Fandom

Ventura Daniel Wiki

דרכי לימוד בתלמוד

7,435דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
Talmud Babli bokhylle.jpg

התלמוד הבבלי המקור: הויקיפדיה העברית

(ערך מועמד למחיקה בויקיפדיה העברית - יש טענה שרצוי להתחשב בה כי הערך כללי מידי, ומטעה מבחינת מבנהו )

התלמוד הבבלי מהווה את הטקסט המרכזי הנלמד מתוך התורה שבעל פה ביהדות הדתית והחרדית; שכיחותו הרבה הובילה לסגנונות שונים של לימוד ולדרכים דידקטיות רבות.

הגדרהעריכה

הסגנונות השונים נבדלים זה מזה, ולרוב אף סותרים זה את זה; כך במשך השנים התקיימו עימותים ווכוחים שונים כהתנגדויות לדרכי לימוד, כגון הוויכוח על שיטת הפלפול. בהגדרה של "סגנון בלימוד התלמוד" כלולים הן צורות לימוד קלאסיות בלימוד (כגון לימוד גפ"ת), והן סגנונות המזוהים עם אסכולה מסוימת (כגון שיטת בריסק).

הדיון המוקדם ביותר באשר לסגנון הלימוד קיים כבר מתקופת התנאים, ביחס בין "סיני" ל-"עוקר הרים". בהמשך ניתן להתייחס להיווצרותן של אסכולות עצמאיות, אשר כל אחת מהן לומדת בסגנון ייחודי לה המאפיין את "בית המדרש שלה". כמו כן, מלבד הסגנונות הפרטיקולריים, התקיימו ומתקיימים סגנונות לימוד אשר קראו תיגר על שאר הסגנונות וטענו שרק דרכם היא הנכונה, כגון חלק מלומדי שיטת אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. הרמב"ם ראה בשיטת הפילפול ביזבוז זמן (באיגרת לתלמידו ר"י בן יהודה) ואכן, בארצות המזרח בהם השפעת הרמב"ם הייתה גדולה, לא ראו בפילפול ערך אלא ביטול תורה.

בשיטת העיון הקיימת כיום מתמקדים ברוב הישיבות בלימוד כעשר "מסכתות ישיבתיות" שהוגדרו כחשובות ומרכזיות מתוך שלושים ושבע המסכתות שנכתבה להן גמרא: גיטין, קידושין, כתובות, יבמות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, שבת ופסחים.

שיטות נפוצותעריכה

דרך החסידיםעריכה

דרך החסידים מבוססת בעיקר על דרך פולין ודרך הונגריה.

דרך פולין מבוססת על לימוד גמרא לעומק ועל פלפולים, אך ללא עקביות לרעיון אחד ועמקות כדרך הליטאים. למשל הרב קוק והרב מנחם זמבה נודעו כהולכים בדרך זו.

דרך הונגריה שנקראת גם "סוגיא", הונהגה על ידי החתם סופר. בדרך זו לומדים רק את פשט הגמרא, פירוש רש"י ותוספות וכך מספיקים ללמוד חומר רחב יותר. בנוסף, סוגיא אחת לומדים לעומק על דרך ההלכה (אליבא דהלכתא) תוך עיון בשולחן ערוך ובטור ובית יוסף ושאר הפוסקים על הנדון בעיון רב לזמן קצוב. דרך לימוד זו נהוגה בישיבות החסידיות.
לאחר מלחמת העולם השנייה, חל שינוי של ממש בדרך הלימוד בישיבות החסידיות. חסרונן של ישיבות חסידיות גרם לבחורים חסידיים ללמוד בישיבות ליטאיות, בנוסף, בישיבות חסידיות רבות, כיהנו רבנים ליטאים.
צירוף שתי העובדות, גרם לכך שבישיבות החסידיות החלו ללמוד על פי דרך הלימוד הליטאית.

דרך הליטאיםעריכה

הפניה לערך מורחב:שיטת בריסק

על פי הדרך הליטאית, שפותחה על ידי ר' חיים מבריסק ונלמדת בעיקר בישיבות הליטאיות, לא לומדים שלחן ערוך וספרי הלכה בכלל (אלא אם כן התלמידים לומדים בעצמם בזמן הפרטי שלהם). בדרך זו לומדים בעיקר גמרא בעיון עם כל מיני קושיות וחידושים שנקראים לומדות תוך התמקדות בחומר קטן.
כיום נחלקת דרך הליטאים לשתים: פוניבז' וסלבודקה.
בפוניבז', בה טבע את חותמו רבי שמואל רוזובסקי, לומדים את הגמרא לפי סדר הדפים, ומתמקדים בסוגיות החשובות שבהן (בעגה הישיבתית: רעד או ֵרייד), בסלבודקה לעומתם, לומדים סוגיות הלכתיות המוזכרות בגמרא, ומקיפים את הנושא, בכל מקום בו הוא נידון בתלמוד ובספרי ההלכה.
הדרך המקובלת ברוב הישיבות כיום היא פוניבז', בין השאר, משום שרבים מתלמידיו של רבי שמואל רוזובסקי, מכהנים כיום כמגידי שיעור.
בישיבת כנסת ישראל - סלבודקה בבני ברק, וכן בישיבות חברון ועטרת ישראל נותרה שיטת סלבודקה כשיטה הנלמדת.
בימינו ישנן ישיבות חסידיות המעסיקות מגידי שיעור ליטאיים וכן בחורי ישיבה חסידים הלומדים במוסדות ליטאים, זאת בזכות יוקרתה היחסית של דרך הלימוד הליטאית.

דרך הספרדיםעריכה

על פי שיטת הרב עובדיה יוסף, הספרדים לומדים גמרא בבקיאות (פשט הגמרא, פירוש רש"י ותוספות) והלכה.אולם אין הם לומדים את התלמוד במהירות גרידא, אלא מעמיקים בצורה ישרה להבנת הדברים ומתמקדים יותר בעיון הנוגע להלכות מעשיות.

דרך התימניםעריכה

על פי דברי הרב יוסף קאפח, התימנים לומדים גמרא בעיקר כדי לדעת את דרכי הסקת המסקנה וקביעת ההלכה, כי גם פילפול הגמרא והפיתולים החריפים והמחודדים של המשא ומתן בגמרא אינם מטרה כשלעצמם, אלא נוצרו מתוך כורח (קשיים שנתגלו) ולא שהייתה כוונה מלכתחילה להתפלפל (כך כותב הרמב"ם באיגרתו לתלמידו ר"י בן יהודה, מי שמלכתחילה בא ללמוד מתוך מטרה להתפלפל הריהו מבזבז את זמנו כלשון הרמב"ם שם).

לימוד הגמרא היה באופן הבא: תחילה הרב קורא את המשנה ומסביר אותה לכל היקפה כפי רמת השומעים, כבר עתה הוא משמיע כמה מדיוקי וחידושי הגמרא, וכן במקומות אשר רש"י כותב "בגמרא מפורש" מתמצת הרב בקצרה את הנאמר בגמרא. לאחר מכן, קוראים יחדיו את סוגית הגמרא בנעימה אחת המיוחדת לשינון הגמרא, כשהרב עם תלמידיו היותר בקיאים מרימים קולם ומפסקים קריאתם כראוי, התמיהה והניחותה כל אחת במקומה הראוי, השאלה בנעימתה והתשובה בנעימתה, וכל יתר הקהל מודרך על ידם.

לאחר מכן חוזר הרב על הגמרא ללא הסבר וכל מטרתו כעת שיובן היטב מהלך הסוגיא באופן כללי בגלל קריאתו ונעימתו הנכונה. לאחר מכן הוא חוזר שוב על הסוגיא הפעם עם פירוש רש"י בתוספת דברי הסבר שלו. באותן המקומות שהרמב"ם סובר שלא כרש"י אין הרב אומר "אבל הרמב"ם מפרש כך וכך" אלא "נדמה לי שלא כך פירש הרמב"ם נביא את הספר ונראה". אז מעיינים ברמב"ם ומתחיל עם גדולי תלמידיו לתאם דבריו של הרמב"ם עם דברי הגמרא, כאילו זה עתה עמד על השוני בין הפירושים. הרב אשר ידע מראש כי התוספות כבר דנו באותו עניין מעיר "הנה התוספות כבר התעוררו על כך", קורא את התוספת מנתחו מקשה את אשר יש להקשות כאילו רק עתה הוא מתעורר לקושיות אלו, וכאילו יחד עם התלמידים יצרו קושיות אלו. בתוך כך הוא מעיר "מעניין לראות היאך כתב הרא"ש וכיצד תירץ מהר"ם" אז סקרנות התלמידים מתעוררת יש המעיין ברי"ף ור"ן ויש במהרש"א ומהם במגיד משנה ומפה ומשם נשמעות הערות שונות, הרב שומע את דבריהם, משלים, מתקן, מסביר ומגבש את השיטות עד שהכל יוצא מלובן ומחוור יפה יפה. התלמידים יוצאים בהרגשה מרוממת כי נדמה להם שהם שותפים עם הרב ביצירת הקושיא ובמציאת התירוץ, ועם השינון והדיש נחקקים הדברים היטב בתודעתם.

בתימן נתפשה הגמרא כספר הנועד לדעת את ההלכה, ולכן התמקדו רבות בכיצד הבין הרמב"ם את הגמרא ובכיצד יתורצו קושיות השיטות השונות עליו. אצל חכמי תימן נחשב התלמוד כבעל ההשפעה המכרעת ביותר והרבה דברים נוהגים על פי התלמוד להקל ולהחמיר כגון שאין נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין בשבוע שחל בו ת"ב חוץ מסעודה המפסקת כדינא דתלמודא, מתרגמים תרגום אונקלוס בשבת כדינא דתלמודא, וכן הרבה מהמנהגי אורח חיים היומיומי כבר מצאו להם מקורות מפורשים בתלמוד כמפורסם.

דבר המודגש מאוד בשיטת הלימוד התימנית היא "גרסה ואחר כך סברא" כדברי הגמרא בכמה מקומות. רוצה לומר קודם כל הבנה פשטנית של מהלך התלמוד והיקף גדול בש"ס ואחר כך על ידי החזרה כל פעם מחדש כבר נוצרת החריפות מרוב הבקיאות והידע. וכפי שכתב הרב חיים כסאר בתשובה לשאלה שנשאל כיצד לרכוש בקיאות בש"ס וכתב שקודם קורא הסוגיא בלי הבנה כלל פעם ראשונה. ופעם נוספת חוזר וקורא בהבנה בסיסית וכל מיני חידושים וקושיות אין מתעסק בהם בלימוד הראשון אלא כיוון שלמד הסוגיא בפשטנות על בורייה חובה עליו לחזור עליה כמה פעמים עד שממילא רווחא שמעתא וזה שהוא לומד לבדו אבל כשמלמד הרב ממילא הדבר נעשה על ידי פלפול התלמידים.

היו שהיו לומדים ש"ס ורש"י בדקדוק לבד והיו שהיו לומדים רש"י ותוספות. מובא בספר סערת תימן שהרב יוסף קארה תלמידו המובהק של מהרי"ץ היה מלמד שעתיים קודם עלות השחר גמרא רש"י ותוספות. מספרי חכמי תימן הראשונים ידועים החידושים על הש"ס: "ספר המזרחי" חידושים על מסכתות מסדר מועד, ופירוש על הרי"ף על מסכת חולין לחכם תימני קדום (יצא לאור על ידי הרב יוסף קאפח), ספר נימוקי הרז"ה על משנה תורה להרמב"ם לרבי זכריה הרופא.

מגדולי מלמדי התלמוד הידועים בגאונותם וחריפותם בדור האחרון: הרב יחיא יצחק, הרב יחיא קאפח, הרב יחיא אביץ', הרב אברהם בדיחי, הרב יחיא עבאהל, הרב ישראל עוזרי, הרב חיים כסאר, הרב הארון הכהן, הרב אברהם הכהן, הרב חיים חובארה שהיה דיין בבי"ד בב"ש וברחובות, הרב יוסף קאפח , הרב יוסף עמר. ובדור היותר קודם, הרב חיים קורח שהיה גאון הדור וכל חכמי צנעא התבטלו אליו, תלמידו המובהק של הרב יוסף קארה הנ"ל. בשיטה זו התקדמו כמה דפים ביום, ובמספר שנים רכשו שליטה טובה בכל הש"ס ובכל הרמב"ם. מגדולי הרבנים בתימן שלטו ברוב הש"ס והרמב"ם על פה מילה במילה.

שיטת זילברמןעריכה

תבנית:הפניה לערך מורחב

שיטת זילברמן הוצעה על ידי הגר"א אך יישומה הגיע לידי מימוש בחדר שייסד הרב זילברמן. על פי שיטה זו, בעודם בגיל צעיר מתחילים הילדים בלימוד תנ"ך ורק אחר כך מתקדמים בהדרגה ללימוד הגמרא. מוסדות בשיטת הרב זילברמן קיימים בעיר העתיקה ובלייקווד שבניו ג'רזי.

שיטות דידקטיותעריכה

ביחס לדרכי לימוד התלמוד ישנם כמה דרכי לימוד אשר מתאפיינות בשיטות דידקטיות שמטרתן לעודד את לימוד התלמוד. ביניהם ניתן לציין את מפעל הש"ס, מאורות הדף היומי, ודרשו.

שיטת הרבדיםעריכה

הפניה לערך מורחב:שיטת הרבדים

לעומת השיטה הרגילה שרואה את כל התלמוד כמקשה אחת ולא מבדילה בין שיטות או שכבות שמצויות בו, שיטת רבדים מבחינה ומבדילה בין שכבות שונות בטקסט התלמודי לארבע שכבות: משנה, תורת התנאים הרחבה, תורת האמוראים ותורת רבנן סתמאי, הנלמדים לפי פשוטם. השתלשלות ההלכה מתבהרת על ידי הכרת הערך המוסף של כל רובד, ביחס לרובד הקודם, מאחר שהפירושים של רבדים מאוחרים, אינם תמיד לפי פשוטם של מקורות מוקדמים יותר. שיטת הרבדים זכתה לביקורת רבה בתחילה בקרב הציבור החרדי, בטענה ששיטה זו מביאה לזילות בדברי חכמים מאוחרים. לאחרונה יצאו מרבית רבני ה"מזרחי" של הזרם ה"דתי לאומי" בקונטרס חריף כנגד לימוד בשיטת "רבדים". עם זאת ישנם מוסדות מועטים (בעיקר בקרב הציבור הדתי לאומי) שדרך לימוד זו נכנסה כאחת השיטות הלימודיות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מרדכי פרומר, דרכי לימוד, על דרך לימוד הגמרא בעיון.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית