FANDOM


ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

Basalt flowing at Golan2

קילוחי בזלת ברמת הגולן דמויי מקלעת חבלים (Ropy Lava) מכונים גם "גללי פרה"

גאולוגיה של הגולן נגזרת מהמבנה גאולוגי של חבל הבשן, אשר רובו בסוריה. רמת הגולן היא במערבית לבשן. חבל הארץ נחשב לאחד האזורים הרחבים בעולם המכוסים ברציפות בזלת. רובו שכבות לבה "צעירות", כאשר באחד המקומות, במערב , שפכי הלבה תוארכו לתקופה מלפני 4,000 שנה. עובי הבזלת נע משיא של 1100 מטר בהר חורן - "תל גֵ'נָ‏ה" - בגובה 1,800 מטר מעל פני הים עד לעובי ממוצע של 300 עד 400 מטר עד 600 מטר, כאשר העובי הולך ופוחת בשוליים של רמת הגולן : בצפון - מול הר החרמון, בדרום מול נחל הירמוך ונחל רוקאד ובמערב בקעת הירדן.

רמת הגולן המשתרעת על פני שטח של 1300 קמ"ר: מהצפון - מנחל סער הזורם מדרום להר החרמון, מהדרום - נהר הירמוך מצפון להרי גלעד ובמערב- בבקעת כנרות ועמק החולה.

רמת הגולן נראית מישורית. ברם, היא למעשה בקע אשר התמלא מזרמי בזלת מתקופת המיוקן עד לתקופת הפליוקן תחתון ומסחף מתקופת הנאוגן. במקורה רמת הגולן היא חלק מ"קער דמשק" המשתרע מהמדבר הסורי עד לעמק יזרעאל. הקער נמצא בין שני קמרים - בין "קמר החרמון" מצפון ל"קמר הגלעד" מדרום. מתחת לקער עלתה המגמה לאורך סדקים, בקילוח ומילאה שטחים ויצרה מישורי בזלת תוך כדי התקררות.

מבנים וולקנייםעריכה

Hornblende from Golan Heights

הורנבלנדה מהמורדות לברכת רם

אופייני לרמת הגולן התופעות הוולקניות שבו, אשר הבולטת שבהן - תרתי שמע - הם קו התלים הישראלי, הכולל מספר תילים מרכזיים כמו : הר פרס והר אביטל אך גם עשרות תילים קטנים יותר כמו: גבעת טליה ליד מושב קשת.

בגולן קיים אוסף של מבנים וולקניים:

  • חרוט לבה - הוא הר געש, הבנוי בעיקר מבזלת, רכס מאורך ובראשו לוע או מספר לועות קטנים.שיפוע צדדיו מתונים - עד 5 מעלות ומודרגים.
  • חרוט אפר - הוא הר געש כבוי, הבנוי מתוצרים של חומרים פירוקלסטיים. החרוט עגול ושיפועי צדדיו עד 35 מעלות.
  • קילוח בזלת - הוא המבנה העיקרי שנוצר על ידי הלבה הזורמת. צורתו מאורכת ובקצהו "אונות" מתפשטות. חזיתו לרוב תלולה.
  • מכתש התפוצצות - נקרא בפי המקומיים "ג'ובה". הוא שקע, בניגוד למבנים הקודמים שהם תבליטים. הוא נוצר על ידי פליטת גזים ממעמקי האדמה. הפיצוץ מעיף את שברי הבזלת ויוצר מכתש. יש השערה כי ברכת רם נוצרה בדרך זו.
  • קלדרה בספרדית - שקע רחב ממדים בליבו של הר הגעש. נגרם על ידי פיצוץ החלק העליון של ההר. דוגמה לכך הר אביטל.

סוגי המסלעעריכה

רוב שטחי הגולן מכוסים סלעים געשיים: בעיקר בזלת אך גם סקוריה וטוף. בדרום הגולן, בשטחים שלא כוסו על ידי הלבה, ניתן לראות סלעי משקע כגון גיר, חול וקירטון.

המסלע של רמת הגולן כולל סלעים שגילם שונה. הקדומים שבהם הם סלעי הגיר מתקופת יורה - מלפני 180 מיליון שנה. מעט יותר הם אבני החול היבשתיות שנמצאו ליד מג'דל שמס וכן הבזלת והר הגעש באותה סביבה מתקופת הקרטיקון תחתון - לפני 130 מיליון שנה.

לאחר מכן באים סלעי משקע של ים רדוד: גיר, קירטון, דולומיט וצור מתקופת הקרטיקון עליון והאיאוקן - מלפני 100 מיליון שנה ועד לפני 60 מיליון שנה. בתקופה זו, לפני 80 מיליון שנה ארץ ישראל החלה להתקמט ועלתה מתוך הים הרדוד. בצפון נוצר קמר החרמון ומדרום קמר הגלעד ובתווך הקער שהתמלא במשקעים יבשתיים, ימיים ואגמיים שונים: חול, קונגלומרט, גיר, קירטון וחוואר מתקופת האוליגוקן - לפני 35 שנה עד לפליוקן התיכון - לפי 5.5 מיליון שנה.

במשך המיוקן - בין 22 מיליון שנה לבין 5.5 מיליון שנה התרחשה פעילות וולקנית אינטנסיבית ו"לשונות" בזלת הגיעו, כנראה ממערב והורבדו בין הסלעים היבשתיים שהיו כבר בגולן. סלעים אלה שייכים לחבורת ים המלח. כוחות בליה שפעלו החל מהתקופה מלפני 5.5 מיליון שנה, בסיעו כמויות חומר גדולות מהגולן והוא קבל את הצורה המישורית. מאז החלו מספר תקופות של התפרצויות וולקניות.

חבורת הבשןעריכה

הפניה לערך מורחב:חבורת הבשן

"חבורת בשן" כוללת את שכבות הבזלת בחבל הבשן וברמת הגולן. התצורה שלוש תצורות מתוך חמש מצויות בתחומי הגולן. הם נוצרו בשלושה אירועים וולקניים. בזלת הכיסוי העתיקה ביותר, המונחת על סלעי הקירטון, תצורת אורטל המונחת מעליה ותצורת גולן הצעירה המונחת למעלה ‏‏[1]

התצורה הנפוצה מביניהם היא של "בזלת כיסוי" - Pβc . היא מכסה שטחים רחבים בדרום רמת הגולן, בגליל התחתון המזרחי, מראש פינה עד לבית שאן. אך היא חורגת מרחבי ארץ ישראל והיא משתרעת על שטחים נרחבים בדרום סוריה, עד להר הדרוזים, בצפון ירדן - באזור אירביד. גיל הבזלת נדגם ונבדק בשיטת "אשלגן-אורגן" ונאמד לתקופה מלפני 5 מיליון שנה - ראשית תקופת הפליוקן. פעילות פסקה לפני 4.2 מיליון שנה. מכאן המסקנה שההשבר הסורי-אפריקני לא התרחש קודם לתקופה זו וזו הסיבה לרציפות התצורה משני תידי בקעת הירדן.

הידרוגאולוגיהעריכה

רמת הגולן היא רמה מישורית הבנויה סלעי בזלת. הבזלת מונחת במרבית השטח על גבי שכבות עבות של סלעי קירטון ומשקעים אגמיים, ששניהם אטומים יחסית לזרימת מים. לכן שכבת הבזלת אשר בעיקרה היא בעלת נקבוביות ניכרת ומוליכות הידראולית טובה משמשת כמובילת מים טובה. יש לכך מגבלה אחת: בחלקו התחתון של קילוח הלבה נוצרת בדרך כלל בזלת מסיבית שהתקררה במהירות וכשהשתחררו ממנה בועות הגז, ובתוכה קשה יותר למים לזרום. והסלעים תחתיה מהווים אקוויפר.

שכבות קרקע , לא בזלתיות , אשר יש להם מוצא לפני השטח ויוצרות "מעיינות קילוח", והן פזורות בנקודות רבות על פני רמת הגולן. מעיינות אלו יוצרים בדרך כלל שלולית ענק, ברכות וביצות המתקיימות מתחילת עונת הגשמים ועד תחילת הקיץ.

רוב מים הגשמים ברמת הגולן מתרוקנים דרך מעיינות וקידוחים ומתקיימת בה זרימה תמידית של מי תהום מאזורי המילוי לכיוון המעיינות בשולי הרמה, בקו המגע שבין הבזלת לבין סלעי הקירטון המונחים מלמטה. המעיינות הגדולים נובעים במורדות הגולן לכיוון עמק החולה, ומעיינות נוספים נובעים בקירות הקניונים של הנחלים הזורמים לכנרת. חלק נוסף ממי התהום מתנקז בתת-הקרקע אל בקעת הבטיחות והכנרת.

סלעי סקוריה מרמת הגולןעריכה

מיגוון הצבעים תלוי בריכוז היחסי של המינרליים, אשר לכל אחד צבע משלו

טוף מרמת הגולןעריכה

הטוף בגאולוגיה אינו ה"טוף" הנמכר לגינות - הוא סקוריה

סלעי יסוד אחריםעריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ‏בצפון ישראל ובדרום סוריה ידועים חמישה אירועים של התפרצויות געשיות, ורק שלושה מהם התרחשו ברמת הגולן (המחזור הראשון, השלישי והחמישי) ‏

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית