Fandom

Ventura Daniel Wiki

ההצהרה הודות הגזע

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Legge razzialli giornalle.jpg

פירסום חוקי בגזע בעתונות שגרם להלם בציבור היהודי

Difesa razza.jpg

המניפסט של הגזע מ-5 באוגוסט 1938

La difesi della razza 1.jpg

העמוד הראשון של הבטאון הגזעני - נטילת דם מילד נוצרי ראה למטה דיוקן יהודי על רקע דיוקן איטלקי ואפריקאי

La difesi della razza 2.jpg

העמוד הראשון של הבטאון הגזעני - יהודים מוצצים דם ילד נוצרי

Le diffesa della razza 3.jpg

נערה איטלקיה לבנה מותקפת על ידי יהודי ושחור

ההצהרה אודות הגזע או במונח המקורי Dichiarazione sulla razza הגדירה את כוונות ההמפלגה הפשיסטית באיטליה ביחסה ליהודים. ההלם הראשוני נפל על יהודי איטליה, ביום 15 ביולי 1938, בו פירסמו עיתוני איטליה בכותרות הראשיות על החלטת המפלגה הפשיסטית לנקוט בצעדים לשמירת טוהר הגזע האיטלקי. כך באה לקיצה שיתוף פעולה מלא תקווה עם העם האיטלקי שהחל בשנת 1870 עם הקמת הרפובליקה האיטלקיתעל ידי התנועה לאיחוד איטליה, ה"ריסורגימנטו" (Risorgimento), בו נטלו חלק פעיל יהדות איטליה. במלחמת העולם הראשונה השתתפו יהודים בלחימה: שמם נכלל ברשימת המפקדים ביבשה ובים ולוחות זכרון לנופלים מוצבים ברוב בתי הכנסת באיטליה.

בימי הרפובליקה האיטלקית ובימי איטליה הפשיסטית היהודים השתתפו במערכות הממלכתיות, הרבה מעבר למשקלם הזעום באוכלוסיה. עם עלייתו לשלטון של המשטר הפשיסטי, היו בין היהודים שהביעו חששות מפני השלטון החדש. גישתו של שליט איטליה בניטו מוסוליני התאפיינה במשפט "בעיית היהודים אינה קיימת באיטליה" - דברין בשנת 1932 [1].

ההתחלהעריכה

הכיבושים של איטליה באפריקה, בלוב החל משנת 1911 הביאו להגירת 150,000 איטלקים לערים השוכנות לחוף הים: טריפולי ןקירנאיקה. החל משנת 1914 היה השלטון בלוב בידי האיטלקים. לאחר סיפוחה נראה החלום על ייסוד אימפריה אפריקאית ים תיכונית בהישג יד. כיבוש סומליה, אריתריאה ואתיופיה החלו לעורר נטיות לאבחנה בין הגזע האיטלקיהעליון, הנבנה החדש, לבין הגזע האפריקאי הנחות ובהמשך לגבי הגזע היהודי.

בשנת 1936 חתמה איטליה על הסכם ברית עם גרמניה, שכונה ציר רומא-ברלין. בועידת מינכן השתתף מוסוליני לצידם של היטלר, צ'מברליין ודאלאדייה, כ"מתווך", מנהיג ותיק ורב השפעה. וכך בשנת 1937 היו כבר סימנים שעומד לחול שינוי במצבם של היהודים.

ההצהרה של המפלגה הפשיסטית ב-15 ביולי 1938 היה תחילתו של תהליך. הוא שאב עצמה רבה מהגיבוי הפומבי שהוא קבל. מוסוליני היה במרום יוקרתו: חידש את השליטה ב"ים שלנו", החל לבנות אימפריה והסתופף בין מנהיגי העולם. מיניסטריון ממשלתי (Ministero della Cultura Popolare) פיקח באופן הדוק על אמצעי התקשורת. כולם בטאו את דעת המדינה והעם קבל זאת בהסכמה מלאה.

וכך מתואר ההלם הראשוני שנפל על משפחה יהודית:" עוד אנו נהנים מימיה האחרונים של החופשה והנה מישהי קוראת לנו מהרחוב. מכרה שלנו, כולה אדומה ונרגשת מהעיתון שהיא מחזיקה ביד ובו נאמר שהממשלה האיטלקית החליטה לפטר את כל המורים היהודים במוסדות הלימוד. בעלה, אשר היה מרצה באוניברסיטה, שם קץ לחייו כעבור ימים ספורים. חזרנו מעיר הנופש לרומא. כעבור חודש, אבא פוטר מהמשרה הממשלתית החדשה. אבא סיפר כי היו די אנשים שלא הצטערו על פיטורי אבא. רבים חשקו בה. לא היה מי שימחה נגד הפיטורין הגזעניים." (מקור=מסמך משפחתי)

תרומה ניכבדה לתודעה הציבורית תרם בטאון בשם " ההגנה על הגזע" (La difesa della razza), הוא יצא לאור מ-5 באוגוסט 1938 עד 20 יוני 1943 - מועד נפילת השלטון הפשיסטי. בבאונו הראשון פורסם המניפסט של הגזע. על המניפסט היו חתומים עשרה מדעניים. יצויין כי המסמך המקורי עם החתימות טרם נמצא עד היום.

הבטאון נשא אופי מדעי כפי שנראה מעורכיו: גוידו לנדרה (Guido Landra) עורך "המניפסט של הגזע", לידיו קפריאני (Lidio Cipriani) פרופ' לאנטרופולוגיה באוניברסיטת פירנצה, ליאונה פרנצי (Leone Franzì) - בית ספר לרפואה באוניברסיטת מילאנו, מרצ'לו ריקי (Marcello Ricci)זאולוג מרומא, ולינו בוסיקו, (Lino Businco), פתולוג מאוניברסיטת רומא.

על השפעת אמצעי התקשורת הפומביים נוכל ללמוד מהסיפור של ילדה בת 12 מהימם ההם : "אמא התלבשה יום אחד בחדר. נכנסה העוזרת, התבוננה באמא, אשר היתה רק בבגדיה התחתוניים, אמרה:" הוי, אין לך זנב ! ולנו אמרו, שליהודים יש זנב !". כך סיפרו להמוני העם. אמצעי התקשורת הממלכתיים הטיפו למגמה זו בקרב העם. לא פלא כי חלק מן העם שיתף פעולה בשנים לאחר מכן בהלשנה על היהודים לשם גזילת רכושם בהסגרת למחנות הריכוז.

ביום 26 אוקטובר 1938 פורסם דף הנחיות של המפלגה הפשיסטית בנושא הגזע. הוראות אלה היו בסיס לתחיקה מלכותית ביום 17 נובמבר 1938.

דף ההנחיות עריכה

Di razza ebraica.png

דיפלומה המציינת כי מקבלה הוא "di razza ebraica"

ביום 26 אוקטובר פירסמה "המועצה הפשיסטית העליונה" הצהרה בנושא הגזע, אשר כונתה דף הנחיות ובאיטלקית Foglio d'ordine . בהקדמה נאמר לאור דחיפות הנושא והצורך בתודעה בנושא הגזע האיטלקי, אנו מכריזים:

  • אסורים נישואין עם בני גזע חם ושם ולא אריים.
  • נאסר על המועסקים על ידי הממשלה או ברשויות ציבוריות - אזרחים וחיילים - לבוא בברית נישואין עם נשים מכל גזע שהוא.
  • נישואין של איטלקים או איטלקיות עם זרים - מכל גזע שהוא - חייבים באישור משרד הפנים.
  • יש לכפות הוראות אלה, לשמירת הכבוד של הגזע, גם במדינות שנכבשו על ידי איטליה. היו אלה שתי מדינות: לוב ואריתראה.

פרק מיוחד בדף הנחיות דן ביהודים. נאסרה כניסה של יהודים ממדינות חוץ. יוצאים מהכלל היו בני 65 ומעלה ויהודים אשר נישאו לאיטלקים עד 1 אוקטובר 1916.

ליהדות איטליה ניתנו הוראות בפרק נפרד. תחילה הוגדר מיהו יהודי , לאחר מכן נקבעו קבוצות היהודים שהם יוצאים מכלל מיהדות איטליה, היו אלה שתרמו להקמה ולביסוס השלטון החדש באיטליה ובסוף הוגדרה המטרה : על היהודים הוטלו סייגים בפעילות האישית, הכלכלית והחברתית.

אלו הוגדרו בתור יהודים :

  • יהודים הם אלה אשר שני הוריהם יהודים.
  • יהודים יהיו גם אלה שהאבא שלהם יהודי והאמא שלהם מלאום זר.
  • יהודי יחשב גם מי שנולד מנישואין לפי הדת היהודית.( הכוונה לכלול גם את המתגיירים).
  • לא יחשבו כיהודים אלה שנולדו בנישואין מעורבים, עם בני דת לא יהודית, לפני 1 אוקטובר 1916.

יוצאים מהכלל יהיו בני המשפחות של אלה אשר היו באחד האירועים הבאים: התיצבו לשרות הצבא, נטלו חלק במלחמות, התנדבו למלחמה , נפצעו, חלו או היו לנכים וכן אם היו שותפים לפעילות המפלגה הפשיסטית . המלחמות הרלוונטיות היו רק אלה של המאה ה-20: כיבוש לוב, המלחמה הגדולה מלחמת העולם הראשונה, כיבוש אתיופיה והשתתפות במלחמת האזרחים בספרד

היקף חוקי הגזעעריכה

(טעון השלמה)

חוקי הגזע התבססו על ההנחה כי על "הגזע האיטלקי החדש" להיבדל מהגזע היהודי. היהודים של המאה ה-20 אינם יותר הצאצאים הישירים של העם ממנו בא הנוצרי הראשון. היה התבוללויות רבות והעם היהודי של היום אינו קשור גזעית לעם שהיה בעבר.

סעיף 9 נחשב לגרוע מכולם נקבע כי וקבע כי היהודים אינם נמנים עם הגזע האיטלקי ועל כן יש להפלותם לרעה.

"מבני שם אשר הגיעו במרוצת ההיסטוריה לחופי מולדתנו הקדושה, לא נותר כמעט זכר. כיבוש סיציליה בידי הערבים גרם לכך שתהליך התבוללותם היה מהיר. רק קומץ מהם, היהודים, מייצגים את אוכלוסיה שלא התבוללה באיטלקים. מקורם בגזעים לא אירופים ולכן הם שונים לגמרי מאיתנו"

מלבד העובדה שהיהודים נאלצו להפרד ממקומות עבודתם ומרכושם, במידה שהיה מסדר גודל מסויים, רושם חזק הותירו חוקי הגזע על הילדים, הנוער והצעירים. בבת אחת, "הדור הצעיר" נדרש לצאת ממוסדות הלימוד, לא להכנס לספריות ציבוריות ולנתק מגע עם החברים שאיתם הוא גדל - וכל זה ללא מורת רוח מצד חבריהם הלא-יהודים והציבור האיטלקי. הדעה הייתה שאם המדינה החליטה כך והשליט תומך בצעדים, הרי יש הצדקה לכך. היה בודדים בלבד, אשר הביעו מורת רוח מחוקי הגזע ‏‏[2] .

החוק חייב לספק חינוך עממי. לכן, הילדים היהודים הורשו ללמוד בכיתות מיוחדות בבתי הספר הממלכתיים, לאחר שעות הלימוד. ברוב קהילות איטליה הוקמו מוסדות חינוך יהודיים עבור הנערים מעל לגיל בית הספר העממי. הם קלטו גם את המורים אשר פוטרו ממוסדות החינוך הממלכתיים. בתי ספר אלה פעלו ברומא במבנה בית הכנסת ברחוב סן-בלבו, בפירנצה בבית הרב, היום בית מלון, ברחוב בו בית הכנסת היהודי ובמילאנו בשני וילות פרטיות. גם בערים אחרות אורגנו בתי ספר על טהרת התלמידים היהודים, אשר למורים, לעיתים נזקקו גם למורים לא יהודים. מעמדם של המוסדות התיכוניים היה כשל בית ספר פרטי, אשר תלמידיו יכלו לגשת לבחינות ממשלתיות. הבעיה הייתה שבית הספר סוווג בתור "בית ספר מדעי", דהיינו למלאכה, שהיה נחות יותר מבית הספר התיכון היוקרתי, בן למדו היהודים "בית הספר הקלסי".

בבתי הספר האלה, רבים מהתלמידים למדו לראשונה מקצועות יהודיים, בעיקר מורשת יהודית ותולדות עם ישראל. הייתה הקפדה שהלימוד לא ייחשב כמטיף לחזרה ליהדות.

בערים, עם הקהילות הגדולות יחסית, הוקמו בתי ספר על יסודיים. אבל בעשרות הקהילות הקטנות המשפחות נאלצו לעזוב את מקומות הישוב שלהם ולעבור לערים הגדולות או להשאיר את ילדיהם בבית ללא בית ספר.

בכנס שנערך בשנת 2008 במוסד "יד ושם", במלאות 70 שנה לחוקי הגזע, הודגש כי ההפליה החינוכית כלפי הנוער נחשבה לאחת הגזרות, אשר השפעתם הורגשה היטב בציבור היהודי.

מפקד יהודי איטליהעריכה

באוגוסט 1938 נערך מפקד בקרב יהודי איטליה על מנת לקבוע על מי יחולו חוקי הגזע. במפקד נכללו אנשים אשר לפחות אחד ההורים שלהם היה לשעבר יהודי. מספר הנפקדים היה : 58,412 . הריכוזים הגדולים היו:

  • רומא - 13,171
  • מילאנו - 10,654
  • טריאסטה - 6,215
  • טורינו - 4,345
  • פירנצה - 2,641
  • יהודי לוב (שילטון איטלקי) -חסר מספר

מתוכם הצהירו כי הם יהודים 46,656 מהם 37,241 איטלקים. היו ביניהם 9,415 תושבי חוץ.

מעמדם של היהודים לשעבר, למעלה מעשרת אלפים, עורר דאגה בקרב הכנסייה הקתולית. נמצאו התכתבויות המעידות על כך כי הייתה התרעמות על כך שסירבו לחתן יהודי לשעבר עם נוצרי. היות שרישום הכנסייה עבר דרך משרדי השלטון היה הכרחי לקבל את אישור המינסטריון המיוחד לגזע.

היו גם מקרים שבני הזוג גילו כי בעצם הם צאצאים ליהודים. הבעיות האלה נפתרו בדרך כלל במישור המקומי ובאופן גמיש למדי.

ביטול החוקיםעריכה

(טעון השלמה)

הצווים הראשונים לביטול החוקים הוצאו על ידי ממשלת איטליה כבר בסוף 1944, לאחר כיבוש דרום איטליה על ידי בעלות הברית. היה צורך ב-80 צווים שונים, אשר נתנו בשנים הראשונות לאחר המלחמה.קשה היה במיוחד היישום של החזרת היהודים לתפקידיהם במוסדות להשכה גבוהה. יחד עם זאת נותרו עד היום (2008) השפעות אחדות של התחיקה:

  • הרכוש היהודי המולאם, במידה ונמכר לגוף שלישי לא הוחזר, אלא אם היהודי יכל להוכיח כי הרכישה לא בוצעה ב"תום לב".
  • הרישומים במירשם התושבים על היות האזרח בן הגזע היהודי עדיין קיימים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. האנציקלופדיה של השואה, הוצאת יד ושם וספריית פועלים, הערך "מוסוליני, בניטו", כרך ג' עמ' 679
  2. ‏מתנהל רישום מפורט של אלה והם בודדים‏

הצהרת הגזע המקורית האיטלקיתעריכה

Dichiarazione sulla razzaעריכה

השם: Dichiarazione sulla razza, votata dal Gran Consiglio del Fascismo il 6 Ottobre 1938 ההחלטה:Votata dal Gran Consiglio del Fascismo il 6 Ottobre 1938


Il Gran Consiglio del Fascismo, in seguito alla conquista dell'Impero, dichiara l'attualità urgente dei problemi razziali e la necessità di una coscienza razziale. Ricorda che il Fascismo ha svolto da sedici anni e svolge un'attività positiva, diretta al miglioramento quantitativo e qualitativo della razza italiana, miglioramento che potrebbe essere gravemente compromesso, con conseguenze politiche incalcolabili, da incroci e imbastardimenti. Il problema ebraico non è che l'aspetto metropolitano di un problema di carattere generale.

Il Gran Consiglio del Fascismo stabilisce:

  1. il divieto di matrimoni di italiani e italiane con elementi appartenenti alle razze camita, semita e altre razze non ariane;
  2. il divieto per i dipendenti dello Stato e da Enti pubblici - personale civile e militare - di contrarre matrimonio con donne straniere di qualsiasi razza;
  3. il matrimonio di italiani e italiane con stranieri, anche di razze ariane, dovrà avere il preventivo consenso del Ministero dell'Interno;
  4. dovranno essere rafforzate le misure contro chi attenta al prestigio della razza nei territori dell'Impero.

EBREI ED EBRAISMOעריכה

Il Gran Consiglio del Fascismo ricorda che l'ebraismo mondiale - specie dopo l'abolizione della massoneria - è stato l'animatore dell'antifascismo in tutti i campi e che l'ebraismo estero o italiano fuoruscito è stato in taluni periodi culminanti, come nel 1924-25 e durante la guerra etiopica, unanimemente ostile al Fascismo. L'immigrazione di elementi stranieri accentuatasi fortemente dal 1933 in poi, ha peggiorato lo stato d'animo degli ebrei italiani nei confronti del Regime, non accettato sinceramente, poiché antitetico a quella che è la psicologia, la politica e l'internazionalismo d'Israele. Tutte le forze antifasciste fanno capo ad elementi ebrei; l'ebraismo mondiale è in Spagna dalla parte dei bolscevichi di Barcellona.

IL DIVIETO D'ENTRATA E L'ESPULSIONE DEGLI EBREI STRANIERIעריכה

Il Gran Consiglio del Fascismo ritiene che la legge concernente il divieto d'ingresso nel Regno degli ebrei stranieri non poteva più essere ritardata e che l'espulsione degli indesiderabili, secondo il termine messo in voga e applicato dalle grandi democrazie, è indispensabile. Il Gran Consiglio del Fascismo decide che oltre ai casi singolarmente controversi che saranno sottoposti all'esame dell'apposita commissione del Ministero dell'Interno, non sia applicata l'espulsione nei riguardi degli ebrei stranieri i quali:

  1. abbiano un'età superiore agli anni 65;
  2. abbiamo contratto un matrimonio misto italiano prima del 1° ottobre XVI.

EBREI DI CITTADINANZA ITALIANAעריכה

Il Gran Consiglio del Fascismo, circa l'appartenenza o meno alla razza ebraica, stabilisce quanto segue:

  1. è di razza ebraica colui che nasce da genitori entrambi ebrei;
  2. è considerato di razza ebraica colui che nasce da padre ebreo e da madre di nazionalità straniera;
  3. è considerato di razza ebraica colui che, pur essendo nato da un matrimonio misto, professa la religione ebraica;
  4. non è considerato di razza ebraica colui che è nato da un matrimonio misto, qualora professi altra religione all'infuori della ebraica, alla data del 1° ottobre XVI.

DISCRIMINAZIONE FRA GLI EBREI DI CITTADINANZA ITALIANA עריכה

Nessuna discriminazione sarà applicata, escluso in ogni caso l'insegnamento nelle scuole di ogni ordine e grado, nei confronti di ebrei di cittadinanza italiana, quando non abbiano per altri motivi demeritato, i quali appartengono a:

  1. famiglie di Caduti nelle quattro guerre sostenute dall'Italia in questo secolo; libica, mondiale, etiopica, spagnola;
  2. famiglie dei volontari di guerra nelle guerre libica, mondiale, etiopica, spagnola;
  3. famiglie di combattenti delle guerre libica, mondiale, etiopica, spagnola, insigniti della croce al merito di guerra;
  4. famiglie dei Caduti per la Causa fascista;
  5. famiglie dei mutilati, invalidi, feriti della Causa fascista;
  6. famiglie di Fascisti iscritti al Partito negli anni 1919, 1920, 1921, 1922 e nel secondo semestre del 1924 e famiglie di legionari fiumani.
  7. famiglie aventi eccezionali benemerenze che saranno accertate da apposita commissione.

תבנית:Centrato I cittadini italiani di razza ebraica, non appartenenti alle suddette categorie, nell'attesa di una nuova legge concernente l'acquisto della cittadinanza italiana, non potranno:

  1. essere iscritti al Partito Nazionale Fascista;
  2. essere possessori o dirigenti di aziende di qualsiasi natura che impieghino cento o più persone;
  3. essere possessori di oltre cinquanta ettari di terreno;
  4. prestare servizio militare in pace e in guerra.

L'esercizio delle professioni sarà oggetto di ulteriori provvedimenti.

Il Gran Consiglio del Fascismo decide inoltre:

  1. che agli ebrei allontanati dagli impieghi pubblici sia riconosciuto il normale diritto di pensione;
  2. che ogni forma di pressione sugli ebrei, per ottenere abiure, sia rigorosamente repressa;
  3. che nulla si innovi per quanto riguarda il libero esercizio del culto e l'attività delle comunità ebraiche secondo le leggi vigenti;
  4. che, insieme alle scuole elementari, si consenta l'istituzione di scuole medie per ebrei.

IMMIGRAZIONE DI EBREI IN ETIOPIAעריכה

Il Gran Consiglio del Fascismo non esclude la possibilità di concedere, anche per deviare la immigrazione ebraica dalla Palestina, una controllata immigrazione di ebrei europei in qualche zona dell'Etiopia. Questa eventuale e le altre condizioni fatte agli ebrei, potranno essere annullate o aggravate a seconda dell'atteggiamento che l'ebraismo assumerà nei riguardi dell'Italia fascista.

CATTEDRE DI RAZZISMOעריכה

Il Gran Consiglio del Fascismo prende atto con soddisfazione che il Ministro dell'Educazione Nazionale ha istituito cattedre di studi sulla razza nelle principali Università del Regno.

LE CAMICIE NEREעריכה

Il Gran Consiglio del Fascismo, mentre nota che il complesso dei problemi razziali ha suscitato un interesse eccezionale nel popolo italiano, annuncia ai Fascisti che le direttive del Partito in materia sono da considerarsi fondamentali e impegnative per tutti e che alle direttive del Gran Consiglio devono ispirarsi le leggi che saranno sollecitamente preparate dai singoli Ministri.

המקור

קישורים חיצוניים עריכה

אתר השואה באיטליה ( באיטלקית)

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית