Fandom

Ventura Daniel Wiki

הועדה לעליית הנוער הדתי

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Kfar hnoar hdati 1938.jpg

כפר הנוער הדתי 1938 - ראשון כפרי הנוער המקור: אתר כפר הנוער הדתי

הוועדה לעליית הנוער הדתי הוקמה בשנת 1936 ביוזמת הקיבוץ הדתי אשר נקרא בזמנו "חבר הקבוצות של הפועל המזרחי". הקיבוץ הדתי היה שותף בהקמת עליית הנוער עם מייסדת עליית הנוער, רחה פראייר מאז 1934. תחילה בני הנוער הוכשרו לחיים בקיבוץ, הקימו קבוצות חדשות עד שבשנת 1946 התברר כי מחצית אוכלוסיית הקיבוץ הדתי היא מבוגרי עליית הנוער.

בשנת 1936 נוסד כפר הנוער הדתי בכפר חסידים. כאשר הגיעו לארץ ילדי טהרן הסתבר כי לא די בקליטת הנערים בקיבוצים. החלה קליטת בני נוער במסגרת הסקטור הדתי בבית הספר החקלאי במקוה ישראל. בשנת 1943 נוסד משק ילדים מוצא ליד ירושלים ולאחריו בשנת 1947 כפר בתיה.

עם קום המדינה השתנה המצב . היה ברור שהקיבוץ הדתי אינו מסוגל לעשות שוב את מה שעשה עשר שנים קודם לכן, לא מעט בשל מה שקרה לקיבוציו בגוש עציון ובדרום הארץ במלחמת השחרור. החלטה היא להקים כפרי נוער ליד הקיבוצים: ליד ניר עציו - כפר וינגייט - היום ימין אורט, על יד לביא מכספי יהודי הודו המוסד הודיות. וליד קבוצת יבנה את "גבעת ושינגטון" .

במקום בוגרי עליית הנוער הגיעו לקיבוצים גרעיני בני-עקיבא.

לפי האתר אתר עלית הנוער של הקיבוץ הדתי תפקידי הועדה היום הוא להיות הפטרון והבעלים של שישה כפרי נוער והם: גבעת ושינגטון, הודיות, ימין אורד, כפר הנוער הדתי, נווה עמיאל, ותלפיות.

היעד החינוכיעריכה

המסגרת החינוכית של "עליית הנוער" התאימה לקיבוץ הדתי כשם שהייתה מקובלת על התנועות הקיבוציות האחרות:" המטרה הייתה שחניכי עליית הנוער יכו שורש בתנועת ההתיישבות של ציבור הפועלים בארץ, ויגשימו בדרך זו את משאת נפשה של הציונות. לקיבוץ היו נתונים מתאימים להגשים משימה זו. המשק הקיבוצי התאפיין בכך שיישוב שלם קיבל על עצמו תפקיד אקטיבי בחינוך הנוער, מי בעבודה ומי בהוראה ובהדרכה". [1]

הגדיר זאת כך, דוד אליאך, מנהל "משק ילדים מוצא", בזכרונותיו (טרם פורסמו): " הקיבוץ היה היעד לכל חניכי "עלית הנוער" היו לכך שתי סיבות : ראשית, היה זה היעד המקובל של תנועות הנוער. שנית, הקיבוץ נראה כמקום מובטח לילדים שאין להם הורים או משפחה".

הקמת קיבוציםעריכה

בטאון הקיבוץ הדתי "עמודים" מתאר את התפתחות עליית הנוער הדתי. בשנת 1936, כאשר החלה ההרשמה לעליית הדואר במסגרת הדתית הסתבר, כי מספר הנרשמים למסגרת הדתית הגיע לשליש מהרשימה. עד אז היה מקובל שחלקה של תנועת המזרחי בהתנועה הציונית ביהדות גרמניה, אשר היה מקור העלייה למסגרות עליית הנוער, לא עלה על 10% . קבלת סרטיפיקט או "רשיון עלייה לארץ ישראל, הייתה מותנית באישור מהארץ שיש מקום קליטה מסודר עבור הילדים, ולכן קבוצת הילדים הדתיים הראשונה נקלטה באכסניה לא-דתית, הקיבוץ בעין חרוד. רק הקבוצה השנייה של עליית הנוער הדתי הגיע למקום ההכשרת של חברי קיבוץ "רודגס" [2] בפתח תקוה - לימים "מוסד עליה" והיום " כפר הנוער אמי"ת" - בפתח תקוה. בחורף של שנת תש"א (1940-1941), חברי הקיבוץ "רודגס" , יחד עם בוגרי עליית הנוער שנקלו בקבוצה, עלו על הקרקע במקום הנקרא היום -קבוצת יבנה.

כאשר כושר הקליטה של קיבוץ רודגס החל התמלא, עוד בהיותו בפתח-תקוה , הוחלט בשנת 1936 להקים את כפר הנוער הדתי . את הכפר עצמו בנו בנאים ובעלי מלאכה מהקיבוץ והצוות החינוכי הורכב מחברי הקיבוץ הדתי, אשר קבל על עצמו גם את גיוס כספים ואת הסידורים הטכניים.

בינתיים גם הוקם הסקטור הדתי במקווה ישראל. מקווה היה בית ספר חקלאי רגיל, שהתקיימו בו חדר אוכל כשר ושמירת שבת, לכן הוא נבחר כמקום קליטה לילדים דתיים. חברי רודגס שלחו לשם כמה מחבריהם כדי לקלוט ולהדריך את העולים הצעירים ולהקים בו את הסקטור הדתי.

בשנת 1939 ייסדו בוגרי חברת הנוער הראשונה את שדה אליהו. לימים הקימו בוגרי הקבוצה השנייה את עין הנצי"ב. הקבוצה השלישית היא הגרעין של שלוחות. חברת הנוער מכפר פינס ייסדה את "רמת השומרון", לימים בארות יצחק קבוצה מבוגרי הסקטור הדתי בבית הספר החקלאי מקווה ישראל הקימה את משואות יצחק בגוש עציון. וכך עשר שנים אחרי ההתחלה, היו כמחצית מחברי הקיבוץ הדתי בוגרי עליית הנוער.

בואם של ילדי טהראןעריכה

עם בואם של ילדי טהראן, בשלהי שנת 1943 חל מפנה בהתפתחות עליית הנוער. עד כה הגיעו למסגרות החינוכיות של עליית הנוער קבוצות קטנות בעיקר דוברות גרמנית. עתה הגיעו בבת אחת 700 ילדים, ממוצא פולני, רובם בגיל פחות מ-14. בגיל זה לא ניתן היה לשלב את הילדים בחברה הקעבוצית שהייתה ערוכה לקלוט חבורות נוער, מעל לגיל זה.

וכך בשיתוף עם ארגון נשי מזרחי, לימים אמי"ת, הוקמו בתי ילדים: בירושלים, בתל אביב [3]בני ברק [4] ובפרדס חנה [5] . נזקקו למדריכים אשר יכלו לדובב את הילדים וכאלה בדרך כלל לא נמצאו. מעטים היו דוברי פולין אשר נקלטו במסגרות החינוכיות של עליית הנוער. כך הוקם ה"סימינריון למדריכי עליית הנוער" בבית וגן בראשות הרב אליעזר שמשון רוזנטל עם ההוראה הפדגוגית של חיים צבי אנוך. למסגרת זו התקבלו בוגרי תנועת הנוער בני עקיבא אשר הוכשרו לעבודת ההדרכה. כמו כן, בוגרי הסימינרים של החינוך הדתי שולבו במסגרות החינוכיות.

קישורים חיצוניים עריכה


הערות שולייםעריכה

  1. מקור: עמודים
  2. "קיבוץ רודגס" נקרא ע"ש חוות ההכשרה בגרמניה בה עשו חברי גרעין המייסדים את הכשרתם לקראת עלייתם ארצה.
  3. לימים בית צעירות מזרחי
  4. לימים אחוזת שרה
  5. לימים נוה עמיאל

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית