקה ו)

במסכת אבות נאמר:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן." (משנה, מסכת אבות, פרק ב, משנה ב)

יש הלומדים מאמרה זו כי דרך ארץ קדמה לתורה מפני שכתוב תורה עם דרך ארץ. והמשמעות הפשוטה שקודם קיימת דרך ארץ ואליה מצטרפת התורה‏‏[2]. על פי הפירוש המיוחס לרש"י ופירושיהם של רבינו יונה ורבי עובדיה מברטנורא, במשנה זו "דרך ארץ" פירושה פרנסה ממלאכה או ממסחר.

במשנה נוספת במסכת אבות ישנה הדדיות בין תורה לדרך ארץ, כאשר כל אחת מקיימת את האחרת:

"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה." (משנה, מסכת אבות, פרק ג, משנה יז)

הפירוש המיוחס לרש"י רואה את המושג "דרך ארץ" במשנה זו כזהה למשמעותו במשנה הקודמת. רבינו יונה ורבי עובדיה מברטנורא, לעומתו, מפרשים את המושג כהתנהגות נאותה, כמידות טובות. בקרב פרשנים בני זמננו, פינחס קהתי בחר בפירושם של רבינו יונה ורבי עובדיה מברטנורא, ואילו אביגדור שנאן בחר בגישתו של הפירוש המיוחס לרש"י, ומציין ביחס לארבע הפעמים שהמושג "דרך ארץ" מופיע במסכת אבות כי "בכולן הכוונה היא ככל הנראה למלאכה, למקצוע שניתן להתפרנס ממנו".[3]

על פי תפישת היהדות, התורה אינה מדע ככל המדעים, אלא מקיפה את הליכות חייו של אדם מישראל: בביתו וביחסו עם הציבור הסובב אותו. כאשר האדם אינו נוהג בדרך ארץ עם הבריות, הוא עלול לקיים בדרך לקויה את מצוות התורה והנהגות ההלכה היהודית. לכן, כאשר לומדים תורה ומצוות יש להדגיש את חשיבות הצורך לקיום יחסי אנוש עם בני האדם עימם יבוא האדם בקשר ישיר ודרך ארץ כפי הציבור הסובב אותו.

ועל כן נאמר במשנה:

"כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד) וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב" (משנה, מסכת קידושין, פרק א, משנה י)

על כך דרש בר קפרא: "איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה? 'בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך'" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סג, עמוד א)

עיקרון דומה מצוי בדברי הנביאים[4]. הנביאים מטיפים כנגד התנהגותם של אנשים שעשו ככל העולה על רוחם - פשעו במצוות שבין אדם למקום ובמצוות שבין אדם לחברו, ויחד עם זאת הביאו קרבנות לבית המקדש, ובכך התיימרו לפייס את אלוהים או להרגיע את מצפונם.

פרשנות[]

בניגוד לתפיסה הפשטנית הרואה בדרך ארץ עניין של נימוסים טובים, אצל חז"ל המשמעות הייתה רחבה יותר, וראתה בכל ההתנהלות האנושית הנאותה והתקינה - דרך ארץ, מה שדרכו של הארץ לעשות, ללא חוקי התורה.

רש"ר הירש ורבי עזריאל הילדסהיימר ייסדו בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה, זרם ביהדות שדגל בשילוב של תורה עם דרך ארץ. זרם זה האמין כי אין סתירה בין חיים על פי התורה וההלכה לבין חיים מודרניים, השכלה ועבודה פרודוקטיבית. בחינוך הילדים שולבו לימודים כלליים כמו לימודי לטינית, יוונית ומדעים. בית הספר הראשון בארץ ישראל שדגל בתפיסה זו היה בית ספר תחכמוני היפואי שנוסד ב-1909. כיום רובו של ההזרם הדתי-הציוני דוגל בתפיסה זו, של שילוב תורה ומדעים. בישיבות ואולפנות תיכוניות של תנועת בני עקיבא, מקיימים שילוב של לימודי תורה ומדעים, ובוגריהם מחונכים להשתלב בחיים המודרניים בכלל, ובצבא ובמוסדות המדינה בפרט.

אמרה זו עומדת בסתירה מסוימת לאמרה אחרת של חז"ל: "רבי נחוניה בן הקנה אומר, כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ; וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ." (מסכת אבות ג ה). בתפיסה זו דוגלים כיום בעיקר החרדים בארץ ישראל, הרואים בעבודה ובשירות צבאי עול הכרחי שנופל על מי שפרק מעליו את עול התורה.

ראו גם[]

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. ראו בילקוט שמעוני: "לשמור את דרך זו דרך הארץ, מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים, ואין עץ אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא". (ילקוט שמעוני בראשית פרק ג רמז לד) וכן בתנא דבי אליהו, פרק א'
  2. ‏תוי"ט על מסכת אבות ב ב‏
  3. אביגדור שנאן (פירש וערך), פרקי אבות - פירוש ישראלי חדש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 41
  4. על פי אתר "ערכים"
Advertisement