Fandom

Ventura Daniel Wiki

הדרכים הרומיות בארץ ישראל

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...

מיקום דרך רומאית ידועה - מחברון מערבה (דרך הכביש הישן - תרקומיה) עד אשקלון - החיצים: נקודות במסלול


ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

Roman Empire Map.png

הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה, אשר היו מחוברות ביניהם ברשת הדרכים הרומיות - המקור:ויקישיתוף

הדרכים הרומיות בארץ ישראל הן שרידיהן של הדרכים שנסללו על ידי הרומאים בתקופת שלטונם על ארץ ישראל. מטרת סלילתן הייתה להקים רשת דרכים עניפה, כדוגמת זו שהייתה קיימת ברחבי האימפריה הרומית. הדרכים נועדו, בראש וראשונה, לשינוע גייסות צבא. בנוסף לכך גם לשרות התעבורה הציבורית שכללה את הובלת הדואר של השלטונות ואת נסיעת נושאי המשרות של השלטון. הרומאים השקיעו בבנית הכבישים את את מיטב הטכנולוגיה והאמצעים שעמדו לרשותם. בארץ ישראל רוב הדרכים נסללו בעקבות מלחמות הרומאים ביהודים: בתקופת מרד הגדול (66 - 73) ובתקופת מרד בר כוכבא (132 - 136). לדרכים הייתה גם חשיבות כלכלית בהובלת משאות והסעת בני אדם.

המפה הידועה ביותר של דרכים רומיות היא מפת פויטינגר (Tabula Peutingeriana). מפת הדרכים והמחוזות של האימפריה הרומית. המפה מתארת את רשת "שרות הבלדרים" (Cursus publicus) של האימפריה הרומית אשר הוקמה על ידי אוגוסטוס קיסר (63 לפנה"ס - [14]]) על מנת להעביר אגרות מאת השליטים , הסעת פקידי ממימשל, והעברת תקבולי מיסים מפרובינקיה רומית אחת לשנייה.

המפה היא , כנראה מהמאה ה-3, אשר שורטטה על פי נתונים שהופיעו ברשימת פטולימאוס ובה בין היתר הערים והמחוזות של ארץ ישראל. במפה מתוארות, ביוונית, התחנות והדרכים בארץ והמרחק במילין בין מקום למקום.

המאפיין הבולט של דרכים אלו הוא השימוש במסלול הנוח ביותר האפשרי ממקום אחד למשנהו: מסלול שאינו חוצה מכשולים טבעיים, עביר בכל ימות השנה ובעל שיפוע מתון - נוח למהלך בני אדם ולנסיעה במרכבות או ברכיבה.

ארגון עבודת הסלילהעריכה

מתכנני הדרכים לקחו בחשבון את תכונות כלי התחבורה הקיימים: מהירות נסיעה - 30 ק"מ ליום, מטען עד חצי טון לעגלה רגילה ונוסעים שאינם רוצים לסבול, יתר על המידה, מטלטולי הדרך .

ההכרזה על סלילת כביש בוצע מכוח צו קיסרי או של הנציב. הביצוע כלל את השלבים הבאים:

  • יישור או העמקת התוואי.
  • שפיכת תשתית עשויה אבנים ועפר כדי לתת לכביש יציבות וגמישות.
  • הנחת ריצוף אבנים גדולות ושטוחות שהותאמו האחת לרעותה ויוצרות משטח נוח לתנועה.
  • תיחום הריצוף בעזרת אבני שפה שמנעו את התפוררותו.

ובמידת הצורך: קירות תמך, חציבות, סוללות הגבהה, מדרגות חצובות או בנויות, גשרים ומעברים על מעבירי מים.

הרומיים דאגו גם להבטחת הדרכים, להחזקה השוטפת ולהקמת תחנות דרך. היו כוחות ניידים שנעו בדרכים למטרת אבטחה. כוחות הוצבו גם במצדים לאורך הדרכים. בימי שלום, הצבא הרומי עסק בעבודת הבנייה וזאת במטרה למנוע ממנו בטלה. אך גם האוכלוסייה המקומית נטלה חלק בפעולות התחזוקה במסגרת "עבודות החובה". הרומאים אישרו גם הקמת פונדקים בדרך ששרתו את תחבורה האזרחית. במפת פויטינגר סומנו בבירור מקומות מנוחה, מקורות מים ומרחצאות.

אבני מילעריכה

Roman road.jpg

הק"מ ה-13 בדרך בית גוברין - חברון ליד הכפר הערבי דורא

הפניה לערך מורחב: אבן מיל

בארץ ישראל נמצאו קרוב לחמש מאות אבני המיל. תפקידם היה כפול: לרומם את השליט שסלל או תיקן את הדרך ולספק מידע על מרחקי הנסיעה לנוסעים בכביש. התפקיד האחרון נשמר גם לאבנים בצידי הכבישים עד היום.

בארץ ישראל אבני המיל היו עשויות בדרך כלל אבן גיר. הן היו בגובה 150 ס"מ עד 250 ס"מ. הם נמצאו בריכוזים, לעתים של עשר אבנים ויותר: אבן אחת הנציחה את סלילת הכביש ואילו אבנים אחרות ציינו את שמות הקיסרים אשר בימיהם נערכו התיקונים והשיפוצים .

דעת חז"ל עריכה

את דעתו של היישוב היהודי על הכבישים, שהרומאים סללו ותיקנו בקביעות, הביעו חז"ל באופן תמציתי. וכך כתוב בתלמוד הבבלי מסכת שבת : " דיתבי (ישבו) רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון... פתח ר' יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו (הרומאים) תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן: תקנו שווקין - להושיב בהן זונות; מרחצאות - לעדן בהן עצמן; גשרים -ליטול מהן מכס ".(מקור:ל"ג, ב')

הארכאולוג ישראל רול,אשר התמחה בחקירת הנושא, מדגיש את התפקיד התעמולתי. הוא מדגים זאת: כאשר אדם נסע מירושלים לבית גוברין, הוא נתקל בדרכו ב"דייקנות מתימטית ב-29 קבוצות של אבני מיל, שחזרו והזכירו את תואריהם של גדולי הקיסרים באימפריה הרומית בעבר ובהווה - שטיפת מוח - התגלמות עוצמת הכוח הרומאי". השערה זו נתמכת גם על ידי העובדה שלא נמצאו אבני מיל במקומות רבים - מהתקופות שקדמו למרד היהודים ברומאיים. לדעתו של רול, המורדים ברומאים ניתצו את סמלי הקיסרים.

הדרכים עריכה

Roman road 1.jpg

כביש רומי בעמק האלה המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר

דרכי אורךעריכה

הדרכים העיקריות הן:

מסלולה של הדרך עבר דרך הערים: צור, עכו, קיסריה, אפולוניה, יפו, יבנה , אשקלון ועזה.

עוד קטע ממנה זכה לחשיפה. מיריחו לשכם - בקו ישר ל"ח' פוציאל" ומשם מתפצלת לשניים: האחד, צפונה דרך "בקעת ואדי אחמר" ועולה דרך גוש סרטבה לשכם. השני, דרך השלוחה הדרומית של מעלה אפרים עד הכפר "מג'דל בני פדל", עקרבה ושכם. תאור של חלק מהדרך מופיע בסקר הבריטי: "הדרך הרומית הסמוכה ל"ח' פוצאיל" נשתמרה במצב מושלם, היא כוללת שלוש שורות של אבנים, ששטחן הממוצע רגל רבוע, היוצרות את שתי השורות הקיצוניות ואת ,חוט השדרה" של הדרך" - מכאן שרוחב הדרך 18 רגל - 7 מטר ‏‏[2]


במפת פויטינגר מצוינות בדרך שתי תחנות: קואביס (Coabis) במרחק 12 מיל מבית שאן, וארכלאיס (Arcelais) - במרחק של 12 מיל מקואביס. משם ליריחו עוד 12 מיל - סך הכל 36 מילין בשלושה קטעים שווים.

דרכי רוחבעריכה

Roman road 12 mills from Bet gubrin.jpg

אבן מיל מנוסרת - 12 מיל מבית גוברין גדולה במיוחד

  • בצפון - מפניאס לצור.
  • בעמקי הצפון - מגרש לעכו - מעבר הירדן - גרש וגדר לטבריה, בית שאן, ציפורי ועכו.
  • במרכז הארץ - רבת עמון - שכם - קיסריה - דרך רבת עמון היא פילדלפיה, בקעת הירדן, שכם, סבסטיה וקיסריה. חלק ממנה מגשר אדם (הג'פתלכ) - לשכם - לאורך נחל תרצה, בה עבר אספסיינוס משכם ‏‏[3]. ייתכן שזו "דרך השמש" המקראית ‏‏[4]. אולי כאן ניתן לשלב גם את דרכים העולות למבצר אלכסנדריון, דרך ואדי ג'רוזליה, מעלה סרטבה, דרך מסטרס , ואדי קוריין ומדרום לואדי עמרה ליד היישוב יפית - בו נמצאו גם מדרגות חצובות.
  • מיריחו לאנטיפטרוס - אשר עברה דרך עקרבה - אולי בגבול בין אזורי שבטי ישראל : אפרים ומנשה
  • הדרך המרכזית מיריחו ליפו דרך ירושלים. הדרך החלה בעבר הירדן המזרחית בעיר "חשבון" (ראו להלן).המשכה בדרך ירושלים - יריחו וכן הדרך מלוד לירושלים.
  • הדרך הדרומית - מירושלים לאשקלון דרך בית גוברין. בדרך מבית גוברין לחברון במרחק ק"מ ומחצה מהכביש ‏‏[5] מונחות מצפון לכביש אבני מיל. על אחת האבנים נסיון של ניסור, כנראה לצורך גניבת גליל האבן (ראו תמונה משמאל )יש בה שרידי כתובת לטינית המזכירה את מרקוס אורליוס. זהו המיל ה-12 במהלך הכביש מבית גוברין - דרך אשר במהלכה שרדו קבוצות רבות של אבני מיל. במרחק מיל משם קבוצה נוספת של אבני מיל, שעל אחת מהן כתובת מימי הקיסר קרקלה ‏‏[6]. הדרך ממשיכה לעזה אך גם מתחברת עם דרך האורך המגיעה לבאר שבע וממשית.

הדרכים המרכזיות : מיפו לירושליםעריכה

  • מיפו - לירושלים - המסלולים מחולקת לקטעים הבאים:
    • מישור החוף, בקטעים מיפו ללוד וממנה לאמאוס היו רק סטיות קלות כדי לעקוף מכשולים טופוגרפיים.
    • הדום ההר - מגבול מישור החוף עד בית חורון תחתון ושער הגיא, אזור גבעות נמוכות. בתחום זה התוואי עבר לאורך רכסי הגבעות.
    • המתלול המערבי - מהדום ההר עד ההר הגבוה - המעבר תלול - עליה של 300 מטר לאורך שלושה ק"מ. בתחומים מבית חורון תחתון לבית חורון עליון ובמסלול המקביל מדיר איוב, צפונית משער הגיא, עד ל"חרבת מצד" ליד נווה אילן היום. בתחום זה בוצעו עבודות הכשרה וסלילה. בחלק מהמקרים התגברו על המכשולים על יד התווית הדרכים לאורך שלוחות ההרים ולאורך ערוצי נחלים.
    • אזור ההר - אזור קשה למעבר. יחד עם זאת, היות שכיוון הרכסים הוא ממזרח למערב , הייתה התאמה בין כיוון הרכס לבין כיוון מסלול הדרך. בתחום כלול הקטע‏‏[7] בין הר המנוחות והר נוף
    • קו פרשת המים - היה מקובל לתנועה לאורך שדרת ההר. עם זאת, בשל הערוצים העמוקים של נחל שורק החלק הדרומי שימש גם לתחבורה מהשפלה להר.

הדרכים בעת החדשהעריכה

עד היום קיימים כבישים אחדים שבהם ניכר התוואי של הדרכים הרומאיות: הבולט שבהם הוא כביש אשקלון - קריית גת - תרקומיה - חברון, העולה לחברון במסלול מתפתל, בשיפוע מינימלי הראוי לציון. בכביש עמק האלה - ירושלים ובדרך בית חורון הישנה ניכרות המדרגות שחצבו הרומאים. בכביש מירושלים דרך הר הצופים ליריחו קיימים מעברים למי גשמים כראוי לדרך העוברת במדבר. ברוב הדרכים נמצאו אבני מיל הבאות לרומם את השליטים אשר מימנו את סלילת הדרך. לאורך הדרכים נמצאו מצודות ומצדים בהם ישבו חיילים אשר הגנו על הדרך.

בסקר הבריטי , שנערך במערבה של ארץ ישראל על ידי קונדר (Conder) ו -קיטצ'נר (Kitchener) בשנים 1870 – 1880. הועלו הדרכים הרומיות על מפות . בסקר החרום שנערך בשנת 1968 באזור יהודה ושומרון אותרו שוב הדרכים. לאחר שנת 1975 תיאר אדם זרטל את אלה הכלולים בשטחי הסקר בסקר הר מנשה.

מפת פויטינגרעריכה

הפניה לערך מורחב: מפת פויטינגר

TabulaPeutingeriana2.jpg

המפה, המקור:ויקישיתוף

מפת פויטינגר היא מפת הדרכים והמחוזות של האימפריה הרומית, כנראה מהמאה ה-3 בין היתר כלולים בה הערים והמחוזות של ארץ ישראל, התחנות והדרכים בארץ והמרחק במילין בין מקום למקום ומציגה את דרכים סלולות באופן ברור.




התמונה רחבה, אפשר לגלגל אותה על הסרגל. במקור: אורכה - 6.83 מטר ורוחבה 0.34 מטר ונועדה לנשיאה בגליל

כבישים רומיים ואבני מיל בארץ ישראלעריכה

Roll map.jpg

הפקת המפה ישראל רול


המבוא לאתר
בשנת 1970 הוקמה הועדה לחקר אבני מיל על ידי מרדכי גיחון. המטרה הראשונית הייתה מחקר ופרסום כתבות אבני המיל אך מאז 1975 הועדה ראתה במטרותיה גם עיסוק אבני המיל ללא כתובות וכן במחקר המערכת כבישים הרומיים בכללה ללא קשר ישיר למציאתם של אבני מיל. בעשרים וחמש השנים הראשונות היו חברים פעילים בועדה ישראל רול, בנימין איזק ישראל פישר ואלי שנהב.

במסגרת זו פורסמו שני כרכים על כבישים רומיים בארץ, כביש בית שאן – לגיו, והכבישים מיפו לירושלים. למעלה מעשור עבדו על כבישים בגליל (שלושת הדרכים לציפורי) - ישראל רול, בנימין איזק, יובל שחר, סוזאן וינגרטן, יגאל ויותם טפר. כרגע אין שום תוכנית להמשך מחקר כבישים מעבר לגליל שאמור להתפרסם ככרך III בסדרה Roman roads in Judea. במקביל נחקרו ופורסמו קטעי כביש נוספים, לרובם היה שותף ישראל רול.

בעשור הראשון של המאה הנוכחית חברי הועדה היו ישראל רול, בנימין איזק, סוזן וינגרטן. בשנת 2007 צורף חיים בן דוד לוועדה ועבד יחד עם ישראל רול בעדכון כרטסת אבני המיל והכנתם לפרסום מלא. ב-2009 הצטרף עוזי ליבנר למחקר והוביל מהלך של מחשוב הכרטסת, כיום למעלה ממאה כרטיסיות של אבני מיל ממוחשבות.

בשנת 2012 בסיוע קתדרת בורנבלום לחקר ארץ ישראל במכללת כנרת נסרקו התמונות של אבני המיל מהארכיון של ישראל רול ז"ל, והוקם אתר האינטרנט הזה על ידי צחי הררי. כיום (אפריל 2013) חברי הועדה הם: בנימין איזק, חיים בן דוד, יובל שחר ויותם טפר.

כותרת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ‏היום מכונה העיר בשם אַנְטַקְיָה
  2. ‏מקור: אדם זרטל - עמוד 32‏
  3. מלחמות היהודים א',ו'.ה'‏
  4. ספר דברים י"א, ל'‏
  5. ‏נ.צ. 1004/1475‏
  6. ‏מקור: צבי אילן, ארץ חמדה עמוד 20
  7. דרך מעלה רומאים מתוך נספח ארכאולוגי של רשות העתיקות לתוכנית המתאר של ירושלים‏

לקריאה נוספת עריכה

  • צבי אילן, ארץ חמדה,עם עובד - תרבות וחינוך, 1978
  • ישראל רול, מערך הדרכים הרומיות בארץ-ישראל, קדמוניות ט"ו 34-35, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
  • ישראל רול, דרכי התחבורה מיפו לירושלים בתקופה האומית והביזאנטית (בתוך) ספר זאב וילנאי - חלק ב' בעריכת אלי שילר, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 1987
  • אדם זרטל, סקר הר מנשה - כרך רביעי "מנחל בזק עד הסרטבה, ההוצאה לאור של "אוניברסיטת חיפה" "משרד הביטחון - ההוצאה לאור" , 2005

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית