Family Wiki
Register
Advertisement

התקבל מעדיאל בן-שלום - אתר הגניזה - ומתפרסם ברשותו

"הגניזה הקהירית" הוא שמו של אוסף כתבי יד יהודיים שהתגלו בעליית גג בבית כנסת בפוסטאט, הלא היא קהיר העתיקה לקראת סוף המאה ה-19. אוצר בלום זה מכיל מאות אלפי דפים שנכתבו בין המאה ה-8 (זיכרון עדות מקהילת פוסטאט משנת 750) למאה ה-19 (כולל כבר דברי דפוס), תקופה של כאלף שנה. כתבי היד כוללים ספרי תפילה, ספרי לימוד כגון משנה, תלמוד ואגדות, חיבורים הלכתיים, וכן מסמכים משפטיים כגון חוזים, אגרות, שטרות ופנקסי בית דין ששופכים אור על עולמם של היהודים בתקופות קדומות.

לאחר שהתגלתה הגניזה הקהירית הגיעו חוקרים ואספנים ורכשו את כתבי היד למטרות מחקר ואספנות וכך התגלגלו כתבי היד והתפזרו בספריות ובאוספים פרטיים ברחבי העולם. מיום שהתגלתה הגניזה הקהירית עד היום עמלים חוקרים בכל העולם לזהות את כתבי היד שבגניזה ולצרף קרע אחד למשנהו על מנת לשחזר את החיבורים המקוריים. מלאכתם של החוקרים לא הייתה קלה כי לעיתים חיבור אחד התפזר בין ספריות שונות והיה נדרש שיתוף פעולה בין חוקרים על מנת לצרף את הקטעים.

אתר האינטרנט של פרויקט לחקר הגניזה הקהירית חולל מהפכה בחקר הגניזה. האתר מציג בפני החוקרים צילומים דיגיטאלים של מרבית כתבי היד מהגניזה הקהירית מלווים במידע קטלוגי עדכני. האתר נבנה ביחידת "גנזים" שהיא יחידת המחשוב של פרויקט פרידברג לחקר הגניזה בראשותו של פרופ' יעקב שויקה. העבודה על בניית האתר הייתה אינטנסיבית ונרחבת וכללה עבודה מול ספריות שמחזיקות את כתבי היד במהלכה נשלחו צלמים מקצועיים על מנת לצלם את כתבי היד.

מלבד הצילומים האתר מציג את כל המידע הקטלוגי שידוע היום על כל קטע וכן מידע על צירופים בין קטעים שונים. האתר מהווה פריצת דרך בחקר הגניזה; אם עד לפני מספר שנים חוקר שרצה לבדוק צירוף של שני כתבי יד מספריות שונות היה צריך לבקר פיזית בספריות בארצות שונות, היום החוקר יכול באמצעות האתר ובפעולות פשוטות לראות לפניו את הקטעים אותם הוא מבקש לבדוק. כבר היום מרבית חוקרי הגניזה נעזרים באתר באופן יום יומי.

מלבד הצגת המידע לחוקרים, האתר מאפשר לחוקרים להוסיף מידע חדש. כך לדוגמא, אם חוקר זיהה תמונה באתר כחיבור מסויים באפשרותו להזין את הזיהוי לקטלוג באופן מקוון. מידע זה נשמר וניתן קרדיט לחוקר שזיהה את הקטע. כך נוצרה קהילת מחקר מקוונת אשר חבריה משתפים ביניהם מידע ותורמים למאמץ הכללי לזיהוי ושיחזור של כלל כתבי היד מהגניזה הקהירית.

כדאי להכנס לאתר ולהתרשם.

עיבודי הגניזה הקהירית[]

הניו-יורק טיימס כתב על הישגי המחקר במימצאי הגניזה הקהירית. כידוע, נמצאו בה יותר ממאה אלף קטעי מסמכים שנוצרו במשך כאלף שנים. המטרה היא למצוא את הקשר בין הקטעים ולהפיק מסמכים שלמים. הבעיה הקשה היא שהקטעים מפוזרים בספריות ברחבי העולם.

במפעל הגניזה הצליחה ללקט עותקים של חלק גדול מן הקטעים. וכשלוש מאות אלף במספר, עתה, מחשבים המצויים באוניברסיטת תל אביב מנסים למצוא את הקשרים בין המסמכים ואולי להפיק מסמכים מלאים. לפי החישובים אפשריים 13 מיליארד צירופים!!! כמובן, המטרה היא לגלות אלו מסמכים בעלי משמעות.


פרויקט פרידברג[]

Masecet bracot1

קטע ממסכת ברכות מהגניזה הקהירית -אוסף פרידנברג

פרויקט חדש מאפשר לעיין הקטעי הגניזה האתר החדש.

על הפרויקט - אתר פרויקט פרידברג לחקר הגניזה

פרויקט פרידברג לחקר הגניזה הוא פרויקט שאפתני ומקיף שאחת ממטרותיו החשובות היא למחשב את כל עולם כתבי היד של גניזת קהיר – תמונות, זיהויים, קטלוגים, העתקות, צירופים והפניות ביבליוגראפיות. אתר זה מציג את תוצאות עבודתו של הפרויקט כפי שהן זמינות מדי פעם.

חוקרי גניזה פעילים או חוקרים בתחום מדעי היהדות (או האסלאם) באופן כללי מוזמנים להירשם לאתר. אילו שאינם מעוניינים להירשם מוזמנים לבקר במערכת ההדגמה ("דמו") של האתר. האתר מפותח ומתוחזק על ידי "גנזים"" ,יחידת המחשוב של פרויקט פרידברג לחקר הגניזה, בראשותו של פרופ' יעקב שויקה.


עופר אדרת בכתבה בעיתון הארץ תיאר את הפרויקט להרכיב את הפאזל היהודי - וכך הוא סיכם:"יותר ממאה שנים מנסים חוקרים לחבר בין פיסות הגניזה הקהירית - אוסף עצום של כתבים יהודיים עתיקים שמפוזרים בעולם. כעת, תודות לטכנולוגיה ייחודית שפותחה בישראל ודומה לזאת של גוגל ופייסבוק, הגיעה סוף-סוף פריצת הדרך. הצצה לפרויקט ששופך אור חדש על מורשת הרמב"ם, רש"י ורבי סעדיה גאון"

בין השאר הוא כתב:"השבוע ישבו שני פרופסורים בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, והמשיכו לנבור בערימת הדפים הבלויים שגילה שכטר לפני 115 שנה. כיאה לתקופה, הם עשו זאת על צג ענק של מחשב מקינטוש חדיש מצויד במקלדת ובעכבר אלחוטיים.

השניים, נחום דרשוביץ, מומחה ללוגיקה, וליאור וולף, מומחה ל"ראייה ממוחשבת" (המשמשת, בין היתר, לזיהוי פנים של אנשים), הם הצלע התל אביבית של פרויקט בינלאומי חדשני ומהפכני בשם "גנזים", שמרכזו באחד המגדלים בשכונת גבעת שאול בירושלים. מטרתו השאפתנית היא לשחזר את הגניזה הקהירית ולהציג גרסה מלאה ודיגיטלית שלה באינטרנט, לטובת הדורות הבאים.

"זה דבר אדיר. כשאנחנו מציגים את הפרויקט לאנשים יש להם דמעות בעיניים מרוב התרגשות", אמר דרשוביץ בעודו מביט בסריקה של קטע מהגניזה בכתב ידו של הרמב"ם. "אנחנו עושים פה דבר מאוד מלהיב - עיבוד מסמכים היסטוריים באופן ובהיקף שטרם נראו כמותם במדעי הרוח", הוסיף וולף.

התרגומים הארמיים למקרא[]

ראו שם איך להגיע התרגומים הארמיים למקרא

מאוצרות הגניזה הקהירית עדכון[]

Geniza friedenberg 1

קיים אתר בשם גנזים - פרויקט פרידברג לחקר הגניזה . ניתן להכנס אליו לאחר הרשמה מראש. חוקרים נכנסים אליו והאוספים המצויים בו הם מגלים כתבי-יד ומנסים להרחיב את הדיבור עליהם.

באופן שוטף המינויים מקבלים הודעות על עדכונים. וכך למשל הודיעו על שילוב "אוסף וארשה" באתר - אוסף אשר למעשה נמצא בספריית שוקן בירושלים.

ניתן לצפות בכתבי יד. כל למשל תראו בצד ימין :"יוצר לפרשת וירא" מאת רבי אלעזר הקליר בתבנית "עוז בן שלוש".

האוסף יכלול 217,000 תמונות מ: ספריית קמברידג' (CUL) (בתהליך ביצוע)

מה British Library הספריה הבריטית - 10,000 תמונות (בתהליך השלמה)

ועוד עשרות אוספים שונים.

הגניזה הקהירית ממשיכה לספק תגליות[]

כתב יד מהגניזה הקהירית 22

ד"ר יכין אפשטיין, מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באו"פ כתב בחוברת עדכן מינואר 2012 על התגליות החדשות בגניזה. וזאת, בעקבות השתתפותו בעבודת הענק במסגרת מחקר משותף לאוניברסיטה הפתוחה ולאוניברסיטת חיפה. בין השאר הוא הגיע למימצאים הבאים:

  • "אני חוקר את ספרות האגדה והמדרשים. את עולם האגדה אפשר לחלק באופן סכמתי מאוד לשלושה חלקים: החלק הקלאסי הכולל יצירות שחוברו עד המאה השישית. זה כולל את האגדה התלמודית ואת עולם המדרשים הארצישראליים דוגמת בראשית רבה, שמות רבה, שיר השירים רבה וחבריהם. התקופה השנייה — הקלאסית המאוחרת — היא תקופת התנחומא ילמדנו. הסברה היא שהמדרש הזה הגיע לכלל גיבושו האחרון במחצית הראשונה של המאה השביעית. מדרש תנחומא הוא מדרש שמקורו בארץ ישראל וככזה הוא מבוסס על מחזור תלת שנתי לקריאת התורה, שהיה המחזור הנהוג בארץ ישראל, וזאת לעומת מחזור הקריאה הבבלי, שבו סיימו לקרוא את התורה תוך שנה אחת בלבד, נוהג שהפך בהמשך למקובל בעולם היהודי כולו. עד לגילוי הגניזה היו ידועים שני נוסחים בלבד למדרש תנחומא, וכיום, בזכות הגניזה, יש יחידות מקראיות שלהן כמה וכמה מדרשים מקבילים וכולן מספרות התנחומא ילמדנו. לבסוף יש ספרות המדרשים המאוחרת של הילקוטים, דוגמת ילקוט שמעוני.
  • הנה, לא מזמן עבדתי עם עוזר המחקר שלי על מדרש שהוא מצא, שיש בו רשימה של דברים שמזכירה רשימה מבראשית רבה. המדרש פותח ב'כל שאין לו אישה שרוי בלא...' ומתחילים למנות את הדברים שבהם לוקה אותו איש — בלא טובה, בלא שמחה, בלא ברכה וכו'. בבראשית רבה הרשימה קצרה, יש בה חמישה או שישה עניינים בסך הכול, בעוד שבמדרש שלנו הרשימה ארוכה יותר. "הקטע שעבדנו עליו היה קשה מאוד לפיענוח מבחינת הקריאה. די התקשינו לזהות את המילים, אבל אט אט הדברים התפענחו ותוך כדי כך ניסיתי לגלות את הסדר, או את ההיגיון של הדברים. והנה בעודי קורא את הדברים בקול, אני פתאום רואה: 'החסרונות' ברשימה מסודרים בסדר האל"ף־בי"ת, ולא רק על פי האות הראשונה אלא גם על פי האות השנייה (נאמר — שרוי בלא עושר, בלא עזר, בלא עטרה).
  • ד"ר אפשטיין: "כל דבר שאנחנו מסיימים למיין, אנחנו מעלים לרשת, כרגע למאגר פרטי, שבעתיד ייפתח לעיני רבים. ההערכה היא שמספר הקטעים בגניזה הגיע לכ־300 אלף קטעים. 'קטע' יכול להיות חיבור של עשרות עמודים או פיסת מגילה של שני ס"מ על שני ס"מ. הכול כבר צולם והועלה לרשת מטרת פרויקט פרידברג היא להגיע לכך שעד שנת 2014 יקוטלגו 99 אחוז מהחומרים הפזורים היום בכל העולם וימוינו בצורה מספקת (כלומר, תיאור מפורט של תוכן הקטע, ניתוח ראשוני של הטקסט וסיווגו כמדרש, פיוט, שטר, כתובה וכיוצא באלה). "הטכנולוגיה מאפשרת היום דבר שבעבר הלא רחוק היה בגדר חלום והוא לנסות לחבר באופן וירטואלי באמצעות המחשב קרעי קטעים שיכולים להימצא משני צידי האוקיינוס. המחשב אמור לזהות אם הם שייכים לאותו כתב יד, או לא. מכיוון שרוב הקטעים בגניזה הם קרעים, ברור עד כמה חשובה היכולת הזאת של המערכת וכמה היא תורמת לקידום המחקר. "נכון להיום המערכת מסוגלת לחבר שני קטעים של אותו כתב יד בדיוק של 60 אחוז, שזה לגמרי לא רע (לעומת העין האנושית שמגיעה לזיהוי של 90-80 אחוזים). זאת בהתחשב ברווח העצום שאתה מרוויח בחינת הזמן, כי בעוד המחשב מחבר בין קטעים ומשווה ביניהם בשברירי שנייה, אדם היה משקיע בכך עבודה של שנים. כדי לוודא שקטעים שזוהו על ידי המחשב אכן מתחברים, כל מה שנותר לעשות הוא קרוא כמה שורות ומיד יודעים".



הגניזה_הקהירית קישור לויקיפדיה

Advertisement