Fandom

Ventura Daniel Wiki

הגאולוגיה של הכרמל

7,414דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

(הערך הועתק מהויקיפדיה העברית -15 בינואר 2011 חובר ברובו על-ידי: דליה רובין)

Carmel Topography.jpg

הכרמל כשלוחה של השומרון יצרה:דליה רובין

הכרמל מהווה שלוחה צפונית-מערבית של הרי שומרון, והוא כולל את רכס אמיר בדרום-מזרח, רמות מנשה ורכס הכרמל בצפון-מערב המגיע עד מפרץ חיפה.

הכרמל על חלקיו השונים החל להיווצר במהלך האירוע הפאן-אפריקאי – אורוגנזה שהחלה בפרקמבריון לפני כ-600 מיליון שנים, במהלכה נבנה השילד – גרעין יבשת – של אפריקה. השלבים הבאים בבניית הכרמל היו תנועה טקטונית, השקעת סלעי משקע וגעשיות, וכן תהליכי קארסט והעתקה – הנמשכים גם כיום. סימנים לתהליכים אלה ניכרים עד היום בהרי הגעש התת-ימיים הקדומים וסלעי הטוף הנחשפים ליד כרם מהר"ל, ברמת אלון ובואדי מילק סמוך לשפיה, וכן בהעתק הכרמל החוצה את העיר חיפה ועובר בסמוך לאזור התעשייה בעמק זבולון.

רכס הכרמל הוא ההר הקרוב ביותר אל הים – קירבה שלה השפעה גאולוגית חשובה על היווצרותו והתפתחותו: הרכס – שהחל את דרכו בקרקעית ים טתיס – מורכב משכבות רבות של סלעי משקע. השפעה חשובה נוספת היא תהליכים טקטוניים, הקושרים את היווצרות הקמר בקשת הסורית ובסגירתו של ים טתיס.

חלקי הכרמלעריכה

Caiobadner - mount carmel.jpg

רמות מנשה למרגלות חוטם הכרמל צילם:Chadner 2008

הכרמל נחלק לשלושה חלקיים גאוגרפיים נבדלים:

רכס אמירעריכה

רכס אמיר הוא קמר שנוצר כתוצאה מהעתק חילוף שמאלי, שיצר גם את הרי נצרת בעברו השני של ההעתק. הרכס נתחם בצפון בנחל עירון, בדרום באגן נחל חדרה ובדרום-מזרח בעמק דותן. הרכס מגיע לגובה של 500 מטרים מעל פני הים, והנקודה הגבוהה בו היא פסגת הר אלכסנדר שגובהה 527 מטרים.

המסלע העיקרי הנחשף ברכס אמיר הוא קירטון אאוקני.

רמות מנשהעריכה

רמות מנשה הן חבל גבעות המהווה קער או "אוכף" מעוין ששטחו 220 קמ"ר, המפריד בין המורדות הדרומיים של רכס הכרמל לבין רכס אמיר. גבולותיו: נחל עירון בדרום-מזרח, נחל יקנעם ונחל דליה בצפון-מערב, עמק יזרעאל בצפון-מזרח ובקעת הנדיב בדרום-מערב. הקער הוא חלק מקער נרחב הנמשך מאזור קיסריה בדרום-מערב לשפרעם בצפון-מזרח.

הגובה הממוצע של רמות מנשה הוא כ-300 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר.[1]

בסיס הקער מורכב מסלעי גיר ודולומיט מקרטיקון עליון. שפע המשקעים – ממוצע שנתי של 670 מ"מ – והמסלע המגוון של רמות מנשה תרמו לריבוי המעיינות והנחלים באזור – בהם נחל דליה, נחל השופט ונחל קיני. אבן הגיר הנקבובית שהורבדה מעל חרסית אטומה יוצרת אקוויפר, שהפך את הגבול בין שני סוגי הסלעים לנתיב התחתרות נוח. לאחר היווצרותו התמלא הקער בגבעות קירטוניות שנוצרו באאוקן. סלעי קירטון אלה אמנם רכים אך הם אטומים למים, ולכן הנוף הנגלה ברמות מנשה אינו מחורץ.

במזרח רמות מנשה, סמוך לקיבוץ מגידו, ניתן למצוא שרידים לגעשיות פליסטוקנית.

רכס הכרמלעריכה

Rom Carmel - Mount Carmel.jpg

רום כרמל – הנקודה הגבוהה ביותר ברכס הכרמל, סמוך לעספיא צילם:Hanay

רכס הכרמל הוא משולש שקודקודיו חיפה בצפון-מערב, יקנעם במזרח ו"חוטם הכרמל" בדרום-מערב. גבולותיו: בצפון – עמק זבולון, בצפון-מזרח – עמק יזרעאל, בדרום-מזרח – רמות מנשה, במערב – מישור חוף הכרמל.

שטחו הכולל של הרכס 232 קמ"ר, והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות[2] שגבולותיהם מצפון-מערב לדרום-מזרח:

  • הכרמל הגבוה בצפון-מזרח – רכס ארוך וצר המשתרע ממורדות סטלה מאריס בחיפה עד נחל יקנעם. חלק זה של הכרמל מתנשא לגובה של כ-450-500 מטר עם הבדלי גובה מתונים. פסגותיו הגבוהות הן רום כרמל (546 מ'), רמת אלון (516 מ') וקרן הכרמל (מוחרקה) (482 מ'). מדרונותיו המזרחיים הגובלים בהעתק הכרמל תלולים מאוד. המסלע בחלק זה מורכב מאבן גיר חווארית ומקירטון מקנומן תיכון.
  • הכרמל התיכון במרכז – מדרום לנחל אורן. גובהו מגיע ל-400-500 מ' והוא מתאפיין בשטח מחורץ ובנחלים הזורמים בין פסגות בולטות דוגמת הר שוקף (497 מ'). המסלע בחלק זה מתאפיין בשוניות מקנומן עליון.
  • הכרמל הנמוך בדרום – מדרום לנחל מערות. חלק זה הוא מעין רמה נמוכה ששיאיה מגיעים לגובה 250 מ', המתאפיינת בבקעות ובשלוחות רחבות דוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב – השלוחה הדרומית ביותר של הרכס המסתיימת בחוטם הכרמל בדרום ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים. גבולו של הכרמל הנמוך עם הכרמל התיכון נמצא במדרון העתק המצוי מעל ציר הקער.[2]

גבולן המערבי של יחידות אלה הוא מצוק בגובה של כ-100 מ', שנוצר בנאוגן מגידוד של גלי הים במורדות המערביים. המצוק נוחת אל מישור חוף הכרמל, המורכב מרכסי כורכר.

היסטוריה גאולוגיתעריכה

בניית התשתיתעריכה

סלעי הכרמל מצויים על תשתית פרקמברית שהחלה להיבנות במהלך האירוע הפאן-אפריקאי. אירועים מאוחרים יותר כללו פירוק וגידוע של סלעי התשתית עד לתוך הקמבריון, געשיות תוך-לוחית שלוותה בביקוע פנגיאה, בפתיחת ים טתיס, ביצירת שולי הלוח הלבנטיני ובהשקעת סלעי משקע החל בפרם – אירועים שמקורם בתימרת מעטפת, שהתייצבה באזור בתחילת ה"יורה". כתוצאה מכך הוצבה תשתית הכרמל באזור פעיל מבחינה טקטונית וגעשית החל מסוף ה"טריאס".[3]

בניית המסלעעריכה

Carmel-28.jpg

מבט מרכס הכרמל מערבה, המציג את מפלס הים הנוכחי ביחס לרכס צילם:jacob

המסלע הנחשף בכרמל נוצר בשורה של תהליכי בנייה והרס שהחלו לפני כ-112 מיליון שנים, בקרטיקון תחתון.

קרטיקוןעריכה

בשלב זה – לאחר שני מעברים מים עמוק לים רדוד – החלו להיווצר שוניות. השלב הראשון של בניית השוניות נראה בנחל מערות, והוא הושלם במהלך הקנומן בקרטיקון עליון. בתקופה זו חלו 4 מחזורים של געשיות והשקעה, ושלב נוסף של בניית שוניות. שלב ההשקעה הרביעי נמשך גם בטורון, ולאחריו חל שלב שלישי של בניית שוניות.

הסנון התאפיין בכרמל בפעילות ערה: בתחילתו החלה סגירת ים טתיס עקב התקרבות הלוח האפריקאי לעבר הלוח האירו-אסיאתי, וכתוצאה ממנו החלו להתפתח קמטי הקשת הסורית. עם סגירתו של ים טתיס התקמטו הקמרים של רכס אמיר ורכס הכרמל, וביניהם נוצר הקער של מנשה. בקער זה חלה הרבדה במימי הים התיכון – שריד לים טתיס, עת היווה אזור הכרמל מדף יבשתי. מחזור חמישי של געשיות "נקבר" כתוצאה מן הקימוט – ביחד עם שרידי המחזורים הגעשיים הקודמים.

שלישוןעריכה

במיוקן היו פני הים גבוהים בכ-400 מ' מאשר בהווה, ובפליוקן חלה נסיגת הים עד לרגלי ההרים, ובהמשכו – אף מערבה להם. גובה פני הים היה אז כ-300 מ' יותר מאשר בהווה. בשלב זה החלה העתקה היוצרת את ההורסט בעוספיא המתרומם לעומת הגראבן בנחל רקפת. במקביל חלה התרוממות של האזור כולו בכ-1 ס"מ בשנה, הנמשכת גם כעת.

רביעוןעריכה

בתחילת הפליסטוקן התרחשה פעילות טקטונית ערה שיצרה העתקים אנכיים עם הבדלי גובה שבין 50 ל-150 מטרים. העתקה זו גרמה להתרוממות אזור נחל אורן ולירידה של דרום-מערב רכס הכרמל.

בתקופה זו החל עידן הקרח האחרון, שגרם לירידה נוספת של מפלס פני הים – עד לגובה של כ-60 מ' יותר ממפלסו בהווה, לגדיעת הרכסים וליצירת משטחי גידוד בגבהים שונים. בתקופה זו חלו לאורך החוף השקעה והצטברות חולות, קרקעות ורכסי כורכר – ביניהם הצטברו משקעי סחף וקרקעות. בפליסטוקן החלו תהליכים קארסטיים שיצרו חלק ממערות הכרמל.

גורמים מעצביםעריכה

הגאומורפולוגיה של הכרמל מורכבת מהשפעתם של כוחות מעצבים שפעלו לאורך כל שלבי בנייתו, חלקם עדיין פעילים בהווה.

מיםעריכה

Tzurat jagur.jpg

סלעי תצורת יגור במחצבת נשר צילמה:דקי

למים תפקיד חשוב בעיצוב הכרמל – באמצעות השקעת סלעי משקע, יצירת התנאים להיווצרות שוניות, גידוד, קארסט ויצירת צנירים וערוצי נחלים.

השקעהעריכה

בכרמל התרחשו 4 מחזורי השקעה עיקריים הכלולים בחבורת יהודה:

  • מחזור ראשון – מחזור זה החל להיווצר בקרטיקון תחתון עם בניית שוניות והסתיים בתחילת הקנומן לאחר המחזור הגעשי הראשון. השקעה זו חלה בים רדוד שנתחם במעבר באמצעות שונית מחסום צרה. סלעי המחזור מהווים את תצורת יגור והם מורכבים מדולומיט, גיר שוניתי וגיר קירטוני.
  • מחזור שני – מחזור זה נוצר בתחילת הקנומן. סלעי מחזור זה הושקעו תחילה בים עמוק יחסית, שהפך רדוד יותר ויותר לקראת סום המחזור. הסלעים הורבדו מעל סלעי המחזור הגעשי השני והם מהווים את תצורת עספיא, הכוללת קירטון, גיר שוניתי ודולומיט.
  • מחזור שלישי – מחזור זה נוצר ברובו באמצע הקנומן, מעל סלעי המחזור הגעשי השלישי. מחזור זה מורכב משתי תצורות: תצורת זכרון – סלעי גיר, דולומיט ושוניות שנוצרו בסביבה רדודה, ותצורת ערקן – סלעי קירטון עם נודולות צור שהושקעו בים עמוק יחסית.
  • מחזור רביעי – מחזור זה החל להיווצר לקראת סוף הקנומן והושלם בטורון. מחזור זה הושקע מעל סלעי המחזור הגעשי הרביעי. השקעה זו נשלטה על ידי מעברים מים עמוק לים רדוד, ומתבטאת בשתי תצורות: תצורת בענה – המתבטאת בעיקר באבן גיר בתוספת דולומיט וחוואר, ותצורת סכנין – המתבטאת בעיקר בסלעי דולומיט.

מחזורי השקעה מאוחרים התרחשו בין הסנון לפליוקן, לאחר קימוט הקמרים. סלעים אלה שייכים לתצורת עין זיתים בחבורת הר הצופים והם מורכבים בעיקר מקירטון.

שוניותעריכה

רודיסטים בוני שונית
מאובן רודיסט בשונית
מאובן רודיסט שלם
מימין: מאובן רודיסט שלם, משמאל: מאובן רודיסט בשונית צילם:יפתח - ויקישיתוף
Siur Carmel Nov 06 2010 071.jpg

שונית בנחל מערות צילם:יפתח

שוניות הן מושבות של בעלי חיים הבונים שלד גירני, המצויות בים רדוד וחם. כיום מהווים אלמוגים את בוני השוניות העיקריים, אולם השוניות בכרמל נוצרו בעיקר על ידי מושבות של רודיסטים – קבוצה של צדפות הבנויות מקונכייה בעלת שני קשוות. הרודיסטים מוכרים כבוני השוניות העיקריים מהיורה ועד הכחדתם בגבול קרטיקון-שלישון – עת נכחדו דינוזאורים, אמוניטים ומינים רבים נוספים. תקופת החיים הידועה וההכחדה בסופה הופכת את הרודיסטים למאובן מנחה.[4] בכרמל מופיעים רודיסטים בשוניות מהקרטיקון, לצד צדפות, חלזונות ובעלי חיים נוספים.

היווצרות השונית משרידי בעלי החיים מתרחשת בכמה אופנים, המבטאים מרחק הולך וגדל מעמדת הגידול המקורית שלהם:

  • סלעי גיר ודולומיט בהם מופיעים המאובנים השלמים
  • סלעי גיר בהם מופיע רסק לא ממוין של שרידי המאובנים
  • סלעי גיר בהם מופיע רסק ממוין ומעוגל של שרידי המאובנים

חלק מהמאובנים בשונית שמרו על הרכבם המקורי, ואחרים עברו "צירור" – הפיכה לצור באמצעות החלפת החומר הגירי בסיליקה. תוצר צירור כזה נקרא קוורצוליט.

השוניות בכרמל נבנו בשלושת מחזורים עיקריים: מחזור ראשון – מקרטיקון תחתון עד תחילת קנומן, מחזור שני – קנומן עליון, מחזור שלישי – טורון. אלה יצרו שני מבנים שוניתיים:

  • שוניות מחסום – רצועות שוניתיות המפרידות בין ים עמוק לים רדוד ויוצרות לגונות. שוניות כאלה מאפיינות את המחזורים השוניתיים הראשון והשני.
  • שוניות טלאים – מקטעים שוניתיים לא רציפים שאינם תוחמים את הים הרדוד. שוניות כאלה מאפיינות את המחזור השוניתי השלישי.

מתחמי השוניות העיקריים בכרמל מצויים בנחל מערות – שונית מחסום מהמחזור הראשון, ושוניות טלאים במחצבות קדומים, בזכרון יעקב ובנחל ספונים.

גידוד ימיעריכה

Carmel-caves.jpg

מערה בנחל מערות

גידוד הוא פעולה של מים על סלעים שתוצאתה: הסרת חלקים מן המסלע. בפליוקן ובפליסטוקן, עת שהה הכרמל מתחת לפני הים, יצרו בו גלי הים מישורי גידוד[5] ימי הנוטים בשיפוע קל כלפי מערב המכונים "טרסות".[2] שלוש טרסות כאלה הובחנו בצפון מישור חוף הכרמל, וגובהן מעל פני הים כיום נע בין 15 ל-62 מטרים. מישורי גידוד אלה הם היחידים המוכרים בחופי ישראל.

קארסט – הר אלף המערותעריכה

הכרמל עשיר בנופים קארסטים: מערות – בחלקן מערות נטיפים, טרשונים ואף בולענים. ריבוי המערות העניק לכרמל את הכינוי "הר אלף המערות".[1] הסיבות לעושר הקארסטי הן מסלע גירני וריבוי גשמים, וכן צמחייה רבה המגבירה את התהליך הקארסטי באמצעות הפרשת חומצות. [2]

אחת המערות המרשימות בכרמל היא מערת כבארה, המצויה באזור רמת הנדיב, דרומית לזכרון יעקב, במורדות הערוץ היורד ממזרח אל אזור ביצות כבארה. מערה זו היא הדרומית במערות הפרהיסטוריות בכרמל והייתה מיושבת בשנים 60,000–9,000 לפני הספירה. ארבע מערות חשובות נוספות מצויות בנחל מערות: מערת טבון, מערת הגמל, מערת הנחל ומערת הגדי, המייצגות השתרעות נרחבת של התיישבות האדם הקדמון, החל בתקופת האבן הקדומה לפני כ-200,000 שנה (ניאנדרטלים) וכלה בתקופה הנטופית, לפני כ-10,000 שנה (הומו סאפיינס).

צניריםעריכה

TznirDSCN0524.jpg

צניר בנחל אורן צילם:Yoav Dothan

צנירים עשויים להתפתח מסחיפה בגדות נחלים ונהרות, מגידוד ימי, מהמסה כימית או מזרימה תת-קרקעית של מי תהום. בכרמל מצויים צנירים רבים, אך על אף ריבויים – אין אחדות דעים בנוגע לאופן היווצרם: סברה אחת גורסת כי הצנירים בכרמל נוצרו מסחיפה נהרית,[6] ואחרת – כי הם נוצרו כתוצאה מבליה כימית.[2] מאמר אחר[7] מתמקד בגידוד ימי כאופן היווצרות הצנירים, תוך שלילת אופני ההיווצרות האחרים:

  • בליה כימית – נשללת מאחר והצנירים מופיעים בסוגים שונים של סלעים, בהם דולומיט וקונגלומרט.
  • המסה קארסטית תת-קרקעית – נשללת בין היתר מאחר וצנירים מופיעים באותו מפלס בשני עברי הנחל, במרחק רב זה מזה.
  • התחתרות נחלים – נשללת בשל מיקומם של מרבית הצנירים גבוה מעל אפיק הנחלים או הרחק מהם, אם כי המאמר מציין את צנירי נחל אורן כאלה שנוצרו באופן זה.

נימוקי המחבר להיווצרות הצנירים באמצעות גידוד ימי נשענים על גבהים המתאימים לקווי חוף קדומים, והוא מציין בין השאר סמיכות צנירים למישורי גידוד והימצאות צנירים זה מעל זה.

נחליםעריכה

זרימתם של הנחלים בכרמל מהווה מרכיב נוסף בעיצוב הנוף בו. קיים הבדל ברור בין נחלים במזרח הכרמל לבין הנחלים במערבו:

  • מאחר והאגף המזרחי של הכרמל גבוה ותלול מעל עמק יזרעאל, הנחלים הזורמים בו יוצרים צורות נוף אופייניות כגון מפלים ונקיקים צרים.
  • מרבית המדרון המערבי של הכרמל מתון יחסית, והם יוצרים אפיקים בעלי חתך רחב ועמוק, בעיקר בשל התחתרות בטוף רך.
Siur Carmel Nov 06 2010 061.jpg

הר הגעש בכרם מהר"ל: מדרונות טוף ושרידי שונית בפסגה צילם:Yiftah-s

Siur Carmel Nov 06 2010 022.jpg

עורקי קלציט בטוף, כרם מהר"ל צילם:Yiftah-s

געשיותעריכה

ברכס הכרמל זוהו שרידים ל-16 אירועים געשיים ושרידים נוספים ברכס אמיר. מרבית האירועים הגעשיים ברכס הכרמל מצויים בדרומו, ומקורם בחמישה מחזורים, ארבעת הראשונים בקנומן:

  • מחזור ראשון – לפני 97.1 מיליון שנים
  • מחזור שני – אינו מתוארך במדויק
  • מחזור שלישי – לפני 96.7 מיליון שנים
  • מחזור רביעי – לפני 95.5 מיליון שנים
  • מחזור חמישי – גילו קמפן, לפני 82 מיליון שנים

תוצרי מחזורים געשיים אלה מהווים גבולות בין תצורות סלעי המשקע.

הרי הגעש בכרמל הם תת-ימיים. אלה פעלו בים רדוד ופסגותיהם בצבצו כאיים מעל פני הים, ולאחר מכן עברו תהליכים של גידוע, היווצרות שוניות והפיכה לאטול. מאחר והגעשיות בכרמל לוותה במחזורי השקעה, ניתן לראות בין הסלעים הגעשיים קירטון וגיר המכילים מאובנים ימיים ועורקי קלציט.

שרידים נרחבים של הרי געש אלה מצויים ליד כרם מהר"ל, בבקעת אלון וסמוך לשפיה, ושרידים נוספים בנחל רקפת, בנחל טירה, בנחל טווסים, בקרן הכרמל, בחוות מקורה, בבת שלמה בעין קדם ובבקעת שי"ר. חלקם של שרידים אלה הם זרמי לבה בזלתית, אך מרביתם טוף – שחור סמוך ללוע ומגוון במורדות. טוף מגוון זה – בצבעי חום, צהוב, אדמדם וירוק – הוא תוצאה של בליה לחרסית. בכמה מקומות ניתן למצוא בסלעים הפירוקלסטיים קסנוקריסטיםגבישי מינרלים, בעיקר אמפיבול ופלוגופיט, וכן קסנוליתים – שברי סלעים, הכלואים בהם.

חיפוש יהלומים בכרמלעריכה

מציאת קסנוליתים בסלעי הטוף עוררה בעבר תקוות למציאת יהלומים בכרמל.[3] בשנת 1986 הוגדרו קסנוליתים אלה כסלעי קימברליט מעומק של 50–95 ק"מ. מחקר משנת 2004 טען כי אלה דומים לקימברליטים במכרות יהלומים במערב אפריקה, אך מחקרים נוספים הגדירו את הסלעים כלמפרואיט מבסיס הליתוספירה, המכילים קסנוליתים של אקלוגיט וגבישי גארנט ואוליבין.[8]

טקטוניקהעריכה

Carmel IMG 2901.jpg

מבט מקיבוץ יגור למדרונות המזרחיים של רכס הכרמל, המדגיש את הפרש הגבהים לאורך העתק הכרמל צילם:דרור אבי

הכרמל הוא קמר חריג בנוף הישראלי בשל כיוונו – מדרום-מזרח לצפון-מערב – בניגוד למרבית הקמרים בישראל שכיוונם מדרום-מערב לצפון-מזרח או מצפון לדרום. היווצרות הקמר הראשי קשורה בקימוט הקשת הסורית, שלאחריו חל קימוט נוסף שהרים את רכס הכרמל ורכס אמיר ויצר ביניהם את קער רמות מנשה.

הקמר של רכס הכרמל תחום במזרחו בהעתק הכרמל, והוא נחצה על ידי העתקים ראשיים[9] המחלקים אותו לכרמל הגבוה, התיכון והנמוך, והעתקים נוספים קטנים יותר – המקבילים להעתק הכרמל. העתקים פעילים אלה נוצרו לאחר בניית המסלע, והם ניכרים על-פני השטח.

רעידות אדמה וגלישת מדרוןעריכה

מערכת ההעתקים בכרמל אחראית לפעילות סייסמית ערה, והמרחק הקצר – כ-50 קילומטרים – ממערכת ההעתקים של בקע ים המלח הופכת את אזור הכרמל לפגיע בעת רעידת אדמה בעוצמה גבוהה. מסקנות מעבודה שנערכה בשנת 2006 ומטרתה הערכת סכנה לגלישות מדרון בצפון רכס הכרמל בעת רעידת אדמה, מציגות סכנה לאי-יציבות במדרונות וגלישות קרקע כתוצאה מרעידות אדמה בעוצמה בינונית וגבוהה בהעתק הכרמל ורעשים חזקים מצפון בקע ים המלח, בעיקר במדרונות תלולים.[10]

התרוממות רכס הכרמלעריכה

בנוסף לפעילותם של העתקים, מתרחשת ברכס הכרמל התרוממות. תהליך ההתרוממות מעל פני השטח החלה, ככל הנראה, בתחילת תקופת הפליוקן ונמשכת עד היום. מדידות שנערכו בשנים האחרונות על-ידי חוקרים מהטכניון הראו כי הרכס מתרומם בכסנטימטר אחד בכל שנה.‏‏[11]

הכרמל בלוח הזמנים הגאולוגיעריכה

עידן על עידן תור תת-תור תקופה גיל גאולוגי מאורעות עיקריים התחלה למ"ש
פנרוזואיקון קנוזואיקון רביעון הולוקן לפני כ-5 מיליון – נסיגת הים עד לרגלי ההרים, ואח"כ מערבה.

נסיגת מים קרחונית ועלייה בהפשרה – גדיעת רכסים ויצירת משטחי גידוד בגבהים שונים, עליהם הושקעו טרסות חוף והצטברו חולות, קרקעות ומשקעים חופיים (כורכר). בין רכסי הכורכר הצטברו משקעים אלוביאליים (סחף נחלים) וקרקעות. מהפליוקן ועד היום – התרוממות של כ-1 ס"מ בשנה.

0.0118
פליסטוקן פליסטוקן עליון 0.126
פליסטוקן תיכון 0.500?
פליסטוקן תחתון 1.806± 0.005
גלס 2.588± 0.005
שלישון נאוגן פליוקן 5.332
מיוקן 23.03
פלאוגן אוליגוקן 33.9± 0.1
אאוקן 55.8± 0.2
פלאוקן 65.5± 0.3
מזוזואיקון קרטיקון קרטיקון עליון סנון מסטריכט האזור מצוי בקצה מדף היבשת

קימוט: קמרים (אמיר, כרמל) וביניהם קער מנשה (עליו חלה הרבדה)

99.6± 0.9
קמפן געשיות 5V – לפני 82 מ"ש – בת שלמה
סנטון המשך הקימוט וסגירת ים טתיס
קוניאק קימוט הקשת הסורית – התנגשות עם אירופה, תחילת סגירת ים טתיס
טורון המשך השקעה 4 – תצורות בענה וסכנין, קצה יבשת
קנומן השקעה וגעשיות:
  • השקעה 4 – תצורות בענה וסכנין
  • געשיות 4V – לפני 95.5 מ"ש – שפיה ומקורה
  • השקעה 3 – תצורת זכרון (דרום הכרמל), תצורת ערקן (צפון הכרמל)
  • געשיות 3V – לפני 96.7 מ"ש – נחל רקפת עליון, בזלת מוחרקה
  • השקעה 2 – תצורת עוספיא
  • געשיות 2V – אין תאריך מדוייק – נחל רקפת תיכון, טווסים
  • השקעה 1 – תצורת יגור
  • געשיות 1V – לפני 97.1 מ"ש – כרם מהר"ל, נחל רקפת תחתון, בקעת אלון, טירה תחתון – גורמת להרמת האזור
קרטיקון תחתון לפני 112 – תחילת היווצרות שוניות מחסום (נחל מערות) 145.5± 4.0
יורה מלם התייצבות תימרת מעטפת ומעבר לים עמוק

פתיחת ים טתיס דרומי – מעבר לים רדוד

161.2± 4.0
דוגר 175.6± 0.2
ליאס 199.6± 0.6
טריאס טריאס עליון ים עמוק. המשך ביקוע – בלוק געשי בינינו לבין קפריסין 228.0± 2.0
טריאס תיכון 245.0± 1.5
טריאס תחתון 251.0± 0.4
פלאוזואיקון פרם מסוף הפרם – אזור חולשה בכרמל

לפני 270 מ"ש – תימרת מעטפת – געשיות – ביקוע פנגיאה תנועה צפונה תחתית החתך הסטרטיגרפי – ישראל יושבת על קצה היבשת – פנגיאה

299.0± 0.8
קרבון קרבון פנסילבני סלעים חסרים שהוסרו בתהליכי התרוממות וגידוע

ישראל מצויה בים

318.1± 1.3
קרבון מיסיסיפי 359.2± 2.5
דבון 416.0± 2.8
סילור 443.7± 1.5
אורדוביק 488.3± 1.7
קמבריון מהפרקמבריון עד לפני 530 מ"ש – תהליכי פירוק וגידוע 542.0± 1.0
פרקמבריון פרוטרוזואיקון נאופרוטרוזואיקון אדיקר לפני 580-600 מ"ש – אירוע אורוגני פאן-אפריקאי – עיצוב ובניית תשתית

היבשת מצויה באזור הקוטב הדרומי

1,000
קריוגן
טון
מזופרוטרוזואיקון 1,600
פלאופרוטרוזואיקון 2,500
ארכאיקון נאוארכאיקון 2,800
מזוארכאיקון 3,200
פלאוארכאיקון 3,600
אאוארכאיקון 3,800
האדן 4,570

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • "הכרמל – אדם ונוף", לקט מאמרים בעריכת יעקב שורר, החברה להגנת הטבע, 1983 ISBN 965-210-033-1. בנושא גאולוגיה:
    • צבי ארז, "הגאולוגיה של הכרמל"
    • דב ניר, "מורפולוגיה של הכרמל"
    • יגאל בוטרומוביץ, "צנירים ועדותם על תולדות הכרמל"

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. 1.0 1.1 מבואות: גבולות וגיאומורפולוגיה (הכרמל וחופו ורמות מנשה)
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 דב ניר, "מורפולוגיה של הכרמל"
  3. 3.0 3.1 http://www.gsi.gov.il/_Uploads/829GSI-07-2009.pdf
  4. מאובן מנחה – מאובן המשמש לקביעת גיל יחסי של סלעים.
  5. גידוד – פעולה של מים על מסלע שתוצאתה הסרת חלקים ממנו
  6. שלמה שובאל, אתר תלם של האוניברסיטה הפתוחה
  7. יגאל בוטרומוביץ, "צנירים ועדותם על תולדות הכרמל"
  8. Esperança and Garfunkel‏, "Ultramafic xenoliths from the Mt. Carmel area (Karem Maharal Volcano), Israel"
  9. מפה המתארת את המבנה הגאולוגי של רכס הכרמל
  10. http://www.gsi.gov.il/_Uploads/157KatzAlmog03-06.pdf
  11. ‏בטאון בוגרי הטכניון, קיץ 2008‏



תמונות מאתרי גאולוגיה בהר הכרמלעריכה

מתוך הקורס באוניברסיטה הפתוחה

שוניות בכרמלעריכה

הרי געש בכרמלעריכה

  1. שמורת טבע טוף כרם מהר"ל
  2. שלוחית עופר
  3. שפיה
  4. רמת אלון

מסלע בכרמלעריכה

  1. מסלע בצפון הכרמל
    1. תצורת יגור
    2. תצורת עוספיא
    3. תצורת בית אורן
    4. תצורת חרייבה
    5. תצורת מוחרקה
    6. תצורת שמיר

מבנה הכרמלעריכה

  1. הר הכרמל
  2. המורדות הצפון-מזרחיים של הכרמל והעתק הכרמל
  3. המורד המערבי של הכרמל
  4. תהליכי בלייה וסחיפה בכרמל

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית