Fandom

Ventura Daniel Wiki

האנוסים

7,312דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...

תופעה נפוצה בעיקר בחצי האי האיברי ראו גם:היהודים הנסתרים


האנוסים היו יהודים בימי הביניים שהוכרחו לקבל על עצמם את הדת הנוצרית בספרד, פורטוגל, ודרום אמריקה. האנוסים [1]

ראו גם:כנס: מיפוי פזורת האנוסים: שש מאות שנה של פריצת גבולות

מצבהלזכר האנוסים בפורטוגלעריכה

מרים מלו - יהודית של קרוארו בפורטוגל, מול האנדרטה כמחווה אלפי יהודים-Anussitas מת בגלל קנאות דתית בטבח של ליסבון 1506. בטבח ליסבון של 1506, הידוע גם בשם פוגרום של ליסבון או הרג של הפסחא של 1506, אספסוף רדפו, נאנסו, עונו ונרצחו אלפי יהודים (יותר מ 4000, על פי הדו"ח של זמננו גרסיה Resende), האשימו גורם בצורה, רעב, ומגפה הפוקדת את המדינה. זה קרה לפני תחילת אינקוויזיציה תשע שנים לאחר ההמרה הכפויה של יהודי בפורטוגל, ב -1497, בתקופת שלטונו של ד. I. מנואל כ -93 אלף יהודים שמצאו מקלט פורטוגל בשנים שלאחר גירושם מספרד ב -1492 על ידי Católicos המלכים. ד. מנואל הראשון הוכיח את עצמו להיות יותר סובלנית עם הקהילה היהודית, אלא, תחת הלחץ של ספרד, גם פורטוגל, מ 1497, היהודים נאלצו להמיר לא להיות מושפלים והרגו בכיכרות. ההיסטוריוגרפיה היא תחילתה של הרג במנזר של st. יום ראשון של ליסבון, ב 19 באפריל 1506, יום ראשון, כאשר המאמינים התפלל סוף הבצורת והמגפה לוקחת פורטוגל, והיא נשבעה שראתה מישהו ליד המזבח, הפנים של ישו - התופעה מוארת, עבור מתנות קתוליות, יכולות להתפרש רק כמסר של רחמים של המשיח - נס. נוצרי חדש שגם בכנסיה ניסה להסביר כי הנס הזה היה רק ​​השתקפות של אור, אבל זה היה שקט עבור הקהל, אשר היכו אותו עד מוות. משם, יהודי העיר אשר נצפו בחשדנות הפך לשעיר לעזאזל של בצורת, רעב ומגיפות: שלושה ימים של טבח התרחשו, בעידוד לנזירים הדומיניקניים שהבטיחו מחילים על חטאים של 100 הימים האחרונים כדי שהרג את "כופרים", ואני הצטרפו אספסוף של יותר מחמש מאות בני אדם, בהם מלחים רבים מהולנד, Zeeland ובארצות אחרות בהבטחות שלהם. בית המשפט היה אברנטס - איפה להגדיר כדי להימלט מפני המגפה - כאשר começou הטבח. ד. מנואל לבש את הדרך בז'ה, לבקר את האמא. ראה הוזהרת של האירועים אוויס, ולאחר מכן לשלוח שופטים כדי לנסות לשים קץ לשפיכות הדמים. בינתיים, אפילו כמה הרשויות הנוכחיות כבר בספק, ובמקרים מסוימים, נאלצו לברוח. כתוצאה מכך, גברים, נשים וילדים עונו, נטבחו ונשרפו על מדורה מאולתרים רוסיו, לייתר דיוק יחד מול חוף היספניולה. היהודים הואשמו בין "רע" אחרים, של רצח אל ולהיות גורם הבצורת עמוקה מגיף ששטף את המדינה. ההריגה זה נמשך שלושה ימים - החל 19 21 באפריל, בשבוע הקדוש של 1506. אחת המטרות העיקריות של הטבח יהיה כבר נוצרי-חדשה כי זה היה נושא הכלים של המלך, ד. ז'ואאו רודריגז Mascarenhas, וזאת גם בעל זכויות רבות של המכס בנמלים הגדולים של הממלכה (ליסבון, Setúbal, אופורטו Viana). זה עשוי להיות חלק הגורם שהוביל מלחים בהריגתם. ד מנואל פגעתי המעורבים, מחרימים את מרכולתם, ועל האשמים הדומיניקנים נידונו למוות בתלייה. יש גם עדויות כי המנזר אמר סאו דומינגוס (Downtown) היה סגור במשך שמונה שנים וזה ידוע כי נציגי העיר של ליסבון גורשו מועצת הכתר (שווה ערך ל המועצה הנוכחית של מדינה ), מאיפה לשבת מאז 1385, כאשר ד המלך. ג'ון נתתי להם זכות כי על תמיכתם הקמפיין שלו על ידי הכיבוש הפורטוגזי של הכסא. בעקבות הטבח, האקלים הולכת וגדלה של אנטישמיות פורטוגל והקמת בית המשפט של האינקוויזיציה - אשר נכנסה לתוקפה בשנת 1540, שנמשך עד 1821-משפחות יהודיות רבות ברחו או גורשו מן הארץ, ראשי היעד בהולנד ושנית, צרפת, טורקיה וברזיל, בין היתר. אפילו בעט החוצה של חצי האי האיברי, היהודים יכלו לעזוב פורטוגל על ​​תשלום של "הצלה" לכתר. בתהליך ההגירה, היהודים עזבו או מוכרים את הנכס במחירים מלגלגים ונסיעה רק עם המטען שיוכלו לשאת.

כלליעריכה

הקטע הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
האנוסים היו יהודים שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת. המושג נפוץ ביותר בשל היקף המרת הדת הכפויה בה חויבו היהודים לקבל עליהם את הדת הנוצרית בתקופת ימי הביניים, בעיקר בספרד ובפורטוגל, אך גם בארצות אחרות. מכונים גם "הנוצרים החדשים" (בספרדית: Cristiano Nuevo), "קונברסוס" (Converso, מומרים), "קריפטו יהודים" (מיוונית, "יהודים בסתר") וכן "מאראנוס" (בספרדית:Marranos‏)[2]. כינויים אלה כוללים לרוב הן את המומרים עצמם והן את צאצאיהם.

במקביל לתופעת האנוסים היהודים בספרד התקיימה גם תופעה של אנוסים מוסלמים(Moriscos). תופעת האנוסים התפתחה בעקבות התעוררות של קנאות דתית בספרד, שהביאה לניסיון ליצור חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים. יהודים ומוסלמים נדרשו להתנצר או לעזוב את ספרד. רבים מהם, יהודים ומוסלמים, העדיפו להתנצר, לפחות למראית עין, כדי להישאר במקומותיהם.

הרקע לתופעת האנוסים נעוץ ברדיפות כנגד היהודים בחצי האי האיברי שהחלו בגזירות קנ"א (1391) והגיעו לשיאם בגירוש ספרד (1492), זאת לאחר כ-500 שנה בהן הייתה יהדות ספרד למרכז היהודי הבולט בעולם, תחילה תחת השלטון המוסלמי, שהיה סובלני כלפי היהודים, ולאחר מכן גם בתחילת תקופת השלטון הנוצרי במדינה.

על היקפה הגדול של המרת הדת בחצי האי האיברי ניתן ללמוד ממחקר גנטי שפורסם בשנת 2008, וממנו עולה כי ל-20% מתושבי חצי האי האיברי יש שורשים יהודיים[3] [4].

מחקר גנטי בינלאומי שערכו חוקרים מבית החולים שיבא בשנת 2012 מצא מוטציה גנטית ייחודית ליהודים בקרב קהילת אינדיאנים מקסיקניים, בדרום-מערב קולורדו. לפי עורכי המחקר, המוטציה מצביעה על כך כי בתקופתו של קולומבוס היגרו יהודים אנוסים גם ליבשת אמריקה והתערו בקרב האינדיאנים - שצאצאיהם גרים היום בארצות הברית, אם כי הם לא שימרו אף מנהג יהודי.[5][6]

תופעת האנוסיםעריכה

משך חמש מאות שנה הייתה יהדות ספרד המרכז היהודי הבולט בעולם, תחילה תחת השלטון המוסלמי, ועד לתחילת השלטון הנוצרי במדינה. אך בין השנים 1391 ו1492 נשברה יהדות ספרד וחוסלה כליל.

בעקבות משבר פוליטי בשנת 1391, הוסת ההמון בידי הארכידיקון פראנד מרטינס, שיצא לסדרת מהומות ומעשי טבח, שכללו שריפת בתי כנסת, הריגות, המרות דת ועוד. פרעות אלו כונו בשם גזירות קנ"א. יהודים רבים המירו את דתם מרצון כדי להציל את חייהם. גם בחלוף מהומות אלו המשיכו להתקיים גלים של המרות דת מרצון שבאו אחרי גלי ההמרה שבאונס, עד שתוך עשרים וחמש שנים נוצרה תופעה חברתית רחבת ממדים של "הנוצרים החדשים", שהיהודים קראו להם לרוב, מתוך מגמה של מזעור החטא - "אנוסים". השלטונות לאו דווקא עודדו את הפרעות, אך ראו בכל התנצרות, גם כזו שנעשתה בכפייה, עובדה מוגמרת, שהמנסה לשנותה ייענש במוות.

כמאה שנים התקיימו זו לצד זו קהילות יהודים וקהילות נוצרים חדשים, כאשר היהודים הורשו לקיים את מצוות התורה כאוות נפשם, אך הנוצרים החדשים היו נתונים לחקירות מתמידות מצד האינקוויזציה הספרדית שדרשה לוודא את נאמנותם של הנוצרים החדשים.

בשנת 1492 אולצו יהודי ספרד להתגרש או להמיר את דתם. 80,000 עד 120,000 מיהודי ספרד בחרו להישאר נאמנים ליהדותם ועקרו מספרד לערים שכנות, רבים מהם לפורטוגל, שדמתה לספרד מבחינה תרבותית. אבל מלכי ספרד לא רצו שהאנוסים מספרד יברחו לפורטוגל השכנה, מפני ששם הייתה קהילה יהודית גדולה. לכן עודדו מלכי ספרד לגרש את היהודים גם מפורטוגל. ואכן, ארבע שנים לאחר שגורשו ממלכתם ספרד שינה מלך פורטוגל את גישתו; בשנת 1497 יזם המלך מהלך של התנצרות קולקטיבית בכפיה של כלל יהודי פורטוגל, כולל יהודי ספרד המגורשים. ובשנת 1540 הוקם בפורטוגל מוסד אינקוויזיציה, שאחד מתפקידיו היה להשגיח על האנוסים. גירושים אלו הוסיפו "אנוסים" רבים.

בנוסף ליהודים שהתנצרו בשל חשש לחייהם היו שהתנצרו מתוך תקווה לטובת הנאה חומרית, במעמד וברכוש, אך גם בינם שמרו רבים על אמונים ליהדותם בסתר.

השם המקובל לאנוסים היה בספרד marrano שמקורו כנראה במילה הערבית "מחראם", כלומר - מוחרם, ביטוי שהמוסלמים השתמשו בו לתאר את החזיר. אף על פי ששתי דתות (היהדות והאיסלם) אלו כאחת אסרו על מאמיניהם לאכול חזיר, הכינוי הופנה ברבות השנים לאנוסים, שכלפי חוץ קיבלו על עצמם את הנצרות, אך בסתר החרימו לרוב את החזיר.

צאצאי אנוסים שחזרו ליהדותםעריכה

כבר בזמן האינקוויזיציה ובתקופה הקרובה שלאחריו הצליחו יהודים אנוסים או צאצאיהם לברוח ולנסות לחזור לחיק היהדות. הדבר היה מלווה בחשדנות רבה, קיימות מאות שו"ת - התכתובת ההלכתית של אותם הימים עם רבני התקופה - בנושא. בין המפורסמים מבני האנוסים הוא ברוך בנדיקט שפינוזה, אשר לא הסתדר עם היהדות כפי שנראתה בפועל בהולנד של אותם ימים. רבים מבני האנוסים הגיעו לאמסטרדם ואף הקימו בית כנסת לעצמם. בין הרבנים הידועים מצאצאי האנוסים באמסטרדם ר' מנשה בן ישראל מי שהקים מחדש את היהדות באנגליה. גם לעיר צפת בארץ הקודש הגיעו בני אנוסים רבים, ששבו ליהדותם, ביניהם יש האומרים היה ר' שלמה אלקבץ מחבר השיר לכה דודי. באיטליה היה שלמה מולכו משיח השקר שהושפע מהצלחותיו של דוד הראובני

יש סימנים למספר מצומצם של קהילות קטנות ששרדו עד לסוף מאה ה-19, כגון הקהילה בטולדו שידוע ששמרה על יהדותה מכיוון שהיו שם רבנים. מספרם של האנוסים, נאמד במאות אלפים לפחות. אצל חלק מצאצאיהם השתמרו עד ימינו אלו מסורות שקושרות אותם אל האנוסים.

נאמנים ליהדות או נרדפים לשווא?עריכה

התפיסה המסורתיתעריכה

מעשייה יהודית מספרת על יהודים אנוסים בספרד אשר ירדו בליל הסדר אל מרתף חשוך ונסתר שהסתעף מביתם, ושם חגגו את הפסח. בבית נותרו תינוק קטן ומשרתות נוצריות אשר לא שותפו בסוד. דווקא בלילה זה החל תינוקם של בעלי הבית לבכות בחוזקה, פניו הכחילו, והמשרתות לא ידעו את נפשם. הן קראו לרופא, אך ידו קצרה מלהושיע. המשרתות נואשו. "לפחות ימות כנוצרי", אמרו בצער והזעיקו את הכומר. עם הגיעו, תהה הכומר היכן נמצאים ההורים, ולא היה מי שיידע להשיב. הוא החל להלך מחדר לחדר, פיו ממלל תפילה ואוזנו כרויה. משהגיע לקצה הבית, קול שירה חרישי לכד את תשומת לבו. הוא התכופף ומישש את הכתלים ולבסוף מצא את המעבר הסודי. כאשר ראו הנאספים את כומר על סף הדלת, פוסע לעברם, נשמתם נעתקה, ופחד מוות מילא אותם. בחופזה הם גמרו אומר להורגו לבל יסגירם. אז פצה הכומר את פיו ובשמחה גדולה הוכיח לנאספים כי כמוהם כמוהו גם הוא שומר על דת משה בסתר, והמשרתות הפריעוהו באמצע סדר הפסח שלו.

מעשיה זו היא חסידית במקורה. מלבד היותה בת לז'אנר הנושן של סיפור המתח המסתיים בסוף טוב, כאשר האויב מתברר כאוהב, גלום בה מוסר השכל חינוכי, שברצונו של המספר להחדיר לשומעיו, בהשתמשו ברקע ההיסטורי של רדיפות האינקווזיציה בספרד. אילוצים וכפייה יכולים להרחיק את היהודי מהדת רק למראית עין. כוחה יעמוד לה כדי שישמור לה אמונים בליבו תמיד.

מחלוקת בער ונתניהועריכה

המוטיב המופיע בסיפור שלעיל, זה של האנוסים שנאמנותם המפתיעה לכור מחצבתם, מתגלה בנסיבות יוצאות דופן, אינו משולל בסיס היסטורי. הודאות שנרשמו בחדרי העינויים של האינקוויזציה מתעדות חיים יהודיים שוקקים שהתנהלו בהסתר ובמחילות. ידוע אפילו שיהודים פנו אל חיי בדידות ושקט במנזר, מפני שבאופן פרדוקסלי היה המנזר המקום הנוח ביותר לקיים בו מצוות באין מפריע. בשל כך נאסרה בשלב מסוים כניסתם של "נוצרים חדשים" למנזרים.

יצחק בער מביא עדות פיקנטית במיוחד על מומר שהתפרסם בחיבוריו נוטפי השנאה ליהודים וליהדות, ושאחר מותו התגלה כמי ששמר בצנעת ביתו על המצוות.

לפי בער, ה"נוצרים החדשים" היו אפוא בחלקם הגדול יהודים בתחפושת. אין זה מתמיה שבין העקשנות הדתית היהודית לבין הקנאות הנוצרית חסרת הפשרות ההתנגשות הייתה בלתי נמנעת, והיא התבטאה בלמעלה מ-10,000 מקרים של שריפת אנוסים על המוקד ב"אוטו דה פה".

תפיסה אחרת לגמרי של אותה תקופה ממעיטה בחשיבותה של תופעת האנוסים המקיימים מצוות במסירות נפש. להודאות שניתנו במרתפי האינקוויזציה אין היא מייחסת ערך רב. ידוע שתחת עינויים הודו יהודים רבים בימי הביניים גם במריחת מצה בדם ילד נוצרי, ובקרב ההיסטוריונים שוררת תמימות דעים כי לא אירע אפילו אירוע בודד כזה (למעט אריאל טואף).

ציד היהודים המתנצרים, טוען בן ציון נתניהו, אינו מאבק כנגד השתמרותה של הדת היהודית בקרבם, שכן רק במקרים מועטים באמת שמרו המתנצרים על זיקתם ליהדות. את המאבק ביהודים יש לראות כאנטישמיות בגירסתה האיברית הימי ביניימית. מקרים בודדים של יהודים שלא שמרו אמונים לנצרות, נופחו על ידי האינקווזיציה לכדי הטלת דופי חסרת שחר בכלל היהודים המתנצרים. שכבות אוכלוסייה שאוימו על ידי הישגיהם של המתנצרים והשפעתם המתרחבת השתמשו באינקוויזציה כמכשיר לבלימת איום זה.

מורשת האנוסיםעריכה

שתי הגישות, הן לכאורה שתי פרשנויות היסטוריות אובייקטיביות לתקופה בתולדות עם ישראל, שמייצגיה הם חוקרים נכבדים ורבי תהילה. ניתן להסתייע בתעודות ובמסמכים הן כדי להוכיח שתופעת קיום המצוות בסתר הייתה נפוצה והן כדי להוכיח ההיפך.

בגישתו של בער יצדדו אלו שיאמרו כי הדתיות היא גרעין קיומו של העם, מעין דברי רבי סעדיה גאון: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". בעם ישראל, עם של יהודים דתיים, אין ממש אם דתיותם של בניו נשכחת בקלות ונזרקת כאין בה חפץ מול אתגריה של תקופה, קשה ככל שתהיה. לא יעלה על הדעת שיהודים יינטשו את דת משה בהמוניהם, גם בספרד של האינקווזיציה.

מנגד עומדת דעתו של בן ציון נתניהו. הוא רואה בעיני רוחו את הסעיף בחוקי נירנברג הקובע כי אסור ליהודי להניף את דגל הרייך השלישי, את עלבונו הנורא של היהודי המלא כוונות טובות כלפי סביבתו החברתית, אך נדחה ממנה בבוז רק על שום מוצאו. אותה השפלה שהושפל בה הקצין דרייפוס המתבולל ושהביאה את הרצל לייסד את הקונגרס בבזל, מוצא נתניהו בספרד במאה ה-15. ובדחייה הזו, שדחתה הסביבה הנוצרית את היהודים שהצטרפו אל דתה, דוחה תמיד הסביבה הנוכרית את היהודי המנסה להיטמע בה באמת ובתמים. בעיני הציונות, הדחייה היא שנותנת ליהודים חילוניים את ההצדקה לקיומם ככאלו, בהיותם שותפים לגורל של נרדפות.

גישתו של בער מתייחדת בכך שהיא מצרפת את ציבור האנוסים, בהתעקשותו על אמונתו, לשלשלת ארוכה של יהודים שנלחמו על זכותם לאחוז בדתם בגולה מול כפייה חיצונית. מקדשי השם באשכנז במאה ה-12 הם הבולטים בהם. בער הופך את גורל האנוסים לגורל של בחירה ולא של כורח.

מעמד האנוסים בהלכהעריכה

רבני הקהילות בחצי האי העברי החילו על מי שנאנסו להמיר את דתו את ההלכות התלמודיות הקובעות כי ישראל "אף על פי שחטא ישראל הוא(סנהדרין מ"ד, ע"א)וכן "אנוס הוא ואנוס רחמנא פטריה(נדרים כ"ז, ע"א) [7]

ספרות ההלכה הסמוכה לתקופת האנוסים עסקה בשאלת המרת הדת שלהם, אם מחמתה הם מוגדרים כמומרים על פי ההלכה, בעיקר בהקשר של שאלות יבום וחליצה, כאשר לדעת פוסקים רבים אשת מומר אינה זקוקה ליבום, ונשאלה שאלת מעמדם של נשות האנוסים.

בנוסף, פולמוס הסמיכה של רבי יוסף קארו ורבי יעקב בירב נגד רבי לוי בן חביב (רלב"ח), התעורר בעקבות הרצון לפטור את האנוסים ששבו לדתם מעונשי הגיהנום, כאשר על פי ההלכה חייבי עונשים חמורים יכולים להיפטר מעונש על ידי מלקות, אך אין בזמנינו סמכות לתת את המלקות הללו, ורק אם הסמיכה תחודש יוכלו להלקות באותם מלקות.


הערות שוליים עריכה

  1. מקור השם : הוא נובע נבע מהאמרה התלמודית (נדרים כ"ז ע"א) אנוס הוא ואנוס רחמנא פטריה דהינו " הרחמן - הוא הקדב"ה - פוטר מעונש את מי שעבר עבירה מאונס"
  2. מאראנוס פירושו חזיר בספרדית. הכינוי קשור למנהגי איסור אכילת חזיר המשותפים ליהודים ולמוסלמים
  3. כתבה ב"ניו יורק טיימס", 5 בדצמבר 2008
  4. The Genetic Legacy of Religious Diversity and Intolerance: Paternal Lineages of Christians, Jews, and Muslims in the Iberian Peninsula
  5. "מחקר של רופאי שיבא בעיתון גנטיקה היוקרתי: נמצאה הוכחה גנטית לקיום האנוסים והגירתם לצפון אמריקה" אתר בית החולים שיבא
  6. "חוקרים: גילינו שורשי יהודים אנוסי ספרד בשבט אינדיאני" הארץ, דן אבן, 30 במאי 2012]
  7. מקור: עליזה מיוחס ג'יניאו, יהודים, אנוסים, ו"נוצרים חדשים" בספרד, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1969 - עמוד 93



לקריאה נוספת עריכה

  • עליזה מיוחס ג'יניאו, יהודים, אנוסים, ו"נוצרים חדשים" בספרד, האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון - הוצאה לאור, 1969

ראו גם עריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית